אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> גזר דין בתיק פ 2090/06

גזר דין בתיק פ 2090/06

תאריך פרסום : 03/05/2007 | גרסת הדפסה
פ
בית המשפט המחוזי ירושלים
2090-06
25/01/2007
בפני השופט:
משה דרורי

- נגד -
התובע:
מדינת ישראל
עו"ד גדליהו
הנתבע:
יוסף אפרים ת.ז. 038594214
עו"ד איוס מוטי
גזר דין

1.      האם לכבד הסדר טיעון, אשר על פיו הוסכם על עונש חמור יחסית, ככל שמדובר בעבירה שבה הורשע הנאשם, אך הוא עונש סביר, ואפילו נמוך יחסית, ככל שמדובר בנתונים העובדתיים שהתגלו לי במהלך הדיון בתיק?

      זו השאלה העומדת במרכזו של גזר דין זה. כדי להבינה אל נכון, אין מנוס מלתאר את אשר ארע בתיק זה, מיום הגשת כתב האישום ועד לתום הטיעונים לעונש.

  1. ביום 30.5.06 הוגש נגד הנאשם כתב אישום. בתיאור העובדות שבכתב האישום נאמר כי ביום 27.5.06, הסיע הנאשם ברכבו, בכביש 3, ממחלף לטרון לכיוון צומת נחשון, 14 תושבי שטחים, שאין להם אישור כניסה ושהייה לישראל (להלן - "שב"חים"), וזאת תמורת תשלום. בהמשך, מתואר ניסיון של המשטרה לעצור את הנאשם, ובריחתו - כשהוא נוהג ברכבו - בכביש מצומת נחשון לכיוון רמלה. כתב האישום מפרט את העבירות שביצע הנאשם במסגרת אותו מרדף,המוגדר בכתב האישום כ"נהיגה פרועה" של הנאשם, ובהם: נהיגה במהירות גבוהה; חציית צומת ברמזור אדום; ביצוע סיבוב פרסה; גרימה למשאית לסטות מהכביש; סיכון הנוסעים ברכב שבו נהג, אשר הפצירו בו לעצור, אך הוא סרב.

הוראות החיקוק לפיהן הואשם הנאשם, על פי כתב האישום המקורי הם אלה: הסעת שוהה בלתי חוקי - עבירה לפי סעיף 12א(ג)(1) לחוק הכניסה לישראל, תשי"ב-1952; סיכון חיי אדם בנתיב תחבורה - עבירה לפי סעיף 332 (2) לחוק העונשין, תשל"ז-1977 (להלן - "חוק העונשין"); הפרעה לשוטר בעת מילוי תפקידו - עבירה לפי סעיף 275 לחוק העונשין; אי ציות לשוטר - עבירה לפי תקנה 23 לתקנות התעבורה, תשכ"א-1961 (להלן - "התקנות") בצירוף סעיף 68 לפקודת התעבורה; מהירות מופרזת - עבירה לפי תקנה 54 לתקנות בצירוף סעיף 68 לפקודת התעבורה; סטייה אסורה - עבירה לפי תקנה 40 לתקנות בצירוף סעיף 68 לפקודת התעבורה; אי ציות לרמזור - עבירה לפי תקנה 64(ה) לתקנות בצירוף סעיף 68 לפקודת התעבורה; נהיגה ללא רישיון - סעיף 10 לפקודת התעבורה בצירוף סעיף 62(1) לפקודת התעבורה.

  1. בתיק זה התקיימו מספר ישיבות, עד שביום 26.9.06 הודיעו הצדדים כי הגיעו להסכמה בדבר הסדר טיעון, לפיו יוגש כתב אישום מתוקן, שבו צומצמו חלק מהעבירות המיוחסות לנאשם, ונותרו על כנן עבירות אלה: הסעת שוהה בלתי חוקי; סיכון חיי אדם בנתיב תחבורה; הפרעה לשוטר במילוי תפקידו; נהיגה ללא רישיון. במסגרת הסדר הטיעון האמור הוסכם כי כל צד רשאי לטעון לעונש, ללא הגבלה, וכי יוכן תסקיר שירות מבחן ביחס לנאשם. לאור זאת, ניתנה הכרעת דין לפיה מורשע הנאשם בעבירות הללו, על פי כתב האישום המתוקן (ראה הכרעת דין מיום ד' תשרי תשס"ז (26.9.06), עמ' 12 - 11 לפרוטוקול).
  1. לאחר שהגיע תסקיר שירות המבחן, התקיים דיון, שבמקורו נועד להיות מועד לטיעונים לעונש. ברם, בפתח הדיון העלה הסנגור, עו"ד אייבס, טענה משפטית חדשה, אשר לדבריו נודעה לו לאחר הרשעת הנאשם, על פי הודאתו. הסנגור מסר כי הוגש נגד הנאשם כתב אישום לבית המשפט לתעבורה בירושלים בגין כל העבירות התעבורתיות המוזכרות בכתב האישום. הנאשם הורשע בבית המשפט לתעבורה (בהעדרו), ונגזר עליו עונש של 2,000  ש"ח קנס ושלילת רישיון נהיגה לתקופה של שנה (גזר הדין של כב' השופט יוסף ריבלין מיום 12.9.06). גזר הדין נשלח לבית הורי הנאשם, בדואר רשום, אך לא ניתן היה לפדות את המכתב, כי הנאשם היה במעצר (בתיק שלפנינו). רק לאחר שנודע על גזר הדין, צילם הסנגור את כתב האישום. הסנגור ביקש להעלות טיעונים בכתב ביחס למצב המשפטי שנוצר, וזאת לאור טענתו כי יש לבטל את הכרעת הדין, בשל הנימוק של "כבר זוכיתי, כבר הורשעתי" או בשל שיקולי צדק.

ב"כ המאשימה הופתע מטענות אלה, וביקש שהות לברר את העניין עם רשויות התביעה, וכן לבדוק את הנושא המשפטי.

בעקבות זאת ניתנה החלטה לפיה ינסו ב"כ הצדדים להגיע להסדר מעשי בתיק זה, לאור הנתונים החדשים, וכי אם לא יגיעו להסדר יסכמו את טענותיהם המשפטיות בכתב (החלטה מיום י"ד כסלו תשס"ז (5.12.06), עמ' 16 - 15 לפרוטוקול).

  1. הצדדים הודיעו לבית המשפט ביום 19.12.06 כי הגיעו להסכם, אשר על פיו חלקי כתב האישום הנוגעים לעבירות של סיכון חיי אדם בנתיב תחבורה, נהיגה ללא רשיון והפרעה לשוטר במילוי תפקידו, בהם הורשע הנאשם - יבוטלו, ובהתאם לכך תבוטל גם הרשעתו בעבירות אלה. לעניין העונש הסכימו הצדדים כי יעתרו במשותף לעונש של מאסר שנה אחת, בניכוי תקופת המעצר, וכן לעונש של מאסר על תנאי וקנס. כמו כן, נאמר בהסכם כי הנאשם מתחייב שלא לבקש את ביטול פסק דינו של בית המשפט לתעבורה.
  1. לאור זאת קבעתי מועד לדיון, ליום 25.12.06, ועל פי בקשת הצדדים נדחה ליום 4.1.07 אך ביום זה לא ניתן היה לקיים את הדיון, עקב היותי באבל. לבסוף, נקבע מועד הדיון ליום 23.1.07.
  1. בדיון שהתקיים בפניי, ביום 23.1.07, הוגש כתב אישום מתוקן בשנית, ובו סעיף אחד בלבד, המתאר את הסעת השב"חים. הוראת החיקוק לפיה מואשם הנאשם היא הסעת שוהה בלתי חוקי, עבירה לפי חוק הכניסה לישראל.
  1. לאור הסכמת הצדדים, אישרתי את הגשת כתב האישום המתוקן בשנית. לאחר שהנאשם הודה באמור בו, ניתנה על ידי הכרעת דין המרשיעה את הנאשם בעבירה של הסעת שוהה בלתי חוקי, וביטלתי - בהסכמה - את הכרעת הדין הקודמת מיום 24.9.06, שהובאה לעיל בפיסקה 3 סיפא (ראה הכרעת דין בשנית מיום ד' שבט תשס"ז (23.1.07), עמ' 22 לפרוטוקול).
  1. בטיעונים לעונש - בישיבת בית משפט מיום 23.1.07 - תמכו ב"כ שני הצדדים בכך שיוטל על הנאשם עונש של שנת מאסר על עבירה של הסעת שב"חים, כאשר הנתון העובדתי המוסכם הוא כי זו עבירה ראשונה שביצע הנאשם, וכי אין לו עבר פלילי בתחום השב"חים (עברו הפלילי הוא בנושאים אחרים, ועולה מגיליון ההרשעות שלו כי עברו אינו מכביד).
  1. ב"כ המדינה, עו"ד גדליהו, אישר בפניי במסגרת טיעונו לעונש כי לא ידוע לו על תקדים כלשהו של הטלת עונש מאסר של שנה על הסעת שב"חים, וכי העונשים המקובלים בגין עבירה זו הם חודשי מאסר בודדים. מאידך גיסא, ציין התובע כי אם היה מורשע הנאשם בכתב האישום המקורי, או בכתב האישום המתוקן הראשון, כאשר אחת העבירות היא סיכון חיי אדם בנתיב תחבורה, כי אז העונש שהייתה התביעה מבקשת היה מספר שנות מאסר, ועל כך יש פסיקה.
  1. ב"כ הנאשם, עו"ד אייבס, שכאמור הצטרף לבקשה להטיל על מרשו עונש של מאסר של שנה, הסכים שעונש זה נוטה לחומרה, אך, כדבריו, " כל צד לקח סיכון באשר להחלטת בית המשפט" (עמ' 23, שורה 19 לפרוטוקול), כאשר כוונתו היא לכך שלא היה ידוע לב"כ הצדדים כיצד יפסוק בית משפט ביחס לשאלה, האם ההרשעה בבית המשפט לתעבורה מונעת הרשעה בבית משפט זה על עבירה של סיכון חיי אדם בנתיב תחבורה.
  1. בתחילה, נטיתי שלא לקבל את הסדר הטיעון. סברתי כי עונש של שנת מאסר בגין עבירת הסעת שב"ח - הוא עונש חמור שאינו מתיישב עם רמת הענישה המקובלת. חשבתי, כי מבחינה משפטית דווקנית, מה שעומד בפניי הוא כתב האישום המתוקן בשנית, ובו עבירת שב"ח לבדה, וכך יש להסתכל על התמונה.
  1. ברם, לאחר ששקלתי את הדברים פעם נוספת, השתכנעתי מדברי הסנגור כי מדובר במקרה מיוחד במינו בו התעוררה שאלה משפטית, שהתשובה אליה אינה ברורה, וכי כל צד נטל על עצמו סיכון.

אבהיר את הדברים.

כפי שעולה מהחומר בתיק, מיד כאשר נתפס הנאשם בתום המרדף, שוטר ממשטרת התנועה הכין כתב אישום על העבירות התעבורתיות שביצע הנאשם במהלך המרדף. כתב אישום זה הוגש, לבית המשפט לתעבורה בירושלים. ולבסוף, הורשע הנאשם שם ועונשו נגזר לשנת שלילת רישיון וקנס של 2,000  ש"ח (ראה פיסקה 4 לעיל).

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
קוד אבטחה
הקש קוד אבטחה*
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ