אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> גזר דין בתיק פ 40116/06

גזר דין בתיק פ 40116/06

תאריך פרסום : 09/07/2007 | גרסת הדפסה
פ
בית המשפט המחוזי תל אביב-יפו
40116-06
04/10/2006
בפני השופט:
זכריה כספי

- נגד -
התובע:
מדינת ישראל
עו"ד יעל הראל
הנתבע:
1. זהר ליאור
2. דהאן שלמה

עו"ד אבים יריב
עו"ד ששון ברעוז
גזר דין

שני הנאשמים הורשעו על פי הודאתם, במסגרת הסדר טיעון, על פי כתב אישום מתוקן, בעבירה של שוד מזויין לפי סעיף 402(ב) לחוק העונשין, התשל"ז-1977.

מתברר כי ביום 13.1.06 בשעות הצהריים, בתל אביב, שדדו שני הנאשמים צעיר שהיה ברשותו סכום כסף גדול. אופן הביצוע היה כך שנאשם 2 חטף מאותו צעיר מעטפה שהכילה 50,000 ש"ח ובשעת מעשה פגע בנשדד בדקירה בידו. נאשם 1 המתין לחברו בסמוך, בתוך רכב, על מנת למלט את שניהם מן המקום. אלא שבשלב הזה, כאשר נאשם 2 ניסה להכנס לרכב המילוט מנע זאת הנשדד ממנו, התפתח מרדף, שבמהלכו, דקר נאשם 2 את הנשדד באזורים שונים בגופו, באופן שגרם לו חתכים.

בסופו של עניין הצליחו השניים במעשה השוד ונטלו עמם את סכום הכסף האמור.

לפני תחילת שמיעת ההוכחות הגיעו הצדדים להסדר טיעון, כנזכר, שעל פיו תוקן כתב האישום המקורי והנאשמים הודו במיוחס להם בו. עוד הסכימו להציע ענישה משותפת לנאשמים שרכיביה הם עונש מאסר בן 18 חודשים בפועל על כל אחד מן השניים, קנס בסכום של 10,000 ש"ח לכל אחד מהם, מאסר מותנה לשיקול דעת בית המשפט לרבות על עבירות של שיבוש מהלכי משפט וחקירה וכן רכיב של פיצוי כספי לצעיר שנשדד, בסכום של 50,000 ש"ח (של שניהם גם יחד), כסכום שניטל ממנו.

צריך להוסיף כי לכל אחד משני הנאשמים עבר פלילי של ממש, בעיקרו בעבירות סמים ורכוש. הנאשם 1 הוא יליד 1977, נישא ולבני הזוג נולדה ילדה, זה לא מכבר.  הנאשם 2 יליד 1967, גרוש.

כבר במבט ראשון אפשר להווכח כי העונש שהוצע על ידי הצדדים בעבור כל אחד מן הנאשמים, ובמיוחד עונש המאסר בפועל, הוא עונש קל, שאיננו משקף את הגישה בה אנו נוקטים, דרך כלל, בעבירות מן הסוג הזה. העונש הראוי, בנסיבות רגילות, אם מותר להתבטא במינוח זה לגבי אירוע של שוד, הוא עונש חמור מזה ולעיתים - פי כמה וכמה.

אלא ששמעתי מפי הצדדים, ובמיוחד מפי נציגת המדינה את כלל הנימוקים שהביאו להצעת ענישה מעין זו. הנימוק העיקרי, כך התובעת, שהביא להסדר הזה, הוא המצב הראייתי בתיק לרבות הקשיים הראייתיים שנוצרו לצורך הוכחת המיוחס לנאשמים. אומר מייד כי קיימות שתי גישות בכל הנוגע לנימוק כזה:

א.      על פי הגישה הראשונה אין זה עניינו של בית המשפט לבחון עניינים הקשורים לקשיים ראייתיים. מעת שנאשם הודה במעשה מסויים, בוחנים את העונש הראוי לו, על פי הנסיבות הכרוכות בביצוע עצמו ובנסיבותיו האישיות.

ב.      על פי הגישה השניה בית המשפט בוחן את העונש המוצע גם באקספלריה של הנימוקים שהביאו להסדר. אם המדובר בנימוקים הקשורים לקשיים ראייתיים, הוא יטה לקחת בחשבון גם את הנימוק הזה - ולעיתים, במיוחד, את הנימוק הזה - בעת שהוא בא להחליט האם לכבד את הסדר הטיעון.

בעיני נראית הגישה השניה. אי אפשר להוליך את הדברים בכל הנוגע להחלטה אודות בחינת הסדר טיעון, מבלי לעמוד על כלל הנימוקים שהביאו את הצדדים להסכים לו ולהציעו, מבלי לקחת בחשבון כל אחד מן הנימוקים, על פי משקלו היחסי. והגישה הזו שרירה וקיימת, גם בעת שהצדדים מציעים ענישה, שבדרך כלל נחשבת קלה ולעיתים גם קלה מידי.

בנסיבות הנתונות האלה קיים בעיני נימוק נוסף, שגם אותו יש לקחת בחשבון בעת בחינת שיקולי ההסדר והוא לקיחת האחריות על ידי שני הנאשמים. הודייתם של השנים במעשה ונטילת האחריות על ידם, בנסיבות הנתונות, כאשר קיימים קשיים ראייתיים, מקבלות משנה תוקף וכובד משקל רב יותר, בפני עצמו.

בנסיבות הכוללות, לאחר שהבהרתי את הגישה הראויה בעיני, אני סבור כי למרות שהמדובר בענישה קלה, הרי שאין היא חורגת ממתחם הסביר, בנסיבות הנתונות האלה של ענייננו, ועל כן מותר לקבלה. לא כל שכן כך, כאשר שני הנאשמים מוכנים לפצות את הנשדד במלוא נזקו - אף זה במסגרת של נטילת אחריות - ואף עשו זאת, בפועל, לפני שמיעת הטיעונים לעונש ומתן גזר הדין.

על כן אני מקבל את הצעת הצדדים וגוזר על כל אחד מהנאשמים את העונשים הבאים:

א.         18 חודשי מאסר בפועל מיום מעצרו 2.4.06.

ב.         18 חודשי מאסר על תנאי לשלוש שנים, שלא יעבור במהלך תקופה זו עבירה עליה הורשע, עבירה מסוג פשע שיש בה יסוד של אלימות, עבירת רכוש מסוג פשע או עבירה על אחד הסעיפים 237 עד 246 לחוק העונשין, התשל"ז-1977.

ג.           קנס בסכום של 10,000 ש"ח או 9 חודשי מאסר תמורתו. הקנס ישולם ב 10 תשלומים חודשיים שווים החל מיום 1.11.06.

אני מחייב כל אחד מן הנאשמים בפיצוי הנשדד בסכום של 25,000 ש"ח. סכום זה כבר הופקד בקופת בית המשפט ועל כן תדאג הגזברות להעבירו לידי הנשדד, על פי השם המלא והכתובת שתמציא לו התביעה.

זכות ערעור לבית המשפט העליון תוך 45 ימים מהיום.

ניתן היום י"ב בתשרי, תשס"ז (4 באוקטובר 2006) במעמד הצדדים.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ