אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> גזר דין בתיק פ 40225/05

גזר דין בתיק פ 40225/05

תאריך פרסום : 24/05/2007 | גרסת הדפסה
פ
בית המשפט המחוזי תל אביב-יפו
40225-05
07/03/2007
בפני השופט:
כבוב חאלד

- נגד -
התובע:
מדינת ישראל
עו"ד קאופמן
הנתבע:
חסן נג'אר
עו"ד זילברמן
גזר דין

1.         הנאשם הורשע, על סמך הודאתו, בביצוע העבירות המיוחסות לו בכתב האישום המתוקן, עבירות של הובלת נשק לפי סע' 144(ב) + סע' 29(א) ו- (ב) לחוק העונשין, החזקת סכין למטרה לא כשרה לפי סע' 186 לחוק הנ"ל, ונהיגה בפסילה לפי סע' 67 לפקודת התעבורה.

לציין שהנאשם כפר תחילה במיוחס לו בכתב האישום, אך הסכים, באמצעות בא כוחו, להגשת כל תיק הראיות, ללא חקירת העדים, למעט עד אחד שהתלווה לנאשם בעת שזה היה ברכב במועד ביצוע העבירות הרלוונטיות, ועל כן, נשמעה עדותו של העד בפני ביהמ"ש ומשהצהירה עו"ד קאופמן שאלה עדיה, באו הצדדים בדברים ביניהם, והגיעו להסכמה לפיה תוקן כתב האישום בפרק העובדות תיקונים מסויימים והנאשם הודה במיוחס לו בכתב האישום, מבלי שתהיה הסכמה בין הצדדים לענין העונש.

לפי המפורט בכתב האישום המתוקן, במועד הרלוונטי, 25.6.05, סיכמו שניים על איסוף שני אקדחים ממקום מסתור באזור חוף הקשתות בקיסריה, תוך הובלת הנשקים למקום מגוריו של אחד מהשניים בשם רזי, במלון סירונית בנתניה, כאשר הנאשם לא מואשם בקשר כלשהו עם השניים עובר לארוע באותו יום, והוא התבקש ע"י המעורב השני בשם אחמד להסיעו ברכב לבנימינה, שם אספו אדם נוסף שנהג ברכב, וכל השלושה נסעו יחדיו לקיסריה, שם אסף אותו אחמד שני אקדחים והשלושה המשיכו בדרכם לנתניה, שם עוכבו ונעצרו ע"י שוטרי משטרת ישראל.

הנאשם הודה שאכן נהג ברכב כברת דרך מסויימת עד אשר אספו את האדם השלישי, בזמן שביהמ"ש אסר עליו לנהוג ברכב והוא היה פסול מלנהוג ברכב, וכן הודה בכך שהחזיק סכין על גופו.

2.         מדובר בנאשם יליד שנת 1985 ועל כן עתרו הצדדים במשותף להורות על קבלת תסקיר לענין העונש, נוכח עתירת המאשימה להטלת עונש מאסר.

מתסקיר שרות המבחן שהוגש לביהמ"ש, עולה שמדובר בנאשם צעיר בן 21, שסיים 9 שנות לימוד, ואחריהן עבד למחייתו בעבודות מזדמנות ובשלב מסויים החל לעבוד עם אביו בהסעות עד לפני מעצרו, כאשר מהתסקיר עולה שאין זו מעורבות ראשונה של הנאשם בפלילים ועוד בהיותו קטין היה מוכר ע"י שרות המבחן לנוער, שליווה אותו במסגרת מספר הליכים בגין עבירות שונות, לרבות עבירות סמים.

שרות המבחן מציין בתסקירו שהנאשם הודה בעבירות המיוחסות לו בכתב האישום המתוקן, אך הוסיף וציין שלא ידע קודם לאיסופו של אחמד על הכוונה לאסוף אקדחים, שלל ידיעה מוקדמת על כוונת הנסיעה, ושרות המבחן התקשה מאד לקבוע האם מדובר בהפנמה אמיתית של המעשים או שמא בהצהרה מילולית.

שרות המבחן נמנע מכל המלצה אודות הנאשם, הן משום העובדה שהנאשם עצור בעצם ימים אלה בגין מעורבותו בעבירות אחרות שאינן קשורות לתיק הנוכחי, והן משום שלא ברור לשרות המבחן עד כמה העבריינות מופנמת באורחות חייו.

3.         ב"כ המאשימה, עו"ד קאופמן, עתרה לביהמ"ש לבחון בחומרה את מעשיו של הנאשם, לדחות את הטיעון שמדובר במעורבות שולית והרי הנאשם ידע ידוע היטב, משלב מסויים ואילך, שאותו אחר נושא עימו אקדחים, אשר הובאו מחוף הים, והסכים להסעתו של האחר, על אף עובדה זו, בעוד שיכול היה לסרב להסיע את האחר או לחילופין, לסרב להמשיך לשתף פעולה עם האחר - ומשום כך, יש לראות בנאשם כמי שהסיע את הנשק, כאשר הוא ידע משלב מסויים שהנשק מיועד להובלה לאדם אחר.

עו"ד קאופמן ביקשה עוד להבחין בין עניינו של הנאשם לעניינם של מעורבים אחרים, שנדונו אומנם לתקופות מאסר ארוכות יותר, אך בשים לב למעורבותם בעבירות נוספות, חמורות בהרבה מזו שמיוחסת לנאשם, העונש שהוטל עליהם הוא עונש מתון, כל זאת בעיקר משום קשיים ראייתיים שעמדו בפני המאשימה בתיקים של המעורבים האחרים, קשיים שאינם מתקיימים במקרה זה, ועל כן יש לבחון את מעשיו של הנאשם באספקלריה אחרת מיתר המעורבים, בשים לב למוצקות הראיות כנגד הנאשם.

עו"ד קאופמן עתרה לביהמ"ש להטיל על הנאשם עונש מאסר לתקופה לא קצרה וכן להורות על הפעלת שני עונשי מאסר מותנים, האחד לתקופה של 8 חודשים והשני לתקופה של 6 חודשים, כל זאת בגין עבירות של נשיאת נשק ונהיגה ללא רשיון, בהן הורשע הנאשם גם בתיק הנוכחי, ותלויים ועומדים כנגדו עונשי מאסר מותנים בגין התנהגות זהה בעבר הלא רחוק.

4.         ב"כ הנאשם, עו"ד זילברמן, עתר לביהמ"ש לבחון את מעשיו של הנאשם בנפרד ממעשיהם של הנאשמים האחרים, שהיו מעורבים מעורבות של ממש, לא רק בהסעת הנשק, אלא בקשירת קשר לביצוע פשע ובירי לעבר אדם מסויים, עפ"י תכנון מוקדם, מעשים שהנאשם לא רק שלא היה שותף להם, אלא אינם מיוחסים לו בכתב האישום ואין כל ראייה לכך שהוא ידע אודותם.

עוד ביקש עו"ד זילברמן מביהמ"ש לבחון את מעשיו של הנאשם ככזה אשר לא ידע את מטרת הנסיעה מלכתחילה, ורק בשלב מסויים כשאותו אחמד עלה לרכב עם האקדחים, הוא נתן את דעתו לעובדה שאותו אחר נושא שני אקדחים עימו, אך מעבר לכך הוא לא עשה כל מעשה שיש בו כדי להצביע על כך שיש לו מעורבות נוספת כלשהי.

עו"ד זילברמן ביקש מביהמ"ש לבחון את העונש שהוטל על הנאשמים האחרים ואת הרכיב באותו עונש שמתייחס לעבירה של הובלת נשק, באופן שאם על אותו אחמד הוטלו 4 שנות מאסר, גם בגין מעורבות בעבירות חמורות של קשירת קשר ונסיון לגרום לחבלה, הרי בגין מעשיו של אחמד בעת שהוביל את הנשק, כך יש להניח, הוטל עונש לא חמור.

אם כך הדבר לגבי אחמד, מקל וחומר לגבי הנאשם שחלקו אף שולי יותר בהובלת הנשק מחלקו של אחמד, ועל כן, אילו ביהמ"ש היה נדרש לקבוע מה העונש שהוטל על האחרים בגין העבירה של הובלת נשק, היה מגיע למסקנה שהעונש אינו חמור כלל ועיקר, ומכך יש לגזור גזירה שווה לעניינו של הנאשם.

באשר לעונשי המאסר המותנים, עתר עו"ד זילברמן להפעילם בחופף זה לזה ובחופף לעונש המאסר שיוטל על הנאשם, כל זאת בשים לב לעובדה שאילו ביהמ"ש היה נדרש להפעיל כל עונש מאסר מותנה שכזה בנפרד, הדעת נותנת שביהמ"ש היה שוקל בחיוב אפשרות הארכת עונש המאסר המותנה, כאשר מדובר בעבירה של נהיגה בזמן פסילה, אליה לא נלוו עבירות תעבורה אחרות, ועבירה של נשיאת סכין, שגם אליה לא נלוו עבירות אלימות אחרות.

5.         עבירות נשק בכלל, והובלת נשק בפרט, הינן עבירות חמורות שהמחוקק קבע בגינן ענישה מחמירה, ולא בכדי.

אומנם לנאשם לא יוחסה כל עבירה של שימוש בנשק או קשירת קשר לביצוע פשע, כפי שיוחס לנאשמים אחרים בפרשה זו, אך מעשיו של הנאשם הם מעשים שיש בהם מידה לא מבוטלת של סיכון, שעה שהנאשם הסכים להסיע את האחר, גם אם לא ידע תחילה את מטרת הנסיעה, אך בשלב מסויים היה מודע ידוע היטב לעובדה שהאחר הכווין את מטרת הנסיעה למקום מבודד יחסית, וחזר לאחר מספר דקות כאשר בחזקתו שני אקדחים, והנאשם הסכים להמשיך ולהסיע את האחר ליעד שנבחר ע"י האחר, מבלי להביע כל התנגדות לכך, ובכך סייע לאחר במעשיו.

יש לראות בנאשם כחוליה, לא מרכזית אומנם, אך בעלת חשיבות שסייעה בהעברת הנשק ממקום מסתור לידיו של מי שירה באמצעות כלי הנשק וניסה לפגוע באדם אחר, ואין ביהמ"ש יכול לצאת ידי חובה מבלי להטיל על הנאשם עונש אשר ישקף את חומרת מעשיו של הנאשם, גם אם אין מדובר בעונש זהה לעונש שהוטל על האחרים.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ