אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> גזר דין בתיק פ 3026/07

גזר דין בתיק פ 3026/07

תאריך פרסום : 13/12/2007 | גרסת הדפסה
פ
בית המשפט המחוזי ירושלים
3026-07
11/07/2007
בפני השופט:
צבי סגל - סגן נשיא

- נגד -
התובע:
מדינת ישראל
עו"ד שלומית בן יצחק
הנתבע:
מוסטפא דענא (ת"ז 034604140)
עו"ד מחמוד רבאח
גזר דין
 

1.         הנאשם הורשע, על יסוד הודאתו, בעובדות כתב האישום המתוקן, בחמש עבירות של שוד בנסיבות מחמירות לפי סעיף 402(ב) לחוק העונשין תשל"ז-1977 (להלן: "החוק").

2.         כתב האישום המתוקן כולל בחובו חמישה אישומים. על-פי העובדות המפורטות בחלקו הכללי, חבר הנאשם במהלך חודש פברואר 2007 לאחרים, ויחד עמם ביצע עבירות שוד באזור מזרח העיר ירושלים וסביבות אזור גן הפעמון. בגדרי האישום הראשון הואשם, כי ביום 1.2.07, סמוך לשעה 16:45, תקף הנאשם בצוותא-חדא עם אחר את ב' ה', יליד 1936 (להלן: "המתלונן ב'"), עת נכנס הלה לשירותים ציבוריים בשכונת ימין משה בירושלים. המתלונן ב' ניסה לחלץ עצמו מהמקום, ואולם השניים סגרו את הדלת על ידו ומנעו את יציאתו. השניים איימו על המתלונן ב' כי יפגעו בו אם לא ייתן להם את כספו. בהמשך לכך, בדקו את כיסיו ותיקו של המתלונן ב', נטלו מתוכם כ-200 ש"ח במזומן, כרטיסי אשראי, פנקסי צ'קים, כרטיסי אוטובוס וכרטיס פנסיה מטעם עירית ירושלים, ואת שאר חפציו-השליכו ארצה. המתלונן ב' סבל כאבים עקב פציעתו באמת יד שמאל ובפרק אצבעו, שהתנפח ואף דימם. בגדרי האישום השניהואשם, כי ביום 2.1.07, סמוך לשעה 14:00, תקפו הנאשם ואחרים (להלן:"החבורה") את ל' ש', יליד 1941 (להלן: "המתלונן ל'") באזור גן בלומפילד בירושלים. בעוד המתלונן ל' מהלך, פנתה אליו החבורה ואיימה לפגוע בו. המתלונן ל' ניסה לזעוק לעזרה ובתגובה הותקף על-ידי החבורה כשאחד מחבריה חוסם את פיו, ואחר עורך חיפוש על גופו. במהלך השוד הסירו חברי החבורה מהמתלונן ל' את כיפתו ומשקפיו והפילו אותם ארצה. אחד מחברי החבורה שלף סכין באמצעותו פצע את המתלונן ל' באצבעו. ממתלונן זה נטלה החבורה את תעודותיו האישיות, שלושה כרטיסי אשראי, רשיון נהיגה, תעודת זהות, תעודת נוסע מתמיד, טלפון נייד, מפתחות רכב מסוג מרצדס, צרור מפתחות ו-400 ש"ח. בגדרי האישום השלישי הואשם הנאשם, כי ביום 6.2.07, תקף בצוותא עם סאלח נאסר (להלן: "נאסר") ואדם נוסף (להלן: "האחר"), את ב' ג', יליד 1951, (להלן: "המתלונן ג'") בגן ציבורי בשכונת ימין משה בירושלים. הנאשם פנה למתלונן ג' בהצעה מינית, והשניים הלכו למקום מבודד בגן. או-אז, הגיעו גם נאסר והאחר ובעוד הנאשם תופס במתלונן ג', תפס נאסר בידו והאחר הכה אותו. הנאשם חיפש בגרביו של המתלונן ג' , פתח את תיקו, רוקן את תכולתו ונטל ממנו שני ארנקים וזכוכית מגדלת, לאחר מכן הסיר מידו את שעונו ונטל ממנו את מכשיר הטלפון הסלולרי שהיה ברשותו. האירוע המתואר לעיל לווה בצעקות ואיומים שהשמיעו נאסר והאחר אל עבר המתלונן ג', וכן בדבריו של הנאשם עצמו שצעק לעברו: "מניאק, מה אתה רוצה". באישום הרביעיהואשם, כי ביום 8.2.07, סמוך לשעה 15:15, תקף יחד עם נאסר ואחר שהיה עמם (להלן: "השלושה"), את י' פ', יליד 1958 (להלן:"המתלונן י") בשירותים ציבוריים ברחוב אמיל בוטה בירושלים. הנאשם פנה אל המתלונן י' בהצעות מיניות, וכשביקש הלה לצאת את המקום, מנע את יציאתו וקרא לחבריו. השלושה התנפלו על המתלונן י', סתמו את פיו, קרעו את מכנסיו ונטלו ממנו את מכשיר הטלפון הסלולרי, סכום כסף שהיה בארנקו וצרור מפתחות. במהלך האירוע, ועקב תחושת הפחד שפיעמה בקרבו,  צעק המתלונן י', וכתוצאה מאלימות הנאשם וחבריו נפגע בחניכיו וגבו כאב. באישום החמישי הואשם, כי ביום 9.2.07, סמוך שעה 16:00, תקף בצוותא-חדא עם נאסר ואחר (להלן:"השלושה") את א' ב', יליד 1959 (להלן:"המתלונן א'"), בגן אמיל בוטה בירושלים. הנאשם פנה אל המתלונן א' בהצעות מיניות, ומשנענה הלה פנו השניים למקום מבודד. או-אז, חברו האחרים אל הנאשם והשלושה בעטו במתלונן א' עד שהפילוהו ארצה. בעודו שכוב, דרכו על גופו, בעטו בו, כיסו פניו במעיל, וחסמו פיו לבל יצעק. עוד קרעו את מכנסיו ונטלו מכיסיו את ארנקו, על תכולתו - 500 ש"ח במזומן, כרטיסים שונים וכן את הטלפון הסלולרי שלו, אותו ניסה להציל תחילה אך נאלץ לשחררו מפיו לאחר שנאסר דרך עליו בחוזקה. כתוצאה מהאלימות המתוארת נחבל המתלונן א' והתקשה לפסוע במשך 10 ימים לאחר קרות האירוע. 

3.       בעניינו של הנאשם הוגש תסקיר שירות מבחן, ממנו עולה כי הנאשם, בן 22, רווק, בן למשפחה מוסלמית המונה עשר נפשות והמתגוררת בשכונת סילוואן בירושלים. קורות חייו כוללים נשירתו ממסגרת לימודית לאחר שש שנות לימוד והשתלבותו בעבודות מזדמנות. מזה כשנתיים הנו מובטל, ומעורבותו בביצוע העבירות דנן הוסברה על-ידו כקשורה במצב הכלכלי הקשה בו היה נתון אותה העת. בקשר למעורבותו בביצוע העבירות פרט, כי ביצען באימפולסיביות ובלי להביא בחשבון את ההשלכות של התנהגותו. בהתייחסותו לכך, הביע חרטה שנתפסה על ידי שירות המבחן ככנה. שירות המבחן התרשם מאדם בעל קווי אישיות ילדותיים ובלתי בשלים, המתקשה בדחיית סיפוקים וחסר מיומנות להתמודדות יעילה ובוגרת עם קשיים ותסכולים. עוד התרשם, כי הנו בעל דפוסי חשיבה והתנהגות בעייתיים המוצאים ביטויים בחוסר יכולתו לשמור על יציבות תעסוקתית ובחבירה לגורמים שוליים עמם מנהל אורח חיים עברייני. על רקע האמור לעיל, וכן הערכתו כי שהייה ממושכת בין כתלי הכלא עשויה להעמיק מעורבותו באורח החיים העברייני, המליץ שירות המבחן כי עונש המאסר שיוטל עליו, לא יהיה ארוך מידי.

4.       במסגרת הראיות לעונש העידה הסנגוריה את מר דענא זיאד, אבי הנאשם, אשר ביקש  מבית המשפט כי יסתפק בתקופת מעצרו של בנו, שזו לו הסתבכות ראשונה עם החוק, והביע נכונותו לערוב לשחרורו של הנאשם בסכום גבוה.

5.       במסגרת סיכומיה לעונש עתרה ב"כ המאשימה להשית על הנאשם עונש מאסר בפועל לתקופה משמעותית, כמקובל בפסיקה הנוהגת להקשיח ידה בעבירות שוד בכלל, ובאלו המופנות כלפי קשישים בפרט; עונש מאסר על-תנאי; וכן פיצוי לכל אחד מהמתלוננים, על-פי נזקו הכספי והגופני כעולה מכתב האישום. לסברתה, אופי העבירות אותן ביצע, הצטברותן, התכנון שקדם להם, עובדת ביצוען בחבורה תוך שימוש באלימות והשפלת הנפגעים, ואף אגב שימוש בסכין, הן נסיבות לחומרה המחייבות ענישה מחמירה. מן הצד לקולה, הדגישה בטיעוניה את עברו הנקי של הנאשם, גילו הצעיר והודאתו במיוחס לו - שחסכה מזמנו של בית-המשפט, ובעיקר את הצורך להעיד את המתלוננים. דא-עקא, שאלה מתגמדים, לסברתה, במקרה דנן, זאת משום החומרה היתרה שבאירועים, אשר בוצעו בסמיכות זמנים, לאור היום, בגנים ציבוריים בהם "אמורים אנשים להסתובב באופן חופשי". דגש מיוחד שמה ב"כ המאשימה בטיעוניה על הנזק הגופני והפגיעה ברוחו וברכושו של כל אחד מהמתלוננים, ועל הפגיעה בתחושת הביטחון האישי של הציבור בכללותו כתוצאה מעבירות מסוג זה. אליבא דב"כ המאשימה, אין במקרה זה לתת משקל של ממש להמלצת שירות המבחן להקל בעונש המאסר של הנאשם, באשר מן העבר השני לא בא שירות המבחן בהמלצה טיפולית-שיקומית, דבר המדבר בעד עצמו.

6.       מנגד לכך ביקש ב"כ הנאשם שלא למצות הדין עם הנאשם. לסברתו, התסקיר שהוגש בעניינו של הנאשם הנו חיובי, מתוכו הדגיש לקולה את גילו הצעיר של הנאשם, עברו הנקי והודאתו המיידית בביצוע העבירות. עוד ציין את התרשמות שירות המבחן מהשפעתו המרתיעה של ההליך המשפטי הנוכחי על הנאשם, והמלצתו, בסופו של יום, להקל בעונש המאסר. בניגוד לעמדת ב"כ המאשימה, ציין ב"כ הנאשם את צבר האירועים וסמיכותם כנסיבה לקולא, באשר יש לראותם, לטענתו, כאירוע אחד שנפסק מייד עם מעצרו. 

לביסוס טיעוניהם, הגישו הצדדים אסופת פסיקה.

7.       הנאשם ניצל זכותו לומר את המילה האחרונה במשפטו והביע חרטה על מעשיו. בתוך כך ביקש מבית המשפט להסתפק בעונש מאסר אשר ירוצה בעבודות שירות או במאסר על-תנאי. לדבריו, הוא מסייע בפרנסת משפחתו, וזו זקוקה לו גם בשל מחלת אמו. 

8.       בית משפט זה עמד לא פעם על החומרה שבעבירות השוד והמסר שיצא מלפניו חד הוא וברור. הפגיעה האנושה בקרבן העבירה ובציבור בכללותו מחייבת,אפוא, השתת ענישה שרכיביה המרכזיים הרתעה וגמול. והנה, העונש המקסימלי הקבוע בצד עבירת השוד, לפי סעיף 402(ב) לחוק, עומד על 20 שנות מאסר, ללמדך דעת המחוקק בעניין זה. לפיכך, גם בגדריו של תיק זה  אין לי אלא לשוב וליישם מדיניות ענישה שתהלום את נסיבות העניין. לזכות הנאשם שלפניי מצאתי לזקוף לקולה אך את עברו הנקי והודאתו במיוחס לו. חרטתו הייתה אולי זוכה לניחוח אותנטי לו באמתחתו הייתה אך הרשעה באישום אחד, אך השמעתה רק לאחר שנתפס, כאילו יש בכוחה למחוק חמישה אישומים כבדי משקל, מערערת כוחה ומשקלה. בגדר שיקולי הענישה לחומרה אביא בכלל חשבון את חומרת העבירות, הצטברותן, התכנון שקדם להן וביצוען בחבורה אגב שימוש באלימות, ביזוי והשפלת המתלוננים, ואף אגב שימוש בנשק קר באחת הפעמים. חומרה מיוחדת מצאתי לייחס לאופי המתלוננים שנבחרו לשמש קורבנות של עבירות השוד - קשישים וגברים שהלכו לתומם בשטחים ציבוריים. למותר לציין, כי יכולתם להגן על עצמם מול חבורת תוקפיהם מוגבלת וקלושה. לא-זו-אף-זו, לא ברור על שום מה מצאו הנאשם וחבריו צורך בהפעלת אלימות בעלת גוון של השפלה וביזוי של כבוד המתלוננים, מעבר לביצוע עבירות החמורות לכשעצמן.  ככל הנראה ביקשו אפוא הללו לפגוע גם ברוחם ובגופם של המתלוננים, אותם כאמור בחרו תוך תכנון מוקדם, שעה שבזזו רכושם, כמעט מידי יום ביומו, עד שהפך מעשה השוד לשגרה בחייהם וחושיהם קהו - כפי שמלמדת השיטתיות שבבחירת מקום העבירה ואופן ביצועה מחד-גיסא, וההסלמה ברמת האלימות ממעשה שוד אחד למשנהו מאידך-גיסא.  למקובץ לעיל יש להוסיף את התעוזה שנלוותה לביצוע העבירות, בצהרי היום במקומות שהם נחלת הציבור, והנזק הכבד שנגרם לקרבנות בסופו של יום, הוא תוצאת מפגש האימים עם הנאשם ומרעיו.  לאור כל האמור לעיל, לא מצאתי להיעתר לבקשת ב"כ הנאשם להקל בעונשו של הנאשם, וממילא תמהתי איזו מידת זכות מצא בתסקיר שירות המבחן לייחס לנאשם, שכל כולו מצביע אודות מסוכנותו והיותו מועד לעבריינות, ושאף מצוי בשלב של הידרדרות בחייו המעמיקים את מעורבותו בעולם הפלילים. זאת ועוד, התסקיר חסר ולא מביא כל התייחסות של הנאשם למרכיב הדומיננטי שבעבירות המיוחסות לו, היינו - מרכיב האלימות וההשפלה שהפנה כלפי המתלוננים וכן לחלק הדומיננטי שלו בביצוע עבירת השוד, החל מאיתור הקרבן, המשך בפנייה אליו וכלה בהכאתו, השפלתו וגניבת חפציו. לכן גם לא מצאתי לשעות להמלצת שירות המבחן להפחית מתקופת מאסרו בשל החשש כי הלה יעמיק מעורבותו באורח החיים העברייני. לעת הזו, לאור חומרת העבירה, מסיג האינטרס הציבורי את האינטרס שבשיקום הנאשם, אשר יש לקוות, כי ינצל שעת מבחן זו לתיקון דרכיו בין כותלי הכלא.

9.       טרם נעילה אבקש לייחד דבריי לנסיבותיו האישיות של הנאשם. אלו לא נסתרו מעיניו של בית המשפט, שאינו מקל ראש בקונסטלציה הסוציו-אקונומית בתוכה גדל ומתחנך היחיד, עד כי לעיתים נראה העולם העברייני כמקום היחיד להתקיים בו. ואמנם, בית המשפט הולך לא פעם בדרך שהתוו לפניו המחוקק והפסיקה, ומושיט ידו ליחיד שישקם עצמו ויבחן דרכו מחדש בנתיביו של העולם החברתי הנורמטיבי. ואולם, אין זהו המקרה שלפניי, בו התרשמתי כי הנאשם יותר משנשאב לעולם העברייני מחוסר ברירה בוחר להימצא בו מרצונו. ומשכך, משבחר ליטול חלק כה פעיל בסוג עבירות זה, וכיוונם, בין השאר, כלפי קשישים, כאילו שגזר דינו במו ידיו. עמד על-כך לאחרונה בית-משפט זה במותב אחר (כב' השופטת ג' כנפי-שטייניץ), בת"פ 1017/05 מדינת ישראל נ' יצחק ונדמו תק-מח 2006(2)  3674), בגדרו נקבע כלהלן:

"שוד קשישים, ודאי כזה הכרוך באלימות, הינו מן המעשים הנקלים ביותר. אוכלוסיית הקשישים הינה בדרך הטבע קורבן קל לביצוע עבירות ממין העבירה שביצע הנאשם, והדרך היחידה בה ניתן להגן עליה ולאפשר לה חיים עצמאיים ובטוחים, היא הטלת עונשים קשים ומרתיעים .

                                            (פיסקה 4 )

ועל עמדתה זו של הפסיקה חזר גם בית המשפט העליון, עת נדרש לדיון בערעור על גזר-הדין דלעיל (ראו ע"פ 5213/06 - יצחק וונדמו נ' מדינת ישראל, תק-על 2007(2) 1810) בהאי לישנא:


"אף בגזר דינו של בית המשפט המחוזי איננו מוצאים מקום להתערב. בית המשפט קמא איזן בין כל השיקולים שהועלו על ידי הצדדים אף בפנינו והגיע לתוצאה שאינה חורגת מרף הענישה הראוי בעבירה מעין זאת. בית המשפט המחוזי הדגיש, בצדק, את חומרתה של העבירה שעניינה בתקיפת אדם קשיש ההולך לתומו לביתו ולקיחת כספו לאור היום במרכזה של עיר הומה מאדם. עבירת השוד בפני עצמה חמורה היא, וכאשר היא מופנית אל החלש והקשיש בחברה שהסיכוי להתנגדותו הוא קטן, היא חמורה שבעתיים. הפגיעה במתלונן חסר הישע אינה אך פגיעה פיזית, אלא יש בה פגיעה בביטחונו של המתלונן להסתובב כרצונו ברחובות העיר ולצאת מביתו כאשר הוא חפץ בכך. פגיעה זו קשה לרפא".

(פסקה 14)

אכן, העונש שהושת במסגרת אותו גזר-דין עמד על 6 שנות מאסר בפועל, וכאמור- נותר בעינו לאחר ערעור, אך יחד-עם-זאת, ובשינויים המחויבים, אין בידי אלא לחלץ הימנו את הרציונל שיש להחיל בתיקים דנן.  

10.     לאחר שקלא וטריא של שיקולי הענישה בסוג עבירות זה, עליהם עמדתי בהרחבה לעיל, הנני משית אפוא על הנאשם את העונשים הבאים:

א.       5 שנות מאסר בפועל, החל מיום מעצרו בתיק זה (18.2.07);

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
קוד אבטחה
הקש קוד אבטחה*
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ