אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> גזר דין בתיק פ 3123/02

גזר דין בתיק פ 3123/02

תאריך פרסום : 10/09/2009 | גרסת הדפסה
פ
בית משפט השלום באר שבע
3123-02
10/07/2005
בפני השופט:
דרורה בית- אור

- נגד -
התובע:
מדינת ישראל - פמ"ד
עו"ד מיכל הרשלר
הנתבע:
1. אלפיניש סאלם
2. אלפיניש עאדל

עו"ד מאיר סויסה
גזר דין

1.         הנאשמים הורשעו בעבירה של שיבוש הליכי משפט לפי סעיף 244 לחוק העונשין התשל"ז-1977 (להלן:"החוק") ובעבירה של נסיון לקבלת דבר במרמה לפי סעיף 415 רישא + סעיף 25 לחוק.

בנוסף הורשע נאשם 1 בעבירה של נהיגה ללא רשיון נהיגה תקף לפי סעיף 10 (א) לפקודת התעבורה התשכ"א - 1961 (להלן:"הפקודה"), וזוכה מחמת הספק בעבירות בניגוד לסעיפים 62, 68 ו- 38 (3) לפקודה.

2.         על פי עובדות האישום הראשון שבכתב האישום, בתאריך 4.11.2000 בשעה 03:30 לערך, נהג נאשם 1 ברכב סובארו (להלן:"הרכב"), בכביש מספר 44 מצומת שמשון לצומת נחשון וזאת בלא שהיה לו רשיון נהיגה תקף, שלא חודש מחודש יוני 2000. הנאשם 1 איבד את השליטה על הרכב שהתהפך וכתוצאה מכך נחבל נאשם 1 חבלה של ממש, לרבות שברים בעמוד שדרה גבי ומותני, שבר באף וקרעים בשפה ובחניכיים העליונות. נאשם 1 הינו נכה 100% ומרותק לכסא גלגלים. נאשם 2 נסע אף הוא באותו הזמן בסמוך לנאשם 1 כשהוא נוהג ברכב אחר.

3.         על פי האישום השני שבכתב האישום ביום 23.11.2000, מסר נאשם 2 הודעה כוזבת לפיה הוא זה שנהג ברכב בעת התאונה ונאשם 1 ישב אותה עת לצידו. הנאשמים מסרו הודעות  נוספות במשטרה בהם חזרו על הגרסה הכוזבת. על פי כתב האישום תיכננו הנאשמים להונות את חברת הביטוח שביטחה את הרכב כדי לזכות בפיצויים לפי חוק פיצויים לנפגעי תאונת דרכים תשל"ה-1975.

נאשם 1 הגיש, באמצעות עו"ד, ביום 19.2.2001 תביעה לחברת ביטוח כלל בע"מ, בה דרש לפצותו בגין נזקיו תוך צירוף אישור משטרה שהופק ביום 4.12.2000 ובו צוין כי בעת התאונה נהג ברכב נאשם 2 ונאשם 1 ישב לצידו. 

4.         הנאשמים הודו בכך שהייתה תאונת דרכים אשר בה נפגע נאשם 1 אך כפרו בשאר עובדות כתב האישום והתיק נקבע להוכחות.

5.         כב' השופט זלוצ'ובר, בהכרעת הדין, סקר וניתח את הראיות שהוגשו בתיק זה והגיע למסקנה כי התביעה הוכיחה מעל לכל ספק סביר כי הנאשמים ביצעו את העבירות המיוחסות להם בכתב האישום. לגבי נאשם 1 הוא זוכה מחמת הספק רק בגין העבירות בניגוד לסעיפים 62, 68 ו - 38 (3) לפקודת התעבורה תשכ"א - 1961.

6.         הנאשמים נשלחו על ידי בית המשפט לשירות המבחן לקבלת תסקיר, כן הופנו הנאשמים לקבלת חו"ד הממונה על עבודות שירות מבלי שיהיה בכך רמז כלשהו לגבי ענישתם של הנאשמים.

7.         ב"כ המאשימה טענה כי הנאשמים פעלו במשותף תוך תכנון מוקדם ובמשך תקופה ארוכה וזאת על מנת להונות את חברת הביטוח. הנאשמים בדו גרסה שקרית אשר נמסרה למשטרה פעמיים ובכך ניסו לשבש את חקירת המשטרה. כן ניסו באמצעות אישור מהמשטרה לקבל במרמה כספים מחברת הביטוח. לדבריה, הוצאת כספים במרמה מחברת הביטוח יש בה פגיעה כפולה, הראשונה פגיעה ונזק לחברת הביטוח עצמה והשניה פגיעה בציבור המבוטחים שומרי חוק אשר סובלים נזק כלכלי כאשר דמי הביטוח הנגבים על ידי חברות הביטוח עולים ביחס ישר לפיצויים אותם מחויבים לשלם ציבור המבוטחים.

8.         לגבי נאשם 1 הוסיפה וטענה ב"כ המאשימה כי בכך שנהג ללא רשיון נהיגה סיכן את שלום הציבור והראיה לכך העובדה שאיבד את השליטה ברכב, ובכך עלול היה לגרום לתוצאה הרת אסון כלפי אזרחים תמימים.

המאשימה סבורה שמצבו הרפואי של נאשם 1 אינו יכול לשמש נסיבה לקולא. חומרתו של תיק זה נובעת מעבירת המרמה אשר במהותה הינה ניסיון להיבנות מנכותו עקב התאונה על ידי הפקת רווח ממוני שלא כדין. מכאן שנכותו של הנאשם היא המניע לביצוע העבירה ואין היא יכולה להוות נסיבה להקל בעונשו.

9.         אשר לנאשם 2 - טוענת המאשימה כי ללא פעילותו הנמרצת של נאשם 2 ומתן הודעותיו הכוזבות לפיהן הוא זה שנהג ברכב בעת התאונה לא יכולה היתה להתבצע עבירת הניסיון למרמה. מסיבה זו נקבע בהכרעת הדין כי נאשם 2 הינו מבצע בצוותא.

אשר על כן מבקשת המאשימה להשית על הנאשמים מאסר בפועל, מאסר על תנאי וקנס כספי משמעותי, בנוסף מבקשת המאשימה לפסול את נאשם 1 מלהחזיק רשיון נהיגה.

10.        ב"כ הנאשמים טען כי הנאשמים, על אף הכרעת הדין, האמינו ועדיין מאמינים כי גרסתם היא האמת לאמיתה לכן ניהלו את המשפט. מיצוי זכותם הלגיטימית אינה סיבה להחמיר בעונשם. מסיבה זו ממש לא לקחו אחריות מלאה על מעשיהם. הוסיף וטען ב"כ הנאשמים כי הואיל ומדובר בניסיון שלא צלח לא נגרם למעשה כל נזק לחברת הביטוח בפרט ולציבור בכלל. זאת ועוד לדבריו, הואיל והעבירה בוצעה בשנת 2000 וכתב האישום הוגש בשנת 2002 נגרם לנאשמים עינוי דין שיש להביאו בחשבון כאשר גוזרים את עונשם. ב"כ הנאשמים הסביר כי נאשם 1 הינו נהג ותיק אשר קיבל רישיון נהיגה בשנת 1994 ובתור שכזה לא סיכן בנהיגתו את ציבור המשתמשים בדרך, טענה שנטענה על ידי המאשימה ולא הוכחה במשפט.

הסניגור ציין כי נאשם 1 נפגע קשה בתאונה וכי הוא נכה 100% לצמיתות, מרותק לכסא גלגלים והמצב הכלכלי שלו ושל משפחתו המונה 10 נפשות קשה מנשוא. לדבריו, הם מתקיימים מקצבאות הביטוח הלאומי. כן תאר את מצבו הכלכלי הקשה של נאשם 2 וטען כי שליחתם של הנאשמים למאסר בפועל תמית שואה כלכלית על המשפחות. לגבי נאשם 1 השמתו במאסר אינה הגיונית באשר שירות בתי הסוהר לא ערוך לטפל באסיר במצבו הזקוק לטיפול צמוד במשך כל שעות היממה.

הואיל ולנאשמים עבר פלילי שאינו מכביד ובתוספת הנימוקים לעיל מבקש הסניגור מבית המשפט להסתפק בענישה מתונה דהיינו מאסר מותנה בלבד וקנס מתון ומדוד.

11.        שירות המבחן הגיש תסקיר בעניינם של שני הנאשמים.

12.        לגבי נאשם 1: שירות המבחן סוקר את מצבו הבריאותי הקשה, בנוסף להיותו משותק בשתי רגליו ורתוק למיטתו במשך מרבית שעות היום הוא סובל מבעיות רפואיות נלוות אשר חלקן נובע מהזנחה עצמית ואי מילוי הוראות הרופא המטפל. לנאשם ילד נכה בן 15 אשר זקוק לעזרת הזולת בתפקוד יום יומי, ואשה אשר סובלת מגידול בראשה, עברה הקרנות ונמצאת במעקב רפואי. הנאשם הורשע בעבר בעבירות של החזקת סם לצריכה עצמית אך טען כי כיום אינו משתמש בסמים. שירות המבחן התרשם כי פציעתו בתאונה שינתה את אורח חייו לאור מצבו הבריאותי וכי המשפחה מתמודדת עם בעיות קשות בעיקרן בעיות בריאות. הנאשם נמנע ממתן מידע בצורה פתוחה ולכן התקשה שירות המבחן לקבל תמונה מלאה בכל הקשור למצבו, אורח חייו ומידת שימושו בסם. הנאשם לא נטל אחריות על העבירות בהן הורשע וחזר וטען כי ישב ליד הנהג בעת התאונה. שירות המבחן נמנע ממתן המלצה בעניינו.

13.        לגבי נאשם 2: הנאשם נשוי ואב לשני ילדים בגילאי 3 ו - 4 ומתגורר עם משפחתו בבית הוריו ברהט. הנאשם גדל במשפחה נורמטיבית ואף שירת 3 שנים כלוחם במשמר הגבול. שירות המבחן התרשם כי מאז שחרורו ממשמר הגבול התקשה הנאשם לבסס את עצמו מבחינה תעסוקתית וכלכלית. הנאשם לא נתן אימון בשירות המבחן ולכן לא גילה פתיחות ונכונות לשתף את שירות המבחן בכל הקשור לנושאים  האישיים, הזוגיים והמשפחתיים. שירות המבחן לא הצליח להסביר את הפער בין יכולותיו האישיות של הנאשם לבין אי מימושם של יכולות אלה בפועל. בפני שירות המבחן חזר הנאשם על טענתו כי הוא נהג ברכב בעת התאונה ונאשם 1 ישב לידו. כן שלל הנאשם מעורבותו באישומים בהם הואשם בתיק זה. שירות המבחן לא ראה מקום לבוא בהמלצה טיפולית לגבי הנאשם.

14.        לנאשם 1 עבר פלילי הכולל 3 הרשעות בעבירות של איומים, תקיפה ושימוש בסמים, וכן 14 הרשעות בעבירות תעבורה ובהם שלש הרשעות בעבירה של נהיגה ללא רשיון נהיגה.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ