אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> גזר דין בתיק פ 353/04

גזר דין בתיק פ 353/04

תאריך פרסום : 06/08/2007 | גרסת הדפסה
פ
בית המשפט המחוזי ירושלים
353-04
16/06/2005
בפני השופט:
עוני חבש

- נגד -
התובע:
מדינת ישראל
עו"ד ר. המבורגר
הנתבע:
1. משה (בן נתן) דוד
2. עפרה (בן נתן) דוד

עו"ד כהן פנינה
גזר דין

1.         הנאשמים הורשעו, לאחר ניהול הוכחות, בביצוע עבירה של חבלה בכוונה מחמירה, לפי סעיף 329(א)(1) לחוק העונשין, תשל"ז-1977. עובדות המקרה מפורטות בהכרעת הדין. נזכיר כאן את העובדות הנחוצות לנו. ביום 23.3.04, בסמוך למרכז מתדון בירושלים, דקרו הנאשמים ופצעו את המתלונן, שגם הוא מבין מבקרי מרכז המתדון ומטופל בו. חלקה של הנאשמת מתמצה בכך שהיא סייעה לנאשם במעשה התקיפה והפציעה בכך שהיא החזיקה ברגליו של המתלונן, עת היה מוטל על הרצפה והנאשם דקר את המתלונן בעינו באמצעות מספריים שהיו ברשותו.

2.         לאור בקשת באי כוח הנאשמים הוזמנו לנאשמים תסקירי מבחן. התסקירים מלמדים, כי שני הנאשמים מכורים לסמים קשים מזה שנים רבות, שניהם ממשפחות שהיחסים בהן מעורערים ובניהן התנסו בשימוש בסם מסוכן. אחיו של הנאשם נפטר ממנת סם, ואילו הנאשמת חלק מאחיה מכורים לסמים. לאחר שהתחתנו שניהם עברו ניסיונות גמילה לא מוצלחים, ושניהם נמנים על לקוחות מכרז המתדון, שם מקבלים תחליף סם. הנאשם עוד מילדות התקשה להסתגל למסגרות חינוך בהם שולב. בבגרותו נחשף לחברה עבריינית והחל להשתמש בסמים. הוא שוחרר מצה"ל עקב בעיות משמעת בשל אי התאמתו למסגרת. עם שחרורו התדרדר עוד יותר לאורח חיים עברייני ובהיותו בן 22 נדון למאסר ראשון למשך שנתיים בגין מעורבות בעבירות סם. מאז הוא שהה במאסר לתקופות שונות.

            הנאשם והנאשמת נישאו זה לזו בשנת 1986. לבני הזוג נולדו 4 ילדים, שלושה מתוכם נמסרו לאימוץ ואחת באומנה, עוד שלושה תינוקות אשר נולדו להם נפטרו תקופה קצרה לאחר הלידה.

            שני הנאשמים לא לקחו אחריות לביצוע העבירה בה הורשעו. שניהם מכחישים כל מעורבות בה. הנאשם תופס את עצמו כקורבן של האירוע, ולדעתו לא נכח במקום והוא נעצר בטעות.

לגבי הנאשם, שירות המבחן התרשם כי התייחסותו של הנאשם לעבירה תואמת דפוסי התנהגות עבריניים המקובעים באישיותו. לאור זאת, אין לשירות המבחן המלצה טיפולית או עונשית.

לעניינה של הנאשמת, מתרשם שירות המבחן שהוצאת ילדיה מחזקתה היתה מעשה טראומטי עבורה. בנוסף לטיפול במתדון, מקבלת הנאשמת תרופות בגין חרדות מהן היא סובלת. בהתייחסו לאפשרות בה יוטל מאסר על הנאשמת ציין שירות המבחן, כי הנאשמת תוכל להסתגל לתנאי מאסר. לאור התכחשותה של הנאשמת לאחריותה בביצוע העבירה, אין לשירות המבחן המלצות טיפוליות. יחד עם מציין התסקיר, שני דברים: הראשון, אין לנאשמת יכולת והיא איננה מסוגלת לעמוד בתנאים של מאסר בעבודות שירות, והעניין השני, לא רצוי להשית עליה מאסר ממושך מחשש שתיחשף לנורמות עברייניות, דבר שינתק אותה מביתה ומהטיפול בקהילה. 

3.         באת כוח המאשימה מבקשת להטיל על שני הנאשמים עונש מאסר בפועל ממושך, מאסר על תנאי ופיצוי למתלונן. לדידה, מדובר בעבירה חמורה שהעונש המקסימאלי עליה הוא 20 שנות מאסר. כל אחד מהנאשמים לקח חלק מרכזי בכל השלבים בהם בוצעה העבירה. הנאשמת היא אשר יצרה אווירה של מתח וריב, עודדה ודרבנה את הנאשם לבצע את מעשה התקיפה והחבלה. הנאשם מצידו הכה במתלונן במקל ודקר אותו בכל חלקי גופו במספריים, שהוא נוהג להחזיק בהיותו עוסק בספרות לבאי מרכז המתדון. מדובר בפגיעה קשה בגינה אושפז הנפגע בבית חולים לתקופה ארוכה והתוצאה היא שהראיה בעין ימין נפגעה קשה. באת כוח המאשימה ציינה את הרושם שמדובר במערכת יחסים המתאפיינת על ידי נטילת החוק לידיים ועשיית דין עצמית. מעשה הנאשמים הנו תגובה למעשה תקיפה קודם אשר עשה הנפגע כלפי הנאשם, ובגינו הועמד לדין. באת כוח המאשימה הגישה את גזר הדין בתיקו של הנפגע. בית משפט השלום הטיל עליו עונש של שלוש שנות מאסר בפועל.

בא כוחו של הנאשם ביקש להקל עמו. הוא ציין שאין בעברו של הנאשם עבירת אלימות וכי זו הפעם הראשונה שהוא מסתבך בכך. מזה שנים רבות שלא היה בכלא, והעבירה האחרונה בוצעה בשנת 1989, אז נשפט ל- 9 חודשים בגין אחזקת סמים. לעניין האירוע, לא מדובר באירוע אשר היה מתוכנן, הכל היה ספונטאני, כאשר התגובה חרגה מתחום גבולות ההגנה העצמית. לא מדובר באירוע שניתן לשייכו לתופעת הסכינאות. 

באת כוחה של הנאשמת, גם היא ביקשה לא להחמיר עם הנאשמת. היא חזרה על מה שפורט בתסקיר המבחן לעניין ביש מזלה והסבל הרב אשר היה מנת חלקה, בין אם מדובר בלידותיה הרבות שהסתיימו במות הילוד, או בהוצאת יתר הילדים מחזקתה זולת ילדה אחת הנמצאת במוסד ובאה לביקורים לבית בו שוהה הנאשמת בתנאי מעצר בית מאז 30.3.04. היא מבקשת לקחת את התקופה הארוכה הזו בחשבון. הנאשמת סובלת ממחלת כבד. היא נאבקת להתמיד בשיקום חייה. יש לה עבר בענייני סמים, זיוף וקבלת דבר במרמה, אך לא באלימות. הסניגורית הדגישה את חשיבות הקשר שבין הנאשמת ובתה. שתיהן קשורות אחת לשנייה. חלקה בביצוע העבירה היה שולי, לא היתה כל הכנה מוקדמת. לדידה, אף שתסקיר המבחן איננו רואה את הנאשמת מתאימה לעבודות שירות, היא מבקשת לבחון את האפשרות של הטלת עונש כזה. לעניין פיצוי הנפגע, אין ידה של הנאשמת משגת, הכנסתה זעומה והיא חיה מקצבה. כל צד הגיש פסיקה התומכת בעמדתו.

4.         העבירה בה הורשעו הנאשמים הנה עבירה חמורה ותוצאות מעשיהם היו קשות. הרקע למעשה, כפי שצוין בהכרעת הדין, היה סכסוך קודם בין הצדדים על רקע "רומנטי", בו דקר המתלונן  את הנאשם בתיק זה, אירוע אשר נידון בפני נשיא בית משפט השלום. בתיק האמור, התכחשו הצדדים לעובדת הכרותם ולעובדה שהמתלונן דנן דקר את הנאשם והותיר לו צלקת בפניו. משני תיקים אלה, זה של המתלונן מחד וזה של הנאשמים מאידך, ניתן ללמוד כי ככל הנראה קיים נוהג שהנפגע לא יתלונן על הפוגע, ותהיה בידו הרשות לעשות דין לעצמו.

5.         שקלתי את טענות באי כוח הצדדים, והגעתי למסקנה שחלקה של הנאשמת נופל מחלקו של הנאשם. אף אם הוסת על ידי הנאשמת הוא לא היה צריך לפעול באלימות חמורה כפי שפעל. לקחתי בחשבון את העונש אשר הושת על הנפגע בתיק האחר (אשר התנהל בבית משפט השלום), שם נידון הנפגע לשלוש שנות מאסר בפועל. לדידי, המעשים אשר ביצע הנאשם דנן הם יותר חמורים מאלה אשר נגרמו לו על ידי הנפגע בתיק האחר. על כן יש לקחת את העונש שקיבל הנפגע בחשבון כבסיס.

לעניין הנאשמת, יש לקחת בחשבון את נסיבותיה המיוחדות, כפי שפורטו בתסקיר המבחן.

באשר לפיצוי הנפגע, לא מצאתי מקום לחייב את הנאשמים בפיצוי, וזאת מהסיבה שהטלת פיצוי במקרה זה משמעותה הוספת תקופת מאסר נוספת על זו אשר יש להשית עליהם.

            לאור האמור, יעמוד עונשם של הנאשמים על אלה:

א.      נאשם 1, משה דוד:

1.                  מאסר בפועל של 40 חודש, בניכוי תקופת מעצרו (מיום 23.3.04 ועד 21.6.04, וכן מיום 21.11.04 ועד היום).

2.                  מאסר על תנאי של 24 חודשים והתנאי הוא שהנאשם לא יעבור עבירת אלימות תוך שנתיים מיום סיום ריצוי עונשו.

ב.      נאשמת 2, עופרה דוד:

1.                  מאסר בפועל של 6 חודשים, בניכוי תקופת מעצרה (מיום 23.3.04 ועד 30.3.04).

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
קוד אבטחה
הקש קוד אבטחה*
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ