אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> גזר דין בתיק פ 375/04

גזר דין בתיק פ 375/04

תאריך פרסום : 27/03/2007 | גרסת הדפסה
פ
בית המשפט המחוזי ירושלים
375-04
02/03/2006
בפני השופט:
עוני חבש

- נגד -
התובע:
מדינת ישראל
עו"ד פרקליטות מחוז ירושלים
הנתבע:
שי צלח
עו"ד ורד
עו"ד שמואל בירגר
גזר דין

1.         הנאשם הורשע, לאחר ניהול הוכחות, בעבירות הבאות: הריגה - עבירה על סעיף 298 לחוק העונשין; קלות ראש - עבירה על סעיף 62 לפקודת התעבורה; מהירות בלתי סבירה - עבירה לפי הוראת תקנה 51 לתקנות התעבורה, תשכ"א - 1961 (להלן: תקנות התעבורה); עקיפה אסורה - עבירה לפי הוראת תקנה 47(ב)+(ד) לתקנות התעבורה; ונסיעה בצמיג לא מתאים - עבירה לפי הוראת תקנה 322(ב)+(ד)(1) לתקנות התעבורה.

עובדות המקרה

2.         ביום 31.12.03, בסמוך לשעה 23:30 נהג הנאשם, נהג חדש אז, בדרך יצחק רבין בירושלים, כאשר המהירות המרבית המותרת בדרך זו הנה 50 קמ"ש. יחד עימו נסעו ברכב חבריו, אנדריי בנגייב ואברהם ינון כהן. השלושה היו בדרכם למסיבת "סילבסטר". הנאשם נהג במהירות מופרזת, תוך שסטה בחדות בין הנתיבים ועקף כלי רכב לסירוגין, מימין ומשמאל.

מיד לאחר שעקף שני כלי רכב, ובסמוך לכניסה למנהרה בה עובר הכביש, איבד הנאשם את השליטה, פגע עם שני גלגלי הרכב במדרכה שבימין הכביש, סטה בחדות שמאלה ופגע בעצמה רבה באחד מעמודי התמך במנהרה, הממוקמים באי תנועה באמצע הכביש. כתוצאה מכך, נמעכה כל חזית הרכב, הנאשם ואנדריי נפצעו באורח קשה, ואילו אברהם ינון נהרג במקום. הנאשם אושפז למשך 10 ימים והחלים מפציעתו, ואילו אנדריי אושפז מחוסר הכרה בבית לווינשטיין.

נוסף לאמור, היה הצמיג הימני ברכב בקוטר שאינו מתאים לרישיון הרכב ולשאר גלגלי נרכב, במצב שחוק ולא ראוי לשימוש. 

תסקיר שירות המבחן בעניינו של הנאשם, מיום 29.1.06

3.         כעולה מן התסקיר, המדובר הוא בבחור בן 20, רווק, חייל בשירות סדיר. הרושם הנו, כי לנאשם אינטליגנציה תקינה ויכולת ורבאלית תואמת, אך הוא מתקשה ביכולת ביטוי רגשי. ניכר בו, כי הוא שרוי במצוקה נפשית גבוהה, המתבטאת במחשבות אובדניות, דיכאון, ייאוש וחוסר אונים. בנוסף, התאונה, תוצאותיה הטרגיות והחרדה הגבוהה מפני ההשלכות העונשיות הקשות, יצרו אצלו תגובות פוסט טראומטיות ובהעדר מערכת משפחתית תומכת ובסיס רגשי פנימי יציב, חלה גם פגיעה בכוחותיו וביכולותיו של הנאשם.

נוסף לכך מטופל הנאשם תרופתית, במסגרת פסיכיאטרית, מזה כשנתיים, והיותו סובל מתסמונת פוסט טראומתית - הכוללת מצב רוח ירוד, מחשבות בלתי פוסקות על האירוע, סיוטי לילה, הפרעות שינה, סף גירוי ותסכול נמוך, חוסר ריכוז וכן חרדה - עולה גם מחוות הדעת הפסיכיאטרית.

            הנאשם הנו הבן הבכור למשפחה בת 5 ילדים, בטווח גילאים 7-20, והוריו פרודים כחמש שנים. המשפחה מוכרת לרשויות הרווחה מזה שנים, בגין סכסוכים קשים בין ההורים, שאופיינו הן באלימות הדדית והן באלימות כלפי הילדים. הנאשם עצמו סודר לאורך השנים במסגרות רווחה טיפוליות ונעשה אף ניסיון להוציאו למסגרת חוץ ביתית בגיל 12, ברם לאחר כשנה חזר לבית הוריו. במהלך השיחות עם הנאשם, התקשה שירות המבחן לקבל תמונה ברורה אודות היחסים המשפחתיים, וניכר בו שהוא תופס את הוריו כמוגבלים וחסרי כוחות, ואת עצמו כמי שמגיל צעיר נאלץ לדאוג לעצמו בעל כורחו.

משיחה שנערכה עם אבי הנאשם עלה, כי האב דואג לנאשם דאגה כנה ומתקשה לשאת את המשבר שבנו שרוי בו. הגם שלאחר התאונה הוציא האב את הנאשם מביתו, לפרק זמן מסוים, בשל אלימות הנאשם כלפי אחיותיו, הרי ככלל, עשה האב ככל יכולתו לסייע לנאשם ולתמוך בו. אמו של הנאשם תוארה כמי שהתקשתה לגלות תובנה למצבם הרגשי של ילדיה, ובפועל, הייתה מעורבותה בחיי הנאשם נמוכה. הלה מצדו, מגלה כלפיה זלזול ורואה בה האשמה העיקרית להתפרקות המשפחה.

4.         לאחר התאונה, נמצאו מקורות התמיכה העיקריים של הנאשם, בגורמים בבית הספר ובחבריו. למרות החרדה הגבוהה בה היה נתון ומצבו הפיזי הירוד לאחר התאונה, המשיך הנאשם לעשות ככל יכולתו מבחינה לימודית ואף ניגש לחלק מבחינות הבגרות. הוא גויס באוקטובר 2004, לאחר מאבק ארוך וממושך עם רשויות הצבא, אשר ניטש על רקע מצבו הבריאותי והנפשי לאחר התאונה, והוא ממשיך לקבל טיפול פסיכיאטרי במסגרת הצבאית. שירותו אמור להסתיים בדצמבר 2007, והרושם הוא שסיום השירות הנו משמעותי בעבורו. אי לכך, ציין שירות המבחן, כי רצוי שכל ענישה שתושת על הנאשם, תרוצה עם תום שירותו.  

            משיחות עם הנאשם עלה גם, כי מעבר להשלכותיה האישיות של התאונה לגבי דידו, הוא מתמודד גם עם אובדן חברו הטוב ועם מצבו של חבר אחר, אשר היה מחוסר הכרה עד כה. הוא מקפיד לבקר את חברו בבית החולים מדי שבוע, ונראה, כי הגם שהחבר אינו מדבר בשלב זה, רואה בו הנאשם מקור לתמיכה נפשית וכמי שנותן לו "סיבה לחיות", כלשונו.

למרות ניסיונותיו להדוף המיוחס לו, כפי שבאו לידי ביטוי בכפירה באישומים נגדו, חש הנאשם אשמה וצער רב, הפוגעים בכל תחומי חייו: בתפקודו, בקשריו החברתיים, בחוסר יכולת לחזור ולנהל אורח חיים ואף במחשבות אובדניות. יחד עם זאת, הנאשם עודנו מתקשה ליטול אחריות לתאונה. בולטים בתגובותיו גם תסכול וכעס בגין ההאשמות המיוחסות לו, לפיהן, לתפיסתו, היו תוצאות התאונה מכוונות ובאחריותו. הנאשם התקשה לשחזר האירוע, וניכרות בו תגובות דיסוציאטיביות סביב האירוע עצמו - תגובות הידועות בקרב מי שחווה חוויה טראומטית.

5.         אף ששירות המבחן ער לחומרת העבירה והצורך בענישה הרתעתית, הרי להערכתו, ענישה מחמירה, כמאסר בפועל, תגרום להתדרדרות נפשית נוספת של הנאשם ולתגובות דיסוציאטיביות נוספות. אליבא דשירות המבחן, ענישה כגון דא לא תאפשר לנאשם להתמודד עם התאונה והשלכותיה, וספק רב באם יוכל להתאושש ממנה, שעה שהמדובר הוא  בבחור צעיר עם כוחות נפשיים מוגבלים וללא מקורות תמיכה אישיים ומשפחתיים, כמבואר לעיל. לאור האמור, המליץ שירות המבחן להסתפק בעונש מאסר בעבודות שירות - עונש אשר יהווה הזדמנות לפיצוי וכפרה מחד, ואף יאפשר המשך שיקומו הנפשי והפיזי של הנאשם, מאידך. כן ביקש שירות המבחן, לבחון האפשרות לריצוי עונש זה באופן שיאפשר המשך שירותו הצבאי של הנאשם וסיומו.

טיעוני המאשימה לעונש

6.         ב"כ המאשימה ביקשה להשית על הנאשם מאסר בפועל, פסילת רישיון נהיגה לתקופה ממושכת, וכן פסילה על תנאי.

לטענתה, תאונות הדרכים הפכו לעניין של יום ביומו ומשפחות רבות נהרסות בגינן. עוד הוסיפה, כי הנאשם בענייננו נהג במהירות, עקף בחוסר זהירות וסטה בין נתיבי הכביש. כל מי שעולה על רכב צריך לדעת שנהיגה ברכב מלווה בסיכונים, והשאלה הנה, לשיטתה, שאלת האחריות. לדבריה, ככל שמדובר בנהגים צעירים, הסכנה הנה כפולה ומכופלת - הן בשל חוסר ניסיון והן בשל ביטחון מופרז. אי לכך, יש להרתיעם מלקחת סיכונים כגון דא, שאינם מחויבי המציאות. לטענתה, נהגים דוגמת הנאשם נוטלים על עצמם סיכון של עונש כבד וממושך, ומשכך, זהו המקום להעביר מסר הרתעתי - כזה הממחיש גודלה של האחריות עת נהיגה, ובפרט אמורים הדברים, עת המדובר באנשים נורמטיביים.

לבסוף ציינה ב"כ המאשימה, כי שתי משפחות נהרסו. בחור צעיר קיפד חייו, ובחור נוסף נמצא במצב קשה מאד. עם כל הכאב והקושי, כך טענה, אין מנוס מענישה מחמירה, ובית המשפט העליון ביטא הדברים בצורה ברורה.

עדויות מטעמה של התביעה

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ