אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> גזר דין בתיק פ 1133/06

גזר דין בתיק פ 1133/06

תאריך פרסום : 18/12/2007 | גרסת הדפסה
פ
בית המשפט המחוזי נצרת
1133-06
27/05/2007
בפני השופט:
שאהר אטרש

- נגד -
התובע:
מדינת ישראל
הנתבע:
אבו סלאח סלים
עו"ד אבו אחמד תאופיק
גזר דין

1.         תחילה כפר הנאשם בעובדות כתב האישום וטען, כי עשה את אשר עשה על מנת להרחיק את המתלונן ממנו. לאחר שמיעת עדותה של עדת תביעה מס' 1, רס"ב נאזק חילו, ושמיעת עדותו של עד תביעה מס' 2, רס"מ סאמר חליל, הודיעו ב"כ הצדדים בפתח  ישיבת ההוכחות השניה, כי הגיעו ביניהם להסדר טיעון, אשר בגדרו הנאשם יחזור בו מכפירתו, יודה בכתב אישום מתוקן ויורשע על סמך הודאתו; לגבי הטיעון לעונש, הוסכם כי התביעה תבקש להטיל על הנאשם עונש מאסר בפועל ראוי של שנה ומאסר על תנאי וההגנה תהא רשאית לטעון באופן חופשי.

2.         משחזר בו הנאשם מכפירתו והודה בעובדות כתב האישום המתוקן, הורשע בעבירה של חבלה חמורה בנסיבות מחמירות, עבירה לפי סעיפים 333+335(א)(1) לחוק העונשין, התשל"ז - 1977.

3.         על פי עובדות כתב האישום המתוקן הנאשם ומר מוחמד עבד אלנבי (להלן: " המתלונן") הינם קרובי משפחה המתגוררים באותו רחוב בנצרת. ביום 11.10.06 בשעות הערב הגיע המתלונן סמוך לביתו של הנאשם והחל דופק עם מקל על מעקה סמוך לבית; הנאשם שאל את המתלונן מדוע הוא מכה במקל ובתגובה איים המתלונן על הנאשם שיכנס לבית חזרה ולו ירצח אותו. ביום 12.10.06 בשעות אחר הצהריים, הגיע המתלונן סמוך לבית הנאשם שבאותה עת חנה את רכבו והחל מקלל אותו. הנאשם ירד מרכבו והמתלונן, שאחז מקל בידו, הכה את הנאשם באמצעות המקל על ידו של הנאשם ובגופו. הנאשם הצליח להוציא מידו של המתלונן את המקל, אך המתלונן לקח מקל נוסף והמשיך להכות את הנאשם. בתגובה, הנאשם הכה את המתלונן מספר מכות עם מקל, אז שכנים הפרידו בין השניים והנאשם עלה לביתו. מאוחר יותר, באותו יום, הגיע המתלונן פעם נוספת סמוך לביתו של הנאשם, קילל את הנאשם וזרק לכיוון ביתו חפצים. בתגובה ותוך שהוא צופה את האפשרות שבינו לבין המתלונן יתפתח עימות, ירד הנאשם מביתו שלא כדין והחל עימות בין הנאשם למתלונן, שבמהלכו הנאשם והמתלונן הכו זה את זה באמצעות הידיים ובמקלות (להלן: " העימות").

במהלך העימות, הוציא הנאשם מקל עבה שהיה בידו של המתלונן והחל חובט במתלונן באמצעות אותו מקל בכל חלקי גופו, עד שלבסוף חבט בראשו של המתלונן וגרם לו לשבר דחוס בגולגולת.

המתלונן הובהל לבית חולים פוריה ומאוחר יותר הועבר לבית חולים רמב"ם. בבתי החולים אובחנו אצל המתלונן שבר דחוס בגולגולת, קרע דו צדדי בקרום הריאה עם נפחת תת עורית, שבר בצלע, שבר פתוח בעצם השוק, נוזל בכמות קטנה בחלל הפריטונאלי, סביב הטחול, במיטת כיס המרה ובאגן ושיפשופים בכל הגוף. המתלונן נותח ואושפז.

במעשיו גרם המתלונן לנאשם חבלה חמורה בנסיבות מחמירות באמצעות מקל ושלא כדין הבאה לידי ביטוי בשבר באצבעות היד ושפשופים בחלקי גוף שונים.

4.         אף שאין חובה להגשת תסקיר של שירות המבחן, לאור בקשת הנאשם והסכמת המאשימה הוריתי על הגשת תסקיר של שירות המבחן אודות הנאשם, מבלי שהמלצות התסקיר יחייבו את המאשימה.

5.         בתסקירו מיום 21.3.07, סבר קצין המבחן שיש מקום להעדיף את השיקול השיקומי על פני השיקול העונשי על ידי העמדת הנאשם במבחן למשך שנה, שבמהלכה ישתתף בטיפול קבוצתי. בנוסף, המליץ קצין המבחן על עונש מאסר שיהא ניתן להמירו בעבודות שירות ועונשים מותנים העשויים לחדד לנאשם את כשלונו ולהרתיעו מהישנות מעשיו בעתיד. קצין המבחן הגיע להמלצתו דלעיל בשים לב להתרשמותו מקבלת האחריות של הנאשם והתחברותו לכשלונו ובהתחשב בעברו הנקי ונכונותו לבחון אלטרנטיבות בדרך טיפולית.

6.         קצין המבחן סקר, בין היתר, את נסיבותיו האישיות של הנאשם, שהינו בן 28, נשוי ואב לשניים, העובד בתחום הבניה והפיתוח, אשר גילה אכזבה עצמית מהתפתחות האירועים שהביאו למעורבותו בעבירה הנוכחית, שמבחינתו נתפסת ככשלון אישי. הנאשם סיים 10 כיתות לימוד לאחר מכן החל לעבוד עם אביו, שהינו קבלן בנין עצמאי ובהמשך עם קבלנים שונים. קשריו של הנאשם עם אחרים בדרך כלל נורמטיביים והנאשם נוטה להשקיע את רוב זמנו בעבודה ועם בני משפחתו. משפחתו של הנאשם מתפקדת בהתאם לנורמות המקובלות בחברה ללא בעיות חריגות. הנאשם מקבל אחריות מלאה לביצוע העבירה. לדבריו, הוא התקשה להימנע מעימות עם המתלונן ואיבד שליטה עצמית בעיקר מאחר והמתלונן הסיג את גבול ביתו, קיללו וניסה לתקוף אותו. בשיחתו עם קצין המבחן, דיבר הנאשם בכאב וצער על מעשיו. קצין המבחן התרשם מגילוי מודעות עצמית לחומרת מעשיו ולאיבוד השליטה שלו. עוד צויין בתסקיר, כי הנאשם התחבר לחומרת הפגיעה שגרם למתלונן והביע חרטה על מעשיו.

7.         לחובת הנאשם שני רישומים פליליים ללא הרשעה (ת/1) בגין עבירות של תגרה במקום ציבורי (משנת 1997), איומים והעלבת עובד ציבור (משנת 2001).

8.         ב"כ המאשימה ביקש לגזור על הנאשם עונש ראוי של מאסר בפועל למשך שנה ומאסר על תנאי. ב"כ המאשימה הדגיש בטיעוניו, כי הנאשם גרם למתלונן פציעות קשות כמתואר בכתב האישום לאחר שאיבד שליטה עצמית. לטענתו, יש להעביר מסר חד וברור לא רק לנאשם עצמו, שעד לביצוע העבירה נתפס כאדם נורמטיבי, אלא גם ובעיקר לאנשים נורמטיביים אחרים, שאם כבודם יפגע ויבחרו לעבור על החוק ולפגוע באחרים, בצורה כזו או אחרת, ייענשו במלוא חומרת הדין, לא כל שכן, כשהעבירה מבוצעת באמצעות כלי נשק, בין אם מדובר באלה, מוט, סכין או כלי נשק אחר, שהשימוש בהם טומן בחובו פוטנציאל סכנה בדרגת חומרה גבוהה ביותר. 

באשר לתסקיר שירות המבחן, טען ב"כ המאשימה, כי שיקולי בית המשפט אינם חופפים שיקולי שירות המבחן. לשיטתו, נסיבות המקרה ותוצאותיו החמורות מצדיקות מאסר בפועל לתקופה ממושכת. עוד טען ב"כ המאשימה, כי העובדה שגם נגד המתלונן הוגש כתב אישום (ת.פ. 1008/07 בבית משפט זה), אינה צריכה להקל בעונשו של הנאשם, שכן כל אחד ראוי שיקבל את העונש המגיע לו על חלקו באירוע. ב"כ המאשימה הוסיף וטען, כי בשל חומרת העבירה והצורך בענישה מחמירה יש ליתן משקל קטן יותר לנסיבותיו האישיות של הנאשם.

9.         מנגד, ביקש ב"כ הנאשם להעדיף את השיקול השיקומי שיש בו מחד כדי לחדד לנאשם את כשלונו ולעזור לו בבדיקה עצמית ובלמידת דרכי התמודדות יעילות אך מאידך לשמור אותו רחוק מאוירת העבריינים ובית הסוהר.

ב"כ הנאשם עמד בהרחבה הן על השתלשלות האירועים שהביאו לעימות בין הנאשם ובין המתלונן, הן על אישיותו של המתלונן, הידוע בשכונה כאדם בעייתי ובעל הרשעות קודמות (הסניגור הגיש את הרשעותיו הקודמות של המתלונן שנתקבלו וסומנו נ/4), והן על אישיותו של הנאשם. ב"כ הנאשם הדגיש בטיעוניו, כי המתלונן היה הגורם והיוזם של האירוע. בנוסף, טען ב"כ הנאשם, כי הנשק, עליו דיבר ב"כ המאשימה, הוא נשקו של המתלונן, שכן הנאשם ירד מביתו בידיים ריקות. ב"כ הנאשם הפנה אף לעובדות כתב האישום שהוגש נגד המתלונן בת.פ. 1008/07 (נ/5), לדו"ח הרפואי המתעד את מצבו ופגיעותיו של הנאשם (נ/6 ו-נ/7) ולתמונותיו של הנאשם אשר נפגע במהלך העימות (נ/1). עוד טען ב"כ הנאשם, כי אין המדובר רק במילים מעליבות, באיומים ובקללות אלא במעשים תוקפניים המשתקפים בתמונותיו של הנאשם ובפגיעות שנגרמו לו.

ב"כ הנאשם ביקש להתחשב בהודאת הנאשם, בחרטתו ובעובדה שעסקינן באדם נורמטיבי, תוך הפניה להתרשמותו החיובית של קצין המבחן מאישיותו של הנאשם ומחרטתו הכנה. כמו כן, ביקש ב"כ הנאשם להתחשב בעברו הנקי של הנאשם, שאין לחובתו הרשעות פליליות, אשר הודה בטעותו ולקח אחריות על ביצוע העבירה והביע רצון להשתתף בתהליך טיפול קבוצתי במסגרת שירות המבחן. 

לאור כל האמור, ביקש ב"כ הנאשם להסתפק בעונש של מאסר על תנאי, שיהא בו די כדי להרתיע את הנאשם; לחלופין, ביקש ב"כ הנאשם, כי במידה ויחליט בית המשפט לגזור על הנאשם מאסר בפועל, הוא מבקש לאמץ את המלצת קצין המבחן ולהורות על המרתו בעבודות שירות.

ב"כ הנאשם הפנה לע"פ 6960/02 מדינת ישראל נ' סלאח אבו חמד, ערעור על גזר דינו של בית המשפט המחוזי בנצרת מיום 11.6.02 בת.פ 1254/01 שניתן על ידי כב' השופטת הלמן, לפיו, הושתו על הנאשם 3 חודשי מאסר בעבודות שירות והמדינה חזרה בה מערעורה על קולת העונש. כמו כן, ב"כ הנאשם הפנה לת.פ. (נצרת) 205/05 מדינת ישראל נ' מחמוד בן חאפז זועבי (גזר דינו של כב' השופט האשם ח'טיב מיום 15.6.06) לפיו נדון הנאשם לעונש של 12 חודשי מאסר על תנאי. בנוסף, הפנה ב"כ הנאשם לת.פ. (נצרת) 1085/06 מדינת ישראל נ' נדאל בן מוסטפא מחאג'נה (גזר דינה של כב' השופטת מוניץ מיום 4.12.06) לפיו, הושתו על הנאשם 6 חודשי מאסר בעבודות שירות.

10.        בדבריו לענין העונש, אמר הנאשם כי הוא טעה, עבר את הגבול שלו והביע צער על כך והתחייב לא לחזור על מעשים כאלה בעתיד.

11.        נסיבותיו של מקרה זה אינן נסיבות שגרתיות. אין המדובר במתלונן תמים, כי אם, כפי שעולה מעובדות כתב האישום המתוקן, במתלונן אשר הציק והפריע לנאשם ואף תקף אותו עובר לעימות ביניהם. יום לפני העימות, הגיע המתלונן סמוך לביתו של הנאשם והחל דופק עם מקל על מעקה סמוך לבית. הוא איים על הנאשם כי ירצח אותו. למחרת היום שוב הגיע המתלונן סמוך לביתו של הנאשם והחל לקלל אותו ואף היכה אותו באמצעות מקל שאחז בידו; לאחר שהצליח הנאשם להוציא את המקל מידו של המתלונן, לקח המתלונן מקל נוסף והמשיך להכות את הנאשם, שגם הוא היכה את המתלונן מספר מכות עם מקל. עד כאן לא תמו מעשיו ומעלליו הפוגעניים של המתלונן. מאוחר יותר, הוא הגיע פעם נוספת סמוך לביתו של הנאשם, קילל אותו וזרק לכיוון ביתו חפצים. בהמשך, ירד הנאשם והתפתח עימות בין השניים שבמהלכו היכו זה את זה באמצעות הידיים ובמקלות.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ