אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> גזר דין בתיק פ 1200/04

גזר דין בתיק פ 1200/04

תאריך פרסום : 04/10/2009 | גרסת הדפסה
פ
בית משפט השלום באר שבע
1200-04
23/03/2005
בפני השופט:
ד. מגד- סגן נשיא

- נגד -
התובע:
מדינת ישראל - משטרת ישראל
עו"ד סימונה ויניק
הנתבע:
גבר (אלג'בור) גבר (ג'אבר) בן מחמד
עו"ד שמואל זילברמן
גזר דין

1.         הנאשם יליד 1975, המתגורר ברהט, הורשע על פי הודאתו, בהסעה, העסקה והלנה שלא כדין, עבירה לפי סעיף 12 א (ג) (1) לחוק הכניסה לישראל התשי"ב - 1952. מכתב האישום עולה כי בתאריך 4.9.03 הסיע ברכבו 4 תושבי שטחים המתגוררים בחברון ללא היתר כדין. 

2.         לנאשם הרשעה מאוחרת בת.פ. 1290/04 בגין מעשה מגונה בפומבי, עבירה לפי סעיף 349 (ב) לחוק העונשין התשל"ז - 1977, שבגינה נדון למאסר בעבודות שירות  ומאסר מותנה.

            ב"כ המאשימה עתר לגזור עליו בתיק דנא  מאסר בפועל, כעולה מהלכת ח'טיב, מאסר מותנה וקנס.  ב"כ הנאשם טען, כי אם היה מבקש לצרף את התיק דנא לת.פ. 1290/04, סביר להניח כי העונש שהיה מושת עליו, לא היה עולה בחומרתו בהרבה על זה שנגזר בפועל.  עוד טען, כי לא יתכן שהמאשימה תדבר בשני קולות דהיינו, מחד- תסכים לשחררו בערבות עצמית בלבד, ומאידך - תבקש לגזור עליו עונש קשה. עוד טען, כי הממשלה מתירה כיום לעובדים זרים רבים להכנס לתחום המדינה והמצב הבטחוני נרגע.  הוא הוסיף וטען, כי הנאשם לא קיבל תמורה מתושבי השטחים עבור ההסעה,  (אמרתו בחקירתו במשטרה נ/1), ביקש להתחשב בנסיבותיו האישיות, במצבו המשפחתי, בהודאתו, בהעדר הרשעות קודמות בכך שהסיכון להישנות העבירה אינו קיים ולהסתפק בעונש קל, כעולה מהפסיקה שהציג.   

3.         טענת הסניגור, כי צירוף התיק דנא לת.פ. 1290/04 לא היתה מוסיפה על העונש שנגזר בו,  אינה מקובלת עלי.  בת.פ. 1290/04 הושת על הנאשם עונש קל כתוצאה מהסדר טיעון.  זה נבע מקושי ראייתי, שעמד לתביעה לרועץ, שהתבטא בהתנגדות הורי המתלוננות, 3 ילדות בנות 12 - 13 כי יעידו נגד הנאשם. קושי נוסף נבע ממסדרי זיהוי  שערכה בהעדר הסניגור, למרות שהודיע לה שלא יוכל להתייצב במשטרה בשל התחייבות קודמת. זאת ועוד: אינני מקבל את טענת הסניגור לפיה המאשימה מדברת כביכול בשני קולות. אין לשיקולי התביעה לגבי מעצר או שחרור נאשם בטרם מתן גזר-דין ולא כלום עם שיקוליה במסגרת טיעוניה לעונש. בשלב מעצר עומדים על הפרק בעיקר שיקולי מסוכנות מזה, ובחינת חלופת מעצר הולמת מזה. נוכח סיום החקירה, העדר הרשעות קודמות, או חשש להמלטות מהדין, לא מצאתי פגם בהתנהלות המאשימה, ששחררה את הנאשם בערבות.  כמובן שאין להחלטת מעצר או שחרור בנסיבות של טרם מתן גזר-דין כדי להשפיע על שיקולי הענישה, שהם שיקולים מסוג אחר, השמים דגש על גמול והרתעה מחד, ושיקום הנאשם (שיקול שאינו רלבנטי לעניננו) מאידך. ראה: בש"פ 1286/02 עטרי אלדד נ. מדינת ישראל  תק-על 2002 (1) 587. טענתו כי המצב הבטחוני נרגע, אינה עולה, לצערנו, בקנה אחד עם המציאות העגומה בשטח, ויעיד הפיגוע הקשה שארע זה מכבר במועדון בתל-אביב, בו קופחו חיים של 5 קורבנות תמימים ונפצעו עשרות, חלקם קשה.  אין גם ממש בטענה, כי הממשלה פתחה את גבולות המדינה לכניסת עובדים תושבי שטחים.

4.         תכליתו של חוק הכניסה לישראל היתה למנוע כניסת זרים לארץ מנימוקים בטחוניים, חברתיים וכלכליים.  המחוקק התכוון להכביד ידו על הנכנסים לישראל שלא כדין. הדברים באו לידי ביטוי בדברי ההסבר להצעת החוק, אשר קדמה לתיקון האחרון שנעשה בסעיף 12 א לחוק הכניסה לישראל:

"עקב ההחרפה בפיגועי הטירור בתחומי ישראל ע"י תושבי האיזור, נוצר צורך דחוף להתמודד באופן אפקטיבי והרתעתי יותר בשיתוף הפעולה של אלו מתושבי ישראל, המסייעים לתושבי האיזור הנכנסים לישראל שלא כדין, ובכך פוגעים ביכולתם של גורמי הבטחון לפעול לסיכול כניסתם של גורמים עויינים לישראל. הצעת חוק זו באה לענות על צורך זה".

(הצעת חוק שהייה  שלא כדין (תיקוני חקיקה) (הוראת שעה) (תיקון מספר 7) תשס"א - 2001 עמ' 786.

5.         בית המשפט העליון נתן ביטוי מפורש לכוונת המחוקק וקבע בפסק-דין ח'טיב  כדלקמן:

"סבורני כי דברו של המחוקק וקולם של הפיגועים מחייבים את בתי המשפט לאחוז היום ברמות מידה עונשיות מחמירות יותר מאלה שבהם החזיקו, לפעמים, בעבר.  דברים אמורים במעשי עבירה העלולים להוליד מעשי זוועה נוראיים, ועל התגובה העונשית להיות חמורה וקשה.  אם אין עומדות לעבריין נסיבות יוצאות מגדר הרגיל, יש לגזור עליו - ואפילו הוא אדם מן הישוב שעשה מעשיו מתוך תמימות או מחמת צורך דוחק כלשהו - עונש מאסר לריצוי בפועל בלי מתן אפשרות להמירו בעבודות שירות".

על האמור בענין ח'טיב חזר בית המשפט העליון בהחלטות רבות. ראה: ר.ע.פ. 2194/04 חביש  נ. מדינת ישראל, ר.ע.פ. 3511/04 רפידי נ. מדינת ישראל, ר.ע.פ. 3444/03 משארקה נ. מדינת ישראל, ר.ע.פ. 10314/04 גאלולי נ. מדינת ישראל, תק-על 2003 (4), 197, ר.ע.פ. 6827/03 יונס נ. מדינת ישראל תק-על 2003 (2), 4057, ר.ע.פ. 1976/02 בוגה נ. מדינת ישראל (לא פורסם), ר.ע.פ. 6504/04 איוב כאפח נ. מדינת ישראל (לא פורסם), ר.ע.פ. 6071/04 חאזם חוויס נ. מדינת ישראל (לא פורסם).

6.         בר.ע.פ. 6071/04 חאזם חוויס  כתב כב' השופט לוי בענינו של מלין שוהים בלתי חוקיים, שאינו שונה באופן עקרוני ממסיעם, כדלקמן:

"את נכונותו של המבקש ודומיו לסייע לשוהים בלתי חוקיים, מנצלים גורמים עויינים לפעולות טרור קשות, שאת מחירן שילמו רבים בחייהם, ואחרים נושאים את צלקותיהם על גופם.  גורמי הבטחון ואכיפת החוק התריעו וחזרו והתריעו מפני הלנה והעסקה של שוהים בלתי חוקיים, אולם נראה כי  המסר  לא נקלט דיו ורבים מוסיפים לחטוא בכך.  במצב זה, מצווה מערכת המשפט לתרום את חלקה כדי להלחם בתופעה זו, ועל כן אין מנוס מגזירתם של עונשי מאסר בפועל מתוך תקווה שאלה ירתיעו את הרבים".

7.         בע.פ. 8486/04 מדינת ישראל נ. ברוך קל תק-מח 2004 (3) 2919, דן בית המשפט המחוזי בירושלים בערעור שהוגש בענינו של  תושב ישראל שהורשע בהסעת תושב שטחים וקבע:

" כי החובה להחמיר  בענישה בגין עבירות על חוק הכניסה לישראל, נובעת גם מכך שמדובר ב"מכת מדינה".

בר.ע.פ. 8787/03 מחמוד מנסור ואח' נ. מדינת ישראל תק-על 2004 (1) 353 פסק כב' השופט טירקל כדלקמן:

"עם התגברותה של הפשיעה בתחום עבריינות זה, והפיכתו למכת מדינה, נדחקים שיקולי קולא אלה לקרן זוית, וכל עוד לא הודברה מכה זו, עלינו להעמיד בראש שיקולי הענישה על עבירות אלה שיקולי תגמול והרתעה, למען ישמעו וייראו ולא יוסיפו עוד".

הדברים נאמרו אמנם לגבי מערערים שהורשעו בעבירות של החזקת סם מסוכן, אך  הם יפים לעניננו בשינויים המחוייבים.

8.         הסניגור תמך טיעוניו בפסק-הדין בע.פ. (חיפה) 1056/04 איוב כפאח           נ. מדינת ישראל תק-מח 2004 (2) 5126. בית המשפט המחוזי דן במורה בעל וותק של 17 שנים, אב ל - 4 ילדים, ללא הרשעות קודמות, ששירות המבחן המליץ להעמידו במבחן ללא הרשעה,  ולא מצא לנכון להתערב בעונש שנגזר בערכאה קמא.

            למותר לציין, כי הענישה היא אינדיבידואלית וכל מקרה נדון לפי נסיבותיו.  בע.פ. 138/02 אבולקיען סלמאן נ. מדינת ישראל (לא פורסם) דן בית המשפט המחוזי בבאר-שבע בערעור שהוגש על חומרת העונש שגזר בית משפט השלום בבאר-שבע (סגן הנשיא כתוארו אז כב' השופט נ. זלוצ'ובר) על מערער שהסיע במכוניתו 3 תושבי שטחים ושלא מנע פשע בכך שידע שאחד מהם עומד לחטוף תושב הרשות הפלסטינאית.  בית המשפט המחוזי הביע דעתו, שגם אם המערער היה מורשע בעבירת הסעה, ללא עבירה נילווית, לא היה מתערב בעונש, משום ש - 8 חודשי מאסר בפועל שהושתו עליו, אינו מהווה עונש חורג לחומרה. עוד ציין בית המשפט, כי חובה כפולה ומכופלת מוטלת על כל נהג ישראלי, המסיע נוסעים מהשטחים, לבדוק לפני תחילת הנסיעה אם הם רשאים להכנס ולשהות בישראל, שכן אחרת הוא מקל עליהם על המצאותם בישראל.  אליבא דידי, אין נפקא מיניה ואין למצוא נסיבה לקולא בכך שתושבי השטחים הוסעו בתוך שטח המדינה בכוונה לחצות את הגבול ולעבור לתחום הרשות הפלסטינאית כבמקרה שבפנינו, ובין אם ההסעה היתה בתמורה - אם לאו.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
קוד אבטחה
הקש קוד אבטחה*
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ