אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> גזר דין בתיק פ 2977/03

גזר דין בתיק פ 2977/03

תאריך פרסום : 31/08/2009 | גרסת הדפסה
פ
בית משפט השלום באר שבע
2977-03
26/01/2005
בפני השופט:
יעקב שפסר

- נגד -
התובע:
מדינת ישראל
עו"ד אלמוג אזולאי
הנתבע:
ברגר אורי
עו"ד אפשרת רוזנבלט
גזר דין

א. כללי

הנאשם הודה בהחזקת סמים שלא לצריכה עצמית, עבירה לפי סעיף 7(א)+(ג) רישא ל פקודת הסמים המסוכנים [נח], תשל"ג-1973.

במסגרת הסדר הטיעון, הופנה הנאשם לשירות המבחן לצורך קבלת תסקיר בעניינו, תוך שהשרות התבקש לבחון, בין היתר, את שאלת ההרשעה. ב"כ המאשימה הצהיר, כי עמדת המאשימה הינה להרשעה.

ב. תסקיר שירות המבחן

תסקיר שירות המבחן הינו חיובי במהותו ומציין, כי פניית הנאשם לסמים, נועדה להתמודדות עם מצבי דיכאון. הנאשם משתמש בסם כבר מגיל 17 בנסיבות חברתיות, ועל בסיס יומי, מזה 21 שנים. הנאשם אף סיפר כי גידל קנאבוס לצורך שימושו העצמי.

במישור האופרטיבי של תסקיר שירות המבחן, ממליץ השירות על עונש במסגרת השל"צ. לעניין הרשעת הנאשם, נאמר כי אין נסיבות מיוחדות להמליץ על אי הרשעתו, ואולם בשל החשיבות אותה מייחס הנאשם לעניין זה, נמנע השירות מלבוא בהמלצה לכאן או לכאן. בתסקיר משלים של שרות המבחן שהונח על שולחני הבוקר, מצאה קצינת המבחן לשנות מעמדתה ולהמליץ על אי הרשעה זאת על רקע מכתב שהוצג לה ושלא צורף לתסקירה, ועל אף שתכלית התסקיר המשלים נועד לגיבוש תכנית של"צ בלבד. במסגרת זו ממליצה היא להמנע מהרשעה.

ג. טיעוני הצדדים לעונש

ב"כ המאשימה הדגיש כי המדובר בהחזקה של 721 גרם קנאבוס. לאור הלכת כתב ורומנו, הרי שיש לומר כי העבירה הינה חמורה, והעונש המרבי הנקוב בחוק עומד על 20 שנות מאסר. הכלל במשפט הפלילי, הינו הרשעה. שירות המבחן לא ממליץ על הימנעות מהרשעה. אין בטענות בעלמא, כי הרשעה יש בה כדי לפגוע בסיכויי העסקתו העתידית, אלא יש לתמוך זאת בטיעונים קונקרטיים.

לאור חומרת העבירה, ולאחר שהתביעה הביאה בחשבון את הזמן שחלף מיום ביצוע העבירה, וכי אין לנאשם עבר פלילי, אל מול עומק התמכרותו של הנאשם, עתר הוא להשתת 6 חודשי עבודות שירות, מאסר מותנה, קנס כספי ופסילת רשיון נהיגה בפועל.

ב"כ הנאשם הפליגה בטיעוניה וטענה כל שניתן היה לטעון לטובת הנאשם. בדבריה ביקשה היא להימנע מהרשעתו. לזכות הנאשם אמרה, כי הנאשם בן 39, אב ל-4 ילדים, נטול עבר פלילי, גומל חסדים ותורם לקהילה. הנאשם מתחרט על מעשיו, ויש בכך כדי להוות שיקול בזכות  אי הרשעתו. עוד פירטה היא מקרים שונים בהם מסייע הנאשם בעבר ובהווה, לעולים חדשים. כן טענה כי הרשעתו עשויה לפגוע בפרנסתו. לעניין קונקרטיות הטענה ציינה, כי אין לנאשם אפשרות לגשת למעסיקו ולגולל בפניו את האפשרות תוך שיברר מה יקרה באם יורשע.

לעניין חומרת העבירות טענה, שסם הקנבוס, נחשב בקרב הציבור לסם "קל". על אף החזקה בחוק, עולה מהתסקיר כי הנאשם צרך סמים על בסיס יומי ואין להפעיל את החוק בצורה דווקנית. עצם ניהול ההליך כנגד הנאשם, מהווה הרתעה מספקת לנאשם.

עוד ציינה היא, כי שלילת רשיונו של הנאשם, יגרום בהכרח להפסקת העסקתו ועתרה להימנע מהשתת מאסר בפועל וקנס, ולהסתפק בעבודות של"צ.

ד. שאלת ההרשעה

כללי החוק והפסיקה בעניין סוגיית ההרשעה ידועים הם, ולא כאן המקום להרחיבם. בקצירת האומר יצויין, כי הן על פי חוק סדר הדין הפלילי [נ"מ] תשמ"ב- 1982 בסעיף 182 העוסק בעניין זה, והן על פי הפסיקה בעניין זה, ובראשה פסקי הדין המנחים בעניין רומנו (רע"א 432/85 גדעון רומנו נגד מדינת ישראל תק' על' 85 (3) 737), ובענין כתב (ע"פ 2083/96 - תמר כתב נ' מדינת ישראל  פ"ד נב' (3), 337), "ברירת המחדל" הינה הרשעה, ואי הרשעה הינו חריג לכלל ונקבע בנסיבות יוצאות דופן, בהן אין יחס סביר בין הנזק הצפוי מן ההרשעה בדין לבין חומרתה של העבירה.

תכלית הימנעות מהרשעה, כפי שהובאה בפרשת כתב  נועדה לשם איזון בין התועלת והנזק העולה מהמרשעת הנאשם, תוך מבט לפן השיקומי של הענישה. כך מסכמת השופטת דורנר ואומרת כי להימנעות מהרשעה, נדרשים שני גורמים מצטברים והם:

   "ראשית, על ההרשעה לפגוע פגיעה חמורה בשיקום הנאשם; ושנית, סוג העבירה מאפשר לוותר בנסיבות המקרה המסוים על ההרשעה, מבלי לפגוע באופן מהותי בשיקולי הענישה האחרים המפורטים לעיל".(ע"פ 2083/96 תמר כתב נ' מדינת ישראל , פ"ד נב(3), 337 ,עמ' 341-342)

על עמדה זו, חזר בית המשפט העליון במקרים נוספים (ר' למשל דברי כב' השופטים מצא וזמיר בפרשת שמש (ע"פ 2513/96 מדינת ישראל נגד ויקטור שמש ואח', פ"ד נ' (3) 682 בעמ' 684 - 685:

"שורת הדין מחייבת כי מי שהובא לדין ונמצא אשם יורשע בעבירות שיוחסו לו. זהו הכלל. הסמכות הנתונה לבית-המשפט להסתפק בהעמדת נאשם במבחן בלי להרשיעו בדין, יפה למקרים מיוחדים ויוצאי דופן. שימוש בסמכות הזאת כאשר אין צידוק ממשי להימנע מהרשעה מפרה את הכלל. בכך נפגעת גם שורת השוויון בפני החוק".

לאחר ששקלתי את שאלת ההרשעה, תוך שבחנתי את נסיבותיו האישיות של הנאשם, וביניהן אף את אפשרות הפגיעה בתעסוקה העתידית של הנאשם, לא נחה דעתי כי התקיימו התנאים להפעיל את החריג לכלל. שירות המבחן בתסקירו המקורי לא חיווה דעה בעניין זה ואף מתסקירו המשלים לא התרשמתי כי אכן יש בהרשעה משום פגיעה כה חמורה, עד כדי שיש להמנע ממנה. כמו כן לא הונחו בפני ראיות פוזיטיביות כי ישנה אפשרות אמיתית לפגיעה בתעסוקה. אדרבא, קשה לי להניח כי יש בהרשעה כדי לפגוע בחבר קיבוץ העובד כאחראי תפעול בענף בקיבוצו הוא, והעובדה כי קשה לנאשם לפנות למעסיקו ולשטוח עניינו בפניו, הינה תוצר ישיר של התנהגות הנאשם, ואין לו להלין אלא על עצמו.

לאור האמור, החלטתי להרשיע את הנאשם בעבירה המיוחסת לו בכתב האישום.

ה. עבירות הסמים

כפי שציינתי לא אחת, הפך נגע הסמים לרעה חולה במדינתנו, בבחינת מכת מדינה ממש. אמנם צודקת ב"כ הנאשם כי בקרב הציבור הרחב, נתפס לכאורה הקנבוס כסם "קל", ואולם, בסיפור התמכרותו של הנאשם לסם, כפי שהובא בתסקיר שירות המבחן, מצויה בתמצית - האליה והקוץ שבה, שכן המצב הנפשי בו מצוי הנאשם, המצריך שימוש בסמים על בסיס יומי, הוא אשר הביאו לפתח דלתות בית המשפט. המסלול אותו עבר הנאשם עד עתה, הינו המאפיין את הטעות הרווחת, כי אין בסם זה משום סכנה ממש.

לא זו אף זו, אלא שהמחוקק לא שינה דעתו ביחס למהות העבירה. סם הקנבוס מצוי מחוץ לחוק, והכמות אותה החזיק הנאשם, עולה על החזקה לשימוש עצמי כדי 50 פעם. הנאשם הודה בהחזקה שלא לשימוש עצמי, וכעת אינו יכול ליהנות מטענות כי למרות החזקה, עודנו עומד על הפרכתה.

על אף חומרת העבירות, לא אוכל להתעלם מנסיבותיו המקלות של הנאשם, שהינו אב ל-4 ילדים, פעילותו החברתית המבורכת, היותו איש מוערך בקרב חבריו לעבודה והעדר הרשעות קודמות לחובתו. אף העובדה כי הנאשם לא הכביד על בית המשפט תוך ניהול משפט סרק, והודייתו בהזדמנות הראשונה, ודברי החרטה שהשמיע בפני, כמו הזמן שחלף מיום ביצוע העבירה ועד היום (כשנתיים וחצי), יש בהם כדי להביאני להעתר לבקשת סניגוריתו של הנאשם ולא למצות את הדין עימו.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ