פתח דבר וטענות הצדדים
הנאשם הודה והורשע במסגרת הסדר טיעון בכתב אישום מתוקן בעבירות של איומים- עבירה לפי סעיף 192 לחוק העונשין תשל"ז- 1977, ושתי עבירות של תקיפת שוטר- עבירות לפי סעיף 273 לחוק הנ"ל. כמו כן הנאשם צירף תיק נוסף- ת.פ. 2440/07 בו הודה והורשע בשתי עבירות של הפרת הוראה חוקית- עבירות לפי סעיף 287(א) לחוק העונשין תשל"ז-1977, והפרעה לשוטר- עבירה לפי סעיף 275 לחוק הנ"ל.
בהתאם לכתב האישום המתוקן ביום 19.3.07 איים הנאשם בפגיעה שלא כדין בגופו של יצחק ביטון (להלן: "המתלונן"), בכך שאחז בסכין ואמר לו: "יא בן זונה, אני אזיין אותך, אני ארצח אותך הלילה". בהמשך, כאשר המתלונן הזמין את המשטרה בעקבות האמור לעיל, תקף הנאשם את השוטר באסם אלעביד (להלן: "השוטר") בכך שזרק לעברו אבן שפגעה ברגלו. לאחר שהחלו השוטרים לרדוף אחריו, תקף הנאשם את השוטר בכך שדחפו והפילו. את המיוחס לו ביצע הנאשם בגילופין.
בהתאם לכתב האישום בת.פ. 2440/07, הפר הנאשם שתי הוראות חוקיות של בית המשפט השלום בב"ש. בהפרה הראשונה נטען כי ביום 2.6.07 הסיר הנאשם את האיזוק האלקטרוני, ובמועד השני- ביום 13.6.07 שהה מחוץ לבית דודו ובהמשך כאשר באו השוטרים לעוצרו, הכשילם הנאשם בכך שהסתתר.
במסגרת הסדר הטיעון הוסכם כי הנאשם יודה ויורשע בכתב האישום המתוקן וישלח לשירות המבחן לצורך הגשת תסקיר כאשר עמדת המאשימה הינה מאסר בפועל, וב"כ הנאשם יטען באופן חופשי לעונש.
כעת התקבל בפני בית המשפט תסקיר ולאורו טענו הצדדים. ב"כ המאשימה ציינה בטיעוניה כי ניתן לראות מהתסקיר שהנאשם אינו לוקח אחריות על מעשיו, ולכן שירות המבחן לא בא בהמלצה לגביו. עוד הדגישה את חומרת האיומים כשבידו סכין, תקיפות השוטרים והורדת האיזוק תוך הפרת תנאי בית המשפט. בשים לב לכל האמור עתרה להשית עליו מאסר בפועל ממושך ומאסר על תנאי.
ב"כ הנאשם מנגד טען כי יש ליתן משקל להודאתו אשר חסך הנאשם זמן שיפוטי יקר. עוד טען כי בדרך כלל בתי המשפט נותנים הזדמנות לנאשמים צעירים כאשר זו להם המעורבות הראשונה בפלילים, ומסתפקים בעונש מרתיע אשר יוכיח לבית המשפט שלא יחזרו על מעשיהם. עוד טען כי העובדה שהנאשם שוהה במעצר לא אמורה להוות שיקול להשתת מאסר בפועל שכן הנאשם כיום שוהה במעצר רק מכיוון שלא היו ערובות וחלופות למעצר בית בשל העובדה כי לא היה מי שיסכים לכך. עוד ציין ב"כ הנאשם כי חברתו של הנאשם נמצאת כיום בחודשי הריון מתקדמים, וכי הנאשם רוצה לשקם את חייו ועל כן ביקש לתת לו הזדמנות לתקן דרכו והסתפק בתקופת מעצרו.
דיון והכרעה
הנאשם שבפני צעיר יליד 1988 , נעדר עבר פלילי ומכאן הוריתי על הגשת תסקיר.מתסקיר שירות המבחן שהונח בפני עולה כי הנאשם, צעיר כבן 19 רווק, אשר טרם מעצרו גר בבית הוריו, הבן השלישי מבין חמישה, כאשר הוריו הינם אנשים נורמטיביים, קשיי יום, אשר ככל הנראה לא מצליחים להתמודד עם מעשיו של הנאשם והתנהגותו.
עוד עולה כי הנאשם לא גויס לצבא על רקע מעורבותו הפלילית, אם כי לאחרונה טרם מעצרו יצר קשר עם עובדת נוער על מנת שתפעל לגיוסו. עוד צויין כי הנאשם מקיים מערכת יחסים זוגית משמעותית וכי חברתו בהריון.
התרשמות שירות המבחן הינה כי הנאשם צעיר בעל אישיות לא מגובשת ומתקשה להפעיל שיקול דעת בוגר, מתנהג לעיתים באימפולסיביות ומזדהה עם חברה שולית ועל רקע זה קיימת בעייתיות ביחסיו עם הוריו המתקשים להציב לו גבולות. ביחס לעבירה הנאשם לוקח אחריות חלקית בלבד, כאשר בולטת עמדתו הקורבנית וגישה מניפולטיבית. הנאשם שלל כל צורך בסיוע למרות ששירות המבחן סבר אחרת.
לאור כל האמור ציין שירות מבחן כי בהעדר כל תובנה מצד הנאשם של חומרת התנהגותו, ושל העדר לקיחת אחריות אין מקום לבוא בהמלצה לגביו. עם זאת ציין שירות המבחן כי ביחס להשתת מאסר בפועל יש ליתן משקל לגילו הצעיר ומועדות לנגררות התנהגותית.
הנאשם שפני צעיר נעדר עבר פלילי. הנאשם הורשע באיומים על המתלונן בעוד הוא אוחז בסכין וכן בתקיפת השוטר שהגיע למקום בכך שזרק לעברו אבן ותקיפת שוטר נוסף בכך שדחפו וכל הנ"ל בהיותו בגילופין. הנאשם היה עצור בתיק זה כחודש, שוחרר לחלופת מעצר באיזוק אלקטרוני, הפר את תנאי השחרור הן בהסרת האיזוק והן ביציאה ממעצר הבית ואז נעצר מחדש.
אין ספק כי מעשיו של הנאשם - מעשי אלימות ואיומים, הן כלפי המתלונן והן כלפי השוטרים, הינם חמורים, במיוחד כשאלו מבוצעים כשהנאשם בגילופין. כמו כן ישנה אכן תעוזה בכך שהנאשם ששוחרר למעצר בית, הפר אותו אף תוך הסרת האיזוק האלקטרוני.
באשר לעבירות האיומים והאלימות בהן הורשע הנאשם, במיוחד כלפי שוטרים הרי אכן אנו מצווים להשית עונש ממשי ומוחשי שיש בו כדי להרתיע, הן את הנאשם שבפני והן נאשמים בכוח. זאת ועוד, התמונה המצטיירת מתסקיר שירות המבחן אינה מחמיאה לנאשם. ניכר כי הנאשם אינו מבין את חומרת מעשיו, אינו מעוניין בכל סיוע או פיקוח מהגורמים הטיפוליים, מציג עמדה קורבנית ומכאן אף עולה חשיבות בענישה ממשית ומוחשית שיהא בה כדי להבהיר לו את חומרת מעשיו , את הגינוי ההוקעה וסלידת החברה ממעשי אלימות מסוג זה. כמו כן הנאשם כאשר שוחרר למעצר בית יצא ממנו ואף הסיר את האיזוק האלקטרוני, דבר המראה את אותו זלזול ברשויות החוק, ובמערכת אכיפת החוק, הניכר אף מכתב האישום האחר.
עם זאת יש ליתן משקל לעובדה כי נאשם צעיר בגילו, מעולם לא נדון בבית המשפט לענישה כלשהיא, הודה וצירף תיקים וחסך זמן שיפוטי. עוד יש ליתן משקל לקולא לתיקון המשמעותי בכתב האישום, וכן לעובדה שזוהי הפעם הראשונה שהוא נותן את הדין, ומכאן שיש ליתן לנאשם אף תקוה צופה פני עתיד, ולא לגזור עונש מאסר ממושך מאוד, כפי שציין שירות המבחן.
אשר על כן, ולאחר ששקלתי את השיקולים לקולא ולחומרא ובשים לב שמדובר כאמור בהרשעתו הראשונה לא אמצה הדין עם הנאשם.
אשר על כן הנני גוזרת על הנאשם את העונשים הבאים:
א. מאסר בפועל למשך 6חודשים בניכוי ימי מעצרו מיום 19.03.07 ועד 19.04.07
ומיום 13.06.07 ועד היום.
ב. מאסר מותנה של שמונה חודשים למשך שלוש שנים מיום שחרורו ממאסר, שלא
