אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> גזר דין בתיק פ 3188/04

גזר דין בתיק פ 3188/04

תאריך פרסום : 06/01/2008 | גרסת הדפסה
פ
בית משפט השלום תל אביב-יפו
3188-04
28/11/2006
בפני השופט:
דורית רייך - שפירא

- נגד -
התובע:
מדינת ישראל - פמת"א
עו"ד נעם שביט
הנתבע:
ספוז'ניקוב אנג'לה - בעצמה
עו"ד אורית חיון
גזר דין

הנאשמת אנג'לה ספוז'ניקוב ילידת 1964 הורשעה לאחר ניהול הוכחות בסיוע לקבלת דבר במרמה וזיוף בניגוד לסעיפים 415 +31 ו-418 אמצע לחוק העונשין, התשל"ז - 1977 (להלן: " החוק"). הנסיבות פורטו בהרחבה בהכרעת הדין שיצאה מלפניי ביום 18/05/06.

לשם השלמות ייאמר כאן, בתכלית הקיצור, כי תוך כדי עבודתה כפקידת אשנב בסניף האוניברסיטה של בנק הדואר בין השנים 2000-2001, זייפה הנאשמת שוברי תשלום על מנת לקבל באמצעותם כספים, אותם מסרה לאחר, ובכך סייעה לאותו אחר לקבל כספים במרמה.

לאחר השמעת הכרעת הדין נענתי, בהסכמת התביעה, לבקשת הנאשמת ובאת כוחה, ובטרם טיעונים לעונש הזמנתי בעניינה של הנאשמת תסקיר משירות מבחן.

שירות המבחןנדרש, כמקובל, לנסיבותיה האישיות של הנאשמת והתייחסותה לעבירות  שבבסיס הרשעתה. השרות הדגיש את העובדה שהסתבכותה של הנאשמת באירועים שבנדון היא הסתבכותה היחידה בפליליים. לדעת שירות המבחן, הסתבכות הזו העלתה על פני השטח את קשייה האישיים של הנאשמת, והביאה אותה באופן בלתי מודע לסוג של "קריאה לעזרה". שירות המבחן התרשם מתפקודה הנורמטיבי של הנאשמת, וביקש מבית המשפט לשקול ביטול הרשעתה על מנת שלא לפגוע בהמשך עבודתה ברשות דואר. מכיוון שהנאשמת מפיקה תועלת מהקשר הטיפולי, הומלץ להעמידה בפיקוח בנוסף לחיובה בביצוע עבודות של"צ. על פי התוכנית שגובשה, אמורה הנאשמת לבצע 150 שעות של"צ, בעזרה לילדים בעלי צרכים מיוחדים וזאת  כדי שלא לטשטש חלקה של הנאשמת בביצוע העבירות.

התביעה - עו"ד פרל מפמת"א  נדרשה לחומרת העבירות נשוא ההרשעה וטענה שלמרות חייה האישיים הקשים של הנאשמת יש לדחות את ההמלצה לביטול הרשעתה. היא הדגישה את האינטרס הציבורי שבהרשעת הנאשמת, עובדת ציבור, שמעלה בתפקידה ואת חובתו של בית המשפט להנחיל נורמות התנהגות ראויה. לדעתה המטרה תסוכל כליל באם תצא הנאשמת מבית המשפט ללא אות קין של הרשעה, ויהיה בכך לסכל הרתעה אישית וכללית. התובעת ביקשה להשית על הנאשמת מאסר, חלקו לריצוי בפועל מאחורי סורג, חלקו על תנאי ולחייבה בפיצוי למתלוננים.

הסנגוריה -  מטבע הדברים ביקשה עו"ד חיון, להתחשב בנאשמת ולנהוג בה במידת החסד והרחמים. לדעתה, למרות חומרת מעשיה, זכאית הנאשמת להתחשבות, כפי שבתי משפט אחרים מצאו להתחשב בנאשמים. הסנגורית הדגישה את חלקו של האחר, יאיר גילאור גוטמן, שהוא, לטענתה, נוכל רב מעללים, שהצליח להפיל ברשתו עשרות קורבנות, והנאשמת גם היא אחת מהם. 

מעבר לכך ביקשה הסנגורית ליתן משקל לקולא לזמן הרב שחלף מאז ביצוע העבירות ועד להגשת כתב האישום, ולהתמשכות ההליכים. האחריות לשיהוי לא רובצת לפיתחה של הנאשמת, ומשכך חייב נתון זה לפעול לטובתה. חלוף הזמן מוכיח, שהנאשמת, שכשלה  רק מחמת אותו נוכל, לא תחזור להסתבך בפלילים. הסניגורית חזרה ובקשה לבטל את הרשעתה, כפי שהמליץ שרות המבחן, ולא לסכן את המשך העסקתה ברשות הדואר, שם היא עובדת כעשר שנים לשביעות רצון הממונים עליה. הסניגורית הגישה בפניי את האישור במ/1 ממנו עולה, שכנגזרת מהכרעת הדין המרשיעה, צפויה הנאשמת להליכי משמעת בנציבות שירות המדינה, והגישה לעיוני מספר לא מבוטל של החלטות וגזרי דין התומכים בעמדתה, שבמקרים מיוחדים, דומים בנסיבותיהם, לדעתה, לנסיבות המקרה הזה, בתי המשפט נתנו משקל בכורה לאינטרס האישי, ונמנעו מלכתחילה, להרשיע את הנאשמים או שההרשעות בוטלו בין ע"י הערכאה הראשונה ובין ע"י ערכאות הערעור. לדעתה, נסיבות המקרה דנן הן אותן נסיבות שנדונו בפסק הדין בעניין כתב, מבלי שאזכרה אותו כמקובל.

הנאשמתפנתה לבית המשפט בפניה נרגשת, הביעה חרטה וצער, ביקשה לאפשר לה לשמור על מקום עבודתה.

לאחר ששמעתי הטיעונים ועיינתי בתקדימים, הגעתי למסקנות כדלקמן:

א. ביטול הרשעה

1.      ככלל, נאשם שאשמתו הוכחה כנדרש במשפט פלילי, יורשע בהתאם. תוצאה זו מתחייבת ממהות ההליך, שעיקרו אכיפת חוק שוויונית. בהרשעה מביעה החברה סלידתה ממעשה העבירה שביצע הנאשם, ומקווה להשיג הרתעה אישית וכללית, ראו ע"פ 9262/03 פלוני נ' מדינת ישראל, תק-על 2004(2), 644.

2.      על אף האמור לעיל, הסמיך המחוקק את בית המשפט בסעיף 192 לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח חדש], התשמ"ב-1982, לסיים הליך פלילי ללא הרשעה. בהקשר זה גיבשה הפסיקה הלכה, לפיה תוצאה של ביטול הרשעה (או הימנעות ממנה) הנה חריגה, ובית המשפט מגיע אליה רק במקרים בודדים וחריגים בהם השתכנע, שהנזק שעלול להיגרם לנאשם באם יורשע גדול מאוד, והוא בלתי מידתי בהשוואה לנזק שייגרם לציבור אם ההליך יסתיים ללא הרשעה.

3.      בע"פ 2083/96 תמר כתב נ' מ"י, תק-על כרך 97(3 תשנ"ז-תשנ"ח עמ' 214 ופסק  המשנה לנשיא כב' השופט לוין שאין מערכת שיקולים קבועה ברשימה סגורה, שבהתקיימם ימנע בית המשפט מהרשעה ויסתפק בחיוב הנאשם לבצע שירות לתועלת הציבור. כב' השופט לוין קבע מספר מבחנים, שאינם מצטברים,החייבים התייחסות באשר להימנעות מהרשעה, והם:

א.     האם המדובר בעבירה ראשונה או יחידה שעבר הנאשם.

ב.      מידת הסתבכותו של הנאשם בפליליים מעבר לעבירה שבדיון והאם ביצועה משקף דפוס התנהגות כרונית וסבירות שהנאשם יחזור ויסתבך בפלילים.

ג.       הפגיעה שמעשה העבירה פגע באחרים.

ד.      יחסו של הנאשם לעבירה ונטילת אחריות.

ה.      השלכת ההרשעה על דימויו העצמי של הנאשם והשלכה על תחומי פעילותו.

  1. כמו כן נקבע בע"פ 2083/96 הנ"ל שלצד האינטרס האישי, על בית המשפט ליתן משקל לאינטרס הציבורי:

"קיימים גם שיקולים שבאינטרס הציבור ששמים את הדגש על חומרת העבירה ונסיבותיה...ועל האפקט הציבורי של ההרשעה. הכלל הוא שיש להרשיע נאשם שעבר עבירה, ומי שטוען את ההפך שומה עליו לשכנע את בית המשפט ששיקולי השיקום גוברים במקרה האינדיבידואלי על השיקולים שבאינטרס הציבורי...".

  1. בפס"ד חדיש שיצא מלפני ביהמ"ש העליון ברע"פ 6137/06 מיכאל זיס נ' מ.י. (פורסם באתר המשפטי נבו מיום 26.07.06) כב' השופט א' לוי חזר ונדרש לשיקולים הרלבנטיים לעניין אי הרשעה, תוך התייחסות לנסיבותיו של הנאשם המצדיקות זאת מחד גיסא, ומאידך גיסא לאינטרס הציבורי שבהרשעתו. כב' השופט לוי פסק כדלקמן:

" האפשרות להימנע מהרשעה של אדם בגיר שהאישומים נגדו הוכחו - ובמקרה הנדון המבקש הודה בביצועם של המעשים - היא בבחינת החריג, שעליו יש להורות רק בנסיבות יוצאות דופן. סמכות חריגה זו נועדה להביא לידי ביטוי את האינטרס החשוב שבשיקום עבריינים, אולם, כידוע, זה אינו האינטרס הבלעדי בענישה. על יסוד תפיסה זו נקבע, כי הימנעות מהרשעתו של נאשם תיעשה בהתקיים שני גורמים מצטברים: "ראשית, על ההרשעה לפגוע פגיעה חמורה בשיקום הנאשם; ושנית, סוג העבירה מאפשר לוותר בנסיבות המקרה המסוים על ההרשעה מבלי לפגוע באופן מהותי בשיקולי הענישה האחרים... ועוד נקבע, כי אינטרס ההרתעה והרצון למצות את הדין עם נאשמים יהיו חזקים יותר ככל שמדובר בעבירות חמורות...". ( כל ההדגשות שלי ד.ר.-ש)

ב. מן הכלל אל הפרט

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
קוד אבטחה
הקש קוד אבטחה*
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ