אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> גזר דין בתיק פ 1948/04

גזר דין בתיק פ 1948/04

תאריך פרסום : 18/08/2008 | גרסת הדפסה
פ
בית משפט השלום תל אביב-יפו
1948-04
21/06/2005
בפני השופט:
דורית רייך - שפירא

- נגד -
התובע:
מדינת ישראל
עו"ד ישרים
הנתבע:
ירצינסקי מיכה
עו"ד אבי כהן
גזר דין

ירצינסקי מיכה, יליד 1962, (להלן: " הנאשם") הודה והורשע במסגרת הסדר טיעון שכלא את הוריו בדירתם תקף אותם איים עליהם וגרם נזק לרכושם בזדון וזאת בניגוד לסעיפים 379+382(ב), 192, 452 ו- 377 לחוק העונשין, התשל"ז - 1977. (להלן: " החוק").

במסגרת ההסדר ולאחר שכתב האישום תוקן לקולא, הודה הנאשם שביום- 8.02.04 בשעות אחר הצהריים הגיע לדירת הוריו ברמת גן, נעל את דלתות הבית ובמשך 8 שעות לא איפשר להוריו מהדירה.

למחרת ב-9.02.04, חזר הנאשם וכלא את הוריו, הפעם למשך 12 שעות בערך. בפעם הזו איים הנאשם שלא יאפשר להוריו לצאת את ביתם היכה את אביו וסטר לאימו, שבר את ארון חדר השינה ולא הפסיק עד שאביו נאלץ לירות לעבר הקיר באקדח שהחזיק ברישיון.

בטרם הטיעונים לעונש של הנאשם, הופנה הנאשם לשירות המבחן. הוגשו שבפני  שלושה תסקירים בכולם מודגשת התמכרותו הקשה ורבת השנים של הנאשם לסמים קשים. מסתבר שלמרות שבעבר נכשלו ניסיונות גמילה שהנאשם החל בהם, לאחר האירוע הוא שולב במסגרת טיפולית ביחידה לנפגעי סמים בנווה אליעזר, ומזה למעלה משנה הוא מצליח לשמור על ניקיון מסמים. במסגרת השיקום נפגש הנאשם עם הוריו, שדיווחו כי לאחר האירועים בהם הודה, ומשהפסיק להשתמש בסמים חלה רגיעה בהתנהגותו והם אינם חוששים ממנו.

שירות המבחן המליץ לחייב הנאשם ב-300 שעות עבודות של"צ על מנת שלא לפגוע בתהליך שיקומו שמתבטא בין היתר בעבודתו היומיומית.

התובעת, עו"ד ישרים, לא השתכנעה וזאת בעיקר לנוכח הרשעותיו הקודמות של הנאשם כמשתקף מהגיליון הרשעותיו הקודמות במ/5 ולנוכח חומרת המעשים נשוא הרשעתו בתיק זה. יחד עם זאת לא ביקשה למצות עם הנאשם את מלוא חומרת הדין וביקשה מבית המשפט להטיל על הנאשם מאסר לריצוי בפועל על דרך עבודות שירות ומאסר על תנאי.

הסנגור, עו"ד כהן, ביקש באופן טבעי לאמץ את המלצת שירות המבחן ולקבל שהנאשם שמזה תקופה ארוכה נקי מסמים וכי הוא אדם אחר מהאיש שביצע את העבירות. הנאשם משתלב בעבודה שהיא גורם מרכזי בשיקומו ומאסר בעבודות שירות יחבל בכך. הסנגור אף הוסיף וטען שחיובו של הנאשם ב- 300 שעות כפי שהמליץ שירות המבחן היא תוצאה מכבידה מידי וביקש להסתפק ב- 200 שעות של"צ.

לאחר ששמעתי טיעוני ב"כ הצדדים, עיינתי במסמכים ושקלתי מכלול הנסיבות הגעתי למסקנות כדלקמן:

1.      לא יכולה להיות מחלוקת באשר לחומרתן היתרה של העבירות נשוא הרשעת הנאשם. כמו כן, אין חולק באשר לחובת בית המשפט לעשות לשירוש מעשי אלימות במשפחה שבוצעו על רקע התמכרות לסמים.

  1. משקלן של הנסיבות האישיות כגורם במכלול השיקולים לגזירת העונש, יורד ביחס ישיר לחומרת העבירה נשוא ההרשעה, וככל שזו עולה יש צורך בענישה הרתעתית.
  2. יחד עם זאת, בית המשפט הגוזר את הדין אינו מתעלם מהנאשם הספציפי שבפניו, תהא העבירה, שבביצועה הורשע, חמורה ככל שתהא. כב' השופטת דורנר פסקה  בע"פ 5106/99 אבו-נ'גימה נ' מדינת ישראל פ"ד נד(1) 350 לענין זה כדלקמן: 

"ענישת העבריינים אינה עניין מכאני. לא ראוי להטיל גזרי דין לפי תעריפים. בגדר שיקול הדעת הרחב שמוענק לשופטים בשיטתנו, שבה החוק קובע לרוב עונש מרבי, על השופטים מוטל לקבוע את העונש ההולם לנאשמים אינדיבידואליים העומדים בפניהם".

  1. כפרקטיקה מקובלת נוהגים בתי המשפט ליתן משקל בגזרי הדין היוצאים מלפניהם לשיקולים שונים ביניהם שיקולים הסותרים זה את זה כגון השיקול העונשי והשיקול השיקומי. ביישומו של שילוב כזה עשוי להביא לתוצאה שהיא בבחינת ברכה לבטלה, והפסדה עולה על שכרה, שכן הקוטביות בין המטרות עלולה להכשיל השגת שתיהן. מחד גיסא מוטל עונש מתון שאינו תואם את חומרת העבירה ואין בו להשיג הרתעה ויחד עם זאת שיקומו של הנאשם משתבש ויוכשל (מחמת המאסר)
  2.  בע"פ 1399/91, רוני ליבוביץ נ' מדינת ישראל . פ"ד מז(1), 177 ,עמ' 185-187 נפסק כדלקמן:

"מן המפורסמות הוא כי שיקומו של העבריין הוא אחד השיקולים החשובים במכלול דרכי הענישה ומטרותיה. אכן, שיקול זה, ככל שיקול אחר בסוגיה זו, אינו עומד בפני עצמו אלא יש לאזנו עם מכלול השיקולים האחרים שעמדנו עליהם בתחילתם של דברינו, הכל לפי העבירה, העבריין ונסיבות העניין. אך יש, ובנסיבות מיוחדות ונכונות, שיקול השיקום שיקול מרכזי ומיוחד הוא בשקלול שיקולי הענישה...משבאים אנו לדון בשיקול של תיקון העבריין ושיקומו...חשיבות רבה נודעת לתסקיר שרות המבחן, במיוחד כאשר תסקיר זה יסודו הן בחוות דעת רפואיות מקצועיות והן בהתרשמות אישית מתוך שיחות פנים אל פנים עם נושא התסקיר ועם המקורבים לו".

6.      מן הכלל אל הפרט: הנאשם הודה בעיקר המעשים החמורים שיוחסו לו וקיבל אחריות לעבירות שביצע. אין מחלוקת שהעבירות בוצעו על רקע התמכרותו הקשה של הנאשם לסמים. מאז משקיע הנאשם מאמצים להיגמל. הוא משתתף באופן פעיל ורציף בתוכנית שיקום ביחידה לנפגעי סמים ובמפגשים של קבוצות N.A כעולה מהתסקירים ומסמכים של היחידה לטיפול בנפגעי סמים - במ/2, במ/3, במ/4 . הטיפול מוכיח אפקטיביות חיובית ומזה למעלה משנה מצליח הנאשם לשמור על ניקיונו מסמים. בחודשים האחרונים החל הנאשם לעבוד כשכיר ומבצע עבודתו בנאמנות ובדייקנות לשביעות רצונו של מעסיקו כעולה מהאישור- במ/1.

7.      בגזר דין מיום 04.03.04 בת.פ(מח-חי) 301/02 מדינת ישראל נ' מחאג'נה בדונו בעניינו של נאשם שביצע שוד מזוין, תקיפה בנסיבות מחמירות וסחיטה באיומים על רקע התמכרות לסמים, מצא כב' השופט שיף להתחשב בתסקירים החיוביים וגזר על הנאשם "מבחן טהור" בהתחשב במהפך לטובה שעשה הנאשם בחייו.

8.      קשה אמנם לדעת היום אם תהליך הגמילה העכשווי שבו מצוי הנאשם שבפניי הוא תהליך בר קיימא ועד מתי יצליח הנאשם להתמיד בהתנזרות בסמים. יחד עם זאת ראוי לדעתי לחזק את הנאשם וליתן סיכוי לתקווה החדשה. גמילתו וחזרתו למוטב תתרום לו ולחברה הרבה יותר מאשר שליחתו לריצוי מאסר בפועל שבהחלט מבסס חשש להידרדרות מחודשת וחזרה לשימוש בסמים. בהקשר זה ראויה לציטוט קביעתו של כב' השופט חשין בפסק דינו של בית המשפט העליון בע"פ 600/02+9384/01  נססרה ואח' נ. לשכת עוה"ד  תק' על' 2004(4) 880:

"חברה נאורה ראוי לה שתעשה כיכולתה וכמיטבה לשקם עבריין, כל עבריין שהוא. עבריין עבריין ודרך שיקומו שלו. שיקום שצלח שהוא בבחינת זה נהנה וזה נהנה: נהנה העבריין שחייו שוקמו ונהנית החברה שעשתה טוב ומנעה רע נוסף"

9.      לבסוף למרות חומרת העבירה, אני בדעה, שעונש של ביצוע של"צ, מאסר על תנאי והעמדת הנאשם בפיקוח שירות מבחן לתקופה משמעותית, מהווה במקרה זה עונש, שלצד היותו צופה פני עתיד ומרתיע, מאפשר שיקום הנאשם. לטעמי השיקול השיקומי הינו שיקול מהותי שראוי לתת לו משקל בכורה, בנסיבות המיוחדות של מקרה זה, וזאת לנוכח התמונה המתגבשת מהתסקירים והמסמכים.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ