אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> גזר דין בתיק פ 2436/07

גזר דין בתיק פ 2436/07

תאריך פרסום : 22/09/2009 | גרסת הדפסה
פ
בית משפט השלום באר שבע
2436-07
22/06/2008
בפני השופט:
יעל רז-לוי

- נגד -
התובע:
מדינת ישראל
עו"ד הילה אליהוא
הנתבע:
אלגלאוי אחמד - בעצמו
עו"ד פיני ברזילאי
גזר דין

הנאשם הורשע עפ"י הודאתו בעבירה של  העסקה  והלנה שלא כדין - עבירות לפי סעיפים 12(א)(א) ו 12 (א)(ב) לחוק הכניסה לישראל התשי"ב - 1952.

במסגרת הסדר הטיעון הוסכם, כי המאשימה תגביל עצמה ל- 5 חודשי מאסר בעבודות שירות ואילו הסניגור יעתור לעונש מותנה בלבד.

ב"כ המאשימה עמד על חומרת העבירות וביקש להשית על הנאשם מאסר מותנה וקנס.

ב"כ הנאשם עתר להסתפק במאסר מותנה. הוא הדגיש את נסיבותיו האישיות של הנאשם, העובדה כי הוא עובד במקום עבודה מסודר ולכן מאסר בעובודת שירות יוציא אותו ממעגל העבודה. עוד ציין  כי המדובר בנאשם נורמטיבי, הודה וחסך זמן שיפוטי יקר, הביע חרטה ולכן עתר להסתפק במאסר מותנה וקנס.

בשני פסקי דין  שיצאו מלפני בית המשפט העליון, התייחס  בית המשפט לפרשנות הראויה להלכת חטיב-רע"פ 5198/01, ח'טיב נ' מ"י, פ"ד נו(1), 769. האחד- רע"פ 6217/05, פסק הדין בעניין וליד חג'אג נ' מ"י תק על 2006(3), 3792 להלן: "הלכת חג'אג) , והשני - רע"פ 3674/04, מוחמד אבו סאלם נ' מ"י  תק על 2006 (1) 1880 (להלן: "הלכת אבו סאלם").

בהלכת אבו סאלם נאמר על ידי השופט חשין:

"על דרך העיקרון תישמר מדיניות הענישה המחמירה בכל הנוגע לעבירות הקשורות בכניסתם של שוהים בלתי חוקיים משטחי האזור לישראל. נבהיר עם זאת, כי המדיניות אינה מכתיבה עונש מאסר - כפי שהילכת ח'טיב פורשה בידי מקצת בתי-משפט, וכי בתי-המשפט יגזרו עונש על עבריינים בנסיבותיו המיוחדות של כל מקרה ומקרה. כל מקרה יוכרע בהתאם לנסיבותיו ובהתאם לטעמים ולתכליות של מדיניות הענישה שנקבעה..."

(פיסקה 16 לפסק הדין) .

נקבע כי על בית המשפט לתת דעתו לנסיבותיו של כל מקרה ומקרה, וכי יש לייחס המשקל לנסיבות ביצוע העבירה ומידת הסיכון שיצר הנאשם לציבור. יפים לענייננו הדברים שנאמרו שם :

"למשל, יש לתת ביטוי לנסיבותיו האישיות של העבריין, בהן גילו, מצב בריאותו, מצבו המשפחתי ועוד כיוצא-באלו נסיבות שלעניין. נסיבות אלו - ונסיבות דומות להן -אף שאין בהן, כשלעצמן, כדי לשלול הטלתו של מאסר בפועל, אפשר יביאו להקלה במשך תקופת המאסר, ובמקרים המתאימים יחייבו הטלתו של עונש קל יותר. משקל רב יש ליתן, כמובן, לנסיבות ביצוע העבירה ולמניעו של העבריין, ובייחוד נתחשב בסיכון שיצר הנאשם לשלום הציבור.... ".

זאת ועוד, נפסק כי על בית המשפט לייחס משקל רב לנסיבות ביצוע העבירה ומידת הסיכון שיצר הנאשם במעשיו לציבור, יפים לעניינו הדברים שנאמרו שם:

"משקל רב יש ליתן, כמובן, לנסיבות ביצוע העבירה ולמניעיו של העבריין, ובייחוד נתחשב בסיכון שיצר הנאשם לשלום הציבור. . .

חומרה יתירה נודעת לעבירות הנעברות על רקע כספי או עיסקי. ברי כי אנשים העוסקים דרך-קבע בהסעתם של שוהים בלתי חוקיים - בעיקר במקום שהמדובר הוא בהסעה משיטחי האזור אל תוך ישראל - גורמים לסיכון רב יותר של הציבור, וכמותם הם מי שנוהגים להעסיק שלא כדין שוהים בלתי חוקיים ולהלינם בתחומי ישראל, בעיקר במקום שההעסקה היא לזמן קצר. ...אך אם ברצוננו לשרש את התופעה ולמנוע כניסתם של תושבי האזור לישראל שלא כדין, עלינו להרתיע בראש-ובראשונה את המעסיקים והמסיעים המפיקים תועלת כלכלית מהפרת החוק.. " (שם בע"מ 1886).

עם זאת ציין בית המשפט העליון בהלכת אבו סאלם כי דרך כלל תישמר בעבירות כנגד חוק הכניסה לישראל מדיניות הענישה המחייבת השתת עונשי מאסר .

אכן בהלכת אבו סאלם נמנע בית המשפט העליון במספר מקרים חריגים מהשתת עונש מאסר והמירו במאסר מותנה, אך זאת במקרים של נסיבות אישיות קשות, כמו גיל מבוגר מאוד, או מצב בריאותי קשה.

נסיבות אלו לא נתקיימו בעניננו ומכאן לא ראיתי לנכון להסתפק בהשתת עונש של מאסר מותנה בלבד. בענייננו יש לזכור עוד, כי המדובר בהעסקה והלנה של שני שוהים בלתי חוקיים למשך מספר ימים.

עם זאת אשקול לקולא את הודאת הנאשם שחסכה זמן שיפוטי יקר, הבעת החרטה, היותו אדם נורמטיבי וכן את העובדה כי הנאשם נעדר כל עבר פלילי, וזוהי הסתבכותו הראשונה, כך שאין המדובר במי שמעסיק שוהים בלתי חוקיים שוב ושוב.

אשר על כן, ולאחר ששקלתי את השיקולים לקולא ולחומרא, הנני גוזרת על הנאשם את העונשים הבאים:

א.                  מאסר למשך 4 חודשים אשר ירוצה בעבודות שירות, בכפוף לחוות דעת חיובית של הממונה על עבודות השירות.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
קוד אבטחה
הקש קוד אבטחה*
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ