אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> גזר דין בתיק פ 1798/04

גזר דין בתיק פ 1798/04

תאריך פרסום : 05/05/2008 | גרסת הדפסה
פ
בית משפט השלום תל אביב-יפו
1798-04
23/03/2006
בפני השופט:
רביד גיליה

- נגד -
התובע:
מדינת ישראל
הנתבע:
קורמן דלית
גזר דין

הנאשמת הורשעה על פי הכרעת הדין בעבירות של הונאה בכרטיס חיוב, קבלת דבר במרמה והוצאת שיק ללא כיסוי.

מדובר בעבירות שנעברו במהלך השנים 1998-1997 כלפי המתלונן, מי שהיה באותה עת ידיד ומקורב לנאשמת, בכך, שבהזדמנויות רבות ושונות, השתמשה הנאשמת במרמה בפרטי כרטיס החיוב של המתלונן, ללא הסכמתו, לביצוע רכישות טלפוניות שונות בהיקף כולל של כ-61,000 ש"ח.

לנאשמת שלוש הרשעות קודמות בגין עבירות דומות שאחרונה שבהן בוצעה על ידה בשנת 1998. בעטין של עבירות אלה תלויים ועומדים נגדה שני מאסרים מותנים; האחד בן 8 חודשים והשני בן  9 חודשים, כמפורט בת/24 וב- ת/25.

ב"כ התביעה עתר בטיעוניו לעונש להתייחס בחומרה רבה אל מעשי הנאשמת, הן לאור   היקף הכספים שקיבלה במרמה והן על רקע עברה הפלילי באותו תחום.

לדברי ב"כ התביעה, לא רק זאת שהנאשמת ביצעה את המעשים בעת שמאסרים מותנים היו תלויים ועומדים מעל לראשה ולמרות ההזדמנויות שניתנו לה על ידי בתי המשפט  שהקלו בדינה, אלא שעד היום, כחלוף 7 שנים, לא עשתה דבר כדי להשיב את חובה למתלונן.

ב"כ התביעה עתר להטיל על הנאשם עונש מאסר בפועל, להפעיל את המאסרים המותנים באופן מצטבר וכן להטיל עליה מאסר מותנה נוסף, קנס ופיצוי לטובת המתלונן.

לטענת ב"כ התביעה, יש לראות במאסרים המותנים שתלויים ועומדים נגד הנאשמת מאסרים שחובה להפעילם. לטענתו, הנאשמת ביצעה במהלך תקופות התנאי יותר מעבירה אחת, שכן, כל אחת מהרכישות שעשתה המתלוננת באמצעות כרטיס האשראי של המתלונן, היא עבירה בפני עצמה שבכוחה היה להפעיל את המאסרים המותנים. אם לא די בכך, הרי שהנאשמת נתנה למתלונן, לדרישתו, שיקים לכיסוי חובה, שיקים שהובררו להיות נעדרי כיסוי- מדובר בעבירה נוספת ונפרדת שאינה קשורה לשימוש בכרטיס האשראי, עבירה, שאף היא מפעילה את המאסרים המותנים.

ב"כ הנאשמת עתר מנגד להתחשב בנסיבותיה האישיות המיוחדות של הנאשמת ולהאריך את המאסרים המותנים שתלויים ועומדים נגדה.

ב"כ הנאשמת הדגיש בראש ובראשונה את חלוף הזמן הרב שעבר מאז ביצוע העבירות, תקופה שלאחריה לא הסתבכה הנאשמת בעבירות נוספות ושינתה את אורחות חייה. 

על פי הנטען, הנאשמת היא כיום המפרנסת היחידה של ילדיה (בני 22 ו-18 ) ושל בן זוגה  וילדיו. בן זוגה של הנאשמת עמו היא חיה מאז שנת 1999 חולה בטרשת לב, מחלת כבד וסוכרת ואינו מתפקד עצמאית. הנאשמת היא שמסייעת לו בעסק המזגנים שמהווה את מקור פרנסתם היחיד וגם מסייעת לו בתפקוד בחיי היומיום.

ב"כ הנאשמת הוסיף וטען, כי מן הראוי להתייחס אל כל העבירות שביצעה הנאשמת כלפי המתלונן כאל מסכת אחת, עבירה אחת מתמשכת, ולכן, בית המשפט אינו מנוע משפטית להאריך את המאסרים המותנים, אם יבחר לעשות כן.

מטעמה של הנאשמת העידו כעדים לעונש מר יוסי בן עזר, חברה לחיים, אשר פרט את נסיבותיו האישיות הקשות ואת התמיכה שלה הוא זוכה מהנאשמת וכן ד"ר נעמי כהן, פסיכולוגית קלינית שערכה חוות עת פסיכודיאגנוסטית אודותיה. לדברי ד"ר כהן כמשתקף בחוות דעתה, תמונת האישיות של הנאשמת היא נורמטיבית ובולט אצלה רצון עז לרצות ולא לאכזב. לא מדובר בענייננו בעבריינית קשוחה נטולת אחריות והתחשבות בזולת, אלא באשה בעלת אישיות בלתי בשלה בעלת שיפוט דל ודימוי עצמי נמוך.

גזירת הדין:

העבירות אותן ביצעה הנאשמת בתיק הנוכחי הן עבירות חמורות שמצדיקות, כשלעצמן, התייחסות עונשית ראויה ורצינית.

מדובר בעשרות מקרים שבהם עשתה הנאשמת שימוש במרמה בכרטיס החיוב של המתלונן, וזאת, לאורך תקופה של מספר חודשים, שבמהלכם היא הוציאה ממנו במרמה סכומי כסף גבוהים.

מעשים אלה, על רקע עברה הפלילי של הנאשמת בעבירות מאותו תחום, מצדיקים ללא ספק הטלת עונש מאסר בפועל.

שיקול נוסף לחומרה ניתן למצוא במקרה שלנו בעובדה, שהנאשמת לא השיבה את חובה למתלונן עד עצם היום הזה. מדובר בחוב שאינו שנוי במחלוקת ואף היה נושא להליך אזרחי שבמסגרתו ניתן פסק דין לטובת המתלונן כבר לפני שנים.

הסברי המתלוננת בדבר מצבה הכלכלי הדחוק אינם יכולים להסביר את התעלמותה לאורך שנים מחובתה להשיב את חובה. קשייה של המתלוננת אינם חזות הכל. לו לפחות הצביעה על ראשיתו של מאמץ, על הסדר תשלומים שעשתה עם המתלונן, על הפקדת סכומי כסף לשיעורין - מעשה כלשהו, שיכול היה ללמד על ניסיון כן ואמיתי לתקן את העוול.

טיעוני הנאשמת בפני (אותם גם שטחה בכתב), כי היא מתחרטת על מעשיה וכי עשתה מאמץ רב גם במהלך ההליך הפלילי לגייס כספים להחזרת חובה, הם בעיני טיעונים מן השפה ולחוץ. כל שהנאשמת ביקשה היה לקדם הסדר טיעון עם התביעה, ומשכשלה בניסיונותיה לגייס את מלוא סכום הכסף שנדרש על פי ההסדר- היא בחרה לכפור באשמה ולהציג דווקא את המתלונן כשקרן.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ