אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> גזר דין בתיק פ 1478/07

גזר דין בתיק פ 1478/07

תאריך פרסום : 10/09/2009 | גרסת הדפסה
פ
בית משפט השלום באר שבע
1478-07
23/09/2007
בפני השופט:
ד. מגד- סגן נשיא

- נגד -
התובע:
מדינת ישראל
עו"ד משה ארץ קדושה
הנתבע:
גיעאן יצחק
עו"ד נאצר אלאטעונה - ס.צ
גזר דין

1.         הנאשם הורשע על פי הודאתו, במסגרת הסדר טיעון, לאחר שחזר בו מכפירתו, בכתב אישום מתוקן, בעבירת תקיפה, לפי סעיף 380 לחוק העונשין התשל"ז - 1977 (להלן: "החוק")  ועבירת איומים, לפי סעיף 192 לחוק.  מכתב האישום המתוקן עולה, כי במהלך 5 חודשים שקדמו להגשת כתב האישום, היו הנאשם והמתלוננת ידידים. בתאריך 26.1.07 בעת שהיה בגילופין, הנאשם תקף אותה, בכך שהיכה ובעט בה בכל חלקי גופה. כתוצאה מהתקיפה נזקקה המתלוננת לטיפול רפואי.  בסמוך איים עליה בכך שהצמיד לגרונה חפץ (בכתב האישום המקורי נכתב כי הצמיד לגרונה סכין) ואמר לה, כי ירצח אותה.  

            הנאשם צירף והורשע על פי הודאתו בת.פ 2008/07 (תיק פ.א. 9153/07 תחנת באר-שבע), שענינו הפרת הוראה חוקית.

בהסדר הטיעון סוכם, כי לאחר שתתקבל חוו"ד שיערוך הממונה על עבודות השירות, תעתור המאשימה לגזור על הנאשם מאסר בפועל ומאסר מותנה וההגנה תבקש, כי בית המשפט יסתפק בתקופה בה היה הנאשם עצור מאחורי  סורג ובריח.

2.         בטיעוניה לעונש עמדה התובעת על חומרת העבירות שנעברו ובמיוחד על עבירת האיומים, שהתבצעה באמצעות הצמדת חפץ לגרונה של המתלוננת. התובעת ציינה את עברו הפלילי המכביד של הנאשם, הכולל עבירות רבות, לרבות עבירות אלימות, איומים ותקיפת בן-זוג, שנעברו במשך תקופה לא קצרה.  התובעת סברה, כי עסקינן בנאשם, שלא השכיל לנצל הזדמנויות שבית המשפט נתן לו בעבר, שכן לא השית עליו עונשים משמעותיים. לכן, לדעתה, הגיעה העת לגזור עליו עונש מרתיע, אשר יציב בפניו גבולות וימחיש לו את חומרת מעשיו.  היא ביקשה שלא להסתפק במאסר לריצוי בעבודות שירות, ולגזור עליו  עונש מאסר בפועל בבית סוהר וכן מאסר מותנה.

הסניגור טען,  כי אף שאינו מקל ראש בעבירות שהנאשם עבר, אין נשקפת למתלוננת סכנה, שכן אינה אשתו ולכן קטן הסיכוי כי גם בעתיד יתקיים ביניהם קשר.   הוא עמד על מהות הסדר הטיעון, שכלל את הסכמת המאשימה לקבלת חוו"ד מטעם הממונה על עבודות השירות. לדעתו, הסכמתה זו מחייבת אותה, שכן נטעה  בלב הנאשם סוג של ציפיה.  הסניגור הוסיף וטען, כי במסגרת הסדר הטיעון, הנאשם שוחרר ממעצרו, גם כן בהסכמת המאשימה, ויש לשקול זאת לקולא. עוד טען, כי הנאשם היה עצור מאחורי סורג ובריח לתקופה לא קצרה, ופרט את נסיבותיו האישיות, המתייחסות לגילו ולמחלות מהן הוא סובל.  לסיכום ביקש, שלא לגזור עליו מאסר בפועל, ולחילופין עתר להשית עליו עונש מאסר לריצוי בעבודות שירות, ולהתחשב בתקופת מעצרו.

לנאשם ניתנה זכות המילה האחרונה. הוא הביע צער על מעשיו וטען, כי מזה 8 חודשים  סבל סבל רב, שכן 3.5 חודשים היה נתון במעצר וביתרת התקופה היה במעצר בית מלא.  משום שנבצר ממנו  במהלך תקופה זו לעבוד, צבר חובות בסך 5,000 ש"ח לחברת חשמל. חברת עמידר מתכוונת לפנותו מביתו.  הנאשם הוסיף וטען, כי הוא אמור לעבור ניתוח וכי למד את הלקח שכן "היום אני פוחד להתקרב לבחורות" (כלשונו).

3.         על עבירת התקיפה, שנעברה בעת שהנאשם נתון להשפעת משקאות משכרים, אין צורך להכביר מילים.  המתלוננת הוכתה מכות קשות ונזקקה לטיפול רפואי. 

            אך גם עבירת האיומים, שנעברה באמצעות הצמדת חפץ לגרונה של הנאשמת, אינה נופלת בחומרתה מעבירת התקיפה. בית המשפט רואה בחומרה את עבירת האיומים לכשעצמה. בסוגיה זו, ראוי להפנות לדברי בית המשפט העליון, כדלקמן:

  "האיום הוא, אפוא, ביטוי שהמשפט מטיל עליו מגבלות תוך פגיעה בחופש הביטוי וזאת, כדי להגן על ערכים אחרים ובהם שלוות נפשו, בטחונו וחירות פעולתו של הפרט. האיום מסכן את חירות פעולתו של הפרט שכן, פעמים רבות, כרוך האיום גם בציפיה להתנהגות מסוימת מצד המאוים שהמאיים מבקש להשיג באמצעות השמעת האיום". (ראה: רע"פ 2038/04 - שמואל לם נ. מדינת ישראל . תק-על 2006 (1), 66 ,עמ' 70).

4.         בת.פ. (תל-אביב-יפו) 4537/05 - מדינת ישראל נ' אברמישוילי גבריאל  תק-של 2006

(2), 20081 ,עמ' 20083 פסק בית המשפט:

"במקרה הנוכחי, מעשה של איום בסכין, תופעה נפוצה במקומותינו, המתפתחת לא אחת לאלימות קשה ופגיעת פיזית במאויים, מחייב עונש מרתיע. מדיניות הענישה אינה מקלה במקרים מסוג זה. מצד העבירה, אי הרשעה בעבירות האלימות בהן הורשע הנאשם, עלולה להתפרש, אפוא, כסלחנית במידה בלתי סבירה. ובאשר לפגיעה בשיקום הנאשם, לא שוכנעתי כי בנסיבות שפורטו לעיל, הנזק שיגרם יהיה בלתי מידתי להרשעה".הדברים יפים לענייננו בשינויים המחויבים, הנובעים גם מתיקון כתב האישום.

5.         לצערנו המציאות מוכיחה, שלארועים מסוג זה דינמיקה משל עצמם והדברים יוצאים מכלל שליטה מהר מאוד ומסתיימים לעתים בטרגדיות של ממש.  גם אם לא נגרמת פגיעה פיזית, יש במעשה האיום כדי לגרום לקורבן העבירה לטראומה ולנזק נפשי, מהם הוא עלול לסבול כל ימי חייו.  כאמור לעיל, הנאשם עבר את העבירות כאשר היה בגילופין וגם זו נסיבה לחומרה. 

זאת ועוד: אין זו הפעם הראשונה שהנאשם מסתבך בעבירות אלימות. לחובתו  18 הרשעות קודמות במגוון עבירות, רובן בתחום עבירות האלימות לרבות: תקיפה, תקיפת בן-זוג, תגרה במקום ציבורי, היזק לרכוש במזיד, איומים, התנהגות פרועה במקום ציבורי וכיוצ"ב.  עבירות אלה מלמדות, כי לא הפנים ולא למד את הלקח הראוי ממעשיו. מאידך, אציין, כי מאז שנת 2001, חלה הפוגה בפעילותו העבריינית, שכן למעט העבירות נשוא התיק שבפנינו, לא הסתבך בפלילים.  הנאשם מעולם לא ריצה עונש מאסר מאחורי סורג ובריח.

6.         צדקה התובעת בטענותיה לעונש, לאמור, כי ראוי היה להחמיר עם הנאשם. בה בעת, שומה על בית המשפט להניח על כף הזכות  שבמאזניה משפט וחריצת הדין את השיקולים הפועלים לטובת הנאשם.  לקולא התחשבתי בהודאתו באשמה, שחסכה זמן שיפוטי יקר, ומנעה את הצורך להעיד את המתלוננת, על עוגמת הנפש הכרוכה בכך. נתתי ליבי לתקופה הארוכה, יחסית, בה היה עצור מאחורי סורג ובריח. יש לקוות שמעצר זה לימד אותו שיעור בל ישכח. לקחתי בחשבון, כי היה משוחרר, תקופה לא קצרה ,בתנאי מעצר בית מלא, וכי במשך זמן ממושך נבצר ממנו לעבוד ומצבו הכלכלי הורע. התחשבתי גם בנסיבותיו האישיות ובמחלה בה לקה, המצריכה ניתוח. בשל כל אלה לא אחמיר עימו.

7.         אשר על כן אני גוזר עליו את העונשים כדלקמן:

            א.         6 חודשי מאסר לריצוי בעבודות שירות.

הנאשם ירצה את עונשו במעש באר-שבע רח' מקס בינטי  3 באר-שבע. בימים א' עד ה' בין השעות 08:00 עד 15:00. בערבי חג וחול המועד יועסק הנאשם כנהוג במקום העבודה ואם לא עבד באותו יום בנסיבות הקשורות בו או משום שהמקום סגור  - יחוייב ביום עבודה מלא. החל מתאריך 6.11.07 ובפיקוח מר דן הרשקוביץ.  לא מצאתי לנכון להפחית מתקופת מאסר בת 6 חודשים את ימי המעצר,  מהנימוקים  לחומרה שפורטו לעיל.

ב.         12 חודשי מאסר על תנאי והתנאי הוא שתוך 3 שנים מהיום לא יעבור עבירות אלימות המסווגות כפשע.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ