אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> גזר דין בתיק פ 2318/02

גזר דין בתיק פ 2318/02

תאריך פרסום : 31/08/2009 | גרסת הדפסה
פ
בית משפט השלום באר שבע
2318-02
21/09/2006
בפני השופט:
עידו רוזין

- נגד -
התובע:
מדינת ישראל
עו"ד דוד כהן
הנתבע:
1. דוד אלון (דדון)
2. שלמה כהן

עו"ד משה כהן
גזר דין

במועד ביצוע העבירות המיוחסות, החזיקו הנאשמים והשתמשו, מבנה בגודל של כ- 600 מ"ר [גודלו של המבנה נלמד מהודאתו של הנאשם 1 בעמ' 36 לפרוטוקול], עשוי קונסטרוקציית ברזל וכיסוי פח, המשמש כלול לתרנגולות והמצוי במושב ערוגות, משק 47, והידוע כגוש 2721 חלקה 47/46 (להלן: " המבנה" או "הלול").

ביום 22.06.06 הורשעו שני הנאשמים, אחר שמיעת ראיות ומתן הכרעת דין, בעבירות של שימוש חורג במבנה, כך שבמקום לול השתמשו במבנה למפעל ליצור מזרונים. ההרשעה התבססה על סעיפים 145 (א), 204 (א) ו- 208 לחוק התכנון והבניה, התשכ"ה - 1965 (להלן: " החוק"), והנאשם מס' 1 הורשע אף בעבירה לפי סעיף 210 לחוק, בכך שלא הפסיק את השימוש במבנה, חרף צו להפסקת שימוש שניתן נגדו ביום 14.12.97, בת.פ. 440/97, בבית המשפט השלום באשקלון, על פיו היה עליו להפסיק את השימוש במבנה החל מיום 14.05.98.


מתוך הראיות שהובאו בפני ושאין מחלוקת לגביהן, עולה, כי הנאשם 1, הוא בעל הזכויות במבנה ואילו הנאשם מס' 2 היה השוכר של המבנה ומי שהחזיק בו בפועל. אין מחלוקת שבין הנאשם 1 לנאשם מס' 2 נחתם הסכם שכירות, לפיו הנאשם 1 השכיר לנאשם 2 את המבנה, לצורך הפעלת מפעל ליצור מזרונים, ובתמורה לסך של 1,200 דולר ארה"ב לכל חודש. תקופת השכירות נמשכה כ- 7 שנים, החל משנת 1997 (או בתחילת 1998) ועד לסוף חודש דצמבר 2003. הפעילות של מפעל המזרונים נסתיימה כאמור בסוף שנת 2003, כאשר הנאשם 2 העביר את המפעל למקום מושבו החדש, בעיר תל אביב (ראה סעיף 11 להכרעת הדין).

טענות המאשימה

ב"כ המאשימה טען כי מדובר במקרה חמור, לשיטתו "אחד החמורים ביותר", וכי התנהלות ההליכים בתיק זה לא היתה ראויה, ועוד ביקש לציין כי כל הדיונים שהתקיימו היו בזבוז זמן שיפוטי יקר, כאשר נתברר שלא היה ממש בטענתם העיקרית של הנאשמים, לפיה הם מחזיקים בהיתר לשימוש חורג.

ב"כ המאשימה טען כי הצורך בתיקון כתב האישום לא בא באופן מקרי, וכי הדרך בה הלכו הנאשמים היתה לא נכונה, שכן הנאשם מס' 1 הודה עוד בשנת 98 בהחזקה ובשימוש במבנה.

ב"כ המאשימה טען, כי טענות הסף שהועלו ע"י הנאשמים מספר פעמים, להם צורפו מסמכים עבי קרס, על עשרות עמודים, על אף שנדחו פעם אחר פעם, נטענו שוב ושוב וגרמו לבזבוז זמן של ביהמ"ש ושל הצד שכנגד.

ב"כ המאשימה הפנה גם להתבטאויותיו של ב"כ הנאשמים, בהן הושמעה ביקורת אישית המופנית כלפיו וכן ביקורת כלפי ביהמ"ש.

לגופו של עניין, טען ב"כ המאשימה כי חרף הצו שניתן כנגד הנאשם 1, המורה לו להפסיק את השימוש במבנה - הפר אותו הנאשם 1, ביודעין, בצורה בוטה, קבל עם ועדה, השתמש במבנה לצורך הפקת רווחים כלכליים, בשיעור של 1,200 דולר לחודש, וכי אם יערך חשבון הרי שמדובר ברווחים כלכליים גבוהים, ולשיטתו אף מדובר בסכומים של למעלה מ - 100,000 דולר.

ב"כ המאשימה ציין, כי מדובר בקרקע מיועדת לחקלאות, וכי במבנה נעשה שימוש לצורך תעשייתי, וכי בשנת 99 הגיש הנאשם מס' 1 בקשה לקבלת היתר לשימוש חורג במבנה, ובעקבותיה הונחה הנאשם 1 כיצד לקדם את ענייניו בצורה נאותה, ומאז לא קרה דבר.

בעניינו של הנאשם מס' 2 - טען ב"כ המאשימה, כי הוא המשיך לעשות שימוש במבנה למרות שידע על העדרו של היתר לשימוש חורג.

בנסיבות העניין, טען ב"כ המאשימה כי יש להחמיר בעונשם של הנאשמים, ביקש להטיל על הנאשם מס' 1 מאסר בפועל של 2 חודשים, מאסר מותנה של 6 חודשים, וקנס שלא יפחת מסך של 200,000 ש"ח, התחייבות להמנע מביצוע עבירות על חוק התכנון והבנייה ע"ס 300,000 ש"ח למשך שנתיים, כפל אגרה ולהורות על הפסקת השימוש החורג במבנה.

כמו כן, ביקש ב"כ המאשימה להטיל הוצאות משפט לטובת המאשימה.

לגבי הנאשם מס' 2 טען ב"כ המאשימה, כי העבירה המיוחסת לו קלה יותר מזו המיוחסת הנאשם מס' 1. נטען, כי הנאשם 2 הפעיל במבנה מפעל תעשייתי וההנחה היא שהיה בצידו רווח כלכלי. ב"כ המאשימה טען שיש להטיל על הנאשם מס' 2 מאסר מותנה בן חודשיים, קנס שלא יפחת מסך של 150,000 ש"ח והתחייבות שלא תפחת מסך של 250,000 ש"ח וכן צו פורמלי להפסקת השימוש במבנה.

טענות הנאשמים

ב"כ הנאשמים חזר פעם נוספת על טענותיו המקדמיות אשר הועלו, קודם לכן, ונדחו, פעם אחר פעם, בין היתר, כי מדובר בכתב אישום פסול, כי התובע (הכוונה לב"כ המאשימה) אינו מוסמך לקיים את ההליך וכן כי ב"כ המאשימה מנהל את התביעה ברשלנות רבתי, "אין לו ידע בתחום הפלילי, הוא לא מקצועי" וכיוצ"ב טענות נוספות.


ב"כ הנאשמים מיקד חלק גדול מטיעוניו באשר לדרך התנהלותו של ב"כ המאשימה וטען: "... יש לזכור שמדובר בעבירה של שימוש חורג, שכל ביהמ"ש בישראל לא רק שלא מרשיע, הוא מסתפק בד"כ בקנס בלבד, מתון..." (עמ' 80 לפרוטוקול), ובהמשך הדברים הוסיף וציין: " אני צוחק. אני לא מאמין עד כמה עו"ד דוד כהן נכנס לתוך התיק הזה, מבלי לעשות לעצמו ריסון עצמי ולהבין שכאן הוא מייצג את המדינה. הוא פשוט לא הבין מהם הכוחות שפועלים פה. מי האנשים שפועלים פה. לא עסקינן בעבירות פלילייות חמורות של בטחון המדינה, סדר ציבורי, פגיעה בגוף האדם וכו'. עסקינן בסה"כ בשימוש החורג..." (עמ' 81 לפרוטוקול).

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ