אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> גזר דין בתיק פ 40103/07

גזר דין בתיק פ 40103/07

תאריך פרסום : 20/11/2007 | גרסת הדפסה
פ
בית המשפט המחוזי תל אביב
40103-07
25/09/2007
בפני השופט:
ג'ורג' קרא

- נגד -
התובע:
מדינת ישראל
עו"ד גב' הרפז
הנתבע:
ניר סבאג
עו"ד זילברברג יוסי
גזר דין

הנאשם הורשע על פי הודייתו בעבירות שיוחסו לו בכתב האישום המתוקן בשנית (מיום 6.9.07) וזאת במסגרת הסדר טיעון בעבירות של סיכון חיי אדם בנתיב תחבורה, התנגדות למעצר חוקי, אי ציות לרמזור (8 מקרים), נהיגה בזמן פסילה, נהיגה ללא רשיון נהיגה, החזקת סמים לצריכה עצמית והחזקת כלים. נסיבות ביצוע העבירות מפורטות בכתב האישום ואלו הן, בתמצית:

הנאשם נהג ברכב, חרף פסילת רשיונו, כשהוא מצוי תחת השפעת סם מסוכן. במהלך נסיעה זו, נצפה הנאשם על ידי שוטרים שהורו לו לעצור את רכבו. הנאשם הגביר את מהירותו ונמלט מהניידת כשהוא חוצה ארבעה צמתים באור אדום. במהלך המרדף ועל מנת להימלט מן השוטרים נסע הנאשם אחורה וקדימה וכמעט שפגע בשוטר שהיה במקום.

המרדף התחדש שוב והנאשם חצה שני צמתים באור אדום ולאחר מכן עלה על המדרכה עם הגלגלים הימניים של רכבו, לאחר שרכבים אחרים חסמו את נסיעתו. או אז, וכאשר יצא אחד השוטרים לעברו והורה לו לעצור, הסיט הנאשם את רכבו לעבר השוטר, שזז הצידה על מנת שלא להיפגע. הנאשם נמלט מן המקום ברכבו כשהוא חוצה שני צמתים נוספים באור אדום. הנאשם עצר רק לאחר שפנה לרחוב ללא מוצא, שם נחסם על ידי ניידת משטרה.  בעת מעצרו השתולל הנאשם , בעט בשוטר והיכה אותו באגרופיו ונעצר רק לאחר מאבק עם השוטרים במקום. בעת מעצרו החזיק הנאשם סם מסוכן מסוג קוקאין (0.4556 גרם) ובכלים לעישון סמים.

ה ה ס ד ר

כאמור, הודייתו של הנאשם באה במסגרת הסדר טיעון שנחתם ביום 6.9.07 לפיו הושגו בין הצדדים ההסכמות הבאות:

לאחר הודיית והרשעת הנאשם בעבירות שבכתב האישום המתוקן תבקש המאשימה להטיל עליו עונש מאסר לתקופה של חמש שנים לריצוי בפועל, פסילת רשיון נהיגה, מאסר על תנאי, פסילה על תנאי וקנס כספי, כשמאידך תישמר לב"כ הנאשם הזכות לטעון באופן חופשי.

יצוין כי ביום חתימת ההסדר האמור היה, הנאשם אסיר שנשא עונש מאסר בן 10 חודשים שהוטל עליו ביום 28.3.07 בת"פ 1002/06 של ביהמ"ש השלום בת"א (להלן: המאסר הנוסף).

הנאשם החל לשאת בעונש המאסר הנוסף ביום 6.4.07 - יום מעצרו בגים ההליכים בתיק זה. בהסדר הטיעון אין כל התייחסות מטעם מי מהצדדים באשר לאופן הטלתו של עונש המאסר שהוסכם עליו, באם ישא בו הנאשם בחופף לעונש המאסר הנוסף או במצטבר לו.

טיעוני הצדדים

ב"כ המאשימה ביקשה להטיל על הנאשם עונש מאסר של חמש שנים לריצוי בפועל וזאת במצטבר לעונש המאסר הנוסף. היא נימקה זאת בחומרה היתרה של העבירות בהן הורשע הנאשם, במיוחד העבירה של סיכון חיי אדם בנתיב תחבורה ובמדיניות הענישה המחמירה הנוהגת בעבירה מסוג זה ובעובדת ביצוע העבירות כאן בהיות הנאשם מעוכב ביצוע מאסר ב-ת"פ 1002/06 כשהוא פסול מלנהוג ברכב ושימושו בסם בעת נהיגתו ובעברו התעבורתי והפלילי, שהינם מכבידים.

ב"כ הנאשם ביקש שלא להחמיר בדינו של הנאשם לאור הודייתו המיידית, החסכון בזמנו של בית המשפט, חרטתו, כך ציין כי אף שהנאשם הורשע בעבירה של סיכון חיי אדם בנתיב תחבורה, המעשים שנעשו על ידו יכלו לשכלל, לכל היותר, עבירות רשלנות ועבירות על פקודת התעבורה ותקנותיה, אך בשל בחירתה של המאשימה הוגש כתב האישום כשהוא מייחס לנאשם את העבירה החמורה שלפי סעיף 332(2) לחוק העונשין.

באשר למדיניות הענישה המחמירה הנוהגת בגין עבירה של סיכון חיי אדם, טען ב"כ הנאשם כי זו ננקטה לאחר שהנהיגה הפרועה והמסוכנת, הפכה לתופעה בכבישי דרום הארץ ועל מנת להילחם בתופעה זו, שהינה מיוחדת לאזור זה, נקט ביהמ"ש העליון במדיניות הענישה המחמירה כאמור.

באשר לעברו של הנאשם, אמר כי זה איננו מכביד כלל וכי נסיבותיו האישיות של הנאשם, מצבו האישי והמשפחתי, היותו אב למשפחה שעליו עול פרנסתה, הנאנקת תחת עול חובות כספיים כבדים, מצדיקים התחשבות בגזירת דינו כך שעונשו צריך להיות מתון ולא ליטות לחומרא.

באשר לאופן הטלתו של עונש המאסר כאן, ביקש כי זה יחפוף לעונש המאסר הנוסף, ציין כי עמדתה של המאשימה לצבירת העונש כאן למאסר הנוסף נגלתה לו לאחר שהנאשם הודה והורשע ולפני הטיעונים לעונש - דבר שלא הותיר בידו ברירה אחרת מלהשליך את יהבו על בית המשפט, ממנו הוא מבקש כעת שלא יטיל העונש במצטבר למאסר הנוסף.

ב"כ המאשימה, בתגובתה לדבריו האחרונים של ב"כ הנאשם, ציינה כי אף שלא היתה כל התייחסות בהסדר הטיעון לאופן נשיאתו של העונש שיוטל על הנאשם, הרי שהיא העמידה את ב"כ הנאשם על כוונתה זו מבעוד מועד, אף שהדבר נעשה לאחר הודייתו והרשעתו של הנאשם, אך בטרם המועד הקבוע לטיעונים לעונש.

ה ע ו נ ש

העבירות בהן הורשע הנאשם עבירות חמורות הן, כשהחמורה מביניהן הינה העבירה של סיכון חיי אדם בנתיב תחבורה. טרונייתו של ב"כ הנאשם באשר לגישתה של המאשימה שמצאה לנכון להעמיד את הנאשם לדין בעבירה לפי סעיף 332(2) לחוק העונשין ולא על עבירות רשלנות ו/או עבירות בעלות אופי "תעבורתי" , אינה מקובלת עלי, כך גם אמירתו כי הגישה העונשית המחמירה שאותה נקט ביהמ"ש העליון נכונה וטובה למקרים שהתרחשו בדרום הארץ.

ב- ע"פ 217/04 חאפז אלקורעאן נ' מדינת ישראל, להלן: "עניין אלקורעאן", תק-על 2005(2), 4050 עמ' 4055) התייחס כבוד הנשיא ברק, כתוארו אז, לטענה דומה, כך:

" עבירות העוסקות בנהיגה בדרך נמהרת או רשלנית (כדוגמת סעיף 338 לחוק העונשין) מטפלות בנהג הסביר, הממוצע, שבשל נסיבות שונות מבצע עבירה בזמן נהיגה. עבירה לפי סעיף 332(2) לעומת זאת, מטפלת בנהג שאינו "תמים". היא מתמקדת בנהג שידע על הפסול בהתנהגותו, ולמרות כן לקח סיכון ביודעין לפגיעה באנשים חפים מפשע, אשר צפויים להינזק כתוצאה מנהיגתו הפרועה (ראו גם G. Williams, Textbook of Criminal Law 313 (1983); Smith & Hogan, Criminal Law 485-496 (1999 )). מעשיו של המערער עונים להגדרה זו. הוא ניהל מרדף במהירות גבוהה למרות כריזות המשטרה הקוראות לו לעצור. הוא אף התנגש בניידת עת חצה צומת בניגוד לרמזור אדום. לאחר מכן נסע בניגוד לרמזור אדום פעם נוספת. הוא נסע בנתיב הנגדי ואילץ מכוניות הנוסעות כדין לסטות מנתיבן לבל ייפגעו. אך בנס לא נגרמה תאונה. התנהגותו לא נבעה כתוצאה מחוסר מיומנות או חוסר זהירות (ראו והשוו: ע"פ 1796/92 אבו מוסא נ' מדינת ישראל (לא פורסם))".

ב- ע"פ 2305/06 -מדינת ישראל נ' אנואר ג'בארה ( תק-על 2006(4), 2142 ,עמ' 2144) ובהפנייה לדברים שכתב בעניינו של אלקורעאן מציין כב' השופט רובינשטיין את הדברים הבאים:

" בע"פ 217/04 אלקורעאן נ' מדינת ישראל (טרם פורסם), בו הוחל כלל הצפיות על עבירת סיכון חיי אנשים במזיד בנתיב תחבורה, ציינתי כי אין מניעה להחיל את סעיף 332 לחוק העונשין לא רק בדרום: "ככל שמתרבה ההשתוללות וההפקרות בכבישים, באשר יהיו, היזקקות לכלי לגיטימי שנתן המחוקק בידי הרשויות, אין בה פסול" - ואכן אין כמובן כל הבדל בעניין זה בין הדרום לחלקים אחרים של המדינה. יש מקום להילחם בתופעה זו באשר תהא, ובתי המשפט מצווים ליתן לכך יד".

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
קוד אבטחה
הקש קוד אבטחה*
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ