אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> גזר דין בתיק פ 3168/06

גזר דין בתיק פ 3168/06

תאריך פרסום : 10/09/2009 | גרסת הדפסה
פ
בית משפט השלום באר שבע
3168-06
29/06/2006
בפני השופט:
גד גדעון

- נגד -
התובע:
מדינת ישראל
עו"ד יעל ורד
הנתבע:
1. ג'יבריל עבדאלה
2. מוצבאח בעלישה

עו"ד אלמכאוי
עו"ד בוקר
גזר דין
  1. הנאשמים 3 ו- 4 הורשעו על פי הודאתם בעבירה של הסתננות על פי סעיף 2 לחוק למניעת הסתננות (עבירות ושיפוט) תשי"ד - 1954. הנאשמים ביצעו את העבירה בכך שחדרו לתחומי מדינת ישראל עם אחרים דרך גבול ישראל מצרים. יצוין, כי בכתב האישום פורטו עובדות, בהן לא הודו הנאשמים ואשר ביססו עבירות נוספות, אלא שהמאשימה הסתפקה בהודיית הנאשמים במקצת עובדות כתב האישום, כאמור לעיל.
  1. ב"כ המאשימה טענה לעניין העונש, בין היתר, כי מטרת חוק ההסתננות, הינה הרתעת מסתננים מלהיכנס לישראל, כדי להגן על בטחונה ולהשית עונשים חמורים על מי שפוגע בביטחון המדינה. ב"כ המאשימה עמדה, על הסכנה הגדולה הגלומה בהסתננות לתחומי ישראל דרך גבול מצרים, וביקשה להסתמך על חוות דעתו של כב' הנשיא י. פלפל בע"פ (ב"ש) 7087/06 מדינת ישראל נ. מוסא אבו סוסין, אשר קבע, כי יש להחמיר את הענישה על עבירות הסתננות.
  1. ב"כ הנאשמים, עמדו על כך שהעבירה שביצעו הנאשמים, גם אם נופלת לגדר עבירת הסתננות, הרי שמבחינת יסודותיה, הינה זהה לעבירה של כניסה לישראל שלא כחוק, אשר הענישה עליה אינה חמורה. ב"כ הנאשמים הדגישו, כי במקרה דנא, לא התלוותה לעבירה בה הורשעו הנאשמים עבירה נוספת כלשהי, וכי לא נכנסו לתחומי מדינת ישראל מתוך כוונה לפגוע בביטחון המדינה,אלא כדי  לנסות ולהתפרנס בה. עוד טענו ב"כ הנאשמים, כי הנאשמים בילו כחודש ימים במעצר בתנאים קשים, בחקירת שב"כ, בטרם הוגש כתב האישום נגדם. ב"כ הנאשמים, סברו, כי בהתחשב בעונשים שהוטלו על מסתננים שלחובתם נרשמו עבירות רבות בנוסף לעבירת ההסתננות, וכאשר לנאשמים אין הרשעות קודמות כלשהן, יש להסתפק בתקופת מעצרם עד כה, כעונש ראוי.
  1. דומה, כי אין צריך להרחיב באשר לסכנה הטמונה בהסתננות לישראל, מן המדינות השכנות לה, ובמיוחד מגבול מצרים. גבול זה , אשר בחלקים ניכרים ממנו אינו כולל מכשול של ממש, נחצה תדיר ע"י מבריחים, כאשר נתיבי התנועה שלהם עשויים לשמש ומשמשים בפועל, גם גורמים עויינים, המבקשים להיכנס לישראל, ע"מ לפגוע במדינה ובאזרחיה. במצב זה, קם צורך של ממש ליצור הרתעה נגד מסתננים אפשריים, ולהעניש בחומרה מסתננים, אף אם לא נכנסו למדינה בכוונה לפגוע בביטחונה.

בפסק דינו המנחה של בית המשפט המחוזי הנכבד בע"פ (ב"ש) 7087/06, אשר נזכר לעיל, אושר ברוב דעות גזר דין אשר גזר עונש של ששה חודשי מאסר בפועל, ושנת מאסר תנאי, על נאשם אשר עבר עבירות הסתננות, קשירת קשר לפשע וכניסה לישראל. דעות השופטים שם נחלקו באשר לחומרת העונש שיש להטיל על המשיב, בנסיבות אותו עניין, אך דומה כי לא נחלקו באשר לעמדה העקרונית, לפיה, יש לנקוט ענישה מחמירה כנגד מסתננים מגבול מצרים. נראה כי באותו עניין , אושר העונש ברוב דעות, חרף היותו קל בעיני ההרכב הנכבד, בשל הנסיבות המיוחדות של אותו מקרה כאשר המשיב הוחזק במעצר כחודש לאחר סיום ריצוי תקופת המאסר שנגזרה עליו, כאשר במרבית התקופה, הוחזק במעצר בניגוד לחוק. בע"פ (ב"ש) 7112/05 MEHEMET CAMEL UNCE נ' מדינת ישראל , קיבל בית המשפט המחוזי הנכבד ברוב דעות, ערעור המערער (הנאשם) על חומרת העונשים שנגזרו עליו. המערער הורשע באותו עניין, בעבירות הסתננות, הסתננות לאחר גירוש,  מתן סעד למסתנן, ועבירות של שהיה בלתי חוקית בישראל. בגין הרשעתו בעבירות אלה, גזר עליו בית משפט השלום בין היתר, 24 חודשי מאסר בפועל וקנס. בית המשפט המחוזי הנכבד קיבל את הערעור ברוב דעות, בקבעו כי העונש שהושת על המערער היה חמור מדי בנסיבות, והקטין את תקופת המאסר לריצוי בפועל, ל- 14 חודשים. כב' הנשיא י. פלפל סבר  באותו עניין, כי יש לדחות את הערעור.

  1. בענייננו, יש לשקול מצד אחד את הצורך בענישה חמורה ומרתיעה על עבירת ההסתננות לכשעצמה, תוך התחשבות ברמות הענישה כפי שמשתקפת מפסיקת בית המשפט המחוזי הנכבד כאמור לעיל, ומצד שני, יש לשקול לקולא, כי לשני הנאשמים אין הרשעות קודמות כלשהן, וכי לא נלוו לעבירת ההסתננות שביצעו עבירות נוספות כלשהן. הנאשמים גם הודו בביצוע העבירה בהזדמנות הראשונה, אם כי דומה שבנסיבות כאשר נתפסו בתחומי מדינת ישראל, היו מתקשים להכחיש את עצם שהייתם בישראל שלא כחוק.
  1. לאחר ששקלתי את כל השיקולים האמורים הנני גוזר על הנאשמים את העונשים הבאים:

א)      תשעה חודשי מאסר לריצוי בפועל. תקופת המאסר תמנה מיום מעצרם של הנאשמים - 23 במאי 2006.

ב)      12 חודשי מאסר על תנאי והתנאי הוא כי במשך 3 שנים מיום שחרורם מן המאסר לא יעברו עבירה כלשהי בניגוד לחוק למניעת הסתננות (עבירות ושיפוט) תשי"ד - 1954.

ג)        קנס  בסך 1,000 ש"ח לכל אחד מן הנאשמים, או 10 ימי מאסר תמורתם.

הודעה זכות ערעור תוך 45 ימים לבית המשפט המחוזי.

ניתנה היום ג' בתמוז, תשס"ו (29 ביוני 2006) במעמד הצדדים.

גד גדעון,  שופט

 

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
קוד אבטחה
הקש קוד אבטחה*
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ