אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> גזר דין בתיק פ 2092/02

גזר דין בתיק פ 2092/02

תאריך פרסום : 27/12/2007 | גרסת הדפסה
פ
בית משפט השלום תל אביב-יפו
2092-02
18/10/2007
בפני השופט:
מרים דיסקין

- נגד -
התובע:
מדור תביעות פלילי ת"א
עו"ד גיא דוד
הנתבע:
אסרף ז'וז'ו
עו"ד מימון עמוס
גזר דין

דרך חתחתים ארוכה ומפותלת עבר ההליך המשפט במסגרת תיק זה מאז הוגש כתב האישום נגד הנאשם בראשית שנת 2002 ועד לשלב בו בעיצומן של הוכחות נכרת הסדר טיעון בין הצדדים אשר הביאו לקראת סיום. מכוחו, הוגש כתב אישום מתוקן ( בימ"ש 1) שיש בו משום הקלה עמו. הנאשם חזר בו מכפירתו והורשע על יסוד הודאתו  בשלושה אישומים בעבירות של העתקות מפרות, והפרת הוראה חוקית, בנסיבות בהן בשלוש הזדמנויות, בתאריכים 28.1.01, 12.3.01, 5.4.01, מכר לסוכנים סמויים 282 קלטות וידאו ו-261 תקליטורים מזויפים, תוך הפרת הוראות חוקיות.

כאן המקום לציין, כי הימשכות ההליכים המשפטיים בתיק זה, במהלכם אף הותלו, נעוצה בעיקרה בבעיה חריפה של התנהלות ההגנה מטעם הסנגוריה הציבורית בעיקר בתחילתם, שגרמה לאין ספור ביטולים ודחיות של דיונים, ובלית ברירה לחילופם של שלושה סנגורים. עובדה שבהכרח דרשה היערכות מחודשת מעת לעת. גם הנאשם תרם חלק מסוים לדחיות בגין אי התייצבות. רק לאחר הצטרפותו של עו"ד מימון להגנה חלה התמורה שהובילה בסופו של דבר לגיבוש. מסגרתו תוחמה בטווח ענישה, בו הגבילה עצמה התביעה לרף עליון של 13 חודשי מאסר לריצוי בפועל הכולל הפעלת מאסרים מותנים התלויים ועומדים לחובת הנאשם, בנוסף על קנס, ומימוש ההתחייבות, נשוא גזר דין בת"פ 6774/99 של בית משפט זה, ואילו הסנגור יטען באופן חופשי. מתוקף ההסדר הופנה הנאשם לשירות המבחן שערך אבחון מעמיק אודותיו, אשר ממצאיו ומסקנותיו מפורטים בשני תסקירים.

בבקשו לכבד את ההסדר בהתאם לרף העליון הצביע ב"כ התביעה על השילוב של מעשי העבירה ועושה העבירה המשווים למקרה הנדון את חומרתו היתרה. בראש וראשונה היפנה לנתונים בעברו של הנאשם, כמשתקף מגיליון הרשעותיו ( בימ"ש 2), שדי היה בהם כדי להעיד על עומק מעורבותו בפלילים ולחייב ענישתו בהתאם. אלא שבכך לא סגי. למרות 16 הרשעותיו הקודמות במגוון הקשת הפלילית, לרבות הרשעות מאותו תחום עבריינות (הרשעות 10, 11), וחרף מאסרים על תנאי המרחפים מעל לראשו, ( בימ"ש 3, בימ"ש 4) בנוסף להתחייבות על סך 25,000 ש"ח ( בימ"ש 4, 5), לא נרתע הנאשם וחזר לסורו ביתר שאת: בעוד ההליכים בתיק זה נמשכים, נתפס שוב כשהוא מבצע עבירה של מכירת העתקות מפרות, בגינה הורשע ונידון, בין היתר, לעונש מאסר בעבודות שירות ( בימ"ש 6).

עוצמת חומרתם של נתונים אלה גוברת, טען התובע, בשים לב לאופי העבירות, שעניינן במכירה סיטונאית של העתקות מפרות, בפעילות רציפה, חוזרת ונשנית,של מי שהפך את פעילותו בתחום זה לעיסוק ובדפוסים המעידים על אורח חיים ממש. 

לגבי רמת הענישה נסמך ב"כ התביעה על פסיקה עקבית של בית במשפט המלמדת על מגמה של החמרה בעבירות בתחום זה.

הסנגור לעומתו, נסמך על רוח המלצת שירות המבחן בתסקיריו, עשה כול שניתן כדי לשכנעני להשית על הנאשם עונש שלא יפגע בהליך שיקומו החיובי. בעניין זה הדגיש את המאמצים שמשקיע הנאשם כדי לתפקד באופן תקין ולקיים אורח חיים בתחומי הנורמה, הרחק מעולם הסמים והפשע. לראיה הצביע על הפסקת הפעילות העבריינית מאז שנת 2002. שליחתו למאסר חזר וטען תגדע את השיגי השיקום ותשימם לאל. 

דומה, כי אין חולקין על חומרתן של העבירות בהן הורשע הנאשם, ובמרכזן העבירה של הפרת זכות יוצרים, המשקפת תופעה מכוערת של תעשיית זיופים הפוגעת בכול תחומי היצירה. חומרתה נודעת מהפגיעה ביוצר בעצם גזילת פרי רוחו ועמלו, וכמוה כמעשה גניבה ממש, לצד הנזק הכלכלי הנגרם לבעלי הזכויות וגריפת רווחים קלים תוך הונאת הציבור התמים. זאת מעבר לפגיעה שהיא מסבה למסחר התקין, ובנוסף למדינה, תדמיתה ומעמדה בעיני מדינות העולם בהיותה נגועה בנגע זה. חומרה זו גם נגזרת מנפיצותה של העבירה וקלות ביצועה, והפיכתה ל"מכת מדינה" ממש. היקף התופעה, נזקיה וממדיה, מחייבים מענה עונשי הולם. על כן, ברגיל העונש ההולם נאשם זה היה כעמדת התביעה.

דע עקא, שלא אוכל להתעלם מהנתונים המייחדים מקרה זה ומאבחנים אותו ממקרים אחרים דוגמתו: מבחינת העבירות עצמן, שומה לשקול לקולה את מיתון חומרת כתב האישום, שביטויו במחיקת האישום הרביעי וחלק מעובדות האישומים השני והשלישי ובהתאם העבירה של שימוש או מכירה בסימן מסחר רשום. עוד יש לציין, כי מדובר במכירת העתקות מפרות ולא ביצורן, כך שבמדרג הכללי של העבירות בתחום זה, אין מעשיו של הנאשם עומדים בראש סולם החומרה. כמו כן, מדובר בעבירות שנעברו לפני שש שנים ארוכות. אומנם, ביום 9.7.02, ביצע הנאשם עבירה נוספת מאותו תחום, אך מאז הרשעתו האחרונה חלה תמורה משמעותית בהתנהגותו- לא נפתחו נגדו תיקים חדשים, והוא פתח דף חדש בחייו ועלה על דרך השיקום. וכאן אני באה לנושא המרכזי שראיתי להעניק לו משקל בכורה בשיקולי הענישה. שיקול השיקום שבכוחו היה להסיט את מאזני הענישה באופן שלא ימוצה מלוא הדין עם הנאשם, כפי שראוי היה לעשות אלמלא כן.  וזו התמונה המתגבשת מהתסקיר: הנאשם, כבן 49, אדם באמצע חייו, ניהל בעבר אורח חיים עברייני, כעולה מהרשעותיו בתחומי הרכוש, הסמים האלימות ועבירות על פקודת היוצרים. מעבר לכך, בעל משפחה, נפגע בגבו בגיל 23 במהלך שירות מילואים ולקה בבריאותו, ומאז מוכר כנכה של משרד הביטחון. מול שירות המבחן חזר על הודייתו ונטל אחריות מלאה על מעשיו. ברמה האישית הצהיר כי חדל מצריכת סמים, ובדיקותיו ה"נקיות" משרידי סם אישרו עובדה זו. על רקע נתונים אלה להערכת שירות המבחן מדובר בנאשם המתמודד לאורך השנים עם קשיים פיזיים ורגשיים מאז פגיעתו הפיזית והשלכותיה על חייו. להתרשמותו הנאשם מבין את חומרת עבירותיו, וכיום הינו ממוקד בשינוי ושיקום חייו וחיי משפחתו, ובכיוון זה עשה כברת דרך ארוכה ומשמעותית. עם זאת, במצבו ובעיתוי הנוכחי אינו זקוק להתערבות טיפולית.

בבואי לגזור את דינו של הנאשם ניצבה בפני במלוא כובדה אותה דילמה נצחית הניצבת בפני כול בית משפט ומעלה את השאלה: מה היא דרך יבור לו השופט? האם ראוי ומוצדק למצות את הדין עם העבריין לנוכח חומרת עבירותיו תוך הדגשת המסר כי לא ייתכן שחוטא יצא נשכר וכי תהא פגיעה קשה באינטרס הציבור באם עבריינים שכמותו לא ילקו בענישה הולמת ומכאיבה, או שמא יש להעדיף את מסלול השיקום, בהתחשב בנתיב הממושך והארוך שהנאשם כבר פסע בו עד כה ואשר הפיק תוצאות חיוביות ביותר. לשון אחר. האם מתקיימות במקרה זה נסיבות המאפשרות להטות את הכף לטובת תיקונו של הנאשם כך שיוענק לנתיב השיקומי המשקל המכריע? לא בכדי נקבע כי גזירת הדין היא החלק הקשה ביותר במלאכת השופט.

ויש לזכור, בבוא בית המשפט להציב שיקול זה על כפות מאזני הענישה שומה עליו לנהוג בזהירות ובקפידה לבל ימצא "רומס" אינטרסים חשובים אחרים תחתיו.

בעניין מורכבותה של הדילמה יפים לענייננו דבריו של בית המשפט המחוזי בת"א, בת.פ.:71231/00, דסקל אילן נגד מדינת ישראל:

"שעה שבשאלת שיקומו של עבריין עוסקים כי אז

" מן המפורסמות הוא, כי שיקומו של העבריין הוא אחד השיקולים החשובים במכלול דרכי הענישה ומטרותיה. אכן, שיקול זה, ככל שיקול אחר בסוגיה זו, אינו עומד בפני עצמו, אלא יש לאזנו עם מכלול השיקולים האחרים... הכול לפי העבירה, העבריין ונסיבות העניין... אך יש שבנסיבות מיוחדות ונכונות שיקול השיקום שיקול מרכזי ומיוחד הוא בשקלול שיקולי הענישה" (ע"פ 433/89 ,אטיאס נ' מדינת ישראל  פ"ד מג(4) 170, 174-175)

השאלה אימתי יש להעדיף את שיקול השיקום על פני יתר השיקולים ומהם התנאים בהם יינתן לו משקל בכורה, היא שאלה מורכבת שהמענה עליה מעלה תדיר בפני בית המשפט סוגיה מורכבת ולא פשוטה. פתרונה, דומה, נמצא בחוכמת האיזון, ומלאכת המחשבת של השקלא והטריא בין כלל האינטרסים.

באשר למערכת השיקולים המנחה את בית המשפט מצינו בפסיקה את הדברים הבאים: ו

"כידוע, אחד השיקולים החשובים בשיקולי הענישה הוא מהותה של העבירה וחומרתה; שיקול זה קשור, בדרך כלל, בקשר הדוק עם שיקולי ההרתעה, למען ישמעו וייראו. לשני שיקולים אלה מיתוסף שיקול נוסף, והוא - קיום מדיניות אחידה, ככל האפשר, שתשמש כקו מנחה וכמורה דרך בעולמה של ענישה. ושיקול אחרון זה יפה הוא במיוחד לפסיקתו של בית המשפט העליון, שהמחוקק הפקידו על קביעת מדיניות זו. בנוסף לכל השיקולים האמורים, קיים ועומד השיקול החשוב והמהותי של תיקונו של הנאשם ושיקומו, ובהתקיים, במקרה מסוים, נסיבות מיוחדות ונכונות, ייתכן ששיקול אחרון זה יגבר על השיקולים האמורים האחרים ויקבע, באותו מקרה מסוים, את מידת העונש וצורתו. ענישתנו היא ענישה אינדיווידואלית של כל עבריין באשר הוא שם...זאת תורת הגישה האינדיווידואלית בתורת הענישה, המקובלת עלינו כקו מנחה בסוגיה קשה וסבוכה זו של הענישה ומטרותיה, ואין אנו רשאים ל'הקל' על עצמנו ולהחמיר עם הנאשם, מתוך הסתמכות על הנימוק והחשש שמא הקלה במקרה מסוים הראוי לכך תשמש תקדים למקרים אחרים שאינם ראויים לכך. חזקה על בית המשפט שיידע להבחין בין מקרה למקרה לגופן של נסיבות ולעיצומם של דברים" (ע"פ 1399/91 , רוני ליבוביץ מדינת ישראל, פ"ד מז (1) 177, 185).

לאחר בחינת המקרה דנן, ושקילת חומרת מעשי הנאשם מזה והליכי שיקומו המוצלחים מזה, והכול על רקע הודאת הנאשם ונטילת אחריותו המלאה, המסקנה אליה הגעתי בסופו של יום היא כי במקרה זה מתקיימות נסיבות מיוחדות ונכונות שבעטיין מן הראוי שלשיקול של תיקונו ושיקומו יינתן מעמד מיוחד ומרכזי בין יתר שיקולי הענישה האחרים, כך שיגבר עליהם. אין בית המשפט מתעלם משיקולי הענישה הנעוצים בחומרת העבירה ובצורכי ההרתעה, ולא ממדיניות הענישה המחמירה הנקוטה בעבירות בהן הורשע הנאשם. דא עקא, שבמקרה זה, סבורני, כי בשקלול כול השיקולים יש מקום להעדיף את שיקול השיקום ולהטות את הכף לטובת המשכו, או ליתר דיוק, אי קטיעתו. לטעמי, בנסיבות מקרה זה, עונש מאסר בדרך של עבודות שירות יאזן בין כלל השיקולים הפרסונאליים והחברתיים. מחד גיסא, לא תפגע בשיקומו של הנאשם, ומאידך גיסא, תשרת גם את מטרת הענישה בכללותן ולא תבטל את תכליתן.

אשר על כן, לאחר ששקלתי  את כול השיקולים הצריכים לעניין לקולא ולחומרא, הנני גוזרת על הנאשם את העונשים הבאים:

א.     אני מפעילה את עונשי המאסר נשואי ת"פ 8370/98 (בן 4 חודשים) ות.פ.- 6774/99 (בן 6 חודשים) של בית משפט זה באופן חופף זה לזה.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ