אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> גזר דין בתיק פ 40018/07

גזר דין בתיק פ 40018/07

תאריך פרסום : 21/06/2007 | גרסת הדפסה
פ
בית המשפט המחוזי תל אביב-יפו
40018-07
25/02/2007
בפני השופט:
גורפינקל צבי

- נגד -
התובע:
מדינת ישראל
עו"ד רינצקי
הנתבע:
סדרידין קסמבייב
עו"ד אבי כהן
גזר דין

הנאשם והנפגע פאבל רודב, עבדו במפעל בצריפין והתגוררו בקרוון בסמוך. בתאריך 10.1.07, בשעות הלילה שתו הנאשם ופבל לשוכרה בקרוון, והתפתח ביניהם ויכוח שבמהלכו היכה פאבל את הנאשם ויצא מהקרוון. הנאשם יצא בעקבותיו, ובכיס מעילו היתה סכין מתקפלת מתקבעת. הוא הוציא את הסכין מכיסו, וחתך את עור גרונו של פאבל באמצעות הסכין.

כתוצאה מכך נגרם לפאבל פצע בגודל 10 ס"מ באיזור הסחוס ובלוטת התריס בצוואר, פאבל דימם והתעלף, פונה לבי"ח שם נותח, ובוצע נקז בצווארו והפצע בצוואר נתפר.

בגין ארוע זה הורשע הנאשם על פי הודאתו בעבירה של חבלה בנסיבות מחמירות לפי סע' 333 + 335 (א)(1) לחוק העונשין, תשל"ז-1977, שבכתב האישום המתוקן.

הרקע לארוע היה ויכוח בין השניים, ומיד כאשר נוכח הנאשם בתוצאות מעשיו הוא נכנס לבהלה, החזיק את צווארו של פאבל כדי למנוע את המשך זרימת הדם, והזעיק מיד עזרה, הוא המתין עד שהגיע האמבולנס וציין בפני השוטרים כי אכן התכוון לחתוך את פאבל בתגובה לכך שהוכה על ידו אולם התכוון לעשות זאת בפניו ולא בצווארו.

יצויין כי למרבה המזל לא נפגעו איברים חיוניים בצווארו של פאבל, לא נשקפה לו סכנת חיים והוא שוחרר למחרת הניתוח.

יש לציין כי העבירה בה הורשע הנאשם גוררת בעקבותיה עונש מאסר לתקופה של 14 שנים, אולם קיימות נסיבות מקילות רבות שכן הנאשם לא התכוון לגרימת חבלה חמורה שנגרמה בפועל, אלא התכוון להגיב באמצעות סכין ע"י גרימת חתך, תופעה שהיא פסולה כשלעצמה וראויה לגינוי ולענישה, אולם לענין העונש יש להתחשב בכוונתו.

כמו כן, מיד לאחר הארוע השליך הנאשם את הסכין, ניסה לעזור לפאבל והיה אחוז בהלה מתוצאות מעשהו, דבר המביע חרטה.

יש לציין את הודאתו של הנאשם הן במשטרה והן בביהמ"ש דבר שלא רק תרם לחסכון בזמן שיפוטי, אלא יש בו משום הבעת חרטה ולקיחת אחריות, ונקודות אלו ישמשו לזכותו של הנאשם. כנגד זאת, עולה מגליון הרשעותיו של הנאשם כי ב- 19.4.05 נשפט בגין עבירה של תקיפה חבלנית של בת זוג והפרת הוראה חוקית כאשר תקף את המתלוננת בידיו, גם אז היה בגילופין וגם אז החזיק בידו סכין למרות שלפני תקיפת המתלוננת השליך את הסכין מידו ולא השתמש בה.

בגין זאת נידון הנאשם ל- 11 חודשי מאסר בפועל ול- 9 חודשי מאסר ע"ת לשלוש שנים שלא יעבור עבירות לפי סע' 380 ו- 382(ב)(1) לחוק העונשין, או עבירה לפי סעיף 186(א) לחוק העונשין.

התביעה מבקשת להפעיל את עונש המאסר המותנה והסניגור מתנגד לכך בטענה שהנאשם לא הורשע בסעיפי החיקוק שבגינם הוטל התנאי.

תשובה לטענה זו ניתנה כבר ע"י ביהמ"ש העליון בע"פ 1867/00, כאשר נקבע כי מבחן להפעלת מאסר ע"ת בהתייחס לעבירה מאוחרת שנעברה, איננו טכני ופורמאלי של סעיף החיקוק, אלא ענייני מהותי ואם עובר הנאשם את היסודות של עבירת התנאי, יופעל התנאי גם אם אין מדובר בזהות טכנית על פי מספרי סעיפי העבירות שבספר החוקים. הלכה זו נקבעה עוד בע"פ 624/75, כאשר נקבע כי התנאי יופעל לא רק כשהנאשם עובר מחדש עבירה זהה לזו שפורטה בתנאי, אלא גם אם יעבור עבירה שהמעשה המוגדר בה כולל את היסודות של עבירת התנאי והוא הדין בע"פ    49/80.

מאחר שהתנאי הוטל הן על עבירת תקיפה הגורמת חבלה של ממש והן על עבירה של החזקת סכין, אין צורך שהנאשם יורשע בסעיפים אלה דווקא, אלא עליו לעבור את יסודות העבירה וברור שכאשר תקף את הנפגע, וגרם לפציעתו, עבר עבירה של תקיפה הגורמת חבלה ממשית, וכאשר ביצע את מעשהו בעודו אוחז סכין, עבר את העבירה של החזקת סכין, לפיכך יש להפעיל את עונש המאסר המותנה.  התביעה הציגה פסיקה בענין עונשי מאסר של מספר שנים בגין עבירות דומות, אולם הארועים שם היו חמורים יותר, ההגנה מצידה הציגה פס"ד המטילים עונש של חודשי מאסר, עד 13 חודשים.

התופעה של שימוש בסכין לצורך פתרון סכסוכים היא תופעה שיש להילחם בה ומלחמה כזו אינה יכולה להיעשות באמצעות הטלת עונש של חודשי מאסר ספורים.

העונש הראוי הוא של שנות מאסר, אולם כל מקרה נדון על פי נסיבותיו, והנסיבות המקלות שפורטו בעניינו של הנאשם, אינן מחייבות עונש המתקרב לעונש המקסימלי הקבוע בחוק, כאשר הנאשם לא התכוון לגרימת חבלה שתסכן את חיי הנפגע ומיד התחרט על מעשיו.

לעומת זאת, יש להתייחס בחומרה לכך שהעבירה נעברה ע"י הנאשם זמן קצר לאחר שחרורו מהמאסר הקודם בגין עבירות אלימות.

בנסיבות אלה אני גוזר על הנאשם עונש של 30 חודשי מאסר בפועל, וכן שנת מאסר ע"ת שלא יעבור תוך 3 שנים עבירה של אלימות כלפי אדם אחר שתוצאתה חבלה של ממש.

אני מורה להפעיל את עונש המאסר ע"ת בן 9 חודשים מת.פ. 1941/04 של בימ"ש השלום ברמלה, כאשר 6 חודשים מעונש זה יצטברו לעונש המאסר ו- 3 חודשים יהיו בחופף לעונש זה, לפיכך על הנאשם לשאת בעונש מאסר בפועל של 36 חודשים החל מיום מעצרו - 11.1.07.

בנוסף לזאת אני מחייב את הנאשם לפצות את הנפגע, פאבל רודב בסכום של 3,000 ש"ח שישולם תוך 12 חודש.

זכות ערעור תוך 45 יום.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ