אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> גזר דין בתיק פ 2114/06

גזר דין בתיק פ 2114/06

תאריך פרסום : 24/09/2009 | גרסת הדפסה
פ
בית משפט השלום באר שבע
2114-06
16/10/2007
בפני השופט:
נ. אבו טהה

- נגד -
התובע:
מדינת ישראל
עו"ד אוהד סלמי
הנתבע:
אלגבור שחדה
עו"ד זילברמן
גזר דין

הנאשם הורשע על פי הודאתו במסגרת הסדר טיעון, בעובדות כתב האישום, בעבירה של הסעה שלא כדין - על פי סעיף 12 א' (ג 1) לחוק הכניסה לישראל, התשי"ב - 1952 - כמפורט בעובדות כתב האישום.

ב"כ הצדדים הגיעו להסדר חלקי גם לעניין העונש, לפיו הצדדים עותרים במשותף, להשית על הנאשם עונש צופה פני העתיד, עוד הוסכם כי הצדדים יטענו באופן חופשי בנוגע ליתר רכיבי הענישה, דהיינו פסילת רישיון נהיגה, איסור שימוש ברכב וקנס כספי.

ב"כ המאשימה עתר בנוסף למאסר המותנה, להשית על הנאשם קנס כספי, פסילת רישיון נהיגה ואיסור שימוש ברכב, בהתאם לסעיף 12 א' (ג 2) לחוק הכניסה לישראל וזאת בהתחשב בחומרת העבירה שהורשע בה הנאשם וכן בהתחשב בכך שהמאשימה הסכימה להסתפק בענישה צופה פני עתיד.

מנגד עתר ב"כ הנאשם שיוטל קנס מתון, בהתחשב בכך שהנאשם אסיר משוחרר (20/08/07) ואין לו מקורות הכנסה כעת, מה גם שלאחר שחרורו שחרור מוקדם מהכלא, שולב באחרונה במסגרת תכנית רש"א, כמחסנאי ומלגזן. (הוגש פרוטוקול ועדת שחרורים מיום 20/08/07).

באשר לאיסור שימוש ברכב, אשר באמצעותו בוצעה העבירה, (טויוטה מ.ר. 4449709) טען ב"כ הנאשם כי מדובר ברכב שאיננו בבעלותו של הנאשם אלא של אדם אחר ועל כן הוא סבור  שאין מקום להיעתר לבקשת המאשימה.

באשר לפסילת רישיון הנהיגה, עתר ב"כ הנאשם להסתפק בפסילה על תנאי ולחילופין לסווג את הפסילה וזאת בהתחשב בעובדה שהנאשם במסגרת "תכנית רש"א" אמור לבצע עבודה הכוללת נהיגה במקום העבודה. לעניין זה הפנה הסנגור לאמור בתכנית רש"א וגם לפסיקה של בית משפט השלום כפר סבא, ת.פ. 3046/06, מיום 12/07/07, שם הורשע נאשם אחר בעבירה זהה ונידון בין היתר לפסילה על תנאי מלקבל או להחזיק רישיון נהיגה.

עוד ביקש ב"כ הנאשם להתחשב לקולא בחלוף שלוש שנים מיום ביצוע העבירה וכן להתחשב בהודאת הנאשם שחסכה זמן שיפוטי יקר.

הנאשם יליד 1983, לחובתו הרשעה אחת בלבד משנת 2006 בגין עבירות נשק ונידון לתקופת מאסר בפועל בת שנתיים.

מדברי ב"כ הנאשם המלומד, עולה כי עיקר טענותיו מופנות כנגד בקשת המאשימה לפסילת רישיון הנהיגה ולא בדבר איסור השימוש ברכב, הואיל והרכב שייך לאחר ואיננו בחזקתו של הנאשם.

דבר המחוקק הרלוונטיים לעניינינו:

סעיף 12 א (ג) (1) לחוק הכניסה לישראל - המסיע ברכב תושב זר השוהה בישראל שלא כדין, דינו - מאסר שנתיים או הקנס הקבוע בסעיף 61 (א) (3) לחוק העונשין (להלן: החוק).

(ג 2) בית המשפט שהרשיע אדם בעבירה לפי סעיפים קטנים (ג) או (ג 5) יורה בצו, נוסף על כל עונש אחר, על איסור השימוש ברכב שבו נעברה העבירה לתקופה של שישה חודשים (להלן - צו איסור שימוש), אלא אם כן ראה, מטעמים מיוחדים שירשמו, כי יש לאסור את השימוש ברכב לתקופה קצרה יותר...

(ג 4) בית המשפט שהרשיע אדם בעבירה לפי סעיפים קטנים (ג) או (ג 5) יורה על פסילת הנידון מלקבל או להחזיק רישיון נהיגה לתקופה של שישה חודשים, ואולם רשאי בית המשפט, בנסיבות מיוחדות שיפרט בפסק הדין, להורות על פסילה לתקופה קצרה יותר.

במה הדברים אמורים, כאשר אותו דבר חקיקה ניתן לפרשנות. בית המשפט אינו יוצר חוקים אלא מפרשם ומוראו של המחוקק מוטל על בית המשפט. כלי הפרשנות נועד ליתן תוכן מעשי לכוונת המחוקק כפי שהיא באה לידי ביטוי בדבר חקיקה. מטבע הדברים טווח הפרשנות של דבר החקיקה, הנתון לשיקול הדעת השיפוטי, רחב יותר ככל שלשונו הפשוטה של החוק סובלת יותר פרושים. אולם, מקום שלשון החוק ברורה ונטולת כל ספק פרשנותי, אל לו לבית המשפט להתערב בכוונתו הברורה של המחוקק וליתן לחוק פרשנות אחרת, מאולצת שאינה עולה מלשון החוק וכוונתו. אם יעשה כן בית המשפט, ישים את עצמו במקום המחוקק ואין זה ראוי.

מלשון הסעיפים הרלוונטיים הן לסעדים הזמניים והן לאחר הרשעה בעבירה הרלוונטית, כוונת המחוקק ברורה כך שהמחוקק לקח בחשבון את האפשרות כי ברכב ינהג אדם אחר, שאינו הבעלים, ולקח בחשבון כי מי שעבר את העבירה בפועל הוא אותו הנהג ולא הבעלים.

בשולי דברים אלה ראוי לציין, כי מדובר בדבר חקיקה ראשית ולא בתקנות אשר מותקנות על ידי מחוקק המשנה וראוי לבדקו ביתר זהירות.

אוסיף ואומר כי הוראות מפורשות אלו, בלשון החוק, מטילה אחריות על הנהג המסיע כמו גם על בעל הרכב לדאוג לכך שברכב אשר בחזקתו לא תעשה פעולה בניגוד לחוק.

במציאות הביטחונית של החיים במדינת ישראל, דומני כי הוראה זו היא מחויבת המציאות. כוחות הביטחון קורסים תחת הנטל האין סופי במלחמתם למניעת כניסת אנשים באופן בלתי חוקי למדינה.

באשר לגובה הקנס שיש בכוונתי להטיל על הנאשם, שוכנעתי כי יש להתחשב בטענות הסנגור המלומד בנוגע למצבו הכלכלי של הנאשם כמפורט בדבריו לעיל. 

באשר לפסילה, לא שוכנעתי שיש לפטור כליל את הנאשם מעונש פסילת רישיון הנהיגה, אמנם שוכנעתי שיש מקום להתחשב בתקופת הפסילה וזאת מתוך התחשבות בנסיבותיו של הנאשם ובכדי שלא להקשות עליו בביצוע עבודתו במסגרת תכנית רש"א, שהוגשה לעיוני על ידי הסנגור.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ