אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> גזר דין בתיק פ 2771/99

גזר דין בתיק פ 2771/99

תאריך פרסום : 06/10/2009 | גרסת הדפסה
פ, עמ"ק
בית משפט השלום באר שבע
2771-99,6519-00,1028-00
24/07/2007
בפני השופט:
יעקב שפסר

- נגד -
התובע:
1. מדינת ישראל
2. המשרד לאיכות סביבה/מחוז דרום

עו"ד יריב אבן חיים
עו"ד גיורא עדתו
הנתבע:
1. דג-סוף בע"מ
2. שמחה רותם

עו"ד רון צין
עו"ד בנימין חורף
גזר דין

א. כללי

1. הנאשמת הודתה והורשעה, במסגרת הסדר טיעון, בעובדות שלושה כתבי אישום מצורפים, הנוגעות לעבירות לפי חוק רישוי עסקים התשכ"ח - 1968 וחוק התכנון והבניה התשכ"ה - 1965. כדלקמן:

א.  תיק פ'  2771/99 (בימ"ש  באר שבע) -  ניהול עסק ללא רשיון, בניגוד לסעיפים 4, 14 ו- 15 לחוק רישוי עסקים התשכ"ח - 1968 ובניגוד לסעיף 1 ופריט 3.2 לצו רישוי עסקים (עסקים טעוני רישוי) התשנ"ה - 1995.

   בהתאם לעובדות כתב אישום זה, ניהלה הנאשמת ומנהלת עסק של גידול דגים במפרץ אילת, וכן מיון, אריזה, מכירה ושיווק של הדגים, בלא רשיון עסק.

ב.      תיק פ' 6519/01 (בימ"ש באר שבע) -  ביצוע עבודות ושימוש הטעונים היתר לפי החוק, בלא היתר לכך, עבירה לפי סעיפים 145 (א) ו- 204 (א) לחוק התכנון והבניה התשכ"ה - 1965.

          כתב אישום זה עוסק בשטח הימי בים סוף ובהתאם לעובדותיו, בנתה הנאשמת במהלך שנת 2000, מתקנים בתוך מימי מפרץ אילת ומשתמשת בהם כחווה לגידול דגים. במסגרת זו בנתה 42 כלובים בקוטר שבין 40-50 מטר כל אחד, עשויים מרשתות, כשבחלקו העליון של כל כלוב הותקן צינור ציפה וחלקו התחתון מקובע לקרקעית הים בעזרת שרשרות, כבלים עוגנים ומגושי בטון המכונים "סינקרים". כלובי הדגים בנוים בשני איזורים: איזור מזרחי בו נבנו 18 כלובים משני צידי רציף, 9 כלובים בכל צד, ואיזור מערבי, בו נבנו 24 כלובים משני צידי הרציף, 12 כלובים בכל צד. את האמור בנתה הנאשמת מבלי לקבל היתר ובניגוד לחוק.

ג.   תיק עמ"ק 1028/00 (בימ"ש אילת) - ביצוע עבודות טעונות היתר לפי החוק ושימוש, בלא היתר לכך, עבירה לפי סעיפים 145 ו - 204 לחוק התכנון והבניה התשכ"ה - 1965.

         כתב אישום זה עוסק בשטח היבשתי שלחוף ים סוף ובהתאם לעובדותיו, בנתה הנאשמת במהלך השנים 1995-1999, בחוף הצפוני ב"מתחם דג סוף", מבנים שונים כדלקמן: בור תערובת בשטח כולל של כ - 19.5 מ"ר, 7 סככות בשטח כולל של כ - 182 מ"ר,  מכולה + סככה בשטח כולל של כ - 21 מ"ר, מחסן בשטח כולל של כ - 87.6 מ"ר, מיכל אחסנת תערובת בשטח כולל של כ - 51.3 מ"ר, חדר חשמל בשטח כולל של כ- 35 מ"ר, מקרר בשטח כולל של כ- 11 מ"ר, מכולה בשטח כולל של כ- 30 מ"ר, מתקן שטיפה בשטח כולל של כ- 4 מ"ר, מיכל בשטח כולל של כ- 5.3 מ"ר, בית גידול לדגים בשטח כולל של כ- 67.5 מ"ר, מזח בשטח כולל של כ- 35 מ"ר

      עבודות אלו ביצעה הנאשמת ועושה שימוש, בלא היתר מהועדה המקומית לתכנון ובניה, למרות שביצוען והשימוש בהן מחייב היתר כאמור, עפ"י חוק התכנון והבניה תשכ"ה - 1965.

2.   הודייתה של הנאשמת באה במסגרת הסדר טיעון אליו הגיעו הצדדים, לאחר שנוהלו ישיבות רבות בבתי המשפט משך מספר שנים, במהלכם נשמעו אף עדויות ממושכות והוגשו עשרות מסמכים. ההסדר נעשה בעקבות הסדר קודם, אליו הגיעה נאשמת אחרת בתיק דומה, חברת "ערדג" בע"מ (פ' (ב"ש) 2787/99), והוא תואם בעקרונותיו ובקונספציות שהיו בבסיסו, להסדר האמור.  מכל מקום, ההסדר נועד למצות את כל מערך המחלוקות בין הצדדים ובמסגרתו, אף נמחק כתב האישום כנגד מעורבים נוספים תוך שבסופו של יום, הורשעה כאמור הנאשמת, על פי הודאתה, במפורט לעיל. 

ב. טיעוני הצדדים

3.      ההסדר אליו הגיעו הצדדים, הינו הסדר כולל, התואם בעיקרו את המתווה שנקבע בהחלטת ממשלת ישראל מס' 3688 מיום 5.6.05, בדבר צמצום הדרגתי של פעילות חוות הדגים במפרץ אילת עד לסגירתן המוחלטת ובהתאם למתכונת הפיקוח שנקבעה בהחלטה הנ"ל. ההסדר כולל בתוכו הסכמות לגזר הדין, במירב הנקודות השנויות במחלוקת והכוללות צווי הפסקת שימוש והריסה, צווי פינוי ומנגנון פיקוח ומידע, לרבות ע"י הטלת התחייבות.  המחלוקת היחידה (לעניין גזר הדין) שנותרה בין הצדדים הינה בשאלת גובה הקנס וגובה ההתחייבות, אשר בה טוענת המדינה לעתירה של קנס הגבוה משמעותית מהקנס שהוטל על חברת "ערדג" בתיק פ' 2787/99 הנ"ל, ואילו הנאשמת טענה לאי הטלת קנס כלל. לצורך שכנוע בית המשפט בקבלת עמדתו של כל צד, בנקודת המחלוקת הנ"ל, הרחיבו הצדדים טיעוניהם לעניין זה, על פני קרוב ל - 30 עמודי פרוטוקול ואף הגישו מסמכים רבים, אשר מפרנסים, קלסר מסמכים עב כרס, בזכות עצמו.

4.      ב"כ המאשימה, היפנה לטיעוניו בדבר הרקע העובדתי לפעילותה של הנאשמת התואם לרקע הדברים שתואר בהרחבה בפרשת "ערדג". על מנת שלא לחזור על הטיעונים שוב, יוזכר, כי במסגרת זו הודגש ההיקף הרחב של הבניה בחלק היבשתי והפעילות שהחלה מאז שנת 1993, והפכה בלתי חוקית, זאת לאחר שפג תוקף היתר לשימוש חורג בשנת 1998,  כשהחלק הימי - לא זכה מעולם להיתר לשימוש חורג. יצויין כי לעניין זה, האם היה מקום לקבלת היתר אם לאו,  קיימת מחלוקת בין הצדדים, הנוגעת לתגובת הועדה לענייני חופים ממאי 1993, בו סבורה היתה שאין המדובר בבניה כלל, שכן המתקנים זמינים ופריקים. יחד עם זאת בשלב מאוחר יותר, המתועד משלהי שנות ה - 90, מובהרת גם עמדתה של הועדה, לפיה לא ניתן לתת היתר ואין תכנית המתירה את השימוש הבלתי חוקי. הנאשמת, כך לטענת ב"כ המדינה, עשתה דין לעצמה ולא הפסיקה שימוש זה, תוך שהיתה מודעת באופן פוזיטיבי, לעבירות ולאי החוקיות המבוצעת על ידה.

ב"כ המדינה ציין, כי המדובר במקרה חריג, בו קיימות נסיבות מיוחדות שבעטיין החליטה המדינה, על דעת ממשלת ישראל והיועץ המשפטי לממשלה,  לנהוג לפנים שורת הדין ולאפשר סגירה הדרגתית של החוות, היינו להסכים לצווי סגירה מדורגים, על אף שלמעשה פועלות הן שלא כדין ומלכתחילה, על פי המצב המשפטי הנוכחי היתה המדינה צריכה לדרוש הוצאת צווים על אתר. שיקולי המדינה היו בין היתר, נכונותה של הנאשמת לשיתוף פעולה עימה, הרצון לצמצם את הפגיעה בעובדים ובצדדים שלישיים שעשויים להפגע מהבחינה הכלכלית (פיסקה ג' להחלטת הממשלה מיום 5.6.05), ורצון לעגן את החלטת הממשלה בצווים שיפוטיים מחייבים ואכיפים, ובמקביל לסיים את ההליכים הפליליים התלויים כנגד הנאשמת. לדעת המדינה, יש הגורסים שפעילות החקלאות הימית במפרץ אילת, פוגעת באופן בלתי הפיך באקולוגיית המפרץ ולפחות פגיעה קשה וממושכת בערכי טבע במפרץ, הנגרמת משחרור חנקות זיהומיות מהחוות למימיו.

5.      באשר לגובה הקנס אליו עותרת המדינה, מבקשת היא להטיל על הנאשמת קנס גבוה בהרבה מהקנס שהוטל על חברת "ערדג", בגובה של שני  מליון ש"ח.  בעניין זה טוענת המדינה, כי כל הפרמטרים שהביאו לחיובה של "ערדג" בקנס שהוטל עליה, חלים גם כלפי הנאשמת כאן: הנאשמת עשתה דין לעצמה והמשיכה את השימוש לאחר שפקע ההיתר, תוך הפרת החוק.  המדובר בעבריינות כלכלית, לשם הפקת רווחים בסדרי גודל משמעותיים ביותר, פגיעה בערכים תכנוניים ובאיזון החברתי הכולל, ומידת הפגיעה בשלטון החוק, משך תקופה של שנים רבות. עוד יש לזכור את הקנס המקסימלי שניתן להשית במקרה זה והוא פי ארבע מטובת ההנאה. המדובר בענף כלכלי זניח ברמה הלאומית ביחס לחשיבות כלכלת האיזור. הנאשמת העדיפה את האינטרס הכלכלי שלה על פני האינטרס הלאומי, והעדיפה להמשיך ולנהל את עסקה בניגוד לדין תוך ביסוס עסקיה הכלכליים רחבי ההיקף. על כן מתבקש מסר מבית המשפט המלמד שחוטא לא יצא נשכר.

עוד יש לזכור כי עצם העובדה שלא מוצא צו סגירה מיידי מאפשר לנאשמת טובת הנאה כלכלית נוספת, שאף אותה יש להביא בחשבון. בנסיבות אלה, מבקש ב"כ המדינה להשית על הנאשמת את מלוא הקנס אליו עתר, שהוא נמוך יחסית להיקף הפעילות והכנסות הנאשמת כתוצאה ממנה.

במישור ההבדלים שבין שתי החברות, הרי שעניינה של הנאשמת כאן חמור מעניינה של "ערדג". תמצית טענות המדינה בעניין הן כדלקמן:

א.     הנאשמת חרגה באופן משמעותי ומתמשך (בסד"ג של 4,250 טון החל משנת 2000) ממכסות המזון שהוקצבו לה על ידי משרד החקלאות, חריגה העולה באלפי טונות לאורך השנים, מהכמויות שהומלצו על ידי צוות המומחים הבינלאומי, תוך התעלמות מהמכסות המוקצבות ובכך הגדילה את מחזורה הכולל בסכום של כ - 50 מליון ש"ח, בשבע השנים האחרונות (מחזור חורג מעבר למכסה המוקצבת).

ב.      שיתוף פעולה לקוי עם רשויות המדינה ודיווחים לא מספקים, זאת בניגוד לשיתוף הפעולה מצידה של "ערדג", דבר שהצדיק הקלה בעונשה.  הנאשמת התעלמה מהנחיית שר החקלאות בדבר חובת הדיווח למשרד לאיכות הסביבה, על כמויות המזון הנצרכות בפועל. הנאשמת אף נמנעה בתחילה משיתוף פעולה עם צוות הפיקוח שהוקם עפ"י החלטת הממשלה מיום 5.6.05 ופניות צוות הפיקוח זכו להתעלמות מוחלטת מצידה.

ג.       בניגוד ל"ערדג", לא אמורה הנאשמת למשות את הסינקרים מהמים ולנקות את השכבה האנאירובית בעומק בו מצויים הסינקרים, דבר החוסך לה משאבים רבים, ויש להביאו בחשבון במסגרת הקנס.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
קוד אבטחה
הקש קוד אבטחה*
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ