אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> גזר דין בתיק פ 3252/04

גזר דין בתיק פ 3252/04

תאריך פרסום : 29/09/2009 | גרסת הדפסה
פ
בית משפט השלום באר שבע
3252-04
06/09/2007
בפני השופט:
יעקב שפסר

- נגד -
התובע:
מדינת ישראל- פרקליטות מחוז דרום פלילי
עו"ד ודים סיגל
הנתבע:
אבואני נעמה- בעצמה
עו"ד סויסה מאיר
גזר דין

א. רקע

1. הנאשמת הורשעה לאחר ניהול הוכחות בתיק זה, בגרם מוות ברשלנות (עבירה לפי סעיף 64 לפקודת התעבורה [נח] התשכ"א - 1961), נהיגה ללא רשיון נהיגה וללא ביטוח (עבירות לפי סעיף 10 לפקודה הנ"ל וסעיף 2 לפקודת ביטוח רכב מנועי תש"ל - 1970) , ומסירת הודעה כוזבת (עבירה לפי סעיף 243 לחוק העונשין תשל"ז - 1977),  זאת בגין תאונת דרכים טראגית מיום 18.8.01, בה קיפח את חייו אביה של הנאשמת, עבד אל רחמן אבו האני ז"ל. 

2. עובדות האירוע וניתוחן מפורטות בהרחבה בהכרעת דיני ואינני מוצא טעם לחזור עליהן כאן שוב,  ואך אציין בתמצית, כי המדובר בנהיגת הנאשמת ברכב המשפחה, כשברכב נסעו עימה, אביה ז"ל וכן שתי אחיותיה. נהיגתה היתה בלא שהיה לה רשיון נהיגה וללא ביטוח. במהלך הנסיעה סטתה הנאשמת ממסלולה והתנגשה חזיתית במשאית שחנתה בצידי הדרך, וכתוצאה נהרג כאמור אביה המנוח, היא עצמה נפצעה באורח קשה ושתי אחיותיה שישבו, כך על פי הנטען, במושב האחורי, נפצעו באופן קל. לאחר התאונה מסרה הנאשמת בחקירתה במשטרה הודעה כוזבת, לפיה נהג אביה המנוח ברכב.

3. נוכח עתירת המאשימה  למאסר בפועל והואיל והנאשמת הייתה בת פחות מ-21 שנה במועד ביצוע העבירה, הופנתה היא לקבלת תסקיר שירות מבחן בעניינה, אשר הונח, לאחר דחיות מספר שנבעו מאיבחונים וטיפולים שונים שנערכו לנאשמת, על שולחני,  בעקבותיו טענו הצדדים טיעוניהם וניתן גזר דין זה. 

ב. טיעוני הצדדים

4. ב"כ המאשימה ציין בהגינותו, כי המדובר במקרה חריג, טראגי מבחינת תוצאתו, אשר נגרם על ידי נאשמת צעירה, ללא עבר פלילי או תעבורתי. עוד הסכים כי אין ספק שתוצאותיה הקשות של התאונה, ילוו את הנאשמת שנים רבות. יחד עם זאת ועל אף המקרה המיוחד, ביקש להעדיף את האינטרס הציבורי של עקרון קדושת החיים והצורך להלחם בתופעת תאונות הדרכים, תוך העברת מסר תקיף לכלל הנהגים בדבר האחריות הכבדה המוטלת עליהם. בדבריו הדגיש גם את מידת הרשלנות הגבוהה של הנאשמת ועל כן, ביקש שלא לקבל את המלצות שירות המבחן ולהטיל על הנאשמת מאסר לריצוי בפועל ממש, מאסר על תנאי ופסילת רשיון נהיגה.

5. ב"כ הנאשמת ציין, כי המדיניות הנוהגת בעובדות אירוע מסוג זה,  ללא העבירה הנלווית של מסירת הודעה כוזבת, בהן קיפח חייו בן משפחה מדרגה ראשונה של נאשם, הינה עיכוב הליכים בתמורה להפקדת הרשיון. מרכיב העבירה הנוספת הוא שהביא לקיום ההליך שבפנינו. קיצוניות זו שבגישת המדינה, ממצב אפשרי של עיכוב הליכים מחד אל מול מאסר בפועל מאידך, אינה מידתית ואינה סבירה, ביחוד על רקע העובדה כי העבירה עצמה בוצעה עוד בשנת 2001, כשכתב האישום הוגש על ידי המדינה רק שלש שנים מאוחר יותר, בשנת 2004 וכשגזר הדין ניתן כשש שנים לאחר האירוע. גם דרגת הרשלנות המיוחסת לנאשמת נתונה במחלוקת על ידי הסניגור.

לגופו של עניין ציין הסניגור, את סבלה הרב והמתמשך של הנאשמת, בחורה צעירה, אשר נפצעה בעצמה בתאונה והמשקעים הכבדים שהותיר בה מותו של אביה, עד שנזקקת היא לטיפול נפשי. עונש מאסר בפועל עלול לדברי הסניגור, להמית עליה אסון אישי כבד נוסף.

נוכח המקרה המיוחד במינו נשוא תיק זה, עתר הסניגור לאימוץ מסקנות שירות המבחן, והטלת מאסר מותנה ועבודות של"צ. 

ג. תסקיר שירות המבחן

6. שלשה תסקירים הונחו על שולחני: האחד מיום 17.1.07, והשנים האחרים מיום 1.5.07 ומיום 8.7.07. עיון בהם מלמד, כי השירות התלבט בהמלצתו, בין חומרת העבירות והצורך בהרתעת הציבור מחד, לבין ענישה הולמת על רקע נסיבותיה האישיות של הנאשמת מאידך.  על מנת להמנע מפגיעה בצנעת הפרט, לא אפרט את האמור בתסקירים ואך אציין, כי המדובר בבחורה צעירה נורמטיבית, סטודנטית לחינוך מיוחד, חסרת כל עבר פלילי או תעבורתי שהוא, הסובלת ממצב נפשי דכאוני בעקבות האירוע, טרם עברה את שלבי עיבוד חווית המוות והאובדן ושלבי האבלות הנחוצים לריפויה, ומקבלת בעקבותיו טיפול פסיכיאטרי, אישי ותרופתי, לצורך התמודדות עם תחושות האובדן והדכאון.  בטיפולה במסגרת השירות בלטה נכונותה לשיתוף פעולה באופן כן ופתוח.

7. בשל כל האמור ועל מנת שלא לפגוע בעתידה, תוך מתן אפשרות להמשך תהליך טיפולי וקידומו ובשים לב לשיקולי הרתעה ושיקום, ממליץ שירות המבחן להטיל עליה עונש של של"צ ומאסר מותנה, ולחילופין, ככל שלא תתקבל ההמלצה, עונש של עבודות שירות לתקופה קצרה.

8. קודם שאכנס לדיון לגופו, מצאתי לנכון לציין את התרשמותי מבאי כח שני הצדדים, ב"כ המדינה עו"ד ודים סיגל מפרקליטות מחוז דרום מחד, ואת עו"ד מאיר סויסה ב"כ הנאשמת מאידך, על דרך ניהולם של תיק זה. ראויים במיוחד לציון, היסודיות והדבקות של שני עורכי הדין לטובת שולחיהם אשר אפיינה את דרך טיפולם בתיק, וכן את הגינותם הרבה, זה כלפי זה וכלפי בית המשפט, שבאה לידי ביטוי בכל שלבי הדיונים שהתקיימו בפני.

ד. דיון

9. חומרת עבירותיה של הנאשמת אינה צריכה הסבר ואין צורך לחזור ולהזכיר, את ריבוי תאונות הדרכים הקטלניות והצורך להלחם בתופעה לצורך צמצומה ומיגורה, תוך הרתעה, הן  של הנאשמת והן של עברייני נהיגה אחרים, בפועל ובכח.  

10. במסגרת טיעוניו, היפנה ב"כ המדינה לפסיקת בית המשפט העליון, המבטאת מגמה זו ולפיה,  מצווה בית המשפט ליתן יתר משקל לצורך בשמירת שלומם, בטחונם וערך קדושת חיי הציבור המשתמש בדרכים.

11. אישיותה הנורמטיבית החיובית של הנאשמת, אינה מהווה משקל מכריע בשיקולי, שכן " מרבית המורשעים בעבירות הללו הם אנשים מן היישוב, מה שקרוי נורמטיביים" (רע"פ 548/05 מאירה לוין נ' מדינת ישראל, תק'-על' 2005 (4) 3911).  כידוע, בעבירות מסוג זה של רשלנות, הנעדרות מחשבה פלילית קלאסית, המשקל המוענק לנורמטיביות של הנאשמת בגדר מכלול שיקולי הענישה, הינו מופחת יחסית.  בד בבד עם האמור,  אינני משוכנע גם לחלוטין, בדבר התועלת החד משמעית שבהחמרה בענישה בסוג זה של עבירות, ביחוד על רקע נסיבות ענייננו, וככלל, יש כידוע בנושא זה דעות לכאן ולכאן (ר' פירוט לעניין זה בע"פ (מח' ת"א) 071933/06 קלגסבלד נ' מדינת ישראל (מיום 8.2.07 - טרם פורסם). 

12. התוצאה של התאונה קשה וטראגית ללא כל ספק: אביה של הנאשמת נהרג והיא ושתי אחיותיה נפצעו.  גם עניין זה - התוצאה הקשה, הוכרה כידוע בפסיקה כנסיבה מחמירה. (ר' ע"פ 8382/03 איאד חילף נ' מדינת ישראל, פ"ד נח(2) 139).

13. גזירת דינו של נהג שהורשע בגרימת מוות ברשלנות נעשית תוך בחינה של שלושה מרכיבים:  מידת הרשלנות, התוצאה שנגרמה והנסיבות האישיות.

הואיל וקיימת מחלוקת בין הצדדים בדבר רמת הרשלנות הנלמדת מהכרעת דיני, אדגיש למען הסר כל ספק, כי דעתי היא, שהמדובר בדרגת רשלנות גבוהה. אדם חסר רשיון נהיגה כלל, שלא זו בלבד שלא עבר מבחן כשירות לנהיגה אלא לא למד כלל נהיגה ולא נהג מעודו ברכב מנועי, הלוקח את ההגה לידיו, ונוהג בכביש שאינו מוכר לו, בשעת לילה, כשברכב נוסעים עימו עוד 3 נוסעים, הינו ללא כל ספק שהוא, רשלן בדרגה גבוהה, ואך חסד עשתה לדעתי פרקליטות המחוז עם הנאשמת (בצדק ויש לשבחה על כך, נוכח הנסיבות המיוחדות של האירוע), כשבחרה להאשימה אך בעבירת גרם מוות ברשלנות, ולא בעבירה חמורה יותר.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ