אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> גזר דין בתיק פ 40151/07

גזר דין בתיק פ 40151/07

תאריך פרסום : 21/04/2009 | גרסת הדפסה
פ
בית המשפט המחוזי תל אביב-יפו
40151-07
24/06/2008
בפני השופט:
כבוב חאלד

- נגד -
התובע:
מדינת ישראל
עו"ד ליברמן
הנתבע:
ג'יבאלי מונדר
עו"ד זילברמן
גזר דין
  1. הנאשם הורשע לאחר שמיעת ראיות בעבירות המיוחסות לו בכתב האישום:  עבירה של הריגה לפי סעיף 298 לחוק העונשין, עבירה של נשיאת נשק לפי סעיף 144(ב) לחוק ועבירה של מעשה פזיזות ורשלנות לפי סעיף 338(א)(5) לחוק.

כפי שפורט בהרחבה בהכרעת הדין ביום 20.5.07 סמוך לשעה 15:30 נהג הנאשם ברכבו בצומת הסמוך לקיוסק "העיר" בטייבה כשהוא נושא על גופו אקדח. הנאשם הבחין כי רכב בו נהג המנוח עומד במרכז הכביש וחוסם את המעבר לכלי הרכב. הנאשם צפר למנוח ובתגובה הוציא המנוח את ידו מהחלון והחל לקלל את הנאשם תוך שהתקדם עם רכבו מספר מטרים על מנת לאפשר לנאשם לעבור עם רכבו. הנאשם המשיך בנסיעה ונעצר ליד רכבו של המנוח, פתח את דלת הרכב ושאל את המנוח, "מה קרה? למה אתה מקלל?". בתגובה לכך, ירד המנוח מרכבו, נעמד ליד דלת רכבו הפתוחה של הנאשם ודרש מהנאשם לעזוב את המקום. הנאשם החנה את רכבו, וירד כשהוא נושא אקדח ללא היתר כדין והחל לירות לקרבת רגלי המנוח. משראה אחיו של המנוח (להלן: "ג'אבר")  שהנאשם יורה לכיוון אחיו, רץ לעבר הנאשם, בעט בו ונפל לרצפה. הנאשם ירה לכיוון רגליו של ג'אבר בעוד ג'אבר והמנוח התקרבו לכיוונו והחלו לדחוף אותו קלות ולדרוש ממנו שיזיז את האקדח. באותו רגע כאשר המנוח ואחיו נמצאים מולו וצמודים אליו, נפלט כדור מהאקדח שחדר לבטנו של המנוח. כתוצאה מכך, נפצע המנוח באורח קשה ובדרכו לבית החולים נפטר.          

2.   ראיות המאשימה לעונש

 מוחמד חאג' יחיא

העד הוא אביו של המנוח. סיפר על הקושי של המשפחה עם התמודדות אובדן המנוח, סיפר כי בנו הבכור נהרג בתאונת דרכים והמנוח נשא את אשתו של הבן, למנוח שלושה ילדים כאשר בתו השלישית נולדה ארבעה ימים לאחר מותו כך שהמנוח לא זכה להכירה. האב סיפר על האווירה הקשה בבית המשפחה מאז מות המנוח, ועל כך שאשתו פוקדת יום יום את בית הקברות כאשר יומיים קודם למועד הדיון אושפזה אשתו בבית החולים עקב חוסר יכולתה להתמודד עם הדיון הקרוב ומסיבה זו נבצר ממנה להגיע לדיון הטיעונים לעונש.      

3.   טיעוני המאשימה לעונש 

ב"כ המאשימה טענה כי מדובר בעבירת הריגה ברף הגבוה ביותר הנושקת לעבירת הרצח מבחינת חומרתה. הנאשם בחר, עקב ויכוח של מה בכך, ליטול אקדח ולירות במנוח כמענה לפגיעה בכבודו. התנהגותו של הנאשם מהווה ביטוי לתרבות שפופה בחברה שיש להוקיע אותה.

לדידה, המדובר במקרה אלימות שמחייב תגובה חד משמעית ברורה ונוקשה של בית- המשפט, וזהו מקרה הדגל של מקרים מסוג זה.

ב"כ המאשימה ביקשה לציין ולהדגיש כי אין במקרה זה כל נסיבה שיש בה כדי להצדיק או להקל במידת העונש. הירי לא בוצע מתוך הגנה עצמית או התערבותו של גורם זר, אלא מתוך כוונה ברורה לנקום על פגיעה בכבודו של הנאשם.  

המשיכה וטענה ב"כ המאשימה כי מחובתו של בית המשפט להעביר מסר ברור לציבור, שחיי אדם אינם הפקר, ומי שפוגע בחיי אדם צריך לרצות עונש מאסר ארוך מאחורי סורג ובריח.

עו"ד ליברמן ביקשה להדגיש כי העבירה בוצעה בצהרי היום, לאירוע היו עדי ראיה רבים אשר לבטח ישמעו מהו העונש שהוטל על הנאשם, העובדה שהמנוח ולא אחר קיפח את חייו היא מקרית לחלוטין שכן, כל אחד אחר יכול היה להיות שם במקומו, בהתנהגותו של המנוח לא היה דבר חריג או קיצוני.

עו"ד ליברמן עתרה לבית המשפט להטיל על הנאשם עונש בגין כל אחת מהעבירות שהורשע בהן שכן, לכל אחת מהן היה רגע נפרד, מחשבה נפרדת והתנהגות נפרדת.

עוד טענה כי בספטמבר 2004 הורשע הנאשם בבית המשפט המחוזי בחיפה, בעבירות של נשיאת נשק שלא כדין, קשירת קשר לפשע, החזקת נשק לא כדין, יריה מנשק חם באזור מגורים, תקיפה בתנאים מחמירים ותקיפת שוטר. בגין מעשים אלה נדון הנאשם ל-27 חודשים  והשתחרר שחרור מוקדם בשנת 2005 ורישיונו הסתיים ביולי 2006, כך שחלפה פחות משנה מאז שפסק להיות אסיר ועד לביצוע העבירה נשוא התיק דנן.

לפיכך, עתרה עו"ד ליברמן להטיל על הנאשם את 15 החודשים של עונש המאסר המותנה שניתן לו בתיק שאוזכר לעיל, במצטבר לעונש המאסר שיוטל עליו בתיק הנ"ל.

ב"כ המאשימה הגישה פסיקה שתמכה בעתירתה לעונש וביקשה להטיל על הנאשם את העונש המקסימלי שקבוע בחוק לעבירת ההריגה במצטבר לעונשים בגין העבירות האחרות בהן הורשע, בנוסף, עתרה להטלת פיצוי על הנאשם לטובת משפחתו של המנוח ומאסר על תנאי משמעותי.

4.         טיעוני ב"כ הנאשם לעונש  

ב"כ הנאשם טען כי עמדת המאשימה כאילו מדובר בעבירת הריגה ברף הגבוה ביותר, שגויה היא. לטענתו, בית המשפט אינו יכול להתעלם ממעורבותו והתנהגותו של המנוח באירוע אשר פתח את דלת רכבו של הנאשם באלימות. הסנגור ביקש להדגיש כי הנאשם לא התכוון לירות במנוח מיד כשיצא מהרכב אלא המדובר באירוע שהתפתח אשר למנוח יש אשם תורם בו, כך לדבריו. ב"כ הנאשם טען כי כפי שניתן לתהות מדוע לא ברח הנאשם ממקום האירוע כך ניתן לתהות לגבי המנוח ואחיו.

עו"ד זילברמן ביקש לאבחן בין האירוע נשוא תיק זה לבין ע"פ9439/06 איפרגן נ' מדינת ישראל (לא פורסם), שם נדון הנאשם בגין עבירת הריגה לעונש מאסר של 20 שנה. ב"כ הנאשם טען כי פרשת איפרגן חמורה מזו שבפניי הן לאור העובדה שהנאשם דקר את המנוח פעמים והן לאור העובדה שבית המשפט העליון מצא להדגיש שם את ההבדל שבין אירוע שהדרדר כאשר עבירת ההריגה בוצעה בסמוך לעימות שהתנהל- כפי שקרה במקרה זה, לבין מצב בו הנאשם חוזר לאחר זמן מה או אז מבצע את העבירה. בעוד שבמקרה הראשון לעיתים האירוע "מתגלגל" ויוצא מכלל שליטה, הרי שבמקרה השני הדברים נעשים באופן מחושב ומודע יותר. עו"ד זילברמן ביקש להשוות בין המקרה הנדון לבין מקרים נוספים בהם לטענתו עבירת ההריגה נושקת לעבירת הרצח - להבדיל מהמקרה דנן, כך לטענתו. עוד ביקש לציין את גזר דינו של נאשם שנדון בפני מותב זה, ת"פ (תל-אביב-יפו) 40342/05 - מדינת ישראל נ' יוסף בן צבי שולמן . תק-מח 2008(1), 2437 (להלן: " פרשת שולמן") וטען כי המקרה שם חמור מן המקרה הנדון.

לסיכום טען הסנגור כי קשת הענישה בעבירת ההריגה רחבה, כאשר לדידו, מקרה זה אינו נמצא ברף העליון ואף לא במחצית. עו"ד זילברמן עתר לבית המשפט להטלת עונש שאינו עולה על הרבע הראשון של טווח הענישה בעבירה זו.

דברו של הנאשם:הנאשם פנה לבית המשפט והביע חרטה על מעשיו. הנאשם ביקש לציין כי קשה לו מאוד הן מבחינה נפשית והן מבחינה כלכלית. לדבריו, עקב האירוע הטראגי ביטל את חתונתו ומכר את ביתו.

5.         שיקולי ענישה ורמת ענישה ראויה בעבירת ההריגה        

  בע"פ 2620/93 מדינת ישראל נ' פלוני, פ"ד מט (3), 1, עמ' 5-4, נקבע כי:

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
קוד אבטחה
הקש קוד אבטחה*
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ