אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> גזר דין בתיק פ 3836/04

גזר דין בתיק פ 3836/04

תאריך פרסום : 22/11/2009 | גרסת הדפסה
פ
בית משפט השלום חיפה
3836-04
30/01/2006
בפני השופט:
ח. שילוני סגן נשיא

- נגד -
התובע:
מדינת ישראל
הנתבע:
1. אנדרי ברקוביץ
2. גנאדי דימשיץ

גזר דין

הנאשם 1 הוא יליד 1965 והורשע עפ"י הודאתו בעבירות כדלקמן: קבלת דבר במירמה בנסיבות מחמירות, שימוש במסמך מזויף, קשירת קשר לביצוע פשע. בענינו הובא בפני הסדר טיעון לענין העונש שיושת עליו דהיינו: מאסר בפועל של 6 חודשים שאותם ירצה במסגרת עבודות שרות, מאסר על תנאי וקנס.

הנאשם 2 הוא יליד 1962 והודה בעובדות כתב האישום המהוות עבירות של זיוף ושימוש במסמך מזויף ובענינו הוסכם בין הצדדים שיתקבל תסקיר ק. מבחן על מנת לבחון אפשרות של אי הרשעה. לשני הנאשמים אין הרשעות קודמות.

בתקופה הרלוונטית לכתב האישום היו הנאשמים ביחסי חברות. הנאשם 1 היה בעל משרד תיווך ומכירת כרטיסי טיסה מוזלים לחו"ל והנאשם 2 היה באותה עת בעלים של מרכז להדרכה והכשרה. עפ"י האמור בכתב האישום העבירות בוצעו במהלך השנים 1994-1998 .

מדובר בפרשה של זיוף מסמכים שונים של עולים לצורך הגשת תביעות פיקטיביות לקבלת דמי אבטלה מהמוסד לביטוח לאומי.

אין מחלוקת על כך, והדבר עולה גם מעובדות כתב האישום שבהם הודו הנאשמים, שחלקו של הנאשם 1 בפרשה הוא גדול לאין שיעור מחלקו של הנאשם 2, שכן הנאשם 1 קשר קשר עם אחר
(שבינתיים עזב את הארץ) וקיבלו יחדיו מהמל"ל כספים במירמה ובנסיבות מחמירות, תוך  תיחכום וריבוי מקרים של שימוש במסמכים מזויפים של עולים.

מאידך, הנאשם 2 מואשם בכתב האישום בכך שלבקשתו של הנאשם 1 זייף עבורו שני תלושי שכר ואיפשר בכך להגיש למל"ל תביעות פיקטיביות לדמי אבטלה. לא נטען בכתב האישום כי הנאשם 2 קיבל טובת הנאה כלשהי עבור זיוף תלושי השכר אף שידע כי הזיוף הוא למטרה פסולה.

נתקבלה חוות דעת חיובית של הממונה על עבודות שרות ביחס לנאשם 1. לאחר ששקלתי טיעוני הצדדים, אני מחליט לקבל הסדר הטיעון בענינו של נאשם 1 וזאת בעיקר עקב השיהוי הרב  מאז ביצוע העבירות ועד להגשת כתב האישום, שכן החקירה נפתחה בשנת 1998 (נסתיימה בשנת 2000) וכתב האישום הוגש רק בסוף שנת 2004. אמנם ההסדר מקל עם הנאשם אך הוא אינו חורג ממידת הסבירות בהתחשב בשיהוי הרב, בהודאת הנאשם ובהעדר הרשעות קודמות. הנאשם 1 ביצע את העבירות למען בצע כסף וקיבל במירמה כספים מהקופה הציבורית שלא הוחזרו. לא נאמר בכתב האישום איזה סכום קיבל הנאשם 1 במירמה, אך למרות זאת ראוי שיוטל עליו קנס משמעותי לאור התיחכום וריבוי המקרים.

נתקבל תסקיר חיובי על הנאשם 2 הכולל המלצה לצו עבודות של"צ בהיקף של 300 שעות כעונש חינוכי ללא הרשעה מהנימוק העיקרי שהרשעה בדין עשויה לפגוע בהרשאתו לניהול מרכזי הדרכה והכשרה שבבעלותו ואף לפגוע בעתידו התעסוקתי.

התלבטתי באשר להמלצת ק. המבחן לאי הרשעה, שכן נקבע בפסיקה פעמים רבות שהכלל הוא שיש להרשיע נאשם משהוכח ביצוע עבירה או כאשר הודה בביצועה ואי הרשעה הוא חריג לכלל ואמצעי שמשתמשים בו רק במקרים יוצאי דופן וגם מפני שחובתו של ביהמ"ש לראות לנגד עיניו את האינטרס הציבורי.

מהתסקיר עולה שהנאשם 2 הוא מהנדס אלקטרוניקה במקצועו, עלה ארצה בשנת 1990 וכיום בעל רשת מכללות להכשרה מקצועית. הוא עבר תהליכי קליטה קשים ושוכנעתי מהאמור בתסקיר ומדברי הסנגורית שלמרות שהנאשם 2 הוא עצמאי ובעל עסק של רשת מכללות להכשרה מקצועית סביר להניח שהרשעה בדין עלולה לפגוע בהמשך ניהול העסק שבבעלותו, שכן מדובר ברשת מכללות הטעונה הרשאה ו/או רישוי מרשויות המדינה ויתכן שהדבר גם יפגע בעתידו התעסוקתי.

חלפו כ - 12 שנים מאז ביצע הנאשם 2 העבירות ואלמלא השיהוי הרב בהגשת כתב האישום לא הייתי מהסס להרשיעו, שכן למרות שלא קיבל טובת הנאה מזיוף שני תלושי שכר הוא ידע שמטרת הזיוף  היא לאפשר הגשת תביעות פיקטיביות לדמי אבטלה מהמל"ל.

לאחר ששקלתי הנסיבות האישיות של הנאשם 2, חלקו היחסי בפרשה הנדונה ושיקלול טיעוני הצדדים הגעתי למסקנה כי במקרה חריג וספציפי זה הכף נוטה לטובת הנאשם 2 וזאת בהתאם לעקרונות המנחים לאי הרשעה שפורטו בע"פ 2083/96 תמר כתב נ' מ"י (פד"י נ"ב (3), 337).

לנאשם 2 אין עבר פלילי ומאז ביצוע העבירות בתיק זה (בשנת 1996) ועד היום לא היה מעורב כנראה בפלילים ונראה שהנזק שעלול להגרם לנאשם, אם יורשע, עולה לאין שיעור על חומרת העבירה ונסיבותיה.

לאור האמור, אני דן הנאשם 1 כדלקמן:

א.         מאסר בפועל של 6 חודשים אותם ירצה במסגרת עבודות שרות בבית חולים לקשישים פלימן החל מיום 26.2.06 .

            על הנאשם להתייצב במועד הנ"ל בשעה 8:30 לצורך קליטה והצבה בפני מפקח על עבודות שרות במפקדת גוש צפון, מתחם בית סוהר חרמון. 

ב.         מאסר על תנאי של 12 חודשים למשך 3 שנים מהיום והתנאי שלא יעבור עבירה של מירמה או הונאה לפי סימנים ו', ז' שבפרק י"א חוק העונשין, תשל"ז - 1977, פרט לעבירה של משיכת צ'ק ללא כיסוי.

ג.          קנס כספי בסך 12,000 ש"ח או 120 ימי מאסר תמורתם.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
קוד אבטחה
הקש קוד אבטחה*
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ