אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> גזר דין בתיק פ 383/04

גזר דין בתיק פ 383/04

תאריך פרסום : 16/08/2007 | גרסת הדפסה
פ
בית המשפט המחוזי ירושלים
383-04
20/07/2005
בפני השופט:
עוני חבש

- נגד -
התובע:
מדינת ישראל
הנתבע:
1. מוחמד קראעין
2. סעיד קראעין
3. בהאא קראעין

עו"ד זילברברג
עו"ד בתו
גזר דין

1.         הנאשמים הורשעו, על פי הסדר טיעון, במיוחס להם בכתב האישום המתוקן, בביצוע עבירות כדלקמן: נאשם 1 פציעה בנסיבות מחמירות, והנאשמים 2 ו-3 בעבירה של חבלה בכוונה מחמירה  וכן היזק בזדון.

2.         מדובר בעבירות אשר בוצעו על רקע סכסוך משפחתי קשה בין נאשם 1, ובניו, נאשמים 2 ו-3, ובין אחיו של נאשם 1, דודם של יתר הנאשמים. הסכסוך האחרון פרץ בגין ויכוח על מקום חניה. כשהויכוח התלהט התפתחה קטטה שבמהלכה דקר נאשם 2 את דודו בסכין בגבו, בידו השמאלית ובבטנו. מיד לאחר מכן, הגיעו למקום נאשם 1 ונאשם 3, כשבידו האחת של נאשם 1 אלה ובידו השניה גרזן, ונאשם 3 אחז בסכין. נאשם 1 הכה את אחיו בראשו באמצעות האלה שבידו, ונאשם 3 דקר את דודו ברגל שמאל מעל הברך. הוא לקח את האלה מידי אביו והכה באמצעותה את דודו בראשו. המתלונן נפל ארצה כשהוא שותת דם מראשו ומשאר חלקי גופו. המתלונן פונה לבית חולים "אל מקאסד" לקבלת טיפול רפואי, שם נותח ונתפרו פצעיו.

3.               באשר לנאשם 1, מוסכם בין הצדדים שהוא ירצה עונש מאסר בפועל של 6 חודשים אשר ירוצו בעבודות שירות. לגבי נאשם 2, המאשימה תעתור לעונש של 40 חודשי מאסר בפועל, כאשר הסנגוריה תהיה חופשית בטיעוניה לעניין אורך תקופת המאסר בפועל. לגבי נאשם 3 המאשימה תעתור לעונש של 28 חודשי מאסר בפועל, ואילו הסנגוריה תהיה חופשייה בטיעוניה לאורך תקופת המאסר בפועל. באי כוח הצדדים ביקשו מבית המשפט לכבד את הסדר הטיעון.

4.         הוזמנו לנאשמים 2 ו-3 תסקירי מבחן. לגבי נאשם 2, סעיד קראעין, מדובר בבן 24, מאורס. סטודנט ללימודי מוסמך למשפטים באוניברסיטת "אלקודס", אשר עבד בעבודות מזדמנות על מנת לממן את לימודיו. שירות המבחן התרשם שהנאשם נמצא במשבר וחש מצוקה ומועקה סביב התנהגותו באירוע. במהלך תקופה של כחצי שנה הוא, אביו ואחיו, נאשמים 1 ו-3, שהו בדירה שכורה באילת במסגרת תנאי שחרורם ממעצר. באשר לעבירות, הוא הביע חרטה, בושה ותחושת אשם על התנהגותו. המעצר עבורו היה חוויה מזעזעת ובעלת אפקט טראומטי, והוא ביטא חרדה ממשית ממאסר. כן הביע תקווה שהוא יחזור לחיים תקינים. חסר הרשעות קודמות.

            לגבי נאשם 3, בהאא קראעין, בן 28 שנים, נשוי, ובמהלך שהותו במעצר בית נולדה לו בתו הבכורה. גם לגביו, שירות המבחן התרשם שהאירוע היה מקרה חריג. גם עבורו מעצר הבית היה קשה. הוא סיים 11 שנות לימוד, והעדיף לצאת לשוק העבודה. באשר ליחסו לעבירות, אף שלקח אחריות מלאה על ביצוען, הוא התקשה להסביר את התפרצותו. לדבריו, לאחר שנערכה סולחה בהתערבות צד שלישי, היחסים בין שתי המשפחות חזרו לתקנם.

4.      מצדה, העידה התובעת את המתלונן. הוא אישר שנערכה סולחה בינו לבין משפחת אחיו, אך היה מלא טענות נגד אי מילוי תנאי הסולחה, וניכר היה שאיננו מרוצה מהסולחה. הוא טען שדרישתו שאחיו, נאשם 1, יחתום בפני נוטריון על סעיף בהסכם הסולחה לפיו הוא לא יכול לחזור בו מהסכמותיו לא נתמלאה. גם בעניין הסכומים אשר התחייבו הנאשמים לשלם לו כפיצוי לכל נזקיו, בסך 12,000 דינר ירדני, גם התחייבות זו לטענתו לא מולאה. הוא ציין, כי הנאשמים שילמו סך 5,000 דינר במזומן, אך השקים בסך 500 דינר כל אחד לא שולמו, אף שזמן פירעונם חלף. מחקירתו הנגדית התברר כי השטרות לא נמסרו לידיו אלא לצד ג'. לטענת המתלונן, צד זה החזיר לעצמו סך 500 דינר אשר שילם לאח אחר של הצדדים, ולא שילם לו דבר. עוד התברר, כי למעשה כל השטרות נפרעו מהחשבון בו הופקדו (צילום הבנק נמסרו לתיק בית המשפט).  

6.         בא כוח המאשימה ביקש לקבל את הסדר הטיעון על הרף הגבוה שבו. תחילת האירוע בוויכוח משפחתי פעוט אשר התפתח לאלימות במימדים חמורים. לא מודבר בהתפרצות של רגע. נאשם 1 בא עם אלה וגרזן והכה את המתלונן באלה בראשו. נאשם 2, שהיה הרוח החיה באירוע, הוא שהחל בתגרה ודקר את דודו בגבו, בבטנו ובידו השמאלית, לעיני בנו הקטין של המתלונן, בן ה-10 שנים, ואילו נאשם 3 החזיק בסכין ופגע ברגלו השמאלית של המתלונן. שלושת הנאשמים תקפו את המתלונן ובצעו בו לינץ'. הפגיעות שעשה נאשם 2 הן החמורות ביותר. בא כוח המאשימה הטעים, שהסדר הטיעון נבע מהעובדה שבין הצדדים נעשה הליך של "סולחה" שבמסגרתו שולמו כספים למתלונן. הוא ביקש לכבד את ההסדר על הרף הגבוה שלו, קרי 40 חודשי מאסר בפועל לנאשם 2, ו- 28 חודשי מאסר בפועל לנאשם 3. היות שחלקו של נאשם 1 היה קטן ביותר מבין הנאשמים הוסכם שהוא ירצה מאסר בעבודות שירות למשך 6 חודשים. הקטגור הדגיש את הצורך בהרתעת הנאשמים והציבור וזאת לאור עידן האלימות הגואה בתקופה זו. 

            ההגנה מבקשת להקל בעונשם של הנאשמים. הם הודו מיד במיוחס להם, דבר המצביע על חרטה וצער עמוקים וכנים. מיד לאחר האירוע, יזמו הנאשמים הליך של "סולחה", והסכם ה"סולחה" בא לבטא את כל הדרישות המבוקשות. מצידם מילאו הנאשמים את כל סעיפי ההסכם. מקור הסכסוך הוא ירושה הנוגעת לחלקת אדמה. במטרה לחסל מקור הסכסוך, וויתר נאשם 1 על חלקו בקרקע לטובת המתלונן. המתלונן הוא אחיו הצעיר של נאשם 1, והוא גידל אותו ולימד אותו את מקצוע המכונאות. הסנגור אישר כי הכספים אותם התחייב נאשם 1 לשלם נפרעו והוא הציג לבית המשפט מסמכים המאשרים את טענתו. הנאשמים מתביישים במעשיהם, מביעים חרטה ומבקשים סליחה מהמתלונן. באשר לנאשם 1, מדובר באדם מבוגר, והוא חש בושה נוכח ישיבתו על ספסל הנאשמים. נאשם 2, צעיר בן 24 שנים, סטודנט למשפטים, אדם נורמטיבי וחיובי, אשר התארס לאחרונה, עסק בהתנדבות בחלק מזמנו. הוא היווה את חלום המשפחה, חלום אשר נגוז בן רגע בגלל הרשעתו. לגבי נאשם 3, הוא התחתן במהלך הדיונים המשפטיים נגדו, לאחרונה נולדה לו בת. גם הוא אדם נורמטיבי, סייע בידי דוד אחר אשר נפל לסמים, ומימן לו את עלות גמילתו מסמים. לאור זאת, מבקש הסנגור מאסר של מספר חודשים על מנת לאפשר להם להשתקם במהרה.

הנאשמים ניצלו את זכות המילה האחרונה. נאשם 1 ציין שהוא חש חיבה כלפי אחיו המתלונן. הוא אשר גידל אותו. הוא נתן לו את כל מבוקשו בכל מה שנוגע לאדמה. הוא ביטא את כאבו כאשר אחיו המתלונן לא שעה לבקשתו לסלוח לו ולבניו. המתלונן סירב לדבר אתו בפתח בית המשפט לפני הדיון ודחה את בקשתו לנשק אותו כאות לבקשת סליחה ומחילה. הוא הביע צער וביקש סליחה על מה שגרמו הוא ובניו.

נאשם 2, גם הוא הביע צער ופנה בהתרגשות כלפי דודו, יותר מפעם, בבקשה לנשק את ידו כאות לבקשת סליחה ומחילה. הוא ציין שהוא מצטער מעומק לבו כל יום על מה שקרה ומכה על חטא. הוא ביקש הזדמנות להוכיח את עצמו מחדש.

נאשם 3, הצטרף לבקשות הסליחה מדודו. במשך שהותו במעצר בית הרחק מביתו חשב על מה שקרה והבין שמה שקרה היתה טעות גדולה שלא היתה צריכה להתרחש. אף הוא ביקש לנשק את יד דודו, והוא נענה בסירוב.

6.         מקור הסכסוך בין הצדדים הוא סכסוך על ירושה. שני האחים רבו ביניהם על חלוקת ירושת אביהם. הסכם "הסולחה" בא למעשה לפתור את הבעיה האמורה. על פי ההסכם, וויתר נאשם 1 על זכויותיו לטובת המתלונן. חרף זאת, מבקש המתלונן בעקשנות שנאשם 1 יחתום בפני נוטריון על סעיף בהסכם שהוא לא יכול לחזור בו מהסכמתו. למעשה, הוא חושש שמא אחיו יחזור מהסכמתו זו. למקרא ההסכם אשר אושר על ידי הנוטריון ניתן להבין שסעיף כזה אכן נכלל במסמכים אשר אושרו על ידי הנוטריון. מכאן, אינני מבין את התעקשותו של המתלונן על דרישתו זו. 

            אין חולק כי מדובר במקרה מזעזע של דרך פתרון סכסוכים בין קרובי משפחה מדרגה ראשונה. צורה זו מנוגדת לכל הגיון, מוסר או מוסכמה חברתית. הנאשמים לא בחלו להשתמש בכל אמצעי על מנת לעשות שפטים במתלונן, שהוא בשר מבשרם ושכן. מעשים ברבריים אלה נעשו בפני בנו הקטין של המתלונן, ועולה מדברי המתלונן, כי הילד נפגע נפשית מהאלימות הקשה שראו עיניו.

            מאידך, אין לנאשמים עבר פלילי, וניכר שהם הפנימו את החומרה היתרה של מעשיהם. התרשמתי כי חרטתם הנה חרטה כנה. המעמד בו עמד נאשם 1 ובניו מול המתלונן היה מעמד קשה ביותר. לא קל היה לראות את נאשם 1, שהנו אדם בן 60 יושב על ספסל הנאשמים ופונה בהתרגשות לאחיו הצעיר ומבקש ממנו סליחה ומחילה. הוא מצא לנכון לכפר על מעשיו בכך שהוא וויתר על זכויותיו בירושה למתלונן, ובכך הוא חיסל את מקור הסכסוך בין השניים. כמו כן, מצבם של בניו של נאשם 1 הנו קשה. נאשם 2 הנו אדם שפעל כל חייו על מנת להגשים את חלומו בהשגת תעודת מוסמך במשפטים ולנהל אורח חיים מכובד, לפתע וברגע של שטות, הוא מחק את כל הישגיו והוא בעצמו הפך לנאשם, במקום שהוא יגן על נאשמים, כפי שקיווה הוא וקיוו בני משפחתו, להיות. לגבי נאשם 3, בחור נורמטיבי שכל רצונו שתהיה לו משפחה משלו, ונולדה לו בת רק לפני כשבועיים, הופך בן רגע לנאשם היושב על ספסל הנאשמים. יש לזכור, כי הנאשמים שהו במעצר בית במשך תקופה של 6 חודשים, שהחלק הארי שלה בילו באילת הרחק מביתם בירושלים, והם נאלצו לשאת בהוצאות שכר הדירה במשך תקופה ארוכה זו.

7.         לאחר ששקלתי את טענות באי כוח הצדדים, את העובדה שאין למי מהנאשמים עבר פלילי, וכי זו להם הסתבכותם הראשונה עם החוק, חרטתם ובקשת סליחה מהמתלונן, אשר נראית לי חרטת אמת וכנה, הרחקתם לאילת במסגרת מעצר בית למשך תקופה של 6 חודשים, וכן הודאתם והסולחה אשר עשו עם המתלונן ותשלום סכום לא מבוטל כפיצוי להטבת נזקיו, אני מוצא לנכון לכבד את הסדר הטיעון בנוגע לרמת העונשים המתאימה שיש להשית על הנאשמים. לאור האמור, אני דן את הנאשמים, במסגרת הסדר הטיעון, לעונשים הבאים:

נאשם 1:

הממונה מצא אותו כשיר לביצוע עבודות שירות במוסד "חוות הנוער הציוני" ברח' שי עגנון בירושלים.

אי לכך, יעמוד עונשו של הנאשם על אלה:

1.      מאסר של 6 חודשים אשר יבוצע בעבודות שירות במוסד "חוות הנוער הציוני". ימי ושעות עבודתו יהיו כדלקמן: ימים א-ה משעה 08:00 עד השעה 16:00. ערבי חג משעה 08:00 ועד השעה 12:00.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
קוד אבטחה
הקש קוד אבטחה*
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ