אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> גזר דין בתיק פ 2156/05

גזר דין בתיק פ 2156/05

תאריך פרסום : 27/08/2009 | גרסת הדפסה
פ
בית משפט השלום באר שבע
2156-05
31/10/2007
בפני השופט:
ד. מגד- סגן נשיא

- נגד -
התובע:
מדינת ישראל
עו"ד משה ארץ קדושה
הנתבע:
אזיאדנה יוחנן
עו"ד סלימן אלזיאדנה
גזר דין

1.         הנאשם הורשע על פי הודאתו, במסגרת הסדר טיעון, בכתב אישום מתוקן,  בעבירה של הלנה, העסקה והסעה שלא כדין לפי סעיף 12 א לחוק הכניסה לישראל התשי"ב - 1952.  מכתב האישום המתוקן עולה, כי בתאריך 30.8.04 הלין הנאשם בחנותו שברהט שני תושבי הרשות הפלסטינאית, אשר שהו בישראל שלא כחוק.  בהסדר הטיעון סוכם, כי המאשימה תבקש לגזור על הנאשם מאסר בפועל לריצוי בעבודות שירות, מאסר מותנה וקנס ואילו הסניגור יטען באופן חופשי.

בטיעוניו לעונש ביקש התובע, כי בית המשפט יקבל את עמדת התביעה, העולה בקנה אחד עם הפסיקה המתייחסת לעבירות על חוק הכניסה לישראל ובהעדר נסיבות חריגות המצדיקות הקלה בעונש.  הסניגור ביקש להתחשב לקולא בכך שהנאשם,  צעיר בגילו, נשוי ואב ל - 3 ילדים, מפרנס יחיד את משפחתו, נעדר עבר פלילי, מנהל אורח חיים נורמטיבי, מעד מעידה חד פעמית, הודה במיוחס לו, חסך זמן שיפוטי יקר ולקח אחריות מלאה על מעשיו. לתמיכת טענותיו הגיש הסניגור לעיון בית המשפט את גזר-הדין שניתן בת.פ. 2987/04 מ"י נ. שהאב אברהים בבית המשפט השלום בירושלים מפי כב' השופט י. ברקלי. הנאשם הורשע בשתי עבירות של העסקת עובד זר ובשתי עבירות של הלנת עובד זר.  בית המשפט גזר עליו מאסר בפועל לתקופה של שבועיים, בניכוי ימי מעצרו, מאסר מותנה לתקופה של חודשיים בגין עבירות על חוק הכניסה לישראל וכן קנס.

2.         המחוקק קבע בסעיף 12 א לחוק הכניסה לישראל  עונש מאסר לתקופה מירבית של שנתיים וכן קנס בגין עבירות הלנה, העסקה, והסעה שלא כדין של תושב שטחים שנכנס לישראל שלא כדין.  בכך מצא המחוקק לנכון שלא לאבחן, מבחינת העונש, בין עבירות הלנה או העסקה  או הסעה שלא כדין. לכן, הפסיקה שתובא להלן, הדנה, בעיקרה, בעבירות של הסעת שב"ח, יפה לעניננו.

3.         אין חולק, כי שהייתם של שוהים בלתי חוקיים בתחומי מדינת ישראל מהווה סיכון בטחוני. כאשר תושב המתגורר בתחומי הרשות הפלסטינאית שוהה  בישראל, באופן בלתי חוקי, אין לדעת מה כוונתו  - האם למצוא עבודה ופרנסה, או חלילה, לבצע פיגועים.  עצם חדירתם של תושבי שטחי הרשות הפלסטינאית הבלתי מורשים להכנס לתחומי המדינה, מקשה על עבודתם הקשה של כוחות הבטחון, העוסקים, יומם ולילה, בסיכול ניסיונות לבצע פיגועים.  לכן, יש לעשות כל מאמץ על מנת להקטין את התופעה.  למותר להוסיף, שגורמים עויינים לומדים את נתיבי הכניסה של שוהים בלתי חוקיים לישראל ואת האמצעים המשמשים להם לחדור לישראל, ועושים בהם שימוש למטרות נפשעות.  

            אחת הדרכים להלחם בתופעה, הינה נקיטת מדיניות ענישה מרתיעה, לא רק לגבי הנאשם הספציפי העומד לדין, אלא גם עבריינים בכח. 

על רקע זה תוקן חוק הכניסה לישראל, שנועד למנוע כניסת זרים לארץ מנימוקים ביטחוניים, חברתיים וכלכליים, שכן  המחוקק התכוון להכביד ידו על הנכנסים לישראל שלא כדין. הדברים באו לידי ביטוי בדברי ההסבר להצעת החוק, אשר קדמה לתיקון האחרון שנעשה בסעיף 12 א. לחוק הכניסה לישראל כדלקמן:

"עקב ההחרפה בפיגועי הטרור בתחומי ישראל ע"י תושבי האזור, נוצר צורך דחוף להתמודד באופן אפקטיבי והרתעתי יותר בשיתוף הפעולה של אלו מתושבי ישראל המסייעים לתושבי האזור הנכנסים לישראל שלא כדין ובכך פוגעים ביכולתם של גורמי הביטחון לפעול לסיכול כניסתם של גורמים עוינים לישראל. הצעת חוק זו באה לענות על צורך זה". (הצעת חוק שהייה  שלא כדין (תיקוני חקיקה) (הוראת שעה) (תיקון מספר 7) תשס"א - 2001 עמ' 786.

4.         בית המשפט העליון נתן ביטוי מפורש לכוונת המחוקק וקבע בר.ע.פ. 5198/01 ח'טיב נ. מדינת ישראל פ"ד נו (1), 769 (להלן: "פסק-דין ח'טיב")    כדלקמן:

"סבורני כי דברו של המחוקק וקולם של הפיגועים מחייבים את בתי המשפט לאחוז היום ברמות מידה עונשיות מחמירות יותר מאלה שבהם החזיקו, לפעמים, בעבר.  דברים אמורים במעשי עבירה העלולים להוליד מעשי זוועה נוראיים, ועל התגובה העונשית להיות חמורה וקשה.  אם אין עומדות לעבריין נסיבות יוצאות מגדר הרגיל, יש לגזור עליו - ואפילו הוא אדם מן הישוב שעשה מעשיו מתוך תמימות או מחמת צורך דוחק כלשהו - עונש מאסר לריצוי בפועל בלי מתן אפשרות להמירו בעבודות שירות".

על האמור בענין ח'טיב חזר בית המשפט העליון בהחלטות רבות. ראה: ר.ע.פ. 2194/04 חביש  נ. מדינת ישראל, (פורסם באתר נבו) ר.ע.פ. 3511/04 רפידי נ. מדינת ישראל, תק-על 2004(2), 327. ר.ע.פ. 3444/03 משארקה נ. מדינת ישראל  תק-על 2003(2), 894וכיוצ"ב.

5.         על הלכת פסק-דין ח'טיב  קמו עוררים רבים. הטענה המרכזית שנשמעה היתה, כי  בתי המשפט במחוזות שונים גוזרים בגין עבירות על חוק הכניסה לישראל עונשים, שביניהם מתקיים קיים פער גדול.  על פער בחומרת העונשים עמד בית המשפט העליון מפי כב' המשנה לנשיא מ. חשין בר.ע.פ 3674/04 מוחמד אבו סלאם ואח' נ. מדינת ישראל תק-על 2006(1), 1880 (להלן: פס"ד אבו סלאם) כדלקמן:

"הסתבר כי ערכאות הדיון נחלקו בפירוש הלכת ח'טיב.  היו שפרשו את ההלכה באורח מחמיר, כמו נשלל מבתי המשפט שיקול דעת לעת גוזרם את העונש ... נסיבותיו המיוחדות של המקרה האינדיבידואלי ושל העבריין נדחקו אל השוליים, ומשקלם לעת גזירת העונש היה (כמעט) כמשקל נוצה.  אם אין די בכך, הסתבר כי גם לאחר פרשת ח'טיב נתגלעו פערים עמוקים בענישה בין ערכאות שונות, ואורכה של תקופת המאסר שנגזרה נשתנה מערכאה לערכאה וממושב למושב".

6.         כאמור לעיל, פס"ד אבו סלאם בא להבהיר את נושא חומרת הענישה בעבירות על חוק הכניסה לישראל ולנסות לפתור את הקושי שיצרו פערי הענישה. בד בד, וכמושכלות ראשונים,  נקבע בו, טרם בשלה העת לשינוי מדיניות הענישה המחמירה בעבירות על חוק זה, ברוח  הדברים שנאמרו בפס"ד ח'טיב. ואולם, את ישום מדיניות הענישה יש לעשות בכל מקרה לגופו.  שומה על בית המשפט ליתן ביטוי לנסיבותיו האישיות של העבריין וכן ליתן משקל רב לנסיבות ביצוע העבירה ומניעיו ובמיוחד להתחשב בסיכון שיצר לשלום הציבור.  בית המשפט העליון פרט שיקולים שונים,  לרבות כיוון ההסעה, דהיינו משטחי הרשות הפלסטינאית לתוך מדינת ישראל, הסעת בן משפחה או חבר קרוב,  או אדם שבינו לבין הנאשם קיימת היכרות ארוכת טווח הנעוצה ביחסי עובד ומעביד.  סיכומה של ההלכה הוא כדלקמן:

"ככל שמעשהו של נאשם מקרב עצמו לליבתה של ההלכה - לסיכון בטחון הציבור - כן נחמיר עם העבריין וניטה ליישם את מדיניות הענישה בחומרתה, וככל שמעשהו של הנאשם ירחק וילך מן הליבה, כן יקטן כח המשיכה של מדיניות הענישה ויתחזק ממילא משקלם של טעמי הזכות".

7.         על עיקרי הדברים חזר בית המשפט העליון ברע"פ 6217/06 וליד חג'אג' ואח' נ. מדינת ישראל (פורסם באתר נבו) .  הוא שב וקבע, כי סכנת ריבוי הפיגועים טרם חלפה ועל כן שומה על בית המשפט להוסיף ולנקוט יד קשה נגד נאשמים העוברים על חוק הכניסה לישראל, וכי,  בה בעת, עליו ליישם את מדיניות הענישה החמורה בכל מקרה לגופו.

            רואים אנו שבתי המשפט מתייחסים בחומרה לעבירות על חוק הכניסה לישראל וגוזרים בגינן  עונשי מאסר, החל ממאסר על תנאי וכלה במאסר בפועל מאחורי סורג ובריח. 

8.         בית המשפט המחוזי בבאר-שבע קבע בפסקי-דין רבים, כי ראוי להכביד את היד על נאשמים העוברים עבירות על חוק הכניסה לישראל. הדברים נכונים  בראש ובראשונה לגבי תושבי שטחים. רק לאחרונה דחה בית המשפט המחוזי ערעור שהוגש בע.פ. 7379/06 בעינינו של סמאמרה רמי, ואישר עונש של 15 חודשי מאסר בפועל וכן מאסר מותנה לגבי תושב שטחים, שהודה בביצוע 5 עבירות על חוק הכניסה לישראל בין החודשים אוקטובר 2005 עד אפריל 2006.   לא למותר להפנות גם לפסק-הדין שניתן בע.פ. 7361/04 מדינת ישראל נ. אסד סבר, מפי כב' השופטת יפה-כץ. נקבע בו, בין היתר, כי אין להשלים עם ענישה סלחנית למבצעי עבירות של העסקה בלתי חוקית, שכן ענישה כזו לא תוכל להוות הרתעה ראויה לגבי עבריינים בכח, העלולים להוסיף ולעבור עבירות על חוק הכניסה לישראל מתוך שיקולים כלכליים קרים מבלי שיחששו במידה ויתפסו בקלקלתם.

            למותר להוסיף, כי פסיקת בית המשפט המחוזי מנחה את בתי המשפט בדרגה נמוכה ממנו, כעולה מהוראת סעיף 20 (א) לחוק יסוד השפיטה.

9.         לכן, סבורני, כי העונש הראוי למלין תושבי שטחים הינו מאסר בעבודות שירות. בית המשפט יסתפק בגזירת מאסר על תנאי בלבד, רק במידה ויעמדו לנאשם נסיבות יוצאות מגדר הרגיל.  לא שוכנעתי כי  נסיבות כאלה מתקיימות במקרה שבפנינו.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ