אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> גזר דין בתיק פ 1270/06

גזר דין בתיק פ 1270/06

תאריך פרסום : 16/09/2009 | גרסת הדפסה
פ
בית משפט השלום באר שבע
1270-06
06/09/2006
בפני השופט:
ג. אמוראי

- נגד -
התובע:
מדינת ישראל
עו"ד דקלה סרן
הנתבע:
אחמד מסבאח
עו"ד כץ דויד
גזר דין

הנאשם הורשע על פי הודאתו בעובדות כתב האישום בעבירה של בריחה ממשמורת חוקית לפי סעיף 257(1) לחוק העונשין, תשל"ז- 1977. בכך שביום 5.02.01 יצא הנאשם לחופשה בת 48 שעות מכלא "אשל" בו ריצה מאסר בגין עבירות סחר בסמים. הנאשם לא חזר לריצוי עונשו. ביום 17.02.05, בחלוף ארבע שנים, הנאשם נתפס ונעצר בירושלים.

ב"כ המאשימה בטיעוניו לעונש מיום 09.03.06 מציין, כי הנאשם בעל עבר פלילי רב בגין עבירות סמים, כי מדובר בעבירה מתמשכת לאורך 4 שנים בה הנאשם עושה דין לעצמו ובכך ישנה חומרה נוספת. ב"כ המאשימה הגיש פסיקה ולאור זאת מבקש להטיל על הנאשם מאסר בפועל ארוך ומרתיע שירוצה במצטבר לעונש אותו הוא מרצה היום, מאסר על תנאי לתקופה ארוכה וקנס.

מנגד ב"כ הנאשם בטיעוניו לעונש מיום 12.06.06 עתר שלא למצות את הדין עם הנאשם. לנאשם זו העבירה הראשונה בה הוא מפר את אמון בית המשפט ושב"ס, בתקופה בה נמלט מהמאסר לא ביצע עבודות שירות, והנאשם יצא לפני כן למספר חופשות וחזר. במהלך אותה חופשה ספציפית ממנה לא חזר ארעה טרגדיה, בנו ואביו של הנאשם נהרגו בתאונת דרכים בירדן.

בהמשך טיעונו ביום 12.07.06 טוען ב"כ הנאשם כי הנאשם היום נשוי ולו ילד בן 22 חודשים, הנאשם לא ביצע עבירות כל תקופת בריחתו. אשתו גרה בחברון אין מי שיפרנס אותה ומצבה הכלכלי לא טוב. הנאשם הפסיק להשתמש בסמים, הנאשם השתתף במספר קורסים וכן השלים השכלת יסוד.

הנאשם נענש בכך שלא יצא לחופשות, לא עלה לוועדת שליש. במשך שנה מהיום שנתפס לא הוגש כתב אישום והיום הוא עצור בתיק מאז פברואר.

דברי הנאשם מיום 12.06.06- "התאונה היתה ב- 6.02.01 ישבתי על סחר בסמים, הרואין בכמויות קטנות. היה לי ילד אחד שגודל ע"י אבי והילד הוא מאישה גרושה שהיא בירדן. הילד היה בן 10, קראו לו יצחק. הוא נולד בירדן. התאונה היתה בירדן בעמאן. התאונה הייתה ב- 6.02.01, הודיעו לי יום לאחר מכן, ב- 7.02.01 בבוקר. איבדתי את ההכרה וראיתי את עצמי מסתבך. אמרתי לעצמי שאם כבר הסתבכתי אז מה אני אעשה?".

ביום 12.07.06 הנאשם הביע חרטה על מעשיו שלדבריו לא היו מתוכננים ואז הוא היה נרקומן והיום המצב שונה, הוא השתקם.

הנאשם יליד 1966 כיום בן 40.

הנאשם בעל עבר פלילי רב, לחובתו 9 הרשעות קודמות, שעיקרן עבירות סמים כאשר ההרשעה האחרונה הינה מיום 14.05.00.

העבירה בה הורשע הנאשם חמורה ביותר המדובר בניצול והפרת האמון שניתן בו. כאשר שוחרר לחופשה שב"ס נתן בו אמון שיקיים את תנאי השחרור ויתייצב במועד להמשך ריצוי מאסרו אך הנאשם במשך כארבע שנים לא עשה כן.

במקרים אלו רק ענישה מחמירה תבהיר את חומרת המעשה וכן תעביר מסר ברור וחד משמעי כי אל להם לאותם אסירים היוצאים לחופשה להמלט מתשלום חובם לחברה בריצוי העונש ולעשות דין לעצמם, עליהם להתייצב בכלא במועד שנקבע.

לעניין רמת הענישה - רע"פ 11292/04 פרץ נפתלאייב נ' מדינת ישראל, תק - על 2005 (1), 630.

וכן ע"פ (ב"ש) 7219/03 אלנבורי מוחמד נ' מדינת ישראל, תק-מח 2004 (4) "בענייננו הפער בין שמונה חודשים לארבעים חודש אכן משמעותי. ואולם, הפער בין בריחה של שלושה חודשים לבריחה של כמעט 3 שנים משמעותי באותה מידה - ולשם הדיוק, אף יותר".

היה על הנאשם לחזור בתום החופשה להמשך ריצוי עונשו ולפנות בדחיפות לרשויות שב"ס וכל רשות אחרת ולהביא בפניהן את עובדת הטרגדיה שארעה לו. הנאשם בחר לא לחזור בתום החופשה (48 שעות) ובמשך 4 שנים לאחר מכן, לא הסגיר עצמו, עד שנתפס ונעצר. במהלך 4 שנות בריחתו התחתן נולד לו ילד ואף הפסיק עיסוקו בסחר בסמים והפסיק שימוש עצמי בסמים.

ביהמ"ש מחוייב להעדיף את שיקול ההרתעה הכללי שנוגע להרתעת כלל האסירים שמרצים עונשי מאסר בפועל ואת שיקול ההרתעה הפרטי ביחס לנאשם, שהינו אסיר נמלט, על פני השיקול של נסיבותיו האישיות של הנאשם, וזאת לנוכח מהות העבירה, חומרתה ומשכה (ארבע שנים).

יחד עם זאת, ביהמ"ש שוקל (וכך ראוי) גם את שיקולי נסיבותיו האישיות של הנאשם ושיקומו, אך זאת בסדר עדיפות שני ומשני.

ב"כ הנאשם התבקש בהחלטת בית המשפט לגבות את הטענות העובדתיות לעניין נסיבותיו האישיות של הנאשם ואירוע התאונה במסמכים. זאת לא נעשה למעט צילום תעודת זהות בה מצויין כי הנאשם גרוש, שיחה של ב"כ הנאשם עם בן דודו של הנאשם המאמת את גרסתו וכן ציין ב"כ הנאשם בפני בית המשפט כי אין בידו מסמכים לאימות וזאת כי לשם כך יש להגיע לירדן אך אין אפשרות כלכלית לכך. ביהמ"ש התרשם מדברי הנאשם כי אכן ארעה במהלך היותו בחופשה תאונת דרכים לאביו ובנו בירדן בה נהרגו.

לאחר ששקללתי את מכלול שיקולי הענישה, הנני דן את הנאשם לעונשים הבאים:

  1. מאסר בפועל לתקופה של 18 חודשים במצטבר לכל תקופת מאסר אותה הוא מרצה כיום.
התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
קוד אבטחה
הקש קוד אבטחה*
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ