אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> גזר דין בתיק פ 1134/06

גזר דין בתיק פ 1134/06

תאריך פרסום : 18/12/2007 | גרסת הדפסה
פ
בית המשפט המחוזי באר-שבע
1134-06
12/06/2007
בפני השופט:
1. ר. אבידע
2. ח. סלוטקי
3. א. יעקב


- נגד -
התובע:
מדינת ישראל
עו"ד פרולה
הנתבע:
בילינסון יעקב
עו"ד עידו פורת
גזר דין

1.                   המשיב הורשע, על פי הודאתו בכתב אישום מתוקן, בביצוע עבירת חבלה חמורה בנסיבות מחמירות לפי סעיף 333+335 לחוק העונשין, התשל"ז-1977. הודאתו זו באה בעקבות הסדר טיעון אליו הגיעו הצדדים ואשר לא כלל הסכמה לענין העונש, למעט פיצוי כספי למתלונן בסך 15,000 ש"ח, אשר הופקדו זה מכבר בקופת בית המשפט.

2.                   האירועים המתוארים בכתב האישום המתוקן התרחשו על רקע סכסוך כספי בין הנאשם למתלונן. הנאשם, עובר לביצוע העבירה, הלווה למתלונן סכום כסף, אשר המתלונן, על אף הפצרותיו של הנאשם, נמנע מלהשיבו. על פי עובדות כתב האישום המתוקן, בתאריך 26/10/06, התקשר הנאשם למתלונן וביקש להיפגש עמו, על רקע החוב הכספי. במהלך השיחה התגלע ויכוח בין השניים. עוד באותו היום, בסמוך לשעה 18:00, הגיע הנאשם, יחד עם שניים אחרים, אל פתח ביתו של המתלונן בבאר-שבע וקרא למתלונן לצאת. המתלונן יצא מהבית יחד עם בנו הקטין ובין השניים התפתחו חילופי דברים ודחיפות הדדיות. בשלב זה, הנאשם הרים סכין שהיתה מונחת בסמוך לו ודקר את המתלונן בחזהו. בעקבות כך, הובהל הנאשם לבית החולים, שם אובחנה דקירה בחדר ליבו הימני, הכרתו אבדה והוא נזקק לניתוח דחוף בליבו. המתלונן אושפז ושוחרר רק כעבור ארבעה ימים.

הנאשם, כאמור, הודה בביצוע מעשים אלה.

3.                   תסקיר שירות המבחן, אשר נערך לנאשם, מלמד כי הנאשם, גבר כבן 54, נשוי ואב לשתי בנות, עלה לארץ בשנת 1990 מברית המועצות לשעבר והתיישב בבאר-שבע. בשנים האחרונות עבד כעצמאי בתחום השיפוצים, פרנס ודאג למשפחתו. הנאשם הוא חולה לב, בעברו שלושה צנתורים, והוא מטופל בתרופות בשל מחלת הסוכרת ממנה הוא סובל.

הגורמים הסוציאליים בשב"ס מדווחים, כי תפקודו של הנאשם במעצר הוא תקין ועל פי תעודות שהוגשו במסגרת הראיות לעונש, הנאשם השתלב ולמד קורסים שונים באגף החינוך בשב"ס. עוד דווח כי הנאשם יזם קשר עם הגורמים הסוציאליים במעצר, ופעילויותיו השונות מאופיינות בהתמדה ובהקפדה על לוח הזמנים מצידו.

להערכת שירות המבחן, המדובר הוא באדם נורמטיבי אשר ניהל במהלך השנים אורח חיים רגיל ודפוסי התנהגות עבריינים ואלימים לא מאפיינים אותו כלל. בשיחה עם בני משפחתו ציינו, כי לנאשם לא היו בעיות התנהגות בעבר. בנותיו ואשתו הביעו רצון לסייע לו בכל דבר אפשרי וההתרשמות היתה כי מדובר במשפחה נורמטיבית.

באשר לביצוע העבירה נשוא תיק זה, הנאשם לקח אחריות מלאה והביע חרטה כנה על מעשיו. הנאשם טען כי לא היתה לו כוונה לפגוע במתלונן, אולם במהלך הדחיפות ההדדיות המתוארות בכתב האישום, חש תחושת סכנה ואיום ולפיכך נהג כפי שנהג. למרות האמור, הנאשם מבין את חומרת מעשיו ואת ההשלכות שיש להתנהגותו על הקרבן ומגלה אמפטיה כלפיו.

התרשמות שירות המבחן היתה שקיים פער משמעותי בין תיאורי הנאשם את חייו וההערכה כי הנאשם הוא אדם נורמטיבי, אשר מצליח, דרך כלל, להתמודד עם קשייו, לבין ביצוע העבירה דנן וחומרת המעשה. פער כזה, יכול שנובע מקושי של הנאשם לזהות מכשולים רגשיים ומחשבתיים אשר תרמו להתנהגותו האימפולסיבית והתוקפנית בעת האירוע. המלצת שירות המבחן, לאור האמור לעיל, היתה שלא להטיל על הנאשם עונש של מאסר בפועל ולאפשר לו להשתלב בהליך טיפולי במסגרת שירות המבחן. הומלץ, בנוסף לפיצוי המתלונן, להעמיד את הנאשם למבחן במשך שנה ולהטיל עליו עונש מאסר אשר ירוצה בדרך של עבודות שירות.

4.                   במסגרת הראיות לעונש העידו אשתו ובתו של הנאשם ודיברו בשבחו. שתי העדות תיארו את הנאשם כאדם שקט והגון, ללא בעיות התנהגותיות אשר פעל תמיד לפתרון בעיות בדרכי שלום. העדות סיפרו כי מאז מעצרו של הנאשם התדרדר מצב המשפחה הן מהבחינה הכלכלית והן מהבחינה המנטאלית והן מבקשות להקל בעונשו על מנת שהמשפחה תוכל לחזור במהרה לחיי שגרה.

5.                   בטיעוני המאשימה לעונש, הדגיש ב"כ את הנזק החמור שנגרם למתלונן וטען כי למעשה חייו ניצלו בזכות הטיפול הרפואי שקיבל. החברה הישראלית, לטענתו, סובלת מ"תת תרבות הסכין" ולאחרונה אנו עדים למקרים בהם הסכין, לעיתים בשל סיבות של מה בכך, משמשת ככלי לפתרון סכסוכים, לא רק בידי עבריינים אלא גם בידי אנשים נורמטיביים. דווקא בעניינם של האחרונים יש לנקוט, לטענתו, בענישה מחמירה ומרתיעה. בקשת המאשימה היא כי יוטל על הנאשם, לבד מן הפיצוי המוסכם, עונש ממושך של מאסר בפועל ומאסר על תנאי, שיהיה בם כדי לתת מענה הולם לחומרת העבירה ולצורך ההרתעתי.

6.                   ב"כ הנאשם טען בטיעוניו לעונש, כי הנאשם, בתחילת מעצרו , נזקק אף הוא לטיפול רפואי בעקבות האירוע וחבלות אשר ספג במהלכו. הסניגור ציין כי המתלונן הוא אדם בעל עבר פלילי, ועובדה זו היתה ידועה לנאשם, לכן במהלך האירוע הנאשם חש סכנה לחייו ותחושה זו היא שהביאה אותו לביצוע העבירה דנן. נטען כי הנאשם נעדר עבר פלילי וזו הסתבכותו הראשונה עם החוק, וכי אף בעיני המתלונן הנאשם הוא אדם טוב והוא סולח לו (כעולה מפרוטוקול הדיון מיום 27/03/07). צוין כי הנאשם הודה במיוחס לו בכתב האישום המתוקן בהזדמנות הראשונה וחסך בכך זמן שיפוטי יקר. בקשת הסניגור, לאור מאפייניו היחודיים של המקרה, היא שלא להפוך את עניינו של הנאשם לסמל במאמץ למיגור תופעת השימוש בסכין ולהטיל על הנאשם עונש פחות בחומרתו.

7.                   הנאשם אף הוא ביקש לומר את דברו בפני בית המשפט וציין כי הוא מתחרט מאוד על המעשה, ביקש סליחה והביע את רצונו לחזור למשפחתו, עבודתו וחינוך ילדיו.

8.                   בבואנו לגזור את עונשו של הנאשם התלבטנו רבות, התלבטות לא קלה. כוונתו של הנאשם, בתחילה, היתה לעשיית מעשה טוב, והוא נענה למצוקת המתלונן, אשר היכרותו עמו היתה שטחית, והסכים להלוות לו סכום כסף. משלא נענה המתלונן להפצרותיו של הנאשם להשבת כספו, הפך הויכוח בין השניים לבעל מאפיינים אלימים, אז ביצע הנאשם את העבירה דנן. מחד, העבירה בה הורשע הנאשם היא חמורה. רבות נכתב בפסיקה על תופעת תת תרבות הסכין הפושטת בקרבנו ועל הצורך במיגורה, בין היתר באמצעות ענישה מחמירה דיה שיהא בה כדי להרתיע.

בע"פ 523/05 ויאם סלמה נ' מדינת ישראל, תק-על 2005(4), 3909 ,עמ' 3910, התייחס כב' השופט ג'ובראן לתופעת ה"סכינאות" הגוברת וקבע כך:

"מעשיו של המערער הינם חמורים מאוד. תקיפתו מלמדת עד כמה הפכה האלימות לתופעה נפוצה ומדאיגה בחברתנו. ברם, תופעה זו יש למגר וכפי שכבר נאמר על-ידי בית-משפט זה, הגיעה השעה להחמיר בענישתם של עבריינים בתחום זה ויפה שעה אחת קודם. החומרה היתרה שמעשי אלימות אכזריים כגון אלה, שהעבריין מבצע אותם במו ידיו, תוך שימוש בסכין, מחייבת את בתי המשפט להקשות את ליבם ולדחות נימוקים הנשקלים לזכותו של הנאשם בעבירות אחרות. מי שנוטל סכין בידיו ונועץ אותו בגופו של הזולת מהווה סכנה לציבור ויש להחמיר בענישתו".

בע"פ 175/05 מדינת ישראל נ' רונן שיטרית, תק-על 2006(1), 4387 ,עמ' 4389 נדרש בית המשפט העליון לענין זה, וקרא להחמרת דרכי הענישה במקרים כגון דא בקבעו כך:

"אני סבור כי החובה לשלוח מסר חמור, אשר יילחם בתת-תרבות הסכין הקטלנית, עולה במשקלה במקרה זה על נסיבותיו האישיות של המשיב. אם בזכות ההחמרה בעונשו של המשיב יתעורר ספק בקרב שולף סכין ויינצלו אף חייו של אדם אחד בלבד - דיינו".

כמו כן יש לקחת בחשבון, את הפגיעה החמורה במתלונן, אשר נפצע בליבו, נותח ואושפז בשל הדקירה האמורה.

9.                   מאידך, למקרה שבפנינו נסיבות ייחודיות ומקלות, אשר יש לתת עליהן את הדעת, ולהתאים את רמת הענישה לנאשם הספציפי העומד לדין, מכוח עקרון הענישה האינדיבידואלית ושיקולי השיקום.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ