אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> גזר דין בתיק פ 2011/05

גזר דין בתיק פ 2011/05

תאריך פרסום : 29/11/2007 | גרסת הדפסה
פ
בית המשפט המחוזי חיפה
2011-05
24/10/2007
בפני השופט:
1. ש. שטמר [אב"ד]
2. ר. שפירא
3. ר. סוקול


- נגד -
התובע:
מדינת ישראל
עו"ד אייסמן
הנתבע:
1. ירוסלב (יאריק) בן סטניסלב בויארסקי ת"ז מס' 321282907
2. אנטון בן יורי אוליינקוב ת"ז מס' 319508834
3. יאן (יאשה) בן אנטולי צ'ריוב ת"ז מס' 324331404

עו"ד ברזני
עו"ד שרון
עו"ד אחטר
גזר דין

1.         הנאשמים הורשעו בהכרעת דין מיום 22.8.2007 בעבירות של רצח במזיד, עבירה לפי סעיף 300(א)(3) לחוק העונשין, התשל"ז-1977, ביחד עם סעיף 29 לחוק העונשין; חטיפה לשם       חבלה, עבירה לפי סעיף 374 לחוק העונשין ביחד עם סעיף 29; שוד בנסיבות מחמירות, עבירה לפי סעיף 402(ב) ביחד עם סעיף 29; וקשירת קשר לפשע, עבירה לפי סעיף 499(א)      לחוק העונשין.

2.         בהכרעת דין מפורטת פירטנו את כל העובדות הרלוונטיות להרשעתם של הנאשמים, ועל כן נסתפק בתמצית קצרה של העובדות שנקבעו.

3.         שלושת הנאשמים, ביחד עם חברם דימה קוזימנקו (להלן: "דימה"), רקמו יחדיו תכנית וקשרו קשר לביצוע שוד במינימרקט המצוי בכיכר מאירהוף בחיפה ושמו "קלסברג" (להלן: "החנות"). לשם קידומה של התכנית פנו הנאשמים 1 (להלן: "יאריק") ו-2 (להלן: "אנטון") ביום 13.1.2005 לחבר ששמו דימיטרי רצ'נסקי, וביקשו באמתלת שווא לשאול ממנו רכב מסחרי מסוג קאיה. השניים נסעו ברכב והמתינו בנקודה שסוכם עליה מראש בינם לבין חבריהם. באותה עת התמקמו הנאשם 3 (להלן:"יאן") ודימה ליד החנות והמתינו כי מנהלה, מר יששכר איצקוביץ ז"ל (להלן: "המנוח"), יסיים את עבודתו.

בסביבות השעה 21:00 עזב המנוח את החנות, נכנס למכוניתו והחל לנסוע לביתו. יאן ודימה עקבו אחריו ודיווחו ליאריק ולאנטון.

4.         בהתאם לתכנון המוקדם נסעו יאריק ואנטון לביתו של המנוח בקריית אתא והמתינו לבואו. לאחר שהמנוח החנה את הרכב, תפסו אותו יאריק ואנטון, הכניסוהו לארגז הרכב ונסעו עמו לתחנת דלק סמוכה על מנת להיפגש עם יאן ודימה. במהלך הנסיעה ביקשו יאריק ואנטון "לסחוט" מהמנוח את פרטי קוד הכספת ולקחת מידיו את מפתחות החנות. השניים הכו במנוח וכפתו אותו בסרט דביק. בעקבות המכות נחבל המנוח בראשו בחפץ כהה שגרם לו נזק חמור, ואשר הביא כעבור זמן קצר למותו.

5.         יאריק ואנטון לקחו מהמנוח את מעילו, את מכשיר הטלפון ואת מפתחות החנות ומסרו אותם בתחנת הדלק ליאן ודימה. יצוין כי תחילה מסרו צרור מפתחות אחד, אך כשגילו צרור נוסף, התקשרו ליאן ודימה ונפגשו עמם שוב בצומת וולקן, שם מסרו את הצרור השני.

6.         יאן ודימה המשיכו בהתאם לתכנית ונסעו לחנות. השניים פרצו לחנות; דימה המתין בחוץ, ויאן נכנס לתוכה. ניסיונותיו של יאן לפתוח את כספת החנות לא צלחו, ויאן ודימה עזבו את המקום בלא שהשלימו את זממם.

7.         באותה עת, ולאחר שהבינו כי המנוח מצא את מותו, נסעו יאריק ואנטון עם המנוח לרחוב תובל באזור התעשייה שבקריית חיים. שם הורידו את המנוח מהרכב, כשהוא כפות בידיו וברגליו בסרט דביק. השניים אף כיסו את ראשו ואת פניו בסרט דביק. כך השאירו אותו השניים ליד מוסך שומם. המנוח נמצא ללא רוח חיים רק בבוקר יום המחרת.

8.         בהכרעת הדין דחינו את גרסת הנאשמים וקבענו כי שוכנענו, במידת הראיה כנדרש להליך פלילי, כי אנטון השתתף עם יאריק באירועי החטיפה, ההכאה והשוד, מבלי שקבענו בדיוק מי מהם הכה במנוח את המכה הקטלנית. עוד קבענו כי כל שלושת הנאשמים מורשעים כמבצעים בצוותא של עבירות החטיפה והשוד. קבענו כי לא הוכח שהנאשמים התכוונו מלכתחילה לגרום למותו של המנוח, והרשענו את הנאשמים אך ורק בעבירה של רצח במזיד, דהיינו רצח תוך כדי ביצוע עבירה אחרת. קבענו כי המכות שהביאו למותו של המנוח, ניתנו במהלך ביצוע השוד והחטיפה, לשם השלמת מעשה החטיפה ועל מנת להתגבר על התנגדותו של המנוח, ולהביאו למסור מידע לגבי קוד הכספת (פסקה 170 לפסק הדין של השופט ר' סוקול).

לגבי אשמתם של יאריק ואנטון קבענו כי שניהם מורשעים כמבצעים בצוותא של עבירת הרצח, מבלי לקבוע מי מהם הכה במנוח את המכה הקטלנית. לגבי יאן נקבע בדעת רוב כי הוא אשם ברצח במזיד כמבצע בצוותא, בעוד שדעת המיעוט קבעה כי יש להרשיע ברצח במזיד כעבירה נגררת לעבירות השוד והחטיפה.

9.         בא כוח המאשימה ביקש כי בית המשפט יטיל על שלושת הנאשמים את עונש החובה הקבוע בחוק לעבירת רצח - מאסר עולם. כן ביקש כי יוטלו על הנאשמים עונשים נפרדים בגין עבירות החטיפה והשוד, שירוצו במצטבר לעונש מאסר העולם. עוד עתר לחייב את הנאשמים לפצות את משפחת המנוח. המאשימה מבקשת להדגיש את חומרת העבירות, את אכזריותם של הנאשמים, אשר פגעו במנוח שכל חטאו היה כי החזיק בידיו את מפתחות החנות. בא כוח המאשימה הדגיש כי המנוח היה "איש ישר וחרוץ שניסה לקיים את עצמו ומשפחתו בכבוד".

10.        המאשימה אף צירפה את מכתבה של אשת המנוח בו פירטה לבית המשפט את ייסורי המשפחה ואת המשבר שפקד אותה בעקבות מותו של המנוח. גם בדבריה בפנינו ציינה הגב' איצקוביץ כי המנוח הותיר אחריו את חמש בנותיו, שהקטנה בהן הייתה רק בת 8 במותו. לדבריה, מותו של המנוח הותיר את המשפחה כולה במשבר קשה. המנוח היה המפרנס העיקרי של המשפחה. מאז מותו נקלעה המשפחה לחסרון כיס ונאלצה למכור את דירת המגורים.

11.        באי כוח הנאשמים לא כפרו בחומרת המעשים בהם הורשעו הנאשמים, ומיקדו את דבריהם בטענה כי אין לגזור על הנאשמים עונשים נוספים לעונש מאסר העולם. למקרה שבית המשפט יחליט להשית על הנאשמים עונשים נפרדים לעבירות השוד והחטיפה, ביקשו כי יהיו אלו עונשים מתונים שירוצו בחופף.

12.        יאריק היה הנאשם היחיד שביקש לומר דברו לבית המשפט. בדבריו פנה גם למשפחת המנוח וביקש את סליחתה ואת מחילתה על מעשיו.

האם מעשה אחד?

13.        באי כוח הנאשמים טוענים, כאמור, כי לא ניתן להטיל עליהם עונשים נפרדים בגין עבירות השוד והחטיפה, הואיל ועבירות אלו כרוכות יחדיו עם מעשה ההמתה בגינו הורשעו. טענתם מבוססת על הוראת סעיף 186 לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], התשמ"ב-1982, הקובע:

בית המשפט רשאי להרשיע נאשם בשל כל אחת מן העבירות שאשמתו בהן נתגלתה מן העובדות שהוכחו לפניו, אך לא יענישנו יותר מפעם אחת בשל אותו מעשה.

משמעותו של סעיף זה היא כי מקום שבו הורשע נאשם בביצוע מספר עבירות הנובעות כולן מ"מעשה" אחד, אין להטיל עליו יותר מעונש אחד בגין העבירות.

14.        בתי משפט התחבטו לא מעט בשאלה מהו "אותו מעשה" ומתי לראות ברצף עבירות כמעשים נפרדים או כמעשה אחד. בע"פ 4517/04 מסארווה נ' מדינת ישראל, פ"ד נט (6) 119, 132, אומר בית המשפט:

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ