אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> גזר דין בתיק פ 1599/06

גזר דין בתיק פ 1599/06

תאריך פרסום : 15/09/2009 | גרסת הדפסה
פ
בית משפט השלום באר שבע
1599-06
03/10/2006
בפני השופט:
יעל רז-לוי

- נגד -
התובע:
לשכת תביעות מרחב נגב - באר שבע
עו"ד ליאת רותם
הנתבע:
שמולביץ מיכל
עו"ד דייגי
גזר דין

פתח דבר

הנאשמת הורשעה עפ"י הודאתה בעבירות של איומים, הטרדה באמצעות מתקן בזק, תקיפת שוטר ותקיפה הגורמת חבלה של ממש.

כתב האישום אשר מונח בפני ביהמ"ש מכיל שני אישומים- האחד כנגד פקידת הסעד המחוזית המטפלת בעניינה של הנאשמת וכן עבירות כלפי שוטרים. האישום השני, עניינו עבירות אלימות שבוצעו כלפי הוריה, תוך גרימת חבלות של ממש לשניהם.

בהתאם לכתב האישום - בתאריך 28.2.06, במהלך שיחת טלפון בין הנאשמת לבין פקידת הסעד המחוזית, הגב' מרים בן עטר ,איימה הנאשמת בפגיעה שלא כדין בגופה של המתלוננת, בכך שאמרה לה כי תהרוג אותה, תרצח אותה ותגמור אותה. כמו כן אמרה לה כי היא אינה מפחדת לשבת עליה 20 שנה בכלא. עוד נאמר בכתב האישום כי באותו מועד התקשרה הנאשמת עשרות פעמים לטלפון של המתלוננת ואיימה עליה בפגיעה שלא כדין בכך שאמרה לה שתרצח אותה.

במועד מאוחר יותר ביום 8.3.06 במהלך שיחת טלפון בין המתלוננת לנאשמת היא איימה עליה שוב כי תרצח אותה. באותו מועד במשרדי הרווחה בקרית הממשלה איימה הנאשמת על המתלוננת בכך שאמרה לשוטרים שהגיעו למקום:" יא זבלים איזה מן שוטרים אתם אני ארצח את הפקידה רק שאצא ממעצר אני לא מפחדת מכם". כמו כן כאשר הובלה בניידת איימה על השוטרת וכן תקפה אותה בכך שהכתה אותה בראשה ודחפה אותה בתוך הרכב.

עוד מצוין בכתב האישום כי האיומים החלו עוד מחודש דצמבר ועד 28.2.06 והמתלוננת- פקידת הסעד המחוזית, חששה להתלונן על כך שמא תפגע הנאשמת בעובר שבבטנה.

בהתאם לאישום השני שבכתב האישום, הנאשמת תקפה את אביה המאמץ בכך שהכתה אותו באמצעות הליכון וכתוצאה מכך נגרמו לו שטפי דם וכן הכתה את אימה בכל חלקי גופה וכתוצאה מכך נגרמו לה חבלות ושטפי דם.

טענות הצדדים

ב"כ המאשימה בטיעוניה ציינה כי המדובר בנאשמת אשר מוכרת שנים רבות למערכת הפסיכיאטרית וכי הרקע של הנאשמת הוא מורכב, עם זאת טענה כי מדובר בנאשמת אשר לא בוחלת להשתמש באלימות ומתפרצת כלפי כל אחד וכפי שפורט באישום השני, קיימת אלימות חמורה במיוחד כלפי הוריה המאמצים אשר הינם אנשים מבוגרים מאוד ,כאשר הדגישה כי כמתואר באישום השני  תקפה הנאשמת את אביה עם הליכון והשליכה עליו כסא. כיון שהנאשמת בעבר ובהווה לא בוחלת להפנות אלימות כלפי כל אחד, טענה כי יש צורך בענישה ממשית ומוחשית. לאור האמור ציינה ב"כ המאשימה כי העונשים שהוטלו עד היום על הנאשמת כ - 8, 9 חודשי מאסר לא הועילו ועל כן  עתרה להטלת מאסר ארוך וממושך.

ב"כ הנאשמת הדגיש כי חובה על בית המשפט במקרה זה לנקוט במידת הרחמים ולא למצות את הדין עם הנאשמת. הוא ציין עבירות האלימות בוצעו כל פעם על רקע רצונה של הנאשמת להרות וסביב הוצאת התינוק מחזקתה.

במקרה זה הנאשמת ילדה ואיש מהרשויות לא ידע כי היא בהריון וכאשר הדבר התגלה לרשויות הסעד והם נכנסו לתמונה ואז אירעו האירועים נשוא כתב האישום. עוד הדגיש כי לנאשמת רקע אישי לא קל, היא מאובחנת כסובלת מהפרעת התנהגות, הפרעות אישיות והיא גדלה במוסדות  ובמשפחות אימוץ ועל כן ביקש לנהוג בה במידת הרחמים. עוד ציין כי לגבי תקיפת ההורים היא מביעה חרטה והדבר קרה בעת שנודע לה כי ככל הנראה ההורים הם שהעבירו המידע לפקידת הסעד. מכל האמור ביקש לנהוג במידת הרחמים ולהסתפק בתקופת מעצרה.

הנאשמת במסגרת המילה האחרונה הביעה חרטה על תקיפת הוריה, ציינה כי דברי עורך דינה רגשו אותה והיא חשה שהוא מדבר בשמה וציינה כי היא מאוד מצטערת וכי היא לא תתקוף יותר.

דיון והכרעה

מלאכת גזירת הדין אינה קלה ומקרה זהו הינו אחד מאותם מקרים קשים ומורכבים אשר  שיקולים רבים ואיזונים שונים מתנגשים זה בזה ועל בית המשפט לבחון מהו האיזון הראוי ומכאן לגזור את הענישה הראויה בעניינה של הנאשמת שבפניו.

אכן המדובר במקרה מורכב ובסיפור חיים לא פשוט כלל ועיקר של הנאשמת עצמה. כפי שציין בא כוחה וכך עולה גם מעיון בחוות הדעת הפסיכיאטרית שהוגשה בעניינה מיום 29.3.06. מעיון בחוות הדעת עולה כי הנאשמת גדלה במשפחות אימוץ ומוסדות, וכי היא מוכרת למערכת הפסיכיאטרית מגיל צעיר כאשר הייתה במעקב מרפאתי לאורך השנים, היא אובחנה כלוקה בהפרעת אישיות ובהפרעת התנהגות. עוד עולה כי הבעייתיות בהתנהגותה של הנאשמת הינה כי יש בה קווים אימפולסיביים ובעיה של דחפים תוקפניים.

עם זאת ברור מחוות הדעת כי הנאשמת כשירה לעמוד לדין ואחראית למעשה והיא אינה סובלת ממחלת נפש כלשהיא אלא מהפרעת אישיות. עוד עולה מחוות הדעת כי הנאשמת אינה משתפת פעולה די הצורך בנטילת הטיפול התרופתי כאשר קיים הצורך בקבלת טיפול תרופתי כדי להגן על עצמה.

הנאשמת ילידת  שנת 1974 -  כבת 32 כיום ועד כה צברה לחובתה 13 הרשעות קודמות החל משנת 1992. מעיון בגיליון הרשעותיה הקודמות עולה כי הרשעותיה עניינם רובן ככולן עבירות אלימות פיזית ומילולית,כלפי שוטרים וכלפי אחרים ובכלל זה- העלבת שוטרים, תקיפת שוטרים,  איומים, התנהגות פרועה במקום ציבורי, עבירות תקיפה שונות, סיכון חיי אדם בנתיב תחבורה, היזק לרכוש, זילות בית המשפט וכיו"ב בעבירות מסוג זה.

עינינו הרואות כי המדובר בנאשמת אשר חוזרת ומבצעת עבירות אלימות חמורות על פני שנים רבות. בעניין זה יוער כי בא כוחה המלומד של הנאשמת ציין כי העבירות קשורות להולדת ילדיה והבעייתיות סביב כך, אך מגיליון הרשעותיה עולה כי  הנאשמת ביצעה עבירות החל משנת 1994ועד שנת 2001 בתכיפות די רבה, כאשר אכן מאז המאסר האחרון בשנת 2001 לא נרשמו לחובתה עבירות נוספות. הנאשמת אף ריצתה בעבר מאסרים קודמים החל משנת 1994- בתחילה למשך 4 חודשים ולאחר מכן למשך תשעה חודשים , שבעה חודשים ושוב מאסר של תשעה חודשים בשנת 2001.

בענייננו הנאשמת שוהה במעצר כשבעה חודשים ומכאן שלמעשה זוהי הפעם הרביעית בה היא שוהה במאסר או במעצר. התמונה המצטיירת הינה כי מאסרים קודמים לא הרתיעו את הנאשמת מלחזור ולבצע עבירות ואף עבירות חמורות הן כלפי פקידת הסעד, הן כפי שוטרים והן תקיפה אלימה של הוריה המאמצים המבוגרים.

אין ספק כי לנאשמת סיפור חיים לא קל ואף נסיבות ביצוע העבירה כלפי פקידת הסעד, הוסברו על ידי בא כוחה בקשר עם העובדה כי רשויות הרווחה סברו כי יש להוציא מחזקתה את ילדתה.

וככל הנראה זה היה הרקע אף לביצוע  עבירות האלימות החמורות כלפי הוריה.

עם זאת, גם אם נלך לשיטת בא כוחה, הרי העובדה כי הנאשמת ביצעה את העבירות כשהיא שרויה בסערת רגשות אין בה  כדי להוות נסיבה משמעותית לקולא. משנקבע כי הנאשמת כשירה לעמוד לדין ואחראית על מעשיה, הרי על בית המשפט לשקול את מעשי הנאשמת תוך בחינת האינטרסים השונים שהוא מחויב בבחינתם ובכלל זה הגנה על שלום הציבור בכלל ועל עובדי ציבור בפרט.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ