אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> גזר דין בתיק פ 396/04

גזר דין בתיק פ 396/04

תאריך פרסום : 13/08/2007 | גרסת הדפסה
פ
בית המשפט המחוזי ירושלים
396-04
10/04/2005
בפני השופט:
עוני חבש

- נגד -
התובע:
מדינת ישראל
הנתבע:
ג'ית הית'ם
עו"ד דכוור
גזר דין

1.         הנאשם הורשע על פי הודאתו, במסגרת הסדר טיעון, בעבירה של הפקרה לאחר פגיעה, עבירה לפי סעיף 64א(ב) לפקודת התעבורה, תשכ"א-1961. ההסדר גם מתייחס לרמת העונש. המאשימה תגביל את עצמה לעונש של 6 חודשים, כאשר הסנגור יהיה חופשי בטיעוניו.

2.         על פי עובדות כתב האישום, ביום 6.12.01, בסמוך לשעה 17:00, נהג הנאשם את רכבו בציר שועפט ירושלים, מכיוון העיר לכיוון רמאללה. בהגיעו לעמוד תאורה מס' 15-209, פגע רכבו בילדה ילידת 1991, אשר חצתה את הכביש מימין לשמאל. כתוצאה מהפגיעה, נפלה הילדה ונותרה שרועה ללא תנועה על הכביש. היא נפגעה בכל חלקי גופה. אף שהנאשם הבחין בכך, הוא נמלט מהמקום, לא הגיש לנפגעת כל עזרה ולא דיווח על כך למשטרה.

            הצדדים חלוקים בשאלה העובדתית- האם הילדה קמה לאחר שהנאשם פגע בה, ורק אז עזב הנאשם את המקום, כפי שהוא טוען, או שהיא נותרה שרועה על הכביש כאשר התרחק הנאשם מהמקום במהירות. לצורך כך העידה באת כוח המאשימה את מר סיאם יוסף, נהג מונית אשר היה עד ראיה לאירוע. 

            בחקירתו הראשית, ציין מר סיאם שהוא נסע מאחורי רכבו של הנאשם אשר נסע בנתיב השמאלי. רכב הנאשם פגע בילדה והיא שכבה על הכביש. משראה שהנאשם נוסע לכיוון נווה יעקב, כשהוא נוסע במהירות מופרזת של 150 קמ"ש. העד רדף אחרי הרכב עד לצומת הגבעה הצרפתית וחזר בחזרה למקום האירוע. כשהגיע בירר מה שלום הילדה ואמרו שהיא בסדר. בחקירתו הנגדית נתגלו הבדלים משמעותיים בין הודעתו ועדותו: בהודעתו לא מסר שהנאשם נסע 150 קמ"ש אלא 100 קמ"ש (עמ' 3 ש' 17); הוא שלל שהנאשם נסע בצורה מטורפת "כמו מטוס" (עמ' 4, ש' 5-6); הוא אישר ש"הנאשם הגיע עד כדי עצירה מוחלטת כמעט, אחרי שפגע בילדה, כמה מטרים ממנה ורק אח"כ נסע ימינה, הוא לא האיץ". הוא אמר: " נכון, הוא שינה כיוון. הוא היה בנתיב השמאלי והיה עוד נתיב אני חושב מימין והנתיב של המפרץ שלוקח ימינה, התאונה לא היתה בצומת עצמה, היא היתה לפני הצומת בכמה מטרים. הוא האט ושבר ימינה" (שם, ש' 19-22; ההדגשה לא במקור). בהמשך הוא אף מאשר: "הוא האט בגלל הפגיעה בילדה" (עמ' 5, ש' 4). יצוין, שלפי התשריט, (קנה מידה 1:100), אין רואים כלל פניה ימינה בטווח של יותר מעשרים וחמשה מטר, דבר שתומך בטענת הנאשם, שהאטת רכבו היתה לצורך בדיקת מצבה של הילדה. עובדה אחרת בה התבלבל העד היתה מאיזה כיוון עברה הילדה מימין לשמאל או להיפך, ולאיזה כיוון הטה הנאשם את ההגה על מנת להימנע מפגיעה בילדה. תחילה ציין, שהוא "בטוח במאה אחוז" אך כאשר עומת עם הודעתו לפיה הוא ציין שראה הולכת רגל שעמדה על שפת המדרכה "מצד ימין" (מוצג נ/א גיליון 1 ש' 15), אמר: "יכול להיות שאמרתי או ימין, אז התבלבלתי בין ימין לשמאל" (שם, ש' 21). בהמשך חקירתו עמד על דעתו שהילדה עמדה באי התנועה החוצץ בין שני הנתיבים במקום והיא רצתה לעבור מצד שמאל לצד ימין לכיוון מזרח (עמ' 7, ש' 1-2). אף שהוקרא לו דו"ח הבוחן לפיו: "הילדה חצתה מימין לשמאל ונפגעה", העד המשיך לטעון ההיפך.

            הנאשם לעומתו אישר, כי הוא נסע בנתיב השמאלי לאחר שעקף רכב שנסע מצד ימין. הוא פגע בילדה כאשר היא חצתה את הכביש. רק משראה אותה קמה על רגליה, חזר לכיוון ירושלים. הוא הוסיף, שהוא חזר לירושלים על מנת למסור את עצמו למשטרה, באזור מגוריו (עמ' 12, ש' 8-9).

3.         לאחר ששקלתי את עדויותיהם של העד סיאם ושל הנאשם, נראה לי כי קשה לסמוך על דברי והתרשמות העד סיאם. עדותו לעניין נסיבות אירוע התאונה לא הצטיינה בעקביות יתרה, מה עוד שהיא סתרה את תרשים הבוחן (ת/ב), לפיו חציית הילדה היתה מצד ימין לצד שמאל ואירוע הפגיעה (נקודה א') היה כמעט בחציו של הנתיב השמאלי. בנוסף לכך, העובדה שהעד בחר לרדוף אחר רכבו של הנאשם ולא עצר ליד הילדה, על מנת לבדוק מה מצבה, מקשה עלי לקבוע כי הילדה נשארה שכובה על הכביש, בניגוד לטענת הנאשם. לפנינו עדות מול עדות, כאשר עדותו של העד נגועה בסתירות ונוגדת את מסמכי הבוחן וממצאיו. הדבר מעורר בעיני ספק לגבי אמיתות דבריו של העד באשר למצבה של הילדה במשך השניות שעברו מאז התאונה. יתרה מכך, העובדה שאין כל רישום רפואי המאשר שמדובר בפגיעה קשה, תומכת בטענת הנאשם שהפגיעה בילדה היתה קלה, וכך למעשה כתוב בכתב האישום.

4.         על פי אותה הסכמה בין הצדדים, הוזמן לנאשם תסקיר מבחן וכן חוות דעת מטעם הממונה על עבודות שירות.

תסקיר המבחן בעניינו הנו חיובי. מדובר באדם בן 34 שנים, נשוי ואב ל- 4 בנות קטנות. בעקבות עזיבת אשתו את המשפחה מלפני כשנתיים, הוא ובנותיו מתגוררים בבית אמו הקשישה. הנאשם חי בבדידות, בחוסר אונים ובמצוקה נפשית, וזאת על רקע עזיבת אשתו בגין מחלה כרונית אשר פקדה אותה, וכן בגין הסתבכותו בעבירה בה הוא הורשע. הוא לקח על עצמו אחריות מלאה לביצוע העבירה, ומתקשה לתפוס עצמו כמעורב בפלילים. הוא הביע חרטה עמוקה ורגשות אשם. הנאשם נאלץ לעזוב את מקום עבודתו על מנת לטפל בבנותיו, והוא חי מקצבת הזקנה שאמו מקבלת מהמל"ל. שירות המבחן מעריך כי מעורבותו של הנאשם בעבירה היתה על רקע לחצים אלה בהם הוא חי. שירות המבחן מעריך כי אין לנאשם דפוסי עבריינות מקובעים, וניתן לומר כי אירוע זה הנו חריג במהלך חייו.

באשר להמלצה, מציע שירות המבחן כעונש המציב גבולות, עונש מאסר בעבודות שירות ומאסר על תנאי, ובכל מקרה להימנע ממאסר בפועל, היות שיש בכך כדי לחשוף את הנאשם לדפוסי עבריינות ולהגברת תחושת התסכול.

הממונה על עבודות שירות מצא את הנאשם מתאים לריצוי עונשו בעבודות שירות.

5.         ב"כ המאשימה מבקשת להטיל על הנאשם מאסר בפועל של 6 חודשים, מאסר על תנאי ושלילת מינימום. לדידה, מדובר בעבירה חמורה של הפקרה, שהיא עבירה חמורה.

            לעומתה, מבקש בא כוח הנאשם להתחשב בנסיבותיו הקשות שיש בהן כדי להקל בעונשו, בעיקר על מנת לא לפגוע קשות בבנותיו הקטינות אותן הוא מגדל מאז שאשתו עזבה לירדן והותירה אותן בטיפולו. באשר לפסילה הוא ציין שהנאשם נפסל בזמנו לחודש ימים מלהחזיק ברישיון נהיגה.

6.        לאחר ששקלתי את טענות באי כוח הצדדים, נראה לי, על כל החומרה שבו, כי אירוע זה הנו בבחינת חריג בחייו של הנאשם, שאין לו עבר פלילי. הודאתו, חרטתו ונסיבות חייו המיוחדות מצדיקות מתן משקל מיוחד לקולא כאשר אני בא לגזור את דינו.

לאור האמור, יעמוד עונשו של הנאשם על אלה:

1. מאסר של 6 חודשים בפועל, אשר ירוצה בעבודות שירות. הנאשם יבצע את עבודות השירות בתחנת המשטרה במגרש הרוסים. ימי ושעות העבודה יהיו כדלקמן: ימים א-ה משעה 08:00 עד שעה 16:00, בערב חג משעה 08:00 עד השעה 12:00.

הנאשם יתחיל בביצוע עבודות השירות ביום 1.5.05, ויהיה בפיקוחו של המפקח אלול מימון. הודע לנאשם כי עליו לעדכן את משרד הממונה על כל שינוי בכתובתו. כמו כן עליו לעמוד בתנאי הפיקוח ובקורות הפתע, וכל הפרה בעבודות השירות תביא להפסקה מנהלית ולריצוי העונש במאסר ממש.

על הנאשם להתייצב בפני מפקח על עבודות שירות לצורך קליטה והצבה בתאריך תחילת העבודה בשעה 08:00 ברמלה (אוטובוס מס' 247 מהתחנה המרכזית ברמלה).

2. מאסר על תנאי למשך 6 חודשים אשר ירצה אותם אם במשך שנתיים, מיום סיום ריצוי עונשו, יבצע עבירה מסוג העבירה בה הורשע.

3. בהתחשב באמור בתסקיר המבחן ובנסיבותיו המיוחדות, ובעובדה שהוא נפסל מלהחזיק ברישיון נהיגה לחודש ימים, אני מורה על שלילת רישיונו של הנאשם למשך 6 חודשים מהיום. הנאשם יפקיד את רישיונו ביום 15.4.05.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
קוד אבטחה
הקש קוד אבטחה*
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ