אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> גזר דין בתיק פ 40195/06

גזר דין בתיק פ 40195/06

תאריך פרסום : 15/11/2007 | גרסת הדפסה
פ
בית המשפט המחוזי תל אביב
40195-06
06/06/2007
בפני השופט:
ג'ורג' קרא

- נגד -
התובע:
מדינת ישראל
עו"ד אופירה פחימה
הנתבע:
שלום בני - התיצב
עו"ד ירום הלוי
גזר דין

הנאשם הורשע עפ"י הודייתו בביצוע עבירות מרמה, סחיטה ואיומים כמפורט בהכרעת הדין שניתנה ביום 26.3.2007.

הודייתו של הנאשם בעבירות הנ"ל באה במסגרת הסדר טיעון בינו לבין המאשימה, לפיו תטען המאשימה להטיל עליו עונש מאסר לריצוי בפועל לתקופה של 15 חודשים, מאידך נשמרה לנאשם הזכות לטעון לעונש של 6 חודשים שירוצה בעבודות שירות.

במסגרת ההסכמות שבין הצדדים הוריתי על קבלתו של תסקיר מבחן בעניינו של הנאשם.

מהתסקיר שהוגש לבית המשפט מיום 21.5.2007, נעדרת כל המלצה טיפולית או עונשית והתמונה העולה ממנו, בלשון המעטה, אינה מעודדת. עורך התסקיר התרשם מאישיותו הבעייתית של הנאשם וקיומם של נטיות לעבריינות.

טיעוני הצדדים

בהתחשב בעובדה שעניינו של הנאשם כאן נגזר בנפרד מעניינו של נאשם 1, שנדון במסגרת הסדר טיעון לעונש של 24 חודשים מאסר לריצוי בפועל שבהם נכלל עונש מאסר על-תנאי לתקופה של 12 חודשים שהופעלו בחופף לעונש הנ"ל, התמקדו טיעוני ב"כ הצדדים בשווה ובשונה בעניינם של שני הנאשם, כאשר ב"כ המאשימה ביקש לכבד את הסדר הטיעון על הרף הגבוה שבו, כשמאידך ביקש ב"כ הנאשם כי העונש שיוטל יאמץ את הרף התחתון שבענישה.

לטעמו של ב"כ המאשימה אין בעובדה, שהנאשם כאן הורשע בפחות שני אישומים מנאשם 1, כשלנאשם 1 עבר פלילי עשיר הרבה יותר ובמסגרת עונשו של נאשם 1 הופעל עונש מאסר מותנה של 12 חודשים בחופף לעונש שהוטל כאן, כדי להצדיק סטייה ניכרת בגזירת הדין בעניינו של הנאשם כאן, כשעונש מאסר לתקופה של 15 חודשים לריצוי בפועל הינו בבחינת עונש ראוי ונכון בנסיבות ביצוען על עבירות חמורות.

ב"כ הנאשם, מאידך, ביקש לאבחן את עונשו של הנאשם כאן מעונשו של נאשם 1, שעברו עשיר הרבה יותר, וחלקו בביצוע העבירות גדול יותר, כשיש בנסיבות אלו ובנסיבות מעצרו של הנאשם כאן לתקופה של כחודשיים עד אשר שוחרר בתנאי מעצר בית כשלאחר שחרורו שהה בתנאי מעצר בית משך תקופה של 6 חודשים, יחד עם נסיבות חייו האישיות, כדי להצדיק את האבחנה העונשית שאותה מבקש שבית המשפט יישם בעניינו, במיוחד כאשר שותף אחר לדבר עבירה - אותו מאיר לב, שלימים הפך למתלונן - לא הועמד לדין כלל ולא נענש על מעשיו, כשמפי המאשימה לא נשמע כל הסבר לכך.

העונש

לאחר ששקלתי טיעוני באי-כח הצדדים החלטתי לאמץ את הסדר הטיעון ולדון הנאשם למאסר לתקופה של 24 חודשים, מתוך תקופה זו 6 חודשים לריצוי בפועל, אשר יומרו בעבודות שירות ע"י הממונה על עבודות השירות. יתרת עונש המאסר לתקופה של 18 חודשים תהיה על-תנאי, והתנאי שבמשך תקופה של 3 שנים לא יעבור הנאשם עבירת אלימות או רכוש מסוג פשע.

אני מחייב את הנאשם בתשלום פיצוי ע"ס 7,500 ש"ח, שיופקד בקופת בית המשפט עד ולא יאוחר מיום 1.7.2007.

סכום הפיצויים יחולק בין בעלי החנויות שנפגעו על פי רשימה שיגיש ב"כ המאשימה לבית המשפט.

מצאתי לדון את הנאשם לעונש שלעיל, תוך אימוץ הרף התחתון שבהסדר הטיעון בהתחשב בעיקר בנסיבות הבאות, כדלקמן:

א.         עונשו של נאשם 1 שלו עבר מכביד הרבה יותר ושהורשע במספר גדול יותר של עבירות מהנאשם כאן. כשעונשו של נאשם 1 כלל גם הפעלתם של 12 חודשי מאסר על-תנאי שהופעלו בחופף לעונש שהוטל כאן.

            כידוע, עונשו של נאשם משותף נגזר בד"כ מעונשו של שותפו והינו אחד הפרמטרים החשובים בגזירת דינו של מי שהינו שותף לעבירה. גזירת הדין בנסיבות אלה, אף שאינה פרי של נוסחה מתמטית מדוייקת וברורה, נעשית תוך שקלול נסיבות הקולא והחומרה, ככל שאלו נוגעים לעבריין, עברו ונסיבות ביצוע העבירות.

ב.         הימנעותה של המאשימה מהעמדתו לדין של אותו מאיר לב, אף שיכולה להיות מוסברת בנימוק של עידוד עבריין, שותף לעבירה, לחשיפת עבירות, "מייצרת" תחושת אי צדק וחוסר הגינות בליבו של הנאשם.

ג.          הליכי מעצרו ושחרורו של הנאשם בתנאים מגבילים של מעצר בית לתקופה ממושכת ועינוי הדין שריחף מעל ראשו של הנאשם כי יורשע בעבירות חמורות שיוחסו לו מלכתחילה בכתב האישום המקורי, הינן בבחינת "תשלום" חלק מעונשו.

הנאשם היה כאמור במעצר מאחורי סורג ובריח לתקופה של יותר מחודשיים. כך היה משוחרר בתנאים של מעצר בית, בין מלא ובין חלקי, לתקופה של למעלה מ-6 חודשים. 

שקלולם של כל אלו וצירופם לתקופת המאסר לה נדון הנאשם כאן, מסתכמים בענישה הולמת שנגזרת באופן ישיר מאופי מעורבותו, עברו ועונשו של שותפו, נאשם 1. אלמלא נסיבות אלו, ראוי היה הנאשם למידת הדין וכפי שזו הוצגה בעמדתה של המאשימה, שכן לא מצאתי בנסיבותיו האישיות של הנאשם כל דבר שהינו בבחינת נסיבת קולא, שראויה להתחשבות במיוחד לאור בעייתיות אישיות כפי שמשתקף הדבר בתסקיר שירות המבחן.

ניתן היום כ' בסיון, תשס"ז (6 ביוני 2007) במעמד הצדדים

זכות ערעור לבית משפט עליון תוך 45 ימים.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
קוד אבטחה
הקש קוד אבטחה*
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ