אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> גזר דין בתיק פ 40228/06

גזר דין בתיק פ 40228/06

תאריך פרסום : 19/11/2007 | גרסת הדפסה
פ
בית המשפט המחוזי תל אביב
40228-06
07/05/2007
בפני השופט:
זכריה כספי

- נגד -
התובע:
מדינת ישראל
עו"ד דפנה יבין
הנתבע:
מיכאל גולדשטיין
עו"ד קטי צווטקוב
גזר דין

מעשי הנאשם

לאחר שמיעת הוכחות הרשעתי את הנאשם בעבירות של קשירת קשר לביצוע פשע, ייצוא סם מסוכן, ייבוא סם מסוכן והחזקת סם מסוכן שלא לצריכה עצמית. את הממצאים ואת העובדות, שהיו כרוכים בהרשעת הנאשם בעבירות אלה, קבעתי על פי דברים שאמר באחת מחקירותיו במשטרה, במהלכה התוודה על מה שעשה. מן ההתוודות הזו חזר בו הנאשם, לאחר שנפגש עם מפעילו ושותפו לדבר עבירה, בדיון מעצר שהיה משותף לשניים, ולאחר שהשניים שוחחו זה עם זה. בקו זה של הכחשת הדברים, דבק הנאשם גם במהלך כל המשפט, עד לרגע שבו אמר את דברו האחרון, לאחר שמיעת הטיעונים לעונש, שאז חלה תפנית בעמדתו. אעמוד על הדברים בהמשך.

ראשיתה של ההתרחשות היא במפגש, במהלך החודשים מרס-אפריל 2006, בינו לבין אחר, משה זיגדון, אותו הכיר משהייתם המשותפת בכלא. במפגש נכח אדם שלישי בשם יגודייב. זיגדון הציע לנאשם וליגודייב  לשמש בעבורו כבלדרי קוקאין מקוסטה ריקה. הוא הבטיח להם, כי תמורת הבאת קילוגרם אחד סם, יקבל הבלדר 30,000 ש"ח. זיגדון הסביר, כי כל ההוצאות הכרוכות בהברחה, יהיו עליו. יגודייב סירב להצעה. זיגדון המשיך ופנה פעם נוספת אל הנאשם, זמן מה לאחר מכן, ובאותה פגישה הסכים הנאשם להצעה וכל הפרטים אודות פעילות הבאת הסם, סוכמו ביניהם. זיגדון הזמין כרטיסי טיסה בעבור שניהם ואף מימן הוצאת דרכון לנאשם, שיצא למדריד ביום 3.5.06. הוא פגש את זיגדון בסאן-חוזה בקוסטה-ריקה, ביום 8.5.06. ביום 13.5.06 רכש זיגדון קילוגרם קוקאין תמורת 10,000$, ארזו בקופסה והכניסה לתיק שהיה ברשות הנאשם. השניים טסו למדריד כעבור יומיים ובשדה התעופה עוכבו לבדיקה. זיגדון הותיר את הנאשם בשדה התעופה, מייד לאחר שהוא עצמו נבדק, ונמלט ברכבת לפריז, מחמת חששו, כי הסם יתגלה ברשות הנאשם. אלא שהנאשם עבר את הבידוק בהצלחה, אך החליט שלא להביא את הסם לישראל והסתירו בתא השרותים בטרמינל והכל על מנת להבטיח את התשלום בעבור היותו בלדר, בטרם יספר לזיגדון את מקום הימצאו של הסם. הוא שב לישראל ביום 17.5.06 בלא הסם.

מהלך המשפט ועמדת הנאשם

כפי שכבר הזכרתי, כפר הנאשם במיוחס לו וטען, כי כל מה שהודה בו במשטרה, היו דברי שטות, וכי בדה סיפור בחקירתו. הוא התמיד בעמדתו זו גם במהלך עדותו במשפט, הגם שנכשל, במהלך הדברים, באמירות אחדות שיש בהן, לפחות, אמירות מפלילות או אפילו ראשית הודייה.

את הכרעת הדין המרשיעה נתתי ביום 25.4.07. הטיעונים לעונש נשמעו ביום 2.5.07. מתברר, כי למחרת הכרעת הדין, נקרא הנאשם להעיד במשפטו של משה זיגדון. כפי שהבהירה התובעת, הנאשם הטיח בזיגדון, במהלך החקירה הראשית, את כל הדברים אודותיהם התוודה בחקירתו במשטרה ואשר על פיהם קבעתי את אשמתו שלו. משנחקר נגדית, סירב להשיב על שאלות. בית המשפט הטיל עליו 30 ימי מאסר, בשל סירובו זה והמשך המשפט שם קבוע, לתזכורת או להמשך שמיעת עדותו, להיום.

בדברו האחרון, ואף את זאת הזכרתי, אמר הנאשם דברים אלה, שגם סניגוריתו שמעה אותם לראשונה, שכן אופי טיעוניה, שאזכירם בהמשך, היה אחר:

"יוצא שכעת אני מודה במה שעשיתי. זה שישבתי בבית כלא 4 שנים וזה שהכרתי שם אנשי עולם תחתון זה לא אומר שאני החלטתי לבחור דרך פסולה. אחרי שהשתחררתי עבדתי, נשארו לי ולאשתי הרבה מאוד חובות, ניסיתי לסגור את החובות אבל לא הצלחתי. לאחר מכן יצא עוד חוב עבור פלאפון - סגרו לי את כל החשבונות כלומר עיקלו לי אותם וכאן השטן שלח לי את זיגדון. אני אפילו לא חשבתי ולא התכוונתי במחשבה שלי להפר את החוק במטרה להתעשר. אני פשוט לא ראיתי יציאה אחרת מהמצב שנוצר. בזמן שהייתי בבית הסוהר אמי נפטרה, רציתי לנסוע למולדת ולשים בבית קברות מצבה. אני חושב שאני אשם. אני רואה עצמי אשם. אני טעיתי טעות גדולה ומרה ואני מאוד מתחרט".

למשמע דברים אלה של הנאשם, אמרה באת-כוחו:

"אני שמחה בעבור הנאשם שהחליט ליטול אחריות למעשה. אני שומעת דברים אלה של הנאשם לראשונה".

הנאשם התבקש להבהיר את מה שהתרחש במהלך עדותו במשפטו של זיגדון והסביר כך את הדברים:

"אני העדתי במשפט של זיגדון שם סיפרתי הכל כפי שהיה וכפי שבית המשפט קבע בהכרעת הדין. אני לא פוחד מזיגדון. עד כמה שהבנתי כבודו לא מרוצה מכך שאני משכתי את המשפט. אני לא הודיתי קודם כי לא רציתי לסבך את שותפי בפלילים".

טיעוני הצדדים

ב"כ המאשימה עמדה על נסיבות ביצוע המעשים ועל כך, כי הנאשם כפר במיוחס לו, במהלך כל משפטו. כל זה, בטרם שמעה את דברו האחרון. היא ציינה, כי לא הביע חרטה ומכוח אלה, אין הוא יכול ליהנות מהקלה בעונש הבאה על בסיס של הודיית נאשם וחרטתו. היא ציינה, כי הנאשם פעל ממניעים כספיים והצביעה על הרשעתו הקודמת בגין אלימות במשפחה (תקיפת בן זוג) וכן הפעלת אלימות ואיומים כלפי שוטרים, שאז נידון לארבע שנות מאסר בפועל מיום 8.11.01. במאסרו זה, יש להזכיר, פגש את זיגדון, שגם הוא היה כלוא אותה עת.

התובעת סברה, כי העובדה שהסם לא הגיע לישראל אלא נותר במדריד, אין בה כדי להקל הרבה בעונשו של הנאשם, שהרי רבים מן הסמים נתפסים עוד ב-נתב"ג ומבריחי הסם האלה, אינם מצליחים להחדירם לארץ. ממילא יש לזכור,  כי סעיף 38 לפקודת הסמים, שגם מכוחו הועמד הנאשם לדין (הביצוע היה בחו"ל), מטרתו להלחם בעבירות הסם באשר הן - בארץ ומחוצה לה. גם משום כך אין להקל בעונשו של הנאשם.

היא הצביעה על שורה של פסקי דין שבהם נגזרו עונשי מאסר מחמירים על בלדרים וברובם המדובר הוא בעונש מאסר בפועל של 6 שנים לפחות ואף יותר. במרבית המקרים, הודו הנאשמים מייד, במיוחס להם, מה שלא עשה הנאשם במהלך משפטו.

ב"כ הנאשם ביססה את דבריה על קביעות הכרעת הדין, שכן את דברי הנאשם בדברו האחרון, לא שמעה אלא לאחר שהשמיעה את טיעוניה שלה. עם זאת, ציינה, כי בית המשפט הבחין במניעים לניהול משפטו של הנאשם ואף מבין את הסיבות לתפנית בהתנהגותו במהלך החקירה, לאחר שפגש את שותפו בעת דיון המעצר בעניינם.

לטעמה, למרות שהנאשם הורשע בעבירות אלימות במשפחה, הרי שבבסיסו הוא אדם נורמטיבי שהתפרנס מעבודה ולא ביצע עבירות כדרך חיים. הוא לא הפך לחלק מהעולם העברייני גם בעת שנשא בעונש המאסר בפועל. הוא התפתה לסכום הכסף הגבוה, יחסית, שהוצע לו, על ידי זיגדון, והסכים לשמש בעבורו בלדר.

הסניגורית סבורה, כי הותרת הסמים בספרד היא נסיבה מקלה, שהרי הנאשם נטשם שם מרצונו ולא מתוך כוונה לחזור ולקחתם. את לקחו מן הפעם הזו למד ואפשר לעמוד על כך בעצם התנהגותו, כאשר זיגדון חזר והציע לו לשמש בלדר. הוא אמנם קיבל את כרטיס הטיסה, אך לא נתכוון, כלל, לעשות בו שימוש, שכן הגיע לסוכנות הנסיעות וביקש לפדות את תמורתו. כאשר סורב, השליך את הכרטיס לפח האשפה.

לדעתה, העונש הראוי לנאשם צריך להיות בגבולות ענישה שגזרתי על שני בלדרים צעירים, במשפט אחר {ת"פ 40379/03 מדינת ישראל נ' נברו ואח' (לא פורסם)}, ואשר הסתכם במאסר בפועל של 58 חודשים. מאחר והמדובר בענייננו, בכמות סם קטנה יותר, ניתן להקל גם מרף זה, טענה.

השיקולים בענייננו

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
קוד אבטחה
הקש קוד אבטחה*
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ