אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> גזר דין בתיק פ 3016/07

גזר דין בתיק פ 3016/07

תאריך פרסום : 13/12/2007 | גרסת הדפסה
פ
בית המשפט המחוזי ירושלים
3016-07
03/05/2007
בפני השופט:
צבי סגל - סגן נשיא

- נגד -
התובע:
מדינת ישראל
עו"ד רונן יצחק מפרקליטות מחוז י-ם
הנתבע:
דניס הולנה (דרכון פיליפיני QQ0020177)
עו"ד אפרת מילמן
גזר דין

 

1.        ביום 26.3.07 הורשע הנאשם, על-פי הודאתו, בעובדות כתב האישום המתוקן, לפיהן ביצע עבירות של התעללות בחסר ישע ותקיפה, לפי סעיפים 368ג סיפה ו-379 לחוק העונשין, התשל"ז - 1977 (להלן: "החוק").

2.        עובדות כתב האישום המתוקן מלמדות, כי הנאשם הנו תושב הפיליפינים ובעל רישיון עבודה בישראל, ששימש מזה כחמש שנים כמטפל סיעודי של מר מרדכי טוויל (להלן: "מר טוויל") - קשיש כבן 83, אשר בעקבות אירוע מוחי בו לקה נזקק לטיפול ולהשגחה צמודים משך כל שעות היממה. לפיכך, דר הנאשם בביתו של מר טוויל משך כל ימות השבוע, למעט בסופי שבוע, זאת - תמורת תשלום. והנה, במועדים שאינם ידועים למאשימה במדויק, משך למצער חודשיים עובר להגשת כתב האישום, החל הנאשם להתעלל במר טוויל בצורה קשה ואכזרית. כך נהג הנאשם, כבדרך שגרה, להכות את מר טוויל בראשו - מלפנים ומאחור, לסטור לו (לעתים - באמצעות שתי ידיו ובו-זמנית, שעה שמר טוויל ישוב בכסא גלגלים), להכותו בעודו שכוב במיטתו ומחובר למכשירים רפואיים, וכן לדחוף ראשו בכוח כלפי הכר. כן נהג הנאשם לבעוט במר טוויל, לחבוט בראשו באמצעות מכות אגרוף, להרימו מכסא הגלגלים ולהשליכו על המיטה. עד כאן עובדות כתב האישום המתוקן בהן כאמור הודה הנאשם.

3.        הצדדים הגישו לבית המשפט ראיות לעונש, וזה אפ7וא המקום לאזכרן ולפרט תוכנן. מטעם המאשימה הוגש דיסק מחשב המכיל תיעוד וידאו של 12 אירועים שונים שצולמו בחדרו של מר טוויל ללא ידיעת הנאשם (ת/1). מפאת חשיבות העניין אפרוש היריעה בשלמותה, ככל שניתן, וכמובן - אך ככל שהעין האלקטרונית מגעת. למען הנוחות יפורטו אותם אירועים על-פני ציר הזמן באופן רציף, במסגרת ראשי פרקים קטגוריים המתארים דפוסי התנהגות בולטים של הנאשם. ואלה הם עיקרי מעשי הנאשם ומועדי התרחשותם:

           חבטות הנאשם בראשו של מר טוויל - בדרגות אלימות משתנות: יום 8.2.07 בשעה 10:17:00 (מספר פעמים), 10:23:21, 10:23:24, ו-10:30:26; יום 9.2.07 בשעה 8:56:44, 12:36:58, 17:22:37, 17:22:49 ו- 17:23:12; יום 10.2.07 בשעה 12:24:45, 12:27:07, 12:37:00, 12:39:18, 13:47:45 ו-13:47:26; דחיפות אלימות של ראשו של מר טוויל לעבר כר המיטה עליה היה שרוע - יום 8.2.07 בשעה 10:17:25 ו-10:30:50; יום 10.2.07 בשעה 10:46:26, 13:49:41, 19:02:40 ו-19:04:40; 

           בנוסף, חושף התיעוד הנ"ל התנהלות ברוטאלית כללית המגולמת בחבטות עזות על גבו של מר טוויל - יום 10.2.07 בשעה 10:46:47; בהרמתו ממצב שכיבה לישיבה - יום 10.2.07 בשעה 10:46:47, 10:48:06 ו-19:02:40; ובסטירה על פניו  - יום 9.2.07 בשעה 12:37:09; יום 10.2.07 בשעה 19:04:40.

4.        בנוסף העיד לפניי בנו של מר טוויל, מר רמי טוויל - הוא האפוטרופוס של אביו החל משנת 2004. הלה העיד, כי לאחר שלקה אביו באירוע מוחי קשה, בחודש מאי 2002, שכר את שירותי הנאשם דרך חברת כוח אדם. נקפו השנים ומערכת היחסים שנרקמה בין הנאשם למשפחתו של מר טוויל רק העמיקה והיכתה שורש. הנאשם נחשב בעיניו לבן משפחה של ממש, שזכה הן לתנאי שכר הוגנים והן לחום ואהבה שבאו לכלל ביטוי בחגים, ימי הולדת וכיו"ב. עוד העיד, כי משך השנה האחרונה נהג הנאשם להתווכח עם אמו ואף היה נתון למצבי רוח נוראיים, זאת, למיטב ידיעתו, נוכח מצב בעייתי לו נקלעה משפחתו הגרעינית שנותרה בפיליפינים ובה תמך.  והנה, בחודש ינואר השנה חשה אחותו כי עיניו של אביה (מר טוויל) משדרות מצוקה, פחד גדול ואימה, ומשכך, הותקנה מצלמה נסתרת בחדרו של מר טוויל שפעלה משך כשבועיים-שלושה עד לחשיפת הפרשה. או-אז, ערכה משפחתו התייעצות בעניין והוגשה התלונה למשטרה. עוד הטעים בעדותו, כי אמו קשורה מאוד לנאשם ומיאנה להאמין במיוחס לו - עד שחשה כי עם מעצרו איבדה ילד, שכן הגם שדרה עם מר טוויל בצוותא לא שמה ליבה לשינויים שחלו בו לאחרונה, היינו - להפיכתו אפאטי, חלש ו"מסטול", וכי מאז פרצה הפרשה, ובעטייה, מתאשפז מר טוויל בבית חולים באופן תדיר לצורך קבלת טיפול רפואי (שאף כלל ניתוחי ראש).

           בחקירתו הנגדית הוסיף והעיד, כי המריבות שנתגלעו בין הנאשם לבין אמו נסובו על רצונו של הנאשם שלא ללון בביתו של מר טוויל ובעניין הארכת חופשותיו, וכי הנאשם לא עמד בתנאי חוזה העבודה שעה שאיחר לשוב מחופשותיו. בנוסף העיד והדגיש, כי אביו הנו מטופל סיעודי 100%, שאינו יכול לתקשר עם סביבתו אלא באמצעות תנועות גוף מוגבלות.

5.        מטעם ההגנה הוגש לבית המשפט מכתב שניסח מר רמי טוויל עבור הנאשם, מיום 5.12.04, שהיה מיועד לכל מאן דבעי (זאת על-מנת לסייע לנאשם לשוב לישראל לאחר ביקור צפוי בפיליפינים), בגדרו מצוין כי הנאשם "הוא עובד מסור ואחראי" (נ/1). כמו-כן הוגשה הודעת הנאשם במשטרה, מיום 12.2.07, בגדרה אמר לחוקריו, כי "אני (הנאשם) כנראה מתגעגע לבית שלי, למשפחה שלי, לא התכוונתי לעשות את זה. לא התכוונתי לעשות את זה. מרדכי(מר טוויל) הוא כמו אב בשבילי. לא התכוונתי לעשות את זה" (נ/2, עמ' 1, ש' 2-3), כי "לא ידעתי מה אני עושה" (שם, ש' 5), כי התעלל במר טוויל "רק בימים האחרונים" וכי לא הכה אותו באגרוף אלא רק סטר לו (שם, ש' 7-8), כי לאחרונה הכה את מר טוויל בשל רצונו "לחזור הביתה" (שם, עמ' 2, ש' 10), כי לא הבין שמעשיו "זה לא דבר טוב" (שם, ש' 12), כי משפחתו של מר טוויל אינה חייבת לו כספים כלשהם (שם, ש' 14), וכי הנו מזהה את עצמו ואת מר טוויל בצילום הווידאו המצוי על-גבי הדיסק שתוכנו פורט לעיל (שם, ש' 16). עוד הוסיף בגדרי הודעתו זו, כי הנו מצטער על מעשיו (שם, ש' 18). 

           ראיה נוספת שהוגשה לעונש מטעם ההגנה הייתה חוות-דעתו של הפסיכיאטר המחוזי, מיום 25.2.07, שקבעה כי הנאשם אינו מגלה סימן כלשהו לקיום מחלת נפש, כי הנו מסוגל לעמוד לדין, וכי היה אחראי למעשים בגינם הועמד לדין (נ/3). יחד-עם-זאת מצוין בהמשך חוות הדעת, כי הנאשם היה נתון ללחצים בשל מצב משפחתי קשה (שנבע מאשפוזה של בתו הפעוטה בבית חולים), ודאגות כלכליות (שהציפה רעייתו בשיחות הטלפון שניהלו), ומכאן שהיה מוטרד מאוד בתקופה הרלבנטית בה ביצע את המעשים האמורים. לא-זו-אף-זו, מצב זה פגם באיכות חייו של הנאשם והביאו לכלל דכדוך קשה. על-פי חוות הדעת הנ"ל הלין הנאשם גם על מחסור בחופשה לעצמו והיותו נתון כל כולו לעבודה, תוך שהביע צער על מעשיו. יוער, כי העובדות המצוינות לעיל נהגו מפי הנאשם ולא ניתן היה לאמתן ממקור נוסף.  

6.        מעבר למוצגים דלעיל העידה לפניי הגב' מריה רגינה קסטרו, קרובת משפחתו של הנאשם, המכירה אותו היטב. לדבריה, הנאשם אדם טוב, מפרנס בכבוד את בני משפחתו, אבא טוב לילדיו וחבר טוב. בנוסף העידה, כי הנה מודעת לפסול במעשי הנאשם, אך משהמדובר בקרוב משפחתה  - אותו מכירה כמי שאך ביקש לעזור לאנשים ולסייע בפרנסת משפחתו, וחלילה לא כמי שחפץ לפגוע במאן דהוא - נחלצה לעזרתו.

7.        שעה שסיכם בא-כוח המאשימה טיעונו לעונש, הודגשו האכזריות, הרוע והשפלות המאפיינים את מעשי הנאשם. זאת ועוד, הגם שמר טוויל סובל ממעשי הנאשם עד היום הרי שהעבירות בהן הורשע הנאשם אינן נזקקות אף להוכחת נזק שנגרם לו בפועל. הנאשם התעלל במר טוויל באופן רציף ומתמשך, ללא שום עילה נראית לעין (שגם היא, אם קיימת, כלל אינה מצדיקה מעשיו), מעל באמונו המוחלט ושינה חייו לרעה ללא הכר, הביע כפיות טובה הן כלפי משפחתו והן כלפי המדינה שסיפקה בידו ויזה מתאימה שתאפשר עבודתו בין גבולותיה, ואך בדרך המזל נתגלו מעשיו בגינם הועמד לדין. בא-כוח המאשימה ביקש להעלות על נס את שיקולי הגמול וההרתעה (האישית והכללית), תוך שעתר להשתת מאסר בפועל לתקופה ממושכת, מאסר על-תנאי ופיצוי למר טוויל. למותר לציין, כי את טיעוניו תמך בא-כוח המאשימה בפסיקה רלבנטית.    

8.        הסנגורית המלומדת ביקשה לאזן את דברי בא-כוח המאשימה מפרספקטיבה אחרת. בגדרי סיכומיה לעונש שרטטה קווים לחייו של עובד זר בישראל, המשלם מחיר אפריורי על עצם סיווגו ככזה, אם במסגרת הליכים משפטיים, כאלה ואחרים, ואם במהלך חיי השגרה. זאת ועוד, המקרה הפרטי שלפנינו, כך טענה, הנו מוזר וחריג במיוחד, שכן טרם פרצה הפרשה וראתה אור טיפל הנאשם במר טוויל במסירות ובנאמנות משך חמש שנים, לשביעות רצונה של המשפחה. מעבר לכך, הצופה בקטעי הווידאו שתיעדו את מעשי הנאשם למד, כי הללו בוצעו תוך ואגב טיפול במר טוויל. עוד טענה, כי לאור היות אוכלוסיית המטפלים הפיליפינים בלתי אלימה ביסודה ומטבעה, אין להסיק מן הפרט אל הכלל, ומכאן שמקרה זה אינו מצריך או מחייב הרתעה כללית פן יישנה גם בעתיד. לדידה, חוות-דעתו של הפסיכיאטר המחוזי מורה מה רבה הייתה מצוקתו של הנאשם במועדים הרלבנטיים לכתב האישום, מצוקה שאך הלכה וגברה עם חלוף הזמן. הסניגורית המלומדת גם ידעה לאבחן בין מר טוויל לבין קשישים אחרים שמצבם הרפואי והמנטלי טוב יותר משלו, נסיבות שהעצימו מצוקת הנאשם ושתחמו עבורו סביבת עבודה נוקשה ומתישה. כך נפגמה רווחתו של הנאשם ומצבו הנפשי הורע והתערער, קל וחומר בהינתן הרקע המשפחתי והכלכלי האמור. חייו של הנאשם מוצו אפוא כמעט לחלוטין בטיפול שסיפק למר טוויל, לצדו ניצבו רק שני קרוביו הדרים בישראל, שיחותיו למשפחתו בפיליפינים עלו לו בממון רב, ומעבר לכך גם נתבקש לקצר חופשותיו. כמו-כן טענה, כי הנאשם ידע על נוכחות המצלמות בחדרו של מר טוויל ולמעשה אף ביקש - בנפשו פנימה - להיתפס (טענה שנטענה לפני אך נשמטה בשגגה מפרוטוקול בית המשפט), כי הודה במיוחס לו אף מבלי לצפות בקלטת המפלילה אותו, כי חסך הליך משפטי, וכי הביע חרטה ונטל אחריות על מעשיו כלפי מי שהוא עצמו סיווג כמעין אב. בנסיבות אלו, עתרה להקל בעונשו של הנאשם, תוך שאף היא תמכה טיעוניה בפסיקה.  

9.        הנאשם עצמו מימש זכותו לומר את המילים האחרונות במשפטו טרם ייחרץ דינו. חלף תיאורן אבכר לצטטן:

"ראשית, לא התכוונתי לפגוע באיש, אני לא יודע מדוע עשיתי זאת עד עתה. אני עדיין שואל את עצמי מדוע עשיתי זאת. אני באמת מאוד מצטער על כך, אני יודע שהמשפחה לא תסלח לי על כך, ואני יודע כיצד הם מרגישים אך יודע שהקשיש כן יסלח לי כי הוא יודע שאני אוהב אותו ואני יודע שהוא אוהב אותי. אני מצטער שעשיתי זאת. אני לא יודע מדוע עשיתי זאת, לפני שנעצרתי היתה לי הרגשה מוזרה שהצרות באות אליי אחת אחרי השנייה, שהזקן לא ישן בלילה ועלי להמשיך לטפל בו, בבוקר אני עובד, יש לי הרבה מה לעשות, ויש לי את האישה הזקנה בבית, וזה שונה אם אתה ישן בלילה ועובד למחרת. זה מאוד מאוד מעייף מבחינת המחשבה פיזית ורגשית. אני לא יודע מדוע עשיתי זאת אבל בכנות - אני אוהב את האיש ואני מאוד מצטער".

(פרוט' מיום 11.4.07, עמ' 15)

10.      עסקינן בפרשת התעללות מובהקת וקשה לעיכול, שלוותה באלימות שכוונה כלפי חסר הישע - קשיש בן 83 שאירוע מוחי הפכו לסיעודי בשיעור נכות של 100%. הנאשם שהופקד על שלומו של קשיש - שנותר מתקשר עם סביבתו אך ורק באמצעות עיניו - בגד בערכים מקודשים להם התחייב כאיש מקצוע, ואת תסכוליו האישיים הטיח ביד קשה בחסר האונים הנכה והמוגבל בגופו ובנפשו. את תחושותיו הקשות מנשוא של מר טוויל ותצורות מחשבותיו ותוכנן כל אימת ששהה במחיצת הנאשם שעות וימים כה ארוכים - מטפל שהפך למעין גיס חמישי; מעין אויב הסמוך ליצועו והפועל מבית - אין אלא לשער. שפר מזלו של מר טוויל עת זכה במשפחה דואגת וחמה שגייסה עבורו מטפל סיעודי שיסייע בידו בימיו הקשים. דא עקא, שהאמון המוחלט הימנו נהנה הנאשם מצד כל הנוגעים לעניין, וודאי - ממר טוויל עצמו (בלית ברירה), נוצל על-ידו ברשעות מפלצתית לשם תכלית עלומה ובזויה, ככל הנראה - פורקן כעסים ותסכולים כאלה ואחרים. ברי, ונדמה כי אין חולק, כי מלאכתו של הנאשם כמטפל קשה היא, קשה היא עד מאוד. החלטתו של אדם להתמקצע כאיש רפואה סיעודי בארץ זרה, כשהוא מנותק ממשפחתו הגרעינית ודואג לכלכלתה מרחוק, אוצרת בחובה משמעויות נגזרות לרוב שאין להקל בהן ראש. כמובן, שרצונו של אדם - מקדשו, ומכאן שבכל עת שמורה לו הזכות להסב מקצועו התובעני לאחר, או לרענן רוחו העייפה במסגרת סיעודית שונה ומגוונת. אין איש בעולם שיכול היה לחייב הנאשם לטפל דווקא במר טוויל משך שנים ארוכות תוך ניהול מלחמת התשה פנימית מייגעת ומייסרת. לו תשו כוחותיו, יכול היה הנאשם לשוחח עם בני משפחתו של מר טוויל בקשר לבעיות שהטרידו את מנוחתו, למצער עם בנו, מר רמי טוויל, שאגב - עשה עלי רושם חיובי יוצא דופן, ושאוזנו וודאי כרויה למשמע אות של מצוקה אנושית בסיסית, כמו גם לפנות לחברת כוח האדם הרלבנטית, להשמיע קולו, ובמידת הצורך - ליזום מהלך מתאים שהולם את נסיבות העניין (למשל - עזיבת עבודה זו לטובת אחרת, נוחה וקלה יותר). משלא פעל כך, אין אלא להניח כי בחירתו לשרת את מר טוויל באינטנסיביות ובמקצועיות המתחייבים נבעה ממאזן אינטרסים שערך, ושנטה, בסופו של יום, לטובת הנאשם. אכן, ישנם מקומות בהם ניתן להבחין בבירור כי לפנינו נאשם - קורבן, שכאילו נכפתה עליו מציאות מסוימת עד כי "נאלץ" לבצע עבירה פלילית (המשפט הפלילי מציב הגנות מתאימות התקפות במקרים שכאלה). לא זה המקרה. הנאשם זכה לבית חם ולבבי, לתשלום שכרו כדין, ולשאר מיני זכויות נלוות - חלקן מחויבות המציאות, ואחרות תולדה של המזל שנפל בחלקו. אך גם כאן אין לשכוח, כי לו אכן חש הנאשם מקופח בזכויותיו עד כדי ערעור שיווי משקלו הנפשי - שכה נחוץ ואף הכרחי לצורך עבודתו המקצועית - היה עליו לפעול לאלתר על-מנת להסדירו ולייצבו (מול משפחת טוויל, חברת כוח האדם, או כל גורם משמעותי אחר). ודוק: עסקינן בדיני נפשות והנאשם אינו רשאי להזניח עצמו כאילו היה עלה נידף ברוח, שעה שנפקות רשלנותו הרת אסון בעבור אחר התלוי בו לחלוטין.

11.      המצלמה הנסתרת שהתקינה משפחתו של מר טוויל בחדרו חושפת צוהר ל-12 אירועים מצמררי שיער שתועדו ב"זמן אמת", בגדרם נצפית מערכת יחסים קשה ומעוותת בין הנאשם למתלונן. הליכים פליליים המוליכים לכלל הרשעה על-סמך הודאת נאשם, לרוב מותירים את סעיפי האישום ריקים מכל תוכן ספציפי ממשי - שהרי הללו לא הוכחו בראיות. והנה, תיק זה מאפשר הצצה נדירה לזירת הפשע. וכיצד התעלל הנאשם וגם תקף את מר טוויל? המצלמה הנסתרת מספקת לנו מקצת מהפרטים. הדיסק שהגישה המאשימה כראיה לעונש אינו קל לצפייה. חוסר האונים המוחלט של מר טוויל, אל מול מעשיו הנלוזים של הנאשם, קורע לב. החבטות שהטיח הנאשם בראשו של מר טוויל רובן ככולן משקפות אקט אלים של תקיפה משולחת כל רסן והתעללות בחסר ישע, נטולות הן כל הקשר והסבר מתקבל על הדעת. די בלראות את מר טוויל הסיעודי כחומר ביד היוצר, קרי - הנאשם, כדי להוכיח מהו מאזן הכוחות בין השניים וכמה אכזריים הם מעשי הנאשם. האלימות בה נקט הנאשם נצבעה כאמור בגוונים שונים, כפי שפורט לעיל. את תדירותה והקפה האמיתיים לא נדע לעולם. בכל אופן, עובדה היא כי פעמים רבות התייחס הנאשם למר טוויל כאילו היה חפץ אותו יש לשנע ולהזין, ובו לטפל, כאילו היה מכונה ולא אדם בעל צלם אנוש. התדהמה מתעצמת נוכח העובדה כי הנאשם נקט אלימות כלפי מר טוויל אף בשעת נוכחות בני משפחתו בביתו, שמעולם לא שיערו בנפשם כי אך מרחק פסיעה מהם זוכה יקירם למנה גדושה של אלימות מעוררת פלצות. אכן, קשה להביט בקשיש נכה הנאלץ לחוות על בשרו שלל אגרופים ומעשי אלימות והתעללות נוספים, שוודאי אף חרצו צלקות בנפשו, בעודו אפאטי ונטול יכולת תנועה ותגובה.      

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
קוד אבטחה
הקש קוד אבטחה*
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ