אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> גזר דין בתיק פ 3129/04

גזר דין בתיק פ 3129/04

תאריך פרסום : 03/10/2006 | גרסת הדפסה
פ
בית המשפט המחוזי חיפה
3129-04
04/04/2005
בפני השופט:
ברכה בר-זיו

- נגד -
התובע:
מדינת ישראל
עו"ד גב' אורית קורן
הנתבע:
1. עפיף בן אברהים חליל ת"ז 059377416 יליד 1965
2. אבלין בת עטאללה חליל ת"ז 028220846 ילידת 1971
3. באסם בן יוסף תמימי ת"ז 058544834 יליד 1963

עו"ד אגא סוהד
עו"ד טנוס
גזר דין

1.         הנאשם מס' 1 (להלן "הנאשם") הורשע, על פי הודאתו, בעבירות של תקיפה בנסיבות מחמירות - לפי סעיף 382(א) + 380 לחוק העונשין, התשל"ז- 1977 (להלן "חוק העונשין") ושיבוש מהלכי משפט - לפי סעיף 244 לחוק העונשין.

על פי עובדות כתב האישום המתוקן, הגיע הנאשם ביחד עם אשתו (שהיא הנאשמת מס' 2 בתיק זה), ילדיו ואדם נוסף - הנאשם מס' 3, לחוף הים בחיפה. הם התיישבו סמוך למסעדה במקום והפעילו את מכשיר הרדיו ברכבם. במסעדה ישבו באותו זמן המתלוננים - אב ובנו. הבן פנה אל הנאשמים וביקש מהם להחליש את המוסיקה ובעקבות כך התגלה ויכוח , שהתפתח לכדי קטטה וחילופי מהלומות, בין המתלוננים מצד אחד, והנאשמים ביחד עם אדם נוסף, מצד שני. מאוחר יותר, כאשר המתלוננים פנו ללכת לכיוון רכבם, החל האדם האחר לתקוף שוב את המתלוננים ונתן אגרוף לבן. בהמשך, הגיע למקום הנאשם , כשהוא אוחז בידו סכין, ודקר את הבן שתי דקירות - האחת בצווארו העליון מתחת לסנטר, והשניה - בעכוזו השמאלי. האב הגיע למקום על מנת לסייע לבנו המותקף, ושוב התפתחה בין הנוכחים תגרה, במהלכה דקר הנאשם את האב באיזור המותן השמאלית, בבית החזה מצד שמאל, בירך השמאלית ובמרפק שמאל. כתוצאה מהדקירות הועברו שני המתלוננים - האב ובנו - לבי"ח רמב"ם ונזקקו לטיפול רפואי (האב נזקק גם לניתוח).

2.         לנאשם הרשעה קודמת אחת, שמנת 1994, בעבירה של התנהגות פרועה במקום ציבורי (לפי סעיף 216(א)(1) לחוק העונשין).

3.         שרות המבחן ערך תסקיר בעניינו של הנאשם, ממנו עולה כי הנאשם נשוי ואב לחמישה ילדים. הנאשם צבעי במקצועו , אך עובד לסירוגין ומצבה הכלכלי של משפחתו קשה. הנאשם קיבל אחריות על מעשיו ולא יכול היה ליתן להם הסבר.   הנאשם לא בטא נזקקות לקשר טיפולי ושרות המבחן נמנע מלתת המלצה טיפולית בעניינו.

4.         במסגרת ראיותיה לעונש הגישה המאשימה תצהירים של שני המתלוננים , שחזרו ותארו את נסיבות התקיפה ואת נזקיהם בעקבותיה. כן הוגשו אישורים רפואיים אודות הטיפולים שקיבלו המתלוננים.

5.         המאשימה ביקשה להחמיר בעונשו של הנאשם ולהשית עליו מאסר ממושך בנוסף לחיובו לפצות את המתלוננים. המאשימה הדגישה את חומרת העבירות בהן הורשע הנאשם ואת הצורך למגר את "תת תרבות הסכין" אשר פשטה במחוזותינו.

6.         הסניגור טען כי הנאשם נקלע לסיטואציה מסויימת ועשה טעות. הסניגור הפנה לנסיבות חייו הקשות של הנאשם, כפי שפורטו בתסקיר שירות המבחן, לעובדה שהנאשם הודה ולקח אחריות על מעשיו ולעובדה שהנאשם כבר עצור תקופה ארוכה, וביקש לתת לכך משקל בבוא בית המשפט לגזור את דינו. הסניגור גם הפנה למצבו הכלכלי הקשה של הנאשם, והפגיעה שתגרם ליליו במידה ויחוייב בפיצוי למתלוננים.

7.         הנאשם ביקש סליחה על מה שעשה וטען כי לא התכוון לדקור את המתלוננים.

8.         שני באי כוח הצדדים הגישו לעיוני פסיקה , שיש בה כדי להעיד על רף הענישה הראוי - לגרסתם.

9.           על חומרת מעשיו של הנאשם מעיד התיעוד הרפואי בעניינם של שני המתלוננים. המדובר בדקירות בבית החזה (לאב) ובצוואר (לבן) - שאך כפסע בינהן ובין קטילת חיים. על היקפה של תופעת האלימות ותוצאותיה הקשות עמד לאחרונה כבוד השופט לוי בע"פ 6112/04 מוטי עבודי נ. מדינת ישראל (לא פורסם):

"אם נדרשה דוגמה לאלימות הגואה בחברה הישראלית, המקרה הנוכחי הוא ראייה לכך. על רקע ויכוח שפשרו לא לובן, תקפו המערערים את המתלונן בברוטאליות ובאכזריות שמעטות דוגמתן. הם חבטו בו כאילו היה זה שק-אגרוף, וברוב רשעותם כיוונו את המהלומות והבעיטות דווקא לראשו. גם כאשר נפל המתלונן חסר הכרה ארצה ולא היווה עוד איום עבורם, לא נחה דעתו של עבודי, והוא הוסיף ובעט בראשו של קורבנו.

נראה כי יש ממש בטענתה של באת כוחה המלומדת של המשיבה, עו"ד ג' פילובסקי, שמקרה זה, אשר הסתיים בחבלה חמורה, עלול היה להסתיים גם במותו של הקורבן. אולם לא רק סכנה זאת (שנמנעה) עומדת לנגד עינינו, אלא בעיקר העובדה הנוספת שהמקרה הנוכחי אינו תופעה חריגה בחיינו, בכלל, ובמקומות הבילוי, בפרט, ומכאן הצורך שבדרך ענישתם של המערערים יושם דגש גם על הרתעת הרבים. למרבה הדאבה, האלימות עליה אנו מתבשרים חדשות לבקרים, הפכה למגפה של ממש, ורבים הם המקרים בהם נעשה שימוש אף בנשק חם וקר כדי ליישב סכסוכים של מה בכך. את תוצאתה של תופעה קשה זו שילמו רבים, בעיקר צעירים, בחייהם, ובעקבות כך נחתו אסונות על משפחות שלמות המתקשות להתמודד עם האובדן והשכול".

10.        על מדיניות הענישה הראויה בעבירה ממין זו בה הורשע הנאשם עמד כבוד השופט חשין בע"פ 259/97 בשתאוי נ.מדינת ישראל,  .תק-על 98(2), 308 ,עמ' 309:

"אשר לעונש: נוהגם של מיקצת אנשים ליישב חילוקי-דעות ביניהם במוטות ברזל, בקרשים ובסכינים, נוהג מגונה הוא. ראוי הוא לתגובה קשה של בתי-המשפט. תת -תרבות הסכין, כפי שאמרנו לא אחת, דינה כי תיעקר, והעושים ייענשו בכל חומרת הדין. יצא הקול מבית-המשפט ויידעו הכל, כי הנועץ סכין בגופו של הזולת ייסגר בבית-האסורים לתקופות-שנים".

ולאחרונה שוב ע"פ 6720/04 מדינת ישראל נ. עסאם זחאיקה (לא פורסם):

"נלאינו מאמור, עוד ועוד שוב ושוב, כי יש לשרש את תת תרבות הסכין מחיינו חובה היא המוטלת על בית המשפט להרים את תרומתו למלחמה קשה זו שבאלימות אשר פשתה במקומותינו. הטלת עונשים קלים - יחסית לנדרש - על מי שמפרים צו של לא-תנעץ- סכין- בגוף- הזולת מחטיאה את המטרה ואת שאיפתינו לעקירה מן השורש של התופעה הפסולה הזו".

ובהמשך הוא אומר על החיוב בפיצויים:

"אשר לגופה של בקשת המדינה כי נחייב את המשיב בתשלום פיצויים למתלונן, רואים אנו בקשה זו כבקשה ראויה. המתלונן זכאי, כמובן, להגיש תביעה לפיצויי נזיקין נגד המשיב, ולזכות בתביעה זו בפיצויים כלליים ובפיצויים מיוחדים. ואולם גם זאת ידענו, כי קורבנות של עבירות פליליות נדרשים אך לעיתים רחוקות לתביעות אזרחיות נגד מי שהזיקו להם בביצועה של עבירה פלילית, ונמצא כי העבריין יוצא נקי מחיוב אזרחי אף שעל פי הדין חייב הוא בחיוב זה... וכפי שפסקנו לא אחת, ראוי לו לבית המשפט כי יעשה שימוש בהוראת חוק זו ויעניק פיצוי שזכאי הוא לו על פי דין אך קרוב לוודאי שלא יתבע אותו בבית המשפט האזרחי".

11.        כמובן, שאין באמור כדי לייתר את הצורך בלקיחה בחשבון את נסיבותיו האישיות של הנאשם, כפי שפורטו בתסקיר ובהרחבה על ידי הסניגור - ואולם משקלן נסוג בפני אינטרס ההרתעה (וראה גם : ע"פ 9133/04 גורדון נ. מדינת ישראל (לא פורסם)).

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
קוד אבטחה
הקש קוד אבטחה*
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ