אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> גזר דין בתיק פ 3537/04

גזר דין בתיק פ 3537/04

תאריך פרסום : 17/09/2009 | גרסת הדפסה
פ
בית משפט השלום באר שבע
3537-04
15/07/2007
בפני השופט:
יעקב שפסר

- נגד -
התובע:
לשכת תביעות מרחב נגב - באר שבע
עו"ד ארץ קדושה
הנתבע:
מגרלשוילי חיים
עו"ד אבשלום גיספאן
גזר דין

א. רקע

1.       הנאשם הורשע לאחר ניהול הוכחות בתיק זה, בעבירת מעשה מגונה בבגיר תוך ניצולו, עבירה לפי סעיף 348 (ה) לחוק העונשין תשל"ז - 1977,  זאת בגין אירוע מיום 31.3.04 עת נגע הנאשם בחזה וחלקי גוף אחרים של המתלוננת שעבדה בבית עסקו, נשען עליה, ליטף את גופה וניסה לנשקה וכן התבטא באופן מיני כלפיה.  עובדות האירוע וניתוחן מפורטות בהרחבה בהכרעת דיני, אשר תוצאתה היתה כי  לא האמנתי לנאשם והעדפתי את גרסת המתלוננת ועדיה על פניו, ואינני מוצא טעם לחזור עליה כאן שוב.

2.      קודם גזר הדין ביקש הנאשם כי יתקבל תסקיר שירות מבחן בעניינו חוות דעת כאמור מטעם שירות המבחן, אכן הונחה על שולחני, עובר לטיעוני הצדדים לגזר הדין. במסגרת זו נפגשה קצינת המבחן לפגישה ממושכת עם הנאשם, ואולם נוכח עמדתו המכחישה לחלוטין את אשמתו וביצוע המיוחס לו ודבקותו בעמדתו כי נעשה לו עוול, מצא שירות המבחן כי אינו הנאשם אינו מסוגל לבחון דפוסי התמודדות בעייתיים שלו ועל כן נמנע מהמלצה בעניינו.

ב. טיעוני הצדדים

3.       ב"כ המאשימה ציין כי המדובר במעשים מגונים שנעשו על ידי הנאשם בצעירה על גבול הקטינות, תוך ניצול מרותו כמעסיק ואת חולשתה של המתלוננת. עוד הזכיר את הרושם שהותירה המתלוננת בבית המשפט בנוגע לחוויה שחוותה. עוד הדגיש כי המדובר באדם שלא נוטל אחריות למעשיו, אדרבא הוא מטיל את האחרות על המתלוננת. בנסיבות אלה ביקש להטיל עליו עונש של עבודות שירות, מאסר על תנאי, פיצוי למתלוננת וקנס אכיפתי.

4.           ב"כ הנאשם הדגיש כי לא היה כל אלמנט של שימוש בכח מצידו של הנאשם כלפי המתלוננת וכי המדובר באירוע קצר וחד פעמי. גם בעניין הנזק שנגרם למתלוננת טען ב"כ הנאשם, כי לא היה זה משמעותי וכי בכייה באולם בית המשפט היה על רקע עימותה מול סתירות בעדותה.

הנאשם מחוסר עבר פלילי רלוונטי, ואף חלקו הראשון של התסקיר מאופיין בתיאור של אדם נורמטיבי לכשעצמו. בעניין התסקיר טען ב"כ הנאשם, כי קיימת בעייתיות בעובדה כי לא ניתן לבוא בהמלצה בנוגע לנאשם שלא מודה וממשיך לדבוק בחפותו. בנסיבות אלה ביקש ב"כ הנאשם כי לא תבחן המלצת התסקיר (ולמעשה אי ההמלצה) אלא המפורט בתסקיר גופא. עוד טען כי המדובר בנאשם שסגר עסקו ומצוי בפרשת דרכים, כשבידו רשיון נהיגה במונית. הרשעה עלולה לפגוע באורח חיו הנורמטיבי ועל כן ביקש לבטלה.

         נוכח כל האמור, ועל רקע פסיקה אליה היפנה, ביקש ב"כ הנאשם לבטל את ההרשעה ולהסתפק בשל"צ ובהתחייבות.

5.       הנאשם בדבריו המשיך לכפור במיוחס לו ולהטיל את האחריות על המתלוננת, תוך טענה כי הכל תוכנן על ידה.

ג. דיון

5.         ראשית לשאלת ביטול ההרשעה:

א.     בפסקי דין רבים סקרתי את כללי החוק והפסיקה בענין סוגית ההרשעה, כללים ידועים שלא כאן המקום להרחיבם. בקליפת אגוז יצויין, כי הן על פי חוק סדר הדין הפלילי [נ"מ] תשמ"ב- 1982 בסעיף 182 העוסק בענין זה, והן על פי הפסיקה בענין זה, ובראשה פסקי הדין המנחים בענין רומנו (ר"ע 432/85 גדעון רומנו נ' מדינת ישראל תק' על' 85 (3) 737), בענין כתב (ע"פ 2083/96  תמר כתב נ' מדינת ישראל  פ"ד נב (3), 337) ובעניין שמש (ע"פ 2513/96 מדינת ישראל נ' ויקטור שמש פ"ד נ(3) 682) ,"ברירת המחדל" הינה הרשעה, ואי הרשעה הינו חריג לכלל ונקבע בנסיבות יוצאות דופן, בהן אין יחס סביר בין הנזק הצפוי מן ההרשעה בדין לבין חומרתה של העבירה.

ב.      לאחרונה חזרו בתי המשפט על העמדה האמורה בהרחבה יתרה, בשני פסקי דין שקיבלו אף תהודה רבה: פ' (שלום ת"א -יפו)  5461/06 מדינת ישראל נ' חיים רמון (29.3.07 - טרם פורסם) ופ' (מחוזי ת"א יפו)  40332/05 מדינת ישראל נ' אסנת אלון לאופר (19.10.06 טרם פורסם).

ג. בפרשת כתב הנ"ל, מסכמת כב' השופטת דורנר את שני הגורמים המצטברים  הנדרשים לצורך המנעות מהרשעה:

  "ראשית, על ההרשעה לפגוע פגיעה חמורה בשיקום הנאשם; ושנית, סוג העבירה מאפשר לוותר בנסיבות המקרה המסוים על ההרשעה מבלי לפגוע באופן מהותי בשיקולי הענישה האחרים המפורטים לעיל".

 ד.   על עמדה זו, חזר בית המשפט העליון במקרים נוספים (ר' למשל דברי כב' השופטת פרוקצ'יה בע"פ בע"פ 2669/00 מדינת ישראל נ' פלוני, פ"ד נד(3) 685, 689, ודברי כב' השופטים מצא וזמיר בפרשת שמש הנ"ל בעמ' 684 - 685:

   "שורת הדין מחייבת כי מי שהובא לדין ונמצא אשם יורשע בעבירות שיוחסו לו. זהו הכלל. הסמכות הנתונה לבית-המשפט להסתפק בהעמדת נאשם במבחן בלי להרשיעו בדין, יפה למקרים מיוחדים ויוצאי דופן. שימוש בסמכות הזאת כאשר אין צידוק ממשי להימנע מהרשעה מפרה את הכלל. בכך נפגעת גם שורת השוויון בפני החוק".

  ה.       המשנה לנשיא, כבוד השופט ש' לוין, פרט בפרשת כתב הנ"ל, קווים מנחים, להימנעות מהרשעה, ככל שמדובר בהיבט השיקומי של הנאשם:

א)      האם מדובר בעבירה ראשונה או יחידה של הנאשם;

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ