אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> גזר דין בתיק פ 40231/04

גזר דין בתיק פ 40231/04

תאריך פרסום : 23/08/2006 | גרסת הדפסה
פ
בית המשפט המחוזי בתל אביב
40231-04
15/01/2006
בפני השופט:
דר' עודד מודריק

- נגד -
התובע:
מדינת ישראל
עו"ד ענבר לוי ע. ראשית לפמת"א (מיסוי וכלכלה)
הנתבע:
1. משה כץ
2. ציינג'

עו"ד הילה נאווי
גזר דין

הנאשם, אדם כבן  30 שנים נשוי ואב לילד שזה מקרוב נולד, נותן את הדין ביחד עם הנאשמת שהיא חברה פרטית של הנאשם, לפי הודאתם בשתי פרשיות אישום. אלה עיקרי העובדות שבבסיס כתב האישום.

הנאשם ניהל מאמצע שנת 2002 ועד אמצע שנת  2004 , באמצעות הנאשמת, משרד  למתן שירותי מטבע (להלן: "המשרד"). בעת ההיא קשרו הנאשמים קשר פלילי עם שלמה (שלי) נרקיס (להלן: "נרקיס"), להשתמש בפעילות המשרד כדי  להעלים  מעיני ומידיעת הרשות לאיסור הלבנת הון את דבר פעילותו של נרקיס במתן הלוואות תמורת ריבית ואת זכויותיו בסכומי כסף שהתקבלו בפעילות האמורה.  נרקיס הזרים סכומי כסף לפעילות המשרד. כסף זה נוסף אל מחזור הכספים של המשרד ועורבב בו כך שנדמה כחלק מפעילות המשרד. אולם הלכה למעשה לא שימש כספו של נרקיס לפעולות חלפנות הכספים של המשרד אלא לפעילותו של נרקיס במתן הלוואות ללווים שונים כנגד ריבית. ההלוואות שניתנו ללווים נרשמו במערכות המשרד כפעולות המרת מטבע זר שהמשרד ביצע. סכומי הכסף שהתקבלו עבור נרקיס הופקדו בכספת של המשרד המוחזקת בבנק המזרחי וכן הופקדו בחשבונות המשרד המתנהלים בבנק המזרחי. הקושרים הציגו מידע כוזב (מהות הפעולות, זהות הלווים, רישום מטעה של הפעולות) לרשויות השונות (הרשות לאיסור הלבנת הון, בנק המזרחי) כדי להסתיר את טיבן האמיתי של הפעילות בכספים שבוצעה בידי נרקיס. פעולות ההסתרה והמידע הכוזב הקיפו סכומי כסף של 5.3 מיליון ש"ח (עבירות של קשירת קשר לפי סעיף 499 לחוק העונשין; עבירות לפי סעיף 3(ב) לחוק איסור הלבנת הון וסעיף 6 לצו איסור הלבנת הון וכן עבירות לפי סעיפים 3 ו-7 לחוק איסור הלבנת הון ביחד עם צו איסור הלבנת הון.

הפעילות העבריינית האמורה עורבבה בתוך הפעילות הכוללת של הנאשמים (מחזור של כ-193 מיליון ש"ח על פני התקופה הרלוונטית). הנאשמים לא נרשמו כדין כנותני  שירותי  מטבע, הפרו את חובת הדיווח החלה  על נותני שירותי מטבע  וכדי לעקוף את חובת הדיווח פיצלו, באורח מלאכותי ופסול, פעולות שנחזו כשירותי מטבע לפעולות שסכומן נמוך מ-50,000 ש"ח (זה הסכום הוא הרף שמתחתיו לא מתקיימת חובת דיווח). הסכום הכולל של הפעולות ה"מפוצלות" עלה כדי 11 מיליון ש"ח (עבירות של מתן שירותי מטבע ללא רישום לפי סעיף 11 יב(1) לחוק איסור הלבנת הון ועבירות לפי סעיף 3(ב) לחוק איסור הלבנת הון וסעיף 6 לצו איוסר הלבנת הון חובות זיהוי ודיווח של נותני שירותי מטבע).

הפרשה דנן היא ביטוי למציאות שקנתה לה שביתה במקומותינו. עבריינים שפעלו בהיקפים גדולים פתחו דרכים להעלמת רווחי העבירה שבידם - ואגב כך גם את זיקתם לעבירות גופן - על ידי שילוב הממון ה"נגוע" במערכות ניהול כספים חוקיות לכאורה. חוק איסור הלבנת הון  תש"ס-2000 נועד להילחם בתופעה האמורה. 

הנאשם שילב את נרקיס בפעילות המשרד. נרקיס ניצב מאחורי מערך פעילות עברייני רב היקף שעיקרו העלמת הכנסות בסכומי עתק שנבעו מעסקי מתן הלוואות ב"שוק האפור". לצד ואולי לתכלית המטרה העיקרית ביצע נרקיס עבירות נגררות שונות (סחיטה באיומים, מרמה, זיוף וכיו"ב). ההשתלבות של נרקיס בעסקי הנאשם יועדה, כאמור, להטמעה לשם הסתרה והסוואה של הפעילות הבלתי חוקית של נרקיס בפעולות החוקיות לכאורה של המשרד. מחזור כספים של 193 מיליון ש"ח עשוי להוות ממסך ערפילי מספיק כדי "לכבס" 5.3 מליון ש"ח שהם כספי עבירה "שחורים" ולהוציאם מן המערכת, לידי נרקיס, מבהיקים בלובנם ["אם יהיו חטאיכם כשנים, כשלג ילבינו..." (ישעיהו א)].

הנאשם טען כי מעורבותו של נרקיס בעסקיו סיבכה אותו וכפתה עליו שיתוף פעולה שאלמלא נעתר לו היו חייו נתונים בסכנה.  בהקשר זה עלי להעיר כי כתב האישום, אשר בעובדותיו הודה הנאשם באורח חד-משמעי, אינו מצביע על כפיית שיתוף פעולה או הטלת טרור מצד  נרקיס על הנאשם. שיטת הפעולה של נרקיס ידועה (מן המשפט שלו עצמו שבראשונה היה חלק מכתב האישום דנן). הוא נהג "להשתלב" בעסקים שונים שאותם הציב לעצמו כיעד פעולה, על ידי מתן הלוואות לבעלים. מעמדו כנושה אפשר לו להשיג עמדת שליטה בעסקים שבעליהם לא עמדו בנטל החזרת ההלוואות. לא התבאר לי (מן המשפט של נרקיס שהתברר לפני) שנרקיס כפה על מישהו "שיתוף פעולה" עמו. מכאן שהנאשם הכניס את נרקיס אל עסקו ב"עיניים פקוחות" ועל פי רצונו החופשי. לא מן הנמנע שלאחר שנרקיס חדר לעסקיו של הנאשם, לא היה זה דבר פשוט ונטול סיכונים (פיזיים וכספיים כאחד) להשתחרר ממנו (פרשת נרקיס מראה כי הוא נושה שאינו מוותר אפילו על מעט מזעיר מן החוב כלפיו או על כל "נתח" של רווח כספי שלסברתו מגיע לו. הכל יראים מפניו, גם אם העדויות לנגישה באיומים או בכוח מעטות מאד). אולם אין לפני כל ראיה לכך שהנאשם היה נתון ללחץ או איום מצד נרקיס (הוצג אישור בדבר הגשת תלונה למשטרה, בעניין איומים, ממרץ 2005, אך לא זו בלבד שמדובר בתלונה מאוחרת ביחס לתקופה הרלוונטית אלא אף גם זו שמפני האישור אין ללמוד דבר ביחס לנסיבות התלונה וזיקתה אל פרשיות האישום).

התובעת ביקשה שייגזר לנאשם עונש של שנת מאסר לנשיאה בפועל וכן מאסר מותנה וקנס משמעותי לצד חילוט סכומי הכסף (מט"ז ומטבע ישראלי) שנתפסו בכספת במשרד. הדין אמנם מאפשר לגזור עונש מרבי של 10 שנות מאסר בעבירות לפי חוק איסור הלבנת הון אך על התביעה להביא בחשבון יחס הולם בין עונשו של נרקיס (33 חודשי מאסר לנשיאה בפועל לצד סנקציות כספיות שהיקפן הכולל כ-27 מיליון ש"ח) וכן נסיבות נוספות ובכללן העובדה שהנאשם החליט להודות באישומים  לפתח משפטו ובטרם החלה התביעה לפרוש את מסכת ראיותיה. 

הסניגורית ביקשה  שלא אגזור לנאשם מאסר לנשיאה בפועל והנאשם החזיק החרה אחריה בדמעות שליש. הטעם לבקשה נעוץ בנסיבות העבירה מצד אחד ובנסיבותיו האישיות של הנאשם מצד שני. לעניין נסיבות העבירה נטען שהנאשם הסתבך בעבותות קשריו עם נרקיס. עסקי חלפנות הכספים לא הותירו בידו אלא רווח זעום. פעולותיו של נרקיס השתרגו בעסקיו וכרכו סביבו עניבת חנק שלא היה לאיל ידו להשתחרר הימנה. עד עצם היום הזה רודף נרקיס אחריו כנושך נשך. בין היתר הוא מבקש לגבות ממנו את החזר הכספים שנתפסו ונלקחו מרשותו של הנאשם בידי גורמי החקירה. מאחר שהנאשם אינו יכול להחזיר את הכספים הללו מהלכים עליו, נרקיס ועורכי דינו, אימים בדרישת ריבית עתק ובהליכי גבייה קשים.

בהיבט אישי, הנאשם הוא אדם צעיר מאד. הוא עלה לארץ עם משפחתו מגרוזיה ולאחר שעסקי אביו נכשלו נטל על עצמו את עול  פרנסת המשפחה. הנאשם איננו דמות עבריינית טיפוסית. הוא הסתבך שלא בטובתו אך רוצה מאד בפתיחת פרק חיים חדש שבו יוכל לגדל את ילדו ולטפח את משפחתו כאדם נורמטיבי.  עסקו קרס והוא נתון בקשיים כספיים גדולים. אף על פי כן, אם אך תינתן הזדמנות בידו, יתגבר על קשייו ויחיה את חייו בדרך הישר. הקרימינולוגית גב' חיה היכל בחנה את עניינו של הנאשם והגיעה לכלל מסקנה שהוא נתון למתחים נפשיים עצומים עד כדי כך שאורבות סכנות לפתחו. היא המליצה  להימנע מעונש של מאסר.

שקלתי את הנסיבות והגעתי לכלל מסקנה שלא  אוכל להימנע מגזירת עונש של מאסר ממשי ולו לתקופה קצרה, יחסית. חוק איסור הלבנת הון הוא חוק חדש יחסית. החוק הקים מסד ללחימה בפשיעה החמורה בדרכי משפט. ארגוני פשיעה ו"כרישי" העולם התחתון פועלים לתכלית של השאת רווחי עבירותיהם. לשון אחר, מגמתה העיקרית של פשיעה רבת אנפין בתחומי סמים, זנות וסחר בנשים, הימורים, הברחות ועוד כיוצא באלה היא עשיית רווח קל ורב. מלחמת חורמה בפשיעה זו (שהיא כשלעצמה משמשת מסד לעבירות "קשורות" רבות כגון: עבירות רכוש, עבירות מרמה ועבירות אלימות) מצריכה תקיעת מקלות ב"גלגלי השניים" המניעים את ציריה. סיכול פעילות סביבת הכיסוי הלגיטימית של העבריינות, כגון סיכול פעילות החלפנות בעניין דנן, עשויה לתקוע טריז בפעולה העבריינית ולמעשה למוטט אותה.

הדעת נותנת שהעוסקים הנותנים כסות  לפועלי האוון אינם טיפוסים עברייניים מטבע ברייתם. על כן לכידת ם בכף על תוצאותיה העונשיים עלולה להיראות כמחמירה עמם. גזירת מאסר נוכח הסתבכות ראשונה (העשויה להיות יחידה) לעתים מעוררת מידה של רחמים כלפי הנאשם; במיוחד אם הוא אדם צעיר מאד שעתידו לפניו והוא מבקש לפלס את דרכו במנהרה חשוכה כשאור מרצד בפתחה. אולם גישה כזאת (שנסיבות המקימות אותה הן שכיחות למדי) עלולה לערער את תכליתיות החוק.

 נתתי דעתי לשאלת היחס בין עונשו של נרקיס לבין עונשו של הנאשם. נרקיס הוא העבריין המרכזי. הוא צירה של מסכת עבירות רחבת היקף. הנאשם הוא לוויין  החג במעגלות סביב עבריין הציר. אולם כמבואר לעיל פעילותו העבריינית של הנאשם  חיונית עבור עבריין הציר. סיכולה הוא אמצעי לסיכול עבריינות הציר. על כן  אף על פי שלא ניתן להתעלם מהבדלי ה"מעמד" הגדולים שבין הנאשם לנרקיס, אין לראות בעונשו של הראשון מין נגזרת שיש לה מידה מדויקת מעונשו של השני.

לעניין הוספת מרכיב של קנס, אקח בחשבון את המצב הכלכלי הקשה שהנאשם נקלע אליו שבודאי ילך ויורע נוכח  עונש הכליאה הצפוי.

כללו של דבר אני דן את הנאשם ל-21 חודשי מאסר שמהם 9 חודשים  לנשיאה בפועל. יתר המאסר על תנאי לשלוש שנים מתום המאסר והתנאי הוא שלא יעבור עבירה לפי חוק איסור הלבנת הון שעונשה שלוש שנות מאסר או יותר. לכך ייווסף קנס בסך 10,000 ש"ח או חודשיים מאסר תמורתם.

בהתאם להסדר הטיעון אני דן את הנאשמת לקנס בסך 100 ש"ח שישולם  בתוך שבוע ימים מהיום.

באת כוח הנאשם לא השמיעה טענת התנגדות לחילוט סכומי הכסף שנתפסו במשרד. להיפך היא ביקשה לראות את הוראת החילוט כבסיס להצדקת מתינות רבה ברכיבי הענישה האחרים.  אני מורה, אם כן, על חילוט לאוצר המדינה של סכום בסך 24,000$ לרבות התשואה שנצברה בגינו בחשבון 20510 בסניף 357 של בנק אוצר החייל; ועל חילוט לטובת אוצר המדינה של סכום בן 24,550 ש"ח לרבות על התשואה שנצברה בגינו בחשבון 15843 בסניף 357 של בנק אוצר החייל.

זכות ערעור כדין   

ניתנה היום ט"ו בטבת, תשס"ו (15 בינואר 2006) במעמד הצדדים

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ