אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> גזר דין בתיק פ 2973/08

גזר דין בתיק פ 2973/08

תאריך פרסום : 24/09/2009 | גרסת הדפסה
פ
בית משפט השלום באר שבע
2973-08
13/07/2008
בפני השופט:
ד. מגד- סגן נשיא

- נגד -
התובע:
מדינת ישראל - משטרת ישראל
עו"ד רוית מלכה
הנתבע:
מוחמד זידאת - הובא ע"י שב"ס
עו"ד טאהר אלמכאוי
גזר דין

1.         הנאשם, המתגורר בבני נעים שבשטחי הרשות הפלסטינאית, הורשע על פי הודאתו בעבירה של כניסה לישראל שלא כחוק, לפי סעיף 12(1) לחוק הכניסה לישראל, תשי"ב- 1952. מכתב האישום עולה, כי בתאריך 15.6.08 שהה הנאשם בישראל מבלי שהיה בידו אישור כניסה או שהייה על פי דין.

2.         בטיעוניה לעונש עמדה התובעת על חומרת העבירה. כן הוסיפה וטענה, כי הנאשם לא דאג לאישורים מתאימים טרם נכנס לישראל שלא כחוק. עוד ציינה, שלנאשם הרשעות קודמות, אם כי ישנות, בעבירה זהה. התובעת ביקשה, כי בית המשפט לא ייחס משקל למחלה בה לקתה בתו של הנאשם, משום שאינה מטופלת בישראל.

            הסניגור הציג לבית המשפט מסמך שנערך בתאריך 3.6.04 על ידי המחלקה הפדיאטרית בבית החולים "הדסה עין כרם", שהיה מיועד לכל מאן דבעי. נכתב בו, כי בתו של הנאשם, בת 8 חודשים באותה תקופה, אושפזה בבית החולים בשל מחלת כבד כרונית. במסמך נכתב גם, שהטיפול היחיד שניתן להציע לה הינו השתלת כבד. כן נכתב, כי לבית החולים אין את הניסיון והמיומנות לביצוע השתלת כבד בילדים בגילה. המכתב המליץ לשלוח את הילדה בדחיפות לשלושה מרכזים רפואיים המצויים בבלגיה, איטליה וגרמניה כשעלות הניתוח מוערכת בסך של 150,000 דולר.

            הסניגור טען, כי הנאשם נכנס לישראל במטרה לקבץ נדבות, משום שבתו אמורה לעבור השתלה בתשלום באחת ממדינות ערב. הוא הוסיף, כי הנאשם מטופל במשפחה המונה 9 ילדים ומבקש את רחמי בית המשפט. לכן הסניגור עתר, כי בית המשפט יסתפק בתקופת מעצרו. הנאשם נעצר בתאריך 15.6.08 עד תום ההליכים המשפטיים.

3.         אין חולק, כי שהייתם של שוהים בלתי חוקיים בתחומי מדינת ישראל מהווה סיכון בטחוני. כאשר תושב המתגורר בתחומי הרשות הפלסטינאית שוהה  בישראל, באופן בלתי חוקי, לא תמיד ניתן לעמוד על כוונתו  - האם נכנס לישראל למטרות תמימות, או חלילה, לביצוע פיגועים.  עצם חדירת תושבים בלתי מורשים משטחי הרשות הפלסטינאית מקשה על עבודת כוחות הבטחון, המתבטאת גם בסיכול ניסיונות לבצע פיגועים.  לכן, יש לעשות כל מאמץ על מנת להקטין את התופעה. אחת הדרכים להלחם בה, הינה נקיטת מדיניות ענישה מרתיעה, לא רק לגבי הנאשם הספציפי העומד לדין, אלא גם כלפי עבריינים בכח.

4.         תכליתו של חוק הכניסה לישראל הינה למנוע כניסת זרים לארץ מנימוקים בטחוניים, חברתיים וכלכליים. המחוקק התכוון להכביד ידו על הנכנסים לישראל שלא כדין. הדברים באו לידי ביטוי בדברי ההסבר להצעת החוק אשר קדמה לתיקון האחרון שנעשה בסעיף 12 א. לחוק הכניסה לישראל:

"עקב ההחרפה בפיגועי הטירור בתחומי ישראל ע"י תושבי האיזור, נוצר צורך דחוף להתמודד באופן אפקטיבי והרתעתי יותר בשיתוף הפעולה של אלו מתושבי ישראל המסייעים לתושבי האיזור הנכנסים לישראל שלא כדין ובכך פוגעים ביכולתם של גורמי הבטחון לפעול לסיכול כניסתם של גורמים עויינים לישראל. הצעת חוק זו באה לענות על צורך זה". (הצעת חוק שהייה  שלא כדין (תיקוני חקיקה) (הוראת שעה) (תיקון מספר 7) תשס"א - 2001 עמ' 786.

5.         מדיניות הענישה במחוז הדרום, המתייחסת לעבירות על חוק הכניסה לישראל גורסת מאסרים לריצוי בפועל. בפסק-דין שניתן בע.פ. 7437/04 מדינת ישראל נ. גאטס מוחמד ואח' סקר בית המשפט המחוזי בבאר-שבע פסקי-דין רבים, לרבות של בית המשפט העליון, בעבירות על חוק הכניסה לישראל, וקבע כי העונש הראוי לתושב שטחים שעבר על החוק, הינו 4 חודשי מאסר לריצוי בפועל, חרף נסיבות אישיות קשות, הודאה בעובדות, העדר  הרשעות קודמות או עבירות נילוות. הוא איזכר את פסק-הדין בע.פ. 7436/04 מדינת ישראל נ. זערור עלי בו נקבע, כי: "המדיניות צריכה להיות כזו של החמרה כדי להרתיע גם אנשים שיש להם כוונות "טובות" מלהכנס לישראל שלא כדין". לכן דומני, שהסיכון הבטחוני שהיווה רקע לגזירת עונשי מאסר בפועל על תושבי שטחים, אינו עומד במחלוקת. בית המשפט המחוזי בבאר שבע קבע גם בהרכב אחר בע.פ 7168/04 חמידאת חסיין מוחמד ואח' , כי העונש ההולם בנסיבות דומות הינו 3-4 חודשי מאסר בפועל.

            בית המשפט המחוזי בבאר שבע קבע גם, כי מדובר בעבירה שהפכה "מכת מדינה", והחמרה בעונש תהווה אחד האמצעים לשרש את הנגע ולהרתיע עבריינים פוטנציאלים.  אגב, גם בית המשפט המחוזי בירושלים סבור, כי העבירות על חוק הכניסה לישראל נחשבות ל"מכת מדינה" (ראה ע.פ. 7399/03 מוצבאח צאלח ואח' נ' מדינת ישראל, תק-מח 2003(2), 5423).

לא אחת נקבע בפסיקה, כי העובדה שעבירה הפכה ל"מכת מדינה" מהווה שיקול לחומרה ולשיקולים האישיים של הנאשם יש לתת בדרך כלל משקל מועט. ראה: רע"פ 402/01 אבו גנאם נ' מדינת ישראל , פד"י נ"ו (3), 148, 143. 

6.         למותר להוסיף, כי פסיקת בית המשפט המחוזי מנחה את בתי המשפט בדרגים נמוכים יותר. על מעמדו של בית המשפט המחוזי כקובע מדיניות שיפוטית במסגרת הלכת התקדים המחייב נכתב בבג"צ 653/83 מבע מוציאים לאור בע"מ נ' סגן נציב מס הכנסה  פ"ד לט(3), 29 כדלקמן:

"על כוחו המחייב של פסק-דין של בית המשפט העליון כבר עמדתי לעיל, והרי כך נקבע הדבר בחוק-יסוד : השפיטה, סעיף 20(ב). סעיף זה גם קובע את מעמדו, את השלכותיו ואת משקלו של פסק-דין, שניתן על-ידי בית-משפט מדרגה נמוכה יותר. נאמר בסעיף 20(א), כי הלכה, שנפסקה בבית-משפט כזה, תנחה את בתי המשפט בדרגה נמוכה ממנו. אמור איפוא, כי פסק-דינו של בית המשפט המחוזי כלל וכלל אינו חסר משקל, משמעות והשפעה, שהרי הלכתו של בית-משפט מחוזי תנחה בתי-משפט בדרגים נמוכים יותר, בעת שהם נדרשים לפסוק בעניינים דומים."

7.          לנאשם עבר פלילי בעבירה זהה, אך גם ממנו לא ניתן להתעלם. מדובר בשלוש הרשעות קודמות הכוללות עבירות על חוק הכניסה לישראל שנעברו בשנים 1995 ו- 1996. כאמור לעיל, הסניגור טען, כי הנאשם נכנס לישראל במטרה לקבץ נדבות למימון השתלת כבד לבתו. הטענה תמוהה והתקשיתי לקבל אותה. בתו של הנאשם חולה מאז הייתה תינוקת. כיום היא כבת 5 שנים. לא ברור, מדוע הנאשם לא פנה לגורמים בשטחי הרשות הפלסטינאית על מנת שיסייעו לו, בבחינת "עניי עירך קודמים". גם לא ברור,  מדוע אינו מבקש תמיכה מארצות שהכניסה אליהן לא נאסרה עליו. לא הוכח שהנאשם פנה לגורמים המתאימים בישראל בבקשה לקבל אישורי שהייה מטעמים הומניטריים. מדובר בניסיון לגייס הון עתק. לטעמי קיבוץ נדבות במטרה לאסוף סך של 150,000 דולר דומה לניסיון לייבש את הים באמצעות כפית.

ואולם, התחשבתי לקולא בהודאת הנאשם, בעברו הפלילי הישן, בנסיבותיו האישיות, במחלת בתו ובבקשתו, כי בית המשפט ירחם עליו.

אני גוזר עליו את העונשים הבאים:

א.                        60 ימי מאסר לריצוי בפועל שימנו מיום מעצרו 15.6.08.

ב.                       6 חודשים מאסר על תנאי והתנאי הוא שתוך 3 שנים מיום שחרורו מהכלא לא יעבור עבירות על חוק הכניסה לישראל.

הודעה זכות הערעור.

ניתן היום י' בתמוז, תשס"ח (13 ביולי 2008) במעמד הצדדים.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
קוד אבטחה
הקש קוד אבטחה*
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ