אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> גזר דין בתיק פ 40229/04

גזר דין בתיק פ 40229/04

תאריך פרסום : 24/08/2006 | גרסת הדפסה
פ
בית המשפט המחוזי בתל אביב
40229-04
06/09/2005
בפני השופט:
דר' עודד מודריק

- נגד -
התובע:
מדינת ישראל
עו"ד הראל מפמת"א
הנתבע:
אביגדור ברקוביץ
עו"ד יאיר גולן
גזר דין

ביום 26.7.04 סמוך לשעה 19:00 יצאה גב' מרים יסובוף את מקום עבודתה בסניף קופת חולים "מכבי" באזור. בחדר המדרגות ארב לה הנאשם כשבידו משקולת. הוא חבט בראשה בעוצמה רבה, תוך קריאה: "אני אהרוג אותך" ולא הפסיק חרף צעקותיה וקריאות העזרה שהשמיעה.  אנשים שנזעקו ובאו למשמע הצעקות הצליחו למשוך את הנאשם לאחור, לאחר שהצליח להפיל את גב' יסובוף ארצה. היא הובלה לבית החולים ובבדיקתה אותרו חתך בקרקפת, שטפי דם בכף יד שמאל ובאמה השמאלית וכן שבר באצבע ימין. מעדותה של גב' יסובוף בבית המשפט מתברר שהיום, כשנה אחרי התקרית, היא עדיין סובלת מכאבי ראש, חולשה גופנית ומצב נפשי ירוד.

הנאשם נעצר ביום 3.8.04 והיה נתון במעצר עד 9.12.04. הוא  הואשם והורשע, על פי הודאתו, בעבירה של חבלה חמורה לפי סעיף 333 וסעיף 335(א)(1) לחוק העונשין.

אלה פרטי הרקע העיקריים של המעשה.  גב' יסופוב הייתה נשואה לרוני ברקוביץ שהוא אחיו של הנאשם. בני הזוג חיו בארצות הברית ונולדו להם שתי בנות. לפני כעשר שנים התלוננה יסופוב נגד בעלה שהוא ביצע עבירות מין בילדים. כתוצאה מכך נשפט רוני ברקוביץ בארה"ב ונגזר לו עונש מאסר רב שנים. משפחתו של ברקוביץ סבורה, כנראה, שהתלונה הייתה עלילת שווא. מכל מקום הקשר בין יסופוב ובנותיה לבין משפחת בעלה לשעבר נותק. היא חזרה, עם בנותיה, לישראל. הבנות סירבו גם לפניית סבתן (אמו של רוני ברקוביץ) להיפגש עמן. מצב דברים זה עורר כעס גדול אצל בני משפחת ברקוביץ כנגד גב' יסופוב. כך אירע שהנאשם החליט לעשות מעשה.

מתסקיר שירות המבחן עולה שהנאשם, אדם כבן 48 שנים, אב לשני ילדים (בני 18, 20) ניהל, עד לתקרית, אורח חיים תקין ועבד לפרנסתו כנהג באגד. בדיקות ואבחונים פסיכולוגיים הראו כי אישיותו של הנאשם, בלתי בשלה, חסרת ביטחון, פאסיבית וכנועה ועם זה בעליל בלתי אלימה. הנאשם התקשה להסביר מה דחף אותו לבצע את מעשה העבירה. שירות המבחן תולה את הדבר, בסיטואציה משפחתית מסובכת (אופי הקשר בין הנאשם לבין אשתו, מערכת היחסים בין הנאשם לאמו וההשלכה של עונש המאסר הכבד שהושת על אחיו), הצטברות של תסכול וחוסר אונים לצד חוסר כלי התמודדות עם המציאות.

שירות המבחן התרשם מכך שלנאשם יכולת בסיסית לקחת אחריות למעשה. השירות גם צופה שבמהלך הזמן בתנאים של תמיכה ולווי, אפשר יהיה לבנות אצלו תובנה מתאימה הן ביחס לאירוע האלים והן באשר לדרכי התמודדות עם מצב כגון זה. לפיכך הומלץ שייגזר לנאשם "עונש מוחשי" קצר שניתן יהיה לשאתו בעבודת שירות, לצד העמדת הנאשם במבחן שיכלול תהליך טיפול ושיקום.

הפסיכולוגית הקלינית ד"ר נעמי כהן ערכה לנאשם, באוקטובר 2004, לבקשת עורך דינו, מבחנים לבדיקת מבנה האישיות שלו. ממצאי הבדיקה דומים מאד לאלה  שתוארו בתסקיר שרות המבחן. ביוני 2005 ערכה ד"ר כהן חוות דעת נוספת שהתבססה על תחילת תהליך טיפולי שקיימה עם הנאשם (שכלל כ-15 פגישות עמה). התרשמותה הייתה שהטיפול מחזק את הנאשם ומעניק לו מסגרת התייחסות מציאותית המגוננת עליו. היא הביעה דעתה כי הנאשם לא ישוב עוד להתנהל בצורה אלימה פעם נוספת בחייו ולפיכך הצעתה היא שהוא יחזור וישתלב במסגרת חיים רגילה בלי עונש של מאסר.

עו"ד הראל, באת כוח המדינה ייחדה את עיקר טיעונה לעונש לספקות שהתעוררו בה למקרא חוות הדעת של שירות המבחן ושל הפסיכולוגית הפרטית, באשר לכושרו ויכולתו של הנאשם להתמודד ולקיים ריסון עצמי בעומדו לפני נסיבות העשויות לעוררו למעשה אלימות נוסף. היא אינה סבורה שהצעדים הטיפוליים שננקטו עד הנה הניבו תוצאות טובות מספיק. אישיותו החלשה של הנאשם עלולה להוות גורם מכשיל עבורו. נראה כי התביעה סבורה שדווקא ענישה ממשית לתקופה משמעותית עשויה להוות בלם בעל עוצמה מספקת עבור הנאשם. הא ראיה שבחוות הדעת השונות נזכר האפקט של פרק המעצר הארוך יחסית שבו היה הנאשם נתון, אשר תרם לא מעט (אם כי לא

מספיק) לנאשם להבין את חומרת מעשיו ולהפנים לקח נדרש.

לצד זה הצביעה עו"ד הראל על מדיניות הענישה בעבירות אלימות האומרת שלנוכח התגברותה של התופעה העבריינית הזאת, אין דרך אלא לנקוט בעונשי מאסר כאמצעי גמול מרתיעים. זה גם בנסיבות שבהן שירות המבחן גורס שבנסיבותיו האישיות של העבריין ראוי להעדיף תהליך שיקומי (ראו למשל: ע"פ 4082/05 סיניק נ' מ"י)

עו"ד גולן, סניגורו של הנאשם, הביעה תמיהה רבה על עמדת נציגת המדינה. הוא הסביר כי הנאשם הוחזק במעצר כארבעה חודשים, למעצר הייתה השפעה טראומטית עליו. הסניגור קיים מערכת ממושכת של שיחות עם בכירי פרקליטות המחוז ונראה היה לו שהצליח לשכנע אותם שבעניין דנן צריך להעמיד כעיקר את תיקון הנאשם ושיקומו. זו עובדה שהפרקליטות הסכימה לשחרורו של הנאשם מן המעצר ובעיקר היא הסכימה לדחות את הדיון בעונש לפרק זמן של מספר חודשים כדי לאפשר את תחילתו של הליך טיפולי נפשי וכדי לעמוד על תוצאותיו. לדברים הללו יש ביטוי גם בפרוטוקול של בית המשפט (בישיבות התזכורת שבהן התבקשה דחיית הדיון). לפתע, לאחר שגורמי הפרקליטות נפגשו עם המתלוננת ושמעו מפיה שהיא, כקורבן עבירה, עומדת על כך שמבצע העבירה יוענש בכל חומרת הדין, הם שינו טעמם והפכו את מגמת פניהם מענישה מותאמת לנסיבותיו של הנאשם, לענישה מותאמת לרצונה של קורבן העבירה (התובעת הגיבה לדברים הללו באומרה שבשום שלב משלבי השיחות שקוימו בין בא כוח הנאשם לבין הפרקליטות לא הובטח לו שהפרקליטות תבקש עונש שאינו כולל רכיב של מאסר של ממש. כמו כן צוין באוזני הסניגור שהפרקליטות מבקשת לפגוש את המתלוננת ולתת משקל מסוים לעמדתה.).

הסניגור הצביע על עמדתם המאוזנת של גורמי שירות המבחן ועל התועלת שכבר הופקה מהתהליך הטיפולי שהוא עדיין בראשיתו. הוא ביקש שלא ייגזר לנאשם עונש מאסר שמשמעותו כליאתו החוזרת מאחורי סורגים ובריחים; מהלך שיש בו כפל חומרה עונשית, לפי שבכך עלולה לשוב ולהתרגש על הנאשם הטראומה שעד הנה הוא מתקשה להיחלץ ממנה. אכן אין להתעלם מן ההשפעה הטראומטית של האירוע האלים על קורבן העבירה, אולם יש לשים אל לב שמבחינה פיזית נגרמו בתקרית נזקים קלים יחסית (גב' יוספוב לא אושפזה בבית חולים, היא טופלה מספר שעות בפצעים השטחיים שבקרקפת ראשה ובשבר שבאצבעה). מדיניות הענישה המופעלת בידי בתי המשפט אינה מתעלמת מהמלצות חד משמעיות של גורמים טיפוליים ובמקרים לא מעטים מעדיפה את האינטרס החשוב המוחשי של השיקום על פני הרתעה כללית ערטילאית (למשל: ת.פ [נצ'] 239/03 מ"י נ' דעבוס; ת.פ [חי'] 3047/04 מ"י נ' שמאלשווילי; ת.פ [נצ'] 125/03 מ"י נ' חמו; ת.פ [נצ'] 230/03 מ"י נ' דראושה].

שקלתי את הטענות משני הצדדים. כל צד השמיע טענות השוקלות לעניין ועלי לתת לכל טענה את משקלה הראוי. ברור לי  שהטיית הכף בכיוון הנאשם נדרשת בעיקר על פי תסקיר שרות המבחן וחוות הדעת של הפסיכולוגית הפרטית אך גם, במידה מסוימת, בשל כך שהפרקליטות הציגה לפני הנאשם מצג, אמנם כללי ובלי הבטחה מפורשת, שנשקלת הליכה של כברת דרך רבה לקראתו. מנגד, נדרשת ענישה ממשית המשלבת תגובה הולמת למעשה האלימות החמור שהנאשם ביצע בפעולה מקדימה שתכליתה לצמצם את ממדיה של האלימות העבריינית שפשתה בחברה שלנו עד היותה צרה צרורה שכבר עלתה בחייהם ובנזקי גופם של אנשים רבים.

ברי לי שהחזרתו של הנאשם אל בין כותלי הכלא, לאחר ששהה שם ארבעה חודשים קשים, לא תיטיב עמו. אולם הנאשם התאכזר אל קרבנו ועלי להקשיח את לבי כלפיו לא רק כדי להשיב לו כגמולו, אלא, בעיקר, כדי להכריז בקול רם שאין להשלים עם מציאות המסכנת את שלומם וחייהם של הבריות, בשל גחמות לב של פרטים (צעירים ומבוגרים, מן העידית ומן הזיבורית, סבוכי אישיות וקלי דעת, עשירים ודלים, מכל עדה ומכל מגזר). ה"הבנה", לאחר מעשה, למצוקתם של מבצעי העבירה (שרובם ככולם, כמו הנאשם שלפניי, מיצרים, באמת ובתמים, התנהגותם הנמהרת), מתפרשת במחשבתם הפסולה של בריונים בכוח, כמגמת סלחנות ומקלה על החלטתם לממש רצונותיהם בכוח הזרוע. גם אם נמצאו, מקרוב מרחוק, גזרי דין שהעדיפו את תכליות השיקום והקנו משקל רב לנסיבות האישיות של הנאשם (מן הסתם אפשר למצוא גם גזרי דין כאלה שיצאו מתחת ידי), כמדומה לי ששינוי המגמה הזאת הוא צו השעה.

הפועל היוצא המתבקש  מקיבוצם של דברים הוא שיש לגזור לנאשם עונש מאסר שאותו יישא בבית האסורים. עם זה, כיון שאמרתי, שיש לתת משקל גם להיבטי הענישה האחרים ויש להתחשב במהלך יוצא הדופן שננקט כלפי הנאשם, אגרע ממשך תקופת המאסר שהיה ראוי לגזור לו באורח אובייקטיבי.

אני דן את הנאשם ל- 42 חודשי מאסר שמהם 18 חודשים לנשיאה בפועל ובמניינם תקופת מעצרו מיום 3.8.04 ועד יום 9.12.04). יתר המאסר הוא על תנאי לשלוש שנים מתום תקופת המאסר. התנאי הוא שלא יעבור עבירה שיש בה יסוד של אלימות והיא פשע.

אני מחייב את הנאשם בתשלום פיצוי למתלוננת (גב' מרים יסובוף) בסך 5000 ש"ח. הפיצוי ישולם בתוך  60 ימים מהיום.

זכות ערעור כדין.

ניתן היום ב' באלול, תשס"ה (6 בספטמבר 2005) במעמד הצדדים.

דר' עודד מודריק, שופט

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
קוד אבטחה
הקש קוד אבטחה*
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ