אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> גזר דין בתיק פ 40153/05

גזר דין בתיק פ 40153/05

תאריך פרסום : 17/08/2006 | גרסת הדפסה
פ
בית המשפט המחוזי בתל אביב
40153-05
14/02/2006
בפני השופט:
ג'ורג' קרא

- נגד -
התובע:
מדינת ישראל
הנתבע:
מולה בן טרפה אלמה - הובא ע"י הליווי
עו"ד אלפסה
גזר דין

הנאשם אלמה מולה, יליד 1956, כבן 50 היום, הורשע על פי הודייתו בביצוע עבירה של גרימת חבלה בכוונה מחמירה, לפי סעיף 329(א)(1) לחוק העונשין, תשל"ז-1977, בכך שבתאריך 13.5.2005 בשעות אחר הצהרים ועל רקע ויכוח שהתגלע בינו לבין אישתו, תקף אותה באמצעות גרזן שהיה מונח בסלון הדירה, הטיח אותו בעוצמה בראשה של אישתו - דבר שגרם לשבר דחוס בשני מקומות בגולגולתה.  היא הובהלה לבית החולים, שם נותחה ואושפזה.

הודייתו של הנאשם באה במסגרת הסדר טיעון לפיו תבקש התביעה להטיל על הנאשם, עונש מאסר של 8 שנים לריצוי בפועל, מאסר על תנאי ומאידך, ההגנה תוכל לטעון  לעונש מאסר של 5 שנים לריצוי בפועל ומאסר על תנאי.

טיעוני הצדדים לעונש

ב"כ המאשימה ביקש להטיל על הנאשם את הרף העליון שבענישה, בהתחשב בחומרת הפציעה - ביצוע מעשה על גבול הקטלני, שהותיר באישתו נזק בלתי הפיך והכל בשל חשד בעלמא כי יציאתה באותו יום לבית השכנים, היתה על רקע קשרים רומנטיים שהיא מנהלת עם גבר אחר.

בהתחשב אפוא באינטרס הציבורי ומבלי להתעלם מהודייתו המיידית, חרטתו ביקש להטיל עליו עונש מאסר של 8 שנים לריצוי בפועל.

ב"כ הנאשם ביקש שלא למצות את הדין עם הנאשם, ולהטיל עליו עונש מאסר בן 5 שנים לריצוי בפועל בלבד, בהתחשב בנסיבות הקולא הבאות:

לנאשם אין הרשעות קודמות. הוא ואישתו היו נשואים במהלך תקופה של 22 שנים, במהלכה לא היה מצדו כל גילוי אלימות. הנסיבות המיוחדות של האירוע, ככל העולה מתוך חוות הדעת הפסיכולוגית שהוגשה בעניינו של הנאשם, כשמדובר באירוע ספונטני ללא כל הכנה מוקדמת.

כאשר מיד לאחר מכן ביקש הנאשם לשים קץ לחייו, בקפיצה ממרפסת הבית שבו מתגורר וכשנעצר נמצא תלוי בין שמים וארץ מתוך כוונה לממש איומו בהתאבדות.

הפנה לעמוד האחרון בחוות הדעת הפסיכולוגית, שם מצויה התיחסות למצבו הנפשי של הנאשם בעת ביצוע המעשה:

... "מולה היה במצב דכאוני, עמוס תחושות יאוש וזעם ומושפע מקיומה של מחשבת שווא שמבחינת תוכנה העצימה את עוינותו כלפי אישתו, יכולת השליטה העצמית שלו היתה מופחתת מהרגיל, והתקשה לראות נתיב לתיקון חייו וחיי ילדיו ששלומם עמד בראש מעייניו. סף ההתפרצות שלו ירד לרמה נמוכה במידה ניכרת מהטיפוסי לו, לאורך שנים, במצב כולל זה עשה את שעשה.

לפי התרשמותי, חרטתו על מעשהו כנה וחד משמעית, כיום הוא לא נראה מדוכא, ופרשת ה"בגידה" (המדומה) אינה מעניינת אותו עוד. הוא אינו רוצה להמשיך "להתעסק" עם אישתו, מבקש להתגרש ולגור בנפרד ובמרחק ראוי ממנה... הסיכון שמולה יחזור על מעשהו נמוך מאוד."

בהתחשב אפוא ברקע הנפשי האמור, בעברו הנקי של הנאשם, בעובדה שמדובר באדם שמעולם לא הסתבך בעבירת אלימות, לא כלפי משפחתו ולא כלפי אחרים, ביקש לאבחן את עניינו ולקולא מעניינם של אותם מקרים אליהם הפנה בא כוח המאשימה בטיעונו, ומכאן עתירתו לאמץ את הרף התחתון שבענישה.

הנאשם הוסיף מצדו מילות צער וחרטה, וביקש להתחשב בו, זקף את הסתבכותו ל'רגע מטורף' והביע דאגה לילדיו ולהמשך הטיפול בהם. שב וחזר על רצונו להתגרש מן האישה, כך שכל אחד הם ילך לדרכו.

ה ע ו נ ש

"וכך, מדיניות ענישה כללית ועקרונית לעולם לא תוכל לבוא תחת שיקול דעתו של בית המשפט בערכאת הדיון ובנסיבותיו האינדיווידואליות של הנאשם המיוחד שהורשע בדינו. ראו, משל: ע"פ 433/89 אטיאס נ' מדינת ישראל, פ"ד מג(4) 170, 175-174 (מפי המישנה לנשיא מ' אלון) "עונשים חמורים כי יטילו בתי משפט על עבריינים - כך יהיה בעונשים קלים  - מעשיהם יזכום, מעשיהם יחייבום, והאחריות על שיכמם תרבוץ": ע"פ 1289/93 לוי נ' מדינת ישראל, פ"ד מח(5) 158, 174. ראו עוד והשוו:  ע"פ 6967/94 נקן נ' מדינת ישראל, פ"ד מט(5) 397, 409; דנ"פ 1109/02 שושני נ' מדינת ישראל (לא פורסם)".

מתוך רע"פ 3674/04 מוחמד אבו סלאם ואח' נגד מדינת ישראל, ניתן ביום 12.2.2006 מפי כב' השופט חשין.

מתוך זה שענישתו של בית המשפט היא ענישה אינדיווידואלית, מצאתי שלא למצות את הדין עם הנאשם, ונמנעתי מלהטיל עליו את הרף העליון שבענישה בהתחשב בנסיבות הבאות:

הנאשם, ללא כל עבר פלילי, מעולם לא הסתבך בעבירת אלימות ובתוך המערכת המשפחתית מעולם לא דווח על אלימות מצדו כלפי מי מבני משפחתו; מצבו הנפשי הקשה של הנאשם בעת ביצוע העבירה וכעולה מתוך חוו"ד הפסיכולוגית וכפי שצוטט לעיל; חוסר התכנון המוקדם בביצוע מעשה האלימות משמדובר היה באירוע ספונטני, ובמכת גרזן אחת ויחידה.

חרטתו של הנאשם הינה כנה ואמיתית, והחשוב מכל, נראה כי הסיכון הנשקף ממנו לעתיד לבוא לאור הנסיבות המיוחדות שעל רקען התבצע אירוע התקיפה כאן, הפירוד בינו לבין אישתו שעומד להתממש במתן גט כריתות לה, הינו סיכון מזערי אם לא אפסי.

בהתחשב במכלול נסיבות אלו, ומבלי להתעלם מחומרת העבירה, החלטתי לדון את הנאשם ל- 8 שנות מאסר. מתוך תקופה זו 6 שנים לריצוי בפועל, היתרה - שנתיים על תנאי, והתנאי שבמשך תקופה של 3 שנים מיום שחרורו ממאסר לא יעבור הנאשם עבירת אלימות מסוג פשע.

מאסרו של הנאשם יחושב החל ביום מעצרו - 13.5.2005.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
קוד אבטחה
הקש קוד אבטחה*
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ