אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> גזר דין בתיק פ 40135/06

גזר דין בתיק פ 40135/06

תאריך פרסום : 19/07/2007 | גרסת הדפסה
פ
בית המשפט המחוזי תל אביב-יפו
40135-06
06/11/2006
בפני השופט:
ג'ורג' קרא

- נגד -
התובע:
פרקליטות מחוז המרכז
עו"ד בני שגיא
הנתבע:
לוי אתי - הובאה ע"י הליווי
עו"ד בן נתן
גזר דין

הנאשמת הורשעה, על פי הודייתה ובמסגרת של הסדר טיעון, בביצוע עבירת הצתה לפי סעיף 448(א) לחוק העונשין, תשל"ז-1977.

נסיבות ביצוע העבירה בתמצית הן אלו: הנאשמת והמתלונן היו בני זוג במשך תקופה של כשנתיים וחצי, והתגוררה יחד עמו בדירתו המצויה במבנה תעשייתי באזור התעשיה  סגולה (להלן: הדירה). בין הנאשמת למתלונן נתגלע סכסוך בעקבותיו סירב המתלונן לאפשר לנאשמת להיכנס לדירה. ביום 29.4.2006, ועל רקע סירובו האמור הציתה הנאשמת וילון שכיסה את חלון הדירה ביודעה, כי המתלונן שוהה בדירה, והסתלקה מן המקום.

האש שאחזה בוילון התפשטה לתוך הדירה, כילתה את תכולתה וגרמה נזק כבד למבנה. כמו כן, גרמה לפציעתו של המתלונן מכוויות בדרגה שניה, בכתפו ובגבו. כך גם נפגע אחד מכלביו של המתלונן.

ההסדר

על פי ההסדר שהושג בין הנאשמת ובא כוחה לבין המאשימה, תודה ותורשע הנאשמת בעבירת הצתה כמיוחס לה לעיל, באשר לעונש התביעה תטען להטלת עונש מאסר לתקופה של 18 חודשים לריצוי בפועל ומאסר על תנאי, כשמנגד, תישמר לבא כוח הנאשמת הזכות לטעון לעונש של 6 חודשי מאסר בלבד.

לציין כי הנאשמת נמצאת במעצר עד לתום ההליכים החל ביום 29.4.2006 - יום ביצוע העבירה - ועד לעצם היום הזה.

טיעוני הצדדים לעונש

ב"כ המאשימה ביקשה לכבד את הסדר הטיעון על הרף העליון שבו, ולדון את הנאשמת למאסר בפועל לתקופה של 18 חודשים, בהתחשב בנימוקי החומרא הבאים: חומרת העבירה שבביצועה הורשעה, עבירת הצתה שכתוצאה ממנה נפצע אדם כאשר אך בנס לא הסתיים האירוע בתוצאה חמורה בהרבה. כמו כן,  נגרם נזק בלתי ניתן לפיצוי לרכושו של המתלונן - מבנה דירתו ותכולתה.

הנאשמת נעדרת כל מקורות פרנסה, ואין בידה כל אפשרות לפצות המתלונן על נזקיו.

הנאשמת עשתה את שעשתה ביודעה, כי המתלונן נמצא בתוך דירתו, ולאחר ההצתה פנתה לדרכה ולא חשבה ולו לרגע לשוב ולבדוק את תוצאות מעשיה, שבעקבותיהם נפצע כאמור המתלונן.

באשר למצבה הנפשי הבעייתי של הנאשמת, היותה סובלת מפיגור שכלי קל ובעלת הפרעה אישיותית גבולית, המכורה לאלכוהול, שחוותה מערכת יחסים קשה ואלימה עם המתלונן, ציינה ב"כ המאשימה, כי נסיבות אלו היו מול עיני המאשימה והתחשבה בהם בעת שנקשר הסדר הטיעון עם הנאשמת, וכפי שהוצג כאן. כך שאין מקום לזכותה בהקלה נוספת בענישה מעבר למה שהושג עמה בהסדר האמור.

ב"כ הנאשמת ביקש להסתפק בתקופת מעצרה של הנאשמת. הנאשמת מצויה במעצר מאז 29.4.2006 ועד להיום - כתקופת מאסר ולא להוסיף על כך ענישה נוספת בהתחשב בנסיבות הבאות:

הנאשמת לוקה בפיגור שכלי קל, פיגורה האמור לא הפריע לתפקודה התקין עד להתאלמנותה לפני מספר שנים מבעלה, שאז חלה החמרה במצבה הנפשי, והכל על רקע מערכת יחסיה עם המתלונן, ושתיית אלכוהול. במשך תקופת חייה עם המתלונן חוותה מידיו מעשי אלימות, כאשר בגינם הוגשו על ידה מספר תלונות נגדו.

לנאשמת ילדים מנישואיה, חלקם בוגרים, שאינם בקשר עמה, והקטינים שביניהם מצויים במשפחות אומנה גם הם אינם בקשר עמה. למעשה, מאז מעצרה אין איש מתעניין בגורלה ולא ניתן היה ליצור קשר עם מי מבני משפחתה. בשל מצבה האמור לא ניתן היה גם להורות על חלופת מעצר במוסד גמילה מאלכוהול וזאת בהיעדר קרוב משפחה שיכול לערוב לה.

זאת ועוד. ציין בא כוחה כי עובר למעצרה ובמהלכו ניסתה הנאשמת לפגוע בעצמה, וימיה במעצר עוברים עליה כשהיא מכונסת בעצמה, מטופלת בכדורי הרגעה, מנותקת מסביבתה, כאשר בעיניה, עדיף סבלה עם המתלונן שבו פגעה על פני המשך מעצרה.

ה ע ו נ ש

עבירת ההצתה לכשעצמה, הינה עבירה חמורה, שהמחוקק קבע בצדה עונשה מקסימלי של 15שנות מאסר. משנה חומרה למעשה העבירה כאמור, כאשר נזק כבד נגרם לרכוש, ומקל וחומר פגיעה בגוף.

בענייננו, וכפי שצוין בעובדות כתב האישום, שבו הודתה הנאשמת, נתקיימו שתי נסיבות החומרא שלעיל.

גם אם תאמר לא נתכוונה הנאשמת לפגוע במתלונן ולגרום לו לנזק, עשיית מעשיה, תוך שיוויון נפש ואדישות לגרימת התוצאה כשהיא מודעת לעובדת שהייתו של המתלונן בדירה בעת שהציתה את וילון הדירה, והסתלקותה מן המקום מבלי להתענין מה עלה בגורלו של המתלונן, מהווים נסיבת חומרה שאין להתעלם ממנה.

אלמלא נסיבות חייה הקשות, מצבה הנפשי הבעייתי כמתואר לעיל, ראוי היה למצות הדין עם הנאשמת, אף מעבר למה שהוצג כרף העליון בהסדר הטיעון. כך, שבעיקרון עמדתה של ב"כ המאשימה לעונש הינה מאוזנת.

לאחר ששקלתי במכלול נסיבות החומרא והקולא, כפי שאלו פורטו לעיל, לא מצאתי לאמץ את הצעתו של ב"כ הנאשמת באשר לעונש.

לטעמי, הסתפקות בתקופת מעצרה של הנאשמת כעונש, עלולה להתפרש כהעברת מסר שעלול להיות מובן שלא כהלכה על ידי הנאשמת, שחרף מצבה הנפשי הבעייתי, היא יודעת להבחין בין טוב לרע, ויודעת הפסול שבמעשיה, וראוי כי תבין שמעשיה לא יעברו לסדר היום בענישה מקלה מאד. כך ראוי לשמור אפוא על מידה מסוימת של הרתעה בענישה שתוטל עליה - והכל במידה מדודה ובהתחשב באותו מצב נפשי בעייתי, ממנו סובלת הנאשמת.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ