אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> גזר דין בתיק פ 2292/04

גזר דין בתיק פ 2292/04

תאריך פרסום : 17/11/2008 | גרסת הדפסה
פ
בית משפט השלום תל אביב-יפו
2292-04
27/05/2008
בפני השופט:
מרים דיסקין

- נגד -
התובע:
מדור תביעות פלילי ת"א
הנתבע:
לונטר חיים
עו"ד כהן וזילברשלג
גזר דין

הנאשם הועמד לדין יחד עם שני שותפיו בעבירות של קשירת קשר לביצוע פשע, התפרצות והיזק לרכוש במזיד, בנסיבות בהן, באישון ליל ה- 18.2.04, במסגרת קידום קשר לביצוע התפרצות לבית עסק וגניבה מתוכו, הגיעו השלושה ברכב של אחד מהם לבניין בהרצליה. לאחר ביצוע פעולות הכנה, במהלכן מילא הנאשם תפקיד של תצפיתן, פרצו השלושה בצוותא לחדר סמוך השייך לבית עסק, בכך שעקרו דלת פלדלת, שברו קיר גבס שהפריד בין החדר לבית העסק, פערו בו חור ונכנסו פנימה, וגנבו מתוכו כספת.

עוד ביום 26.2.07, בעיצומן של הוכחות, מכוח הסדר טיעון שנערך עם כול הנאשמים, חזר בו הנאשם מכפירתו והורשע על יסוד הודאתו בכול המיוחס לו בכתב האישום. מסגרת הסדר הטיעון תוחמה בטווח ענישה, בגדרו כבלה עצמה התביעה לרף עליון, שבמרכזו 12 חודשי מאסר לריצוי בפועל, בעוד ההגנה חופשית לטעון כראות עיניה. כן הוסכם על הפניית הנאשם לשירות המבחן לקבלת תסקיר ולצורך זה נדחה הדיון.

ניתן היה לצפות שגזר הדין יינתן תוך פרק זמן סביר וההליך המשפטי בעניינו של הנאשם יסתיים זה מכבר, אך הדבר לא הסתייע בשל שרשרת של התפתחויות שמן הדין לפרטה.

בדיון שנועד לטיעונים לעונש התברר, כי מאחר ובפרק הזמן שחלף, נעצר הנאשם בגין חשד למעורבות בפלילים לא ניתן היה להכין תסקיר אודותיו, ולכן לא היה מנוס מדחייתו. בישיבה הבאה הודיע הסנגור כי הוגש כתב אישום נגד הנאשם באותה פרשה, ולאחר שהורשע במיוחס לו על יסוד הודייתו בכוונתו לצרף אליו את כתב האישום דנן. מאז, לאור הצהרת הסנגור, נדחה הדיון מעת לעת לצורך הצירוף, ועל מנת לאפשרו אף בוטלה, לבקשתו, הכרעת הדין. דע עקא, שבסופו של יום, בחלוף עת ארוכה, התיק לא צורף, וביום 17.2.08, על יסוד הודאתו בשנית, הורשע הנאשם בשורת העבירות נשוא גזר דין זה.

יצוין, כי מעבר לשני התסקירים שנתנו בעניינו של הנאשם במסגרת התיק הנוכחי (יולי 2007 ו-דצמבר 2007), הגישה ההגנה לבית המשפט שני תסקירים נוספים אודותיו: התסקיר שהוגש לבית המשפט המחוזי במסגרת ת"פ 40197/07 (נ/1) ותסקיר משלים שהוגש במסגרת דיון בבית המשפט העליון ( נ/2), וכן, דו"ח סוציאלי ( ת/3).

עתה עומד הנאשם ליתן את הדין על מעשיו, וב"כ הצדדים הוליכו נימוקיהם לכיבוד ההסדר בהתאם לשתי קצות הענישה המוסכמת עליהם מכוחו.

בעתירתה לכבד את ההסדר על פי הרף העליון, הצביעה ב"כ התביעה על נתוני החומרה בהיבטים של מהות המעשה ומיהות העושה. מן הפן הראשון הפנתה לנסיבות האופפות את מעשי הנאשם ומשוות להם את חומרתן היתרה. חומרה הנודעת, מעבר להתפרצות עצמה, שלוותה בגרימת נזק רב לרכוש וגניבת הכספת, גם מפרטי התכנון מראש, ההכנה וההתארגנות המוקדמת, התחכום והתעוזה שאפיינו את התנהלות הפורצים במקום. מן הפן השני הפנתה לעברו הפלילי הכבד של הנאשם ( ת/1), המשקף דרך חתחתים של עבריין מועד, שנכנס לעולם הפשע בנערותו בשורה של מעשי אלימות והמשיך בביצוע ארבעה פרשיות שוד שונות ובשל חומרתן המופלגת נדון, חרף גילו הצעיר, ל- 5 שנות מאסר בפועל.  נראה, הדגישה, כי הנאשם לא למד את לקחו ולא חדל ממעלליו, שכן בזמן ניהול תיק זה לא היסס לבצע התפרצות נוספת, בגינה נדון לששה חודשי מאסר בעבודות שירות ( ת/3). ואם לא די בכך כדי להעיד על עומק עבריינותו ורמת תעוזתו, בעודו ממתין לתסקיר בתיק זה, הוסיף הנאשם פשע על פשע ושב לבצע עבירות אלימות קשות, בעטיין נדון ל- 30 חודשי מאסר בפועל. על רקע תמונה זו, אין תמה בסימן השאלה שהציבה ב"כ התביעה מעל טענותיו של הנאשם בפני שירות המבחן לגבי מאמציו להשתקם והימנעותו מעבירות, ובעיקר מעל המלצת שירות המבחן לקצר בעונשו.

ב"כ הנאשם מן העבר השני, עשה כול שרק ניתן כדי למתן את תמונת החומרה המופלגת כדי לשכנעני לחפוף את עונשו למאסר אותו הוא מרצה כעת. בראש וראשונה, בעודו נסמך על עקרון אחידות הענישה, הצביע על רמת הענישה המקלה שנקבעה במסגרת תיק זה לגבי שני הנאשמים הנוספים: על נאשם 1, שצירף תיק התפרצות ולחובתו עמד מאסר מותנה חב הפעלה, דינו נגזר להארכת המאסר על תנאי, למבחן, קנס ופיצוי, ואילו על נאשם 3, שלחובתו עבר פלילי בעבירות רכוש רבות, הוטלו 9 חודשי מאסר בפועל.

בהיבט של נסיבות ביצוע ההתפרצות שלל הסנגור את הגדרתה על ידי התביעה כמתוחכמת והציגה כהתפרצות נטולת מאפיינים ייחודיים, תוך הדגשת העובדה שהכספת שנגנבה ולא הכילה כספים אלא מסמכים בלבד, נתפסה בסמוך והוחזרה לבעליה.

כמו כן, בקש להתחשב לקולא בהודאתו של הנאשם, המגלמת נטילת אחריות והבעת חרטה ולתת משקל לחיסכון הזמן שעדיין הינו בעל משמעות חרף הימשכות ההליכים.

להשלמת הדברים הפנה לתמונה העולה מהתסקירים והדו"ח הסוציאלי לגבי נסיבות חייו הקשות של הנאשם וביקש בכול לב להעניק לו הזדמנות לשקם את חייו וחיי משפחתו.

דומה, כי זולת הודאתו במיוחס לו בכתב האישום לא עומדים לזכותו של הנאשם נתונים שבכוחם להסיט את כפות המאזניים לזכותו. המעשים בהם הורשע חמורים הן לגופם והן ובעיקר על רקע קופת השרצים המונחת למראשותיו. זו המעידה עליו, כי בחר בדרך הפשע כדרך חיים, לא נרתע לעבור עבירות בכל מגוון הקשת הפלילית- אלימות על כול סוגיה ובכלל זה מעשי תקיפה, החזקת סכין, סדרה של מעשי שוד מזוין ועבירות רכוש, ושב והוכיח, פעם אחר פעם, זלזול בוטה בבית המשפט וברשויות החוק. זאת, גם במהלך ההליך הפלילי הנוכחי, עת הוסיף לעבור עבירות בזמן שמתנהל תיק נגדו ובעודו ממתין לתסקיר טען בעזות מצח שהוא נקי מעבירות ופניו לשיקום.

בית המשפט ער לנסיבותיו האישיות והמשפחתיות ולרקעו הקשה ואינו מתעלם ממצוקותיו, אך אלה גם אלה, לא יוכלו לעולם להיות לו לחוסן ולהוות עבורו עיר מקלט. אין בכול מצוקותיו כדי להקהות כהוא זה מחומרת מעשיו. אומנם, הנאשם מרצה עונש מאסר ממושך בגין מעשים שביצע תוך כדי ניהול משפטו בפני, אך הוא יכול היה ואף הצהיר בריש גלי כי בכוונתו לצרף תיק זה. דע עקא, בסופו של דבר, מטעמים השמורים עמו, חזר בו מכוונתו ונמנע מצעד זה. בנסיבות אלה, אין, אפוא, לתת לעובדה זו כול משקל לקולא. ובאשר לחלוף הזמן מאז ביצוע העבירות, הרי בשים לב לתרומתו המשמעותית של הנאשם להימשכות ההליכים, אין מקום להתחשב לקולא גם בעובדה זו.

ובאשר לטענה בדבר אפליה בין הנאשמים ברמת הענישה, במיוחד בהשוואה לנאשם 1, איני סבורה כי ניתן לגזור ביניהם גזירה שווה. נימוקי גזר הדין בעניינו של נאשם 1 "מדברים בעד עצמם" בקובעם, כי היה כבן 24 בלבד בעת ביצוע העבירות ובעיקר מדגישים כי מאז הסתבכותו חל בו שינוי מהותי ביותר. הוא שינה לחלוטין את אורח חייו- השתלב בעבודה מסודרת ומזה ארבע שנים אינו מעורב כלל בפלילים. מה עוד שגם עברו אינו דומה לעברו של הנאשם בפני.

סבורני, כי הגיעה העת בה על הנאשם לשאת במחיר העונשי המתחייב ממעשיו, ומחיר זה הינו בהרחקתו מהחברה  ומפגיעתו הרעה לתקופה משמעותית.

עתה נותרה השאלה האם שנת מאסר עומדת במתחם הסבירות? מסופקני. ברם, אם בסופו של יום החלטתי לכבד את ההסדר, הרי זה מתוך הליכה לאורה של פסיקה המעודדת כיבודם של הסדרי טיעון, להוציא במקרים בהם מתגלית סטייה החורגת מכל אמת מידה.

אשר על כן, לאחר ששקלתי את כול השיקולים הצריכים לעניין לקולא ולחומרה, הנני גוזרת על הנאשם את העונשים הבאים:

1.          12 חודשי מאסר  בפועל. הנאשם ירצה עונש זה במצטבר לעונשו כעת.

2.          18 חודשי מאסר על תנאי והתנאי הוא שהנאשם לא יעבור במשך שלוש שנים מיום שחרורו מהכלא על העבירות בהן הורשע.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
קוד אבטחה
הקש קוד אבטחה*
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ