אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> גזר דין בתיק פ 3186/08

גזר דין בתיק פ 3186/08

תאריך פרסום : 15/09/2009 | גרסת הדפסה
פ
בית משפט השלום באר שבע
3186-08
15/09/2008
בפני השופט:
ד. בית-אור - סגן נשיא

- נגד -
התובע:
מדינת ישראל - פמ"ד
עו"ד אודליה אליאסי
הנתבע:
1. עלי אבו גמוס
2. גסאן עביד

עו"ד שחדה אבו מדיעם
גזר דין

1.         הנאשמים הורשעו עפ"י הודאתם בהסדר טיעון ובכתב אישום מתוקן בעבירות של קשירת קשר לפשע לפי סעיף 499 (א) (1) לחוק העונשין התשל"ז - 1977 (להלן:"החוק"), הסתננות לפי סעיף 2 לחוק למניעת הסתננות (עבירות ושיפוט) תשי"ד - 1954 (להלן: "חוק ההסתננות"), התחזות לאחר על מנת להונות לפי סעיף 441 לחוק העונשין התשל"ז - 1977 (להלן:"החוק"). הנאשם מס' 1 הורשע בנוסף גם בעבירה של שימוש במסמך מזוייף לפי סעיף 420 + 418 לחוק.

2.         בטיעוניה לעונש הדגישה ב"כ המאשימה את חומרת העבירות בהן הודו הנאשמים. ב"כ המאשימה מבקשת להחמיר בעונש של הנאשמים ולהשית עליהם מאסר ארוך. כמו כן מבקשת ב"כ המאשימה להפעיל מאסר מותנה שהושת על הנאשם מס' 2 בת.פ. 5299/06 של בית משפט השלום בכפר סבא. באותו מקרה הועמד הנאשם לדין בעבירה של כניסה לישראל שלא כדין שם נגזר עליו עונש מאסר בפועל בן 86 ימים וכן הושת עליו מאסר מותנה בן 9 חודשים. טוענת ב"כ המאשימה כי ניתן להפעיל את המאסר המותנה במקרה הנוכחי, שכן התנהגותו של הנאשם מקיימת את היסודות של עבירת התנאי שהינה כניסה לישראל שלא כדין. בענין זה מפנה ב"כ המאשימה לפסה"ד  בת.פ. 49/80 בענין עמוס מסילתי נ. מדינת ישראל (להלן:"פסק הדין מסילתי").

לסיכום מבקשת ב"כ המאשימה להשית על הנאשמים מאסר בפועל, להפעיל לגבי נאשם 2 את המאסר המותנה במצטבר ולהשית מאסר מותנה על כל אחד מהנאשמים.

3.         ב"כ הנאשמים מתנגד להפעלת המאסר המותנה שהושת על הנאשם 2 בת.פ. 2799/06. לדבריו מדובר בשני חוקים שונים כאשר החוק השני, חוק ההסתננות בעניינו הורשע הנאשם בתיק דנן, הוא חוק מחמיר יותר.

לגופו של ענין לגבי נאשם 1 - לטענתו אין לו כל עבר פלילי. כמו כן שני הנאשמים הגיעו לישראל במטרה לעבור לגדה המזרחית שכן לשניהם נשקפת סכנת חיים בעזה.

4.         עיינתי בטיעוני ב"כ הצדדים ובפסקי הדין שהונחו בפני.

5.         אשר להפעלת התנאי -  בפס"ד מסילתי אומר בית המשפט כהאי לישנא: " כידוע  הכלל הוא  כי מאסר על תנאי מופעל שעה שהנאשם עובר בתקופת התנאי עבירה שנקבעה בגזר הדין ומורשע בה (סעיף 52 (ב) לחוק העונשין). במצב דברים הטיפוסי עובר  הנאשם ומורשע בעבירה הזהה במספרה לזו שפורטה בתנאי. זהו המצב הרגיל אך לא היחיד. הפסיקה הרחיבה את המשמעות הנודעת לסעיף 52 (ב) לחוק הענושין וקבעה כי התנאי מופר אף אם הנאשם לא הועמד  כלל לדין בעבירה הזהה במספרה לעבירת  התנאי  ואף לא הורשע על פיה ובלבד שהעבירה בה הורשע הנאשם הלכה למעשה כוללת בחובה, מבחינת יסודותיה את היסודות הקבועים בעבירת התנאי....הטעם להלכה זו נעוץ  במטרה העונשית הניצבת ביסוד המאסר על תנאי. המחוקק ביקש ליתן לנאשם הזדמנות. התנאי יופעל רק אם הנאשם לא למד את הלקח, חזר לסורו ובהתנהגותו חזר ועבר את עבירת התנאי. מכאן מתבקשות שתי מסקנות הנוגעות לענייננו: ראשית המבחן להפעלת התנאי אינו מבחן טכני פורמלי אלא עניין מהותי - ענייני. השאלה איננה אם הנאשם  הועמד לדין והורשע בעבירה המפורטת בתנאי.... אלא השאלה היא האם התנהגותו הפלילית של הנאשם עליה הועמד לדין והורשע מקיימת את  היסודות של עבירת התנאי."

6.         על הלכה זו חזרו בתי המשפט במקרים רבים ואימצו אותה. כך בע.פ. 1867/00 מדינת ישראל נ. אבי גוטמן אומרת כב' השופטת פרוקצ'יה: " נתתי דעתי לטיעוני הצדדים  ונראה לי כי הצדק  עם עמדת המדינה . נקודת המוצא בענייננו הינה כי המבחן  להפעלת מאסר על תנאי בהתייחס לעבירה המאוחרת שנעברה אכן אינו טכני פורמלי אלא ענייני - מהותי. כלומר אם התנהגותו הפלילית של הנאשם שבעטיו הורשע מקיימת הלכה למעשה  ובאורח מהותי את יסודות  עבירת התנאי  כי אז יופעל התנאי גם אם אין מדובר בזהות טכנית בין העבירות על פי מספרי העבירות שבספר החוקים. הלכה זו הינה מושרשת מזה שנים רבות" . בענין ע"פ 624/75 גלאל נ. מדינת ישראל אומר השופט (כתוארו אז) שמגר:  " כאשר  קובע בית המשפט כי פלוני לא ירצה עונש מאסר אלא אם יעבור עבירה  לפי סעיף מוגדר בחוק, הרי יופעל התנאי לא רק כאשר הנאשם יעבור מחדש עבירה זהה לזו שפורטה בתנאי אלא גם אם יעבור כל עבירה אשר המעשה, הנסיון או המחדל המוגדרים  בה כוללים את היסודות של העבירה  המפורטת בתנאי". הטעם להלכה זו נעוץ  במטרה העונשית  שביסוד  המאסר על תנאי, קרי התנאי יופעל אם הנאשם חזר לסורו ועבר שוב את עבירת התנאי, כאשר למושג זה  ניתנת פרשנות המבקשת לכלול בתוכו את  אותו סוג התנהגות אשר הענישה המותנית הקודמת התכוונה לאסור ואשר מפניו בקשה להרתיעו."

7.         בענין תפ"ח 1024/06 מדינת ישראל נ. נבהין ראפד ואח' אומר בית המשפט המחוזי בבאר -שבע: " אשר לעונש המאסר על תנאי שהוטל על הנאשם 2 במסגרת ת.פ. 8117/99 של בית המשפט המחוזי בבאר שבע של 6 חודשי מאסר בגין עבירה של כניסה לישראל שלא כחוק, הרי שיש מקום להפעילו לאור העובדה כי יסודות עבירת ההסתננות כוללת בחובה את יסודות  עבירת הכניסה לישראל שלא כדין כאמור בע"פ  49/80"

(ראה בענין זה גם: ע"פ חיפה 3333/08 בוחבוט יעקב נ. לשכת תביעות נחלת זבולון, ת"פ נתניה  1081/07 מדינת ישראל נ. מימון דוד).

8.         מסקנתי מכל האמור לעיל כי בנסיבותיו של התיק שבפני מדובר בסוג התנהגות של הנאשם 2, אשר הענישה המותנית הקודמת התכוונה למנוע, היינו מניעת כניסה לישראל שלא כדין ואין נפקא מינה אם בוצעה העבירה בניגוד לחוק, שאופיו פלילי לעומת חוק שאופיו בטחוני, כפי שטען ב"כ הנאשם. שני החוקים, חוק הכניסה לישראל וחוק ההסתננות, נועדו בין היתר למנוע את כניסתם של אנשים לתחומי מדינת ישראל, כאשר אין בידם אישור כניסה כדין.

9.         הנאשם 2, על אף שידע כי תלוי ועומד כנגדו מאסר מותנה, שמטרתו למנוע את כניסתו לישראל שלא כדין, חזר ונכנס לישראל ללא היתר כדין. בעשותו זאת התגבשו  בפועל יסודות העבירה של כניסה שלא כדין גם לפי חוק ההסתננות ויש מקום להפעיל את התנאי שהושת על הנאשם בת.פ. 2799/06.

10.        אשר לשיקולי הענישה הנוספים לגבי שני הנאשמים - לנאשם מס' 1 אין הרשעות בעברו. לנאשם מס' 2 שלוש הרשעות בעברו בעבירות של כניסה לישראל שלא כדין. שני הנאשמים הודו בהזדמנות הראשונה וחסכו זמן שיפוטי יקר.

11.        כאמור לעיל, לטענת הנאשמים נכנסו לישראל במטרה לעבור לגדה המזרחית עקב רצונם להמלט מעזה, שם הם עלולים לקפח את חייהם.

12.        שקלתי את טיעוני באי הצדדים ואת עניינם של הנאשמים לקולא ולחומרא ומצאתי לגזור על הנאשמים את העונשים הבאים:

                        לנאשם מס' 1

א.         13 חודשי מאסר בפועל לריצוי מיום מעצרו, 20.6.08.

ב.         מאסר מותנה בן 15 חודשים והתנאי הוא שבמשך 3 שנים מיום שחרורו לא יבצע הנאשם עבירות כמו העבירות שאותן ביצע בתיק זה.

                        לנאשם מס' 2

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
קוד אבטחה
הקש קוד אבטחה*
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ