אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> גזר דין בתיק פ 3066/07

גזר דין בתיק פ 3066/07

תאריך פרסום : 04/12/2007 | גרסת הדפסה
פ
בית המשפט המחוזי ירושלים
3066-07
16/10/2007
בפני השופט:
ר' כרמל

- נגד -
התובע:
מדינת ישראל
עו"ד פרקליטות מחוז ירושלים
הנתבע:
1. עסילה אחמד
2. גועבה מוהנד
3. גועבה אחמד

עו"ד י' מוסטפא
עו"ד עלא-אדין
גזר דין

בנוגע עם נאשמים 2 ו - 3

1.     הנאשמים הורשעו, על פי הודאתם ובמסגרת הסדר טיעון, כלהלן: נאשם 2 הורשע בעבירה של גניבה , בעבירת הפרת הוראה חוקית (שלוש עבירות), ובעבירה של שוד בנסיבות מחמירות. בנוסף, ובמסגרת צירופו של תיק נוסף שהתנהל כנגד הנאשם בבית משפט השלום בירושלים (ת.פ. 1531/07) הורשע הנאשם בעבירה של התפרצות  לרכב בכוונה לגנוב, ובעבירה של גניבה מרכב.

        נאשם 3, הורשע בעבירת סיוע לשוד בנסיבות מחמירות ובעבירה של תקיפה לשם גניבה.

2.     אישום מס' 1 מתייחס לנאשם מס' 2 בלבד: באישום זה מפורט כי נאשם 2 הפר החלטת בית משפט לפיה אמור היה לשהות במעצר בית והוא הגיע, ביחד עם אדם נוסף, ביום 4.4.07 בסמוך לשעה 21:30 ליער השלום בירושלים, שם ישבו המתלוננים. הנאשם והאחר אמרו למתלוננים כי הם מתכוונים לבצע עסקת סמים במקום וברצונם לוודא כי המתלוננים אינם נושאים על גופם מכשירי הקלטה ואינם שוטרים. לפיכך, ביקשו השניים מהמתלוננים כי יניחו את כל חפציהם על שולחן וכך היה. הנאשם והאחר נטלו ארבעה מכשירים סלולאריים בתואנה כי הם מבקשים לבדוק האם אין מדובר במכשירי הקלטה, ונמלטו מהמקום ביחד עם המכשירים. מאוחר יותר מכרו הנאשם והאחר את המכשירים תמורת 800 ש"ח. בגין אישום זה הורשע הנאשם 2 בעבירת גניבה ובעבירה של הפרת הוראה חוקית. האישום השני מיוחס לשני הנאשמים: ביום 23.4.07, שעה שהנאשם 2 אמור היה לשהות במעצר בית, במסגרת החלטת  בית משפט השלום, בסמוך לשעה 23:00, הגיעו הנאשמים לטיילת באיזור ארמון הנציב כשבידי אחד מהם סכין. הנאשמים פנו אל המתלוננים נשוא אישום זה ודרשו כי יוציאו מכיסיהם את כל התכולה, תוך איום כי אם לא ייעשה כן, יידקרו באמצעות הסכין. אחד הנאשמים משך מידיה של אחת המתלוננות את התיק שבידה. הנאשמים נמלטו מהמקום עם שללם שכלל מסמכים, כרטיס אשראי, סכום של כ - 100 ש"ח, תו קנייה על סך 100 ש"ח ומפתחות. במסגרת אישום זה, הורשע נאשם 2 בעבירת שוד בנסיבות מחמירות והפרת הוראה חוקית, והנאשם 3 הורשע בעבירת סיוע לשוד בנסיבות מחמירות.

        באישום השלישי מפורט כי הנאשם 2, שוב שעה שהפר  הוראה חוקית לפיה אמור היה לשהות במעצר בית, הגיע ביחד עם נאשם 3 ואחרים לדרך בית לחם בירושלים ביום 6.5.07 בסמוך לשעה 04:45. כאשר חלפו הנאשמים על פי המתלוננים שעברו במקום, חטף  נאשם 3, בכוח, תיק שהיה תלוי על כתף המתלוננת, תיק שהכיל מכשיר סלולארי, תעודת זהות ומפתח, ונמלט. לאחר מכן, חזר נאשם 3  על עקבותיו לכיוון המתלונן, חטף מידו מכשיר סלולארי ונמלט. במסגרת אישום זה הורשע נאשם 2 בעבירה של הפרת הוראה חוקית ונאשם 3 הורשע בעבירת תקיפה לשם גניבה.

        כאמור, נאשם 2 צירף תיק נוסף (בימ"ש השלום בירושלים) במסגרתו הורשע בעבירה של התפרצות לרכוב בכוונה לגנוב ובגניבה מרכב, זאת לאחר שביום 26.1.07 התפרץ הנאשם לשני רכבים וגנב רדיו מרכב אחד ופאנל של רדיו מהרכב האחר.

3.     נאשם 2 הנו כבן 20 ועל אף גילו הצעיר, בעברו 3 הרשעות, אחת מהן בשוד מזויין. הנאשם מס' 3 הנו כבן 21 ושני הליכים פליליים שנוהלו נגדו הסתיימו ללא הרשעה.

4.     בנוגע עם הנאשמים התקבלו תסקירי שירות מבחן: התסקיר אשר ניתן בקשר עם נאשם 2 מפרט את אורח חייו השולי בו נקט, ובין היתר את הקושי לשלוט בעצמו ובהתנהגותו. התסקיר מפרט, בנוסף, את הרקע המשפחתי בו גדל. הנאשם הסביר  לשירות המבחן את מעשיו בכך שבאו על רק הצורך בכספים. בסיכומו של דבר, הגיע שירות המבחן למסקנה כי הנאשם 2 אינו בשל בשלב זה להפיק תועלת מטיפול ולא באה המלצה בעניינו.

        שירות המבחן מתאר את נאשם 3 באורח אחר: עולה מהתסקיר כי נאשם זה מנהל אורח חיים תקין, ומשתלב בעבודה, אם כי קיימים אצלו קווים בעייתיים בהתנהגותו, כמפורט בתסקיר. נאשם 3 השתמש בסמים, והוא אושפז בעבר בבית חולים פסיכיאטרי עקב שימוש בסמים. שירות המבחן המליץ כי על הנאשם 3 תוטל תקופת מאסר "לא ממושכת מדי".

5.     בנוגע עם נאשם 2 הגיעו הצדדים להסדר טיעון לפיו יוטל על נאשם זה עונש שיכלול מאסר בפועל לתקופה של 40 חודשים (מלכתחילה, סוכם על תקופה בת 36 חודשים אולם תקופה זו השתנתה בעקבות הצירוף אותו ערך הנאשם, כמפורט לעיל). תקופה זו, בת 40 חודשים, כוללת הפעלת מאסר  מותנה לתקופה של 18 חודשים הרובצת לפתחו של נאשם 2, כאשר מחצית התקופה מצטברת לתקופה המוסכמת ומחציתו חופפת לאותה תקופה. עוד הוסכם כי יוטל על הנאשם 2 מאסר מותנה ופיצוי למתלוננים.

        בנוגע עם נאשם 3, הדגיש ב"כ המאשימה את העובדה לפיה הנאשם הורשע ביותר מאירוע אחד, באה הפנייה לכך שמדובר בביצוע בצוותא ובסיוע אפקטיבי (באישום השני), וכלל נסיבות האירועים כפי שאלה תוארו לעיל מעניקים גוון של חומרה למעשיו, כאשר, הודגש, שבאירועי האישום השלישי הנאשם 3 היה הרוח החיה. לפיכך, התבקש כי יוטל על הנאשם 3 עונש מאסר פרופורציונלי לזה אשר ייגזר על הנאשם 2 (למעט, כמובן, בגין תקופת המאסר המותנה והעבירות נשוא הצירוף).

6.     מנגד, הדגיש ב"כ הנאשם 3 את העובדה שהעבירות אותן עבר הנאשם בעבר, הן קלות יחסית, את העובדה שהנאשם הורשע בהיקף עבירות מצומצם  מהיקף העבירות אותן עבר נאשם 2, לכך שתסקיר שירות המבחן, בעניינו של הנאשם 3 הנו חיובי, ועל כן עתר הסנגור להטלת עונש מאסר שירוצה בדרך של עבירות שירות. 

7.     העבירות אותן עברו הנאשמים הנן חמורות ונסיבותיהן קשות, בייחוד  העבירות נשוא האישומים השני והשלישי. בשני המקרים מדובר בעבירות אשר בוצעו בחבורה, כנגד עוברי אורח תמימים, כל נאשם כפי חלקו כמפורט בכתב האישום המתוקן. מדובר בעבירות אשר יש לעקרן מן השורש ולהרתיע הן את הנאשמים והן אחרים, מלבצע  דוגמתן. באשר לנאשם 2: הסדר הטיעון אשר הוסכם עליו בין הצדדים, אף שהוא מקל עם הנאשם לאור עברו של נאשם זה והתמונה העולה מתסקיר  שירות המבחן ומחלקו באירועי האישום השני, הנו בתחום הסבירות וניתן לקבלו. באשר לנאשם 3, מידת מעורבותו במעשים נשוא האישומים השני והשלישי מצדיקה לגרור בעקבותיה ענישה מחמירה, ואף אם אביא בחשבון את העובדה שנאשם זה לא הורשע בעבר, והתסקיר  בעניינו חיובי יותר מאשר זה של נאשם 2 (אם כי, בסופו של דבר, התסקיר אינו מחמיא לנאשם 3 כלל וכלל), יש להתייחס לטיב מעשיו ולנסיבות ביצוע העבירות, ומכאן לחומרה שיש לנקוט בעניינו.

התוצאה הנה כי אני גוזר על הנאשמים כלהלן:

נאשם 2:

א.     31 חודשי מאסר בפועל. תקופת מאסרו תחל מיום מעצרו.

ב.     אני מורה על הפעלת המאסר המותנה שהוטל על הנאשם בת.פ. 408/03 (בית המשפט המחוזי - ירושלים) לתקופה של 18 חודשים. מתוך תקופה זו תקופה של 9 חודשים תצטבר לתקופה שלפי סעיף א' לעיל ותקופה של 9 חודשים תהא חופפת לאותה תקופה.

ג.      מאסר מותנה לתקופה של 10 חודשים והתנאי הוא  שהנאשם לא יעבור עבירה מסוג פשע בתוך 3 שנים מיום שחרורו ממאסר.

ד.     הנאשם ישלם פיצוי לכלל אחד מהמתלוננים נשוא האישום השני בסך של 2,500 ש"ח (לכל אחד).

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
קוד אבטחה
הקש קוד אבטחה*
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ