אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> גזר דין בתיק פ 2093/06

גזר דין בתיק פ 2093/06

תאריך פרסום : 22/12/2008 | גרסת הדפסה
פ
בית המשפט המחוזי ירושלים
2093-06
02/01/2008
בפני השופט:
עוני חבש - ס. נשיא

- נגד -
התובע:
מדינת ישראל
עו"ד פרקליטות מחוז ירושלים
הנתבע:
אוגוסטין גטאס
עו"ד מ' יחיא
גזר דין

1.         הנאשם הורשע, על פי הודאתו, במסגרתו של הסדר טיעון בעניינו, בביצוען של שתי עבירות דרישת נכס באיומים, לפי סעיף 404 סיפא לחוק העונשין, תשל"ז - 1977.

תסקיר המבחן בעניינו של הנאשם והשתלשלות ההליכים בעניינו

2.                  מפאת גילו של הנאשם, הוזמן עבורו, כנדרש, תסקיר מבחן. התסקיר האמור, מיום 6.8.06 תאר הנאשם כצעיר בן 22 שנים, אשר גדל במשפחה מפורדת, להורים מכורים לסמים וגרושים למן היותו בן 4 שנים. האווירה בבית הוריו חסרה כל מסגרת מכוונת כך שהנאשם לא עבר כל תהליך של סוציאליזציה והתפתחות נפשית תקינה. בדומה, לא הפנים הנאשם נורמות התנהגותיות תקינות והתקשה להסתגל למסגרות חברתיות. הוא למד במסגרת בית ספרית משך 5 שנים ולאחר שהתגרשו הוריו, הועבר לפנימיות שונות. הנאשם לא הסתדר גם במסגרות הללו ולקה בבעיות משמעת. הוא נהג לברוח, לשוטט, להתרועע בחברה שולית וכן החל להשתמש בסמים, למן היותו בן 12 שנים.

בגיל 18 שנים עבר עבירה של גניבה. שירות המבחן ניסה אז לשלבו בתוכניות טיפול לגמילה מסמים במסגרתה של הקהילה הטיפולית "אלזהר" שבכפר קאסם. לאחר כחודש עזב את המקום וניתק מגע עם שירות המבחן. בשל עבירת הגניבה כאמור, נידון הנאשם לשנת מאסר בפועל.

הנאשם ניסה להיגמל מהתמכרותו לסמים פעמים מספר, במהלך חייו הקצרים, אך כאשר יצא מן הכלא או ממוסדות הגמילה ושב לסביבתו, שב גם לסם.              

הנאשם נטל אחריות מלאה לביצועה של העבירה דנן ברם הסביר, כי היה תחת השפעתם של סמים וכי צריך היה להשיג סם נוסף לו ולאביו.

3.          שירות המבחן התרשם, כי לנאשם רקע קשה ביותר, בהיותו מכור לסמים כבר מגיל 12 שנים. הנאשם אמנם מביע מוטיבציה רבה להליך הטיפולי, אך ספק אם כוחותיו יעמדו לו לשנות ממצבו. אשר על כן ראה שירות המבחן חשיבות רבה במיצויו של ההליך הטיפולי - שיקומי, חרף קיומם של ספקות בדבר יכולתו לעמוד בזאת. על כן ממליץ שירות המבחן להורות על שחרורו של הנאשם ממעצר, באם מקובל הדבר על בית המשפט. מכל מקום, לדידו של שירות המבחן, זקוק הנאשם לטיפול במסגרת סגורה וכוללנית, ולטווח ארוך ומשכעך המליץ שירות המבחן להכניסו לקהילה טיפולית "אלפטאם" שבטייבה. שילובו בקהילה האמורה מותנה בבדיקות רפואיות ובריאיון קבלה במקום.

4.          הנאשם עמד בבדיקות כנדרש ונמצא כשיר להתקבל למוסד הגמילה "אלפטאם". ביום 6.11.06 הוריתי על הכנתו של תסקיר מעודכן בעבור הנאשם, עד יום 6.2.07.  ביום 6.2.07 התקבלה הודעה בנדון ממוסד הגמילה "אלפטאם", וביום 14.2.07 שלח שירות המבחן תסקיר משלים. בשני המסמכים צוין, כי הנאשם מתקדם בטיפול ומצליח להשתלב בכל תחומיו בצורה טובה. שירות המבחן ביקש דחייתו של הדיון, בעניינו של הנאשם, לחצי שנה מאחר שהטיפול - בו שולב הנאשם, אמור להימשך כשנה. אשר על כן ובהסכמת הצדדים לדבר, נדחה הדיון ליום 6.9.07.

5.          ביום 22.7.07 הגיש סנגורו של הנאשם בקשה דחופה לקביעת מועד דיון בשל הרחקתו של הנאשם ממוסד הגמילה. שירות המבחן הודיע, בתסקיר מבחן מיום 3.7.07, כי הנאשם הורחק מהקהילה בשל בעיות משמעת, לאחר ששב מחופשה. הנאשם מסר לשירות המבחן, כי הוא מתגורר בבית ארוסתו בתל אביב וביקש הזדמנות נוספת להמשיך בשיקום. עוד הודיע, כי פנה מיוזמתו לקהילה לבחון אפשרות החזרתו. הנאשם זומן לקהילה פעמיים על מנת לבחון אפשרות קליטתו מחדש. שירות המבחן סבר, כי יש ליתן לנאשם הזדמנות נוספת להמשיך בהליכי הגמילה והשיקום. בהתאם, הציע שירות המבחן לשקול אפשרות שחרורו של הנאשם לתקופת ניסיון עד למועד הדיון, בפיקוחו שלו ותוך בדיקה תקופתית של שרידי סם אצלו.

6.         ביום 26.7.07 נעתרתי לבקשה ודחיתי הדיון על מנת ליתן לנאשם הזדמנות אחרונה להשלים טיפול הגמילה בקהילה הטיפולית. עוד נקבע, בהחלטתי האמורה, כי הנאשם ישהה, עד למועד קבלתו בחזרה לקהילה, בבית אחיו שבעיר העתיקה בתנאי מעצר בית מלא.

7.         ביום 22.8.07 המליץ שירות המבחן, בהודעתו לבית המשפט, לדחות הדיון לתקופת ניסיון נוספת של 3 חודשים -  במהלכה ימשיך הנאשם הטיפול בקהילה. נעתרתי להמלצה וקבעתי הדיון ליום 4.12.07. ביום 6.11.07 התקבלה הודעה מהקהילה הטיפולית - בה צוין, כי הנאשם עזב מרצון את הקהילה ובהתאם, ביום 7.11.07, בקש שירות המבחן להקדים מועד הדיון בעניינו של הנאשם. שירות המבחן ציין כי, לאחר ששב הנאשם לקהילה, גילה אמביוולנטיות לתהליך הטיפולי מאחר שהוחזר לשלב הראשוני של הטיפול - דבר אשר גרם לו לתסכול. הנאשם התקשה להסתגל לסנקציה (של השבה לשלב הראשוני לטיפול), החל להפר כללי הקהילה - כולל אי הגעה בזמן, ולבסוף החליט לעזוב על דעת עצמו. אף על פי כן, להערכת גורמי טיפול בקהילה, יש לבחון אפשרות שילובו במרכז יום בשל רצונו הכן לנהל אורח חיים נורמטיבי וללא סם. בהתאם, בקש שירות המבחן לבחון אופציות טיפוליות המשכיות להליך -  בו החל הנאשם.

8.         ביום 13.11.07 הגיש שירות המבחן הודעה נוספת - בה ציין, כי הנאשם יצר קשר עם השירות, מסר בדיקת שתן לצרכי זיהוי שרידי סם וכן הביע רצונו להשתלב בתהליך גמילה במרכז יום. הנאשם אף יצר קשר עם מרכז יום במזרח ירושלים אך לא החל בטיפול מחמת היעדרם של אמצעים בסיסיים, שכן קצבת הבטחת ההכנסה של הנאשם הופסקה עם עזיבתו את הקהילה הטיפולית וטרם סודרה. נוסף לאמור, צבר הנאשם חוב במוסד לביטוח לאומי. הנאשם הסביר לשירות המבחן, שהוא חי בחוסר כל, ללא חשמל או מזון, ומשכך מתקשה להתארגן לטיפול במרכז יום. שירות המבחן הביע תמיכתו בבקשה של הנאשם, אך התקשה ליתן המלצה, אל נוכח התנהלות העניינים. מחד גיסא, לעמדתו של שירות המבחן,  יש לאפשר לנאשם להמשיך בהליך השיקומי שהחל בו בקהילה הטיפולית "אלפטאם", בשל רצונו וכוחותיו להמשיך בהליך הגמילה - הליך מורכב וארוך. מאידך גיסא, אין לנאשם מקורות תמיכה משפחתיים וכלכליים. חרף רצונו של אחיו לסייע לו, אין בכוחו ללוותו מדי יום למרכז יום. מאידך לאידך, כעולה מתסקיר שירות המבחן, ניתן לשחרר הנאשם בשעות הערב המאוחרות על מנת לאפשר לו להשתלב  במרכז יום. הנאשם יוכל לעבוד בסופי השבוע על מנת לכלכל עצמו ולאפשר שהותו במרכז יום.

9.         בדיון שנערך ביום 4.12.07, ביקש סנגורו של הנאשם להסביר פשר התנהגותו של מרשו. לטענתו, מצבו הכלכלי של הנאשם בכי רע ואין בכוחו לממן עלויות הטיפול. הנאשם נקי מסמים, לאור בדיקות השתן שמסר, ומבקש להמשיך בהליך הגמילה. הוא מצוי גם בפיקוחו האפקטיבי של שירות המבחן. על כן יש לאפשר לנאשם, לדידו, לעבוד ולממן עלויותיו של הטיפול בעצמו.

בקשתו של הסנגור נדחתה. על כן, נשמעו טענות הצדדים לעונש באותה ישיבה.

10.       משהגענו עד הלום, ועל מנת להיוודע לכלל אפשרויות הענישה הקיימות בעניינו של הנאשם, הוריתי לממונה על עבודות השירות להגיש חוות דעתו לעניין התאמתו של הנאשם למסגרת של עבודות שירות. כן הוריתי לשירות המבחן להגיש תסקיר מעודכן בעניינו של הנאשם..

טיעוני הצדדים לשאלת העונש

11.       ב"כ המאשימה בקש להחמיר בעונשו של הנאשם ולהשית עליו תקופת מאסר ממושכת תוך הפעלתם של שני המאסרים המותנים, לחובתו, במצטבר. הנאשם ביצע העבירות - בהן הורשע, תוך ניצול חולשתם של המתלוננים. במקרה הראשון, המתואר בכתב האישום המתוקן, השתמש הנאשם בנשק קר ואילו במקרה השני, ניצל הנאשם חולשתו של חולה בבית החולים. עבירות אלה בוצעו עת עמדו לחובתו של הנאשם שני עונשי מאסר על תנאי - האחד לפרק זמן של 4 חודשים והאחר לפרק זמן של 6 חודשים - כנגד הנאשם, בשל עבירת איומים. שני עונשי המאסר האמורים הנם ברי הפעלה מאחר שעבירותיו של הנאשם, במקרה דנן, הנן עבירות רכוש ומכילות אלמנט של איומים. ב"כ המאשימה ציין עוד, כי בית המשפט נתן לנאשם הזדמנויות להיגמל, אך הנאשם לא היטיב לנצלן, כעולה מתסקירי המבחן בעניינו. מכל מקום, אם חפץ הנאשם להיגמל, בכוחו לעשות כן בין כותלי בית הסוהר.

12.       סנגורו של הנאשם הדגיש נסיבותיו האישיות הקשות של מרשו. מרשו נולד לזוג הורים מכורים לסמים ומשכך התוודע לסם בגיל צעיר מאוד. משפחתו חסרת כל, לא העניקה לו מאומה ולא סיפקה לו צרכיו החיוניים, הן פיזיים והן רגשיים. הנאשם גדל במסגרתה של משפחה מפורדת, ללא מקורות פרנסה - דבר אשר דחפו לביצוען של העבירות האמורות, לשם מימון מנות הסם. אין לומר, כי הנאשם כשל בהליך הגמילה שהרי ניהולו של הליך פלילי זה סייע בידי הנאשם להתחיל בהליך קשה של גמילה והנאשם בפועל, לאור בדיקותיו, נקי מסמים. כליאת הנאשם בין כותלי בית הסוהר תשיבו לעולם הסמים - מה שיגרום הפסד, בסופו של דבר, לחברה כולה. הנאשם מבקש להוכיח לבית המשפט נכונותו ויכולתו לחזור למוטב ולנהל חיים נורמטיביים. על כן מבקש הסנגור, לדון הנאשם במידת הרחמים ולהאריך שני עונשי המאסר על תנאי. לחילופין מבקש הסנגור לגזור דינו של הנאשם למאסר בפועל לריצוי בעבודות שירות על מנת לאפשר לו לרצות עונשו ולהמשיך במקביל, בהליך הגמילה, בכך, וכן לחפוף עונשי המאסר על תנאי.

13.       הנאשם ניצל זכותו למילה אחרונה. הוא אמר, בעיניים דומעות, כי סבל רבות בחייו וכי מאס הסמים ובחיי הפשע. משפחתו לא העניקה לו מאומה וכיום הוא מודע למחסורו בחיים ולפרקי הזמן האבודים בחייו. הוא הביע חששו מבית הסוהר וביקש שלא לשלחו לשם תוך שהעיד על עצמו, כי כיום הוא נקי מסמים וברצונו בחיים נורמאליים. הנאשם סיים דבריו ברצון עז להשתקם ובבקשה מבית המשפט ליתן לו תקווה לדבר.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ