אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> גזר דין בתיק פ 1122/08

גזר דין בתיק פ 1122/08

תאריך פרסום : 17/09/2009 | גרסת הדפסה
פ
בית משפט השלום באר שבע
1122-08
30/06/2008
בפני השופט:
ד. מגד- סגן נשיא

- נגד -
התובע:
מדינת ישראל - משטרת ישראל
עו"ד רוית מלכה
הנתבע:
מרגי דוד - הובא ע"י שב"ס
עו"ד ורד אברהם בהעברה מעו"ד אמיר ברק
גזר דין

1.         הנאשם הורשע על פי הודאתו במסגרת הסדר טיעון בצירוף תיקים כמפורט להלן:

א.         תפ. 1122/08 (כתב אישום מתוקן) - תקיפה  בנסיבות מחמירות, שתי עבירות לפי סעיף 379+382 (ב) (1) לחוק העונשין, התשל"ז- 1977 (להלן: "החוק") ואיומים, שתי עבירות לפי סעיף 192 לחוק. מכתב האישום המתוקן עולה, כי בתאריך 7.1.08 תקף הנאשם את בת זוגו שרה סגל (להלן: "המתלוננת") בכך שדחף אותה והצמידה לקיר. כן נטען בכתב האישום המתוקן, כי בתאריך 18.12.07 העיר הנאשם את המתלוננת משנתה ואיים עליה בעת שהחזיק בידיו סכין בכך שאמר לה, כי יהרוג אותה אם לא תספר לו עם מי היא נפגשת. עוד נטען, כי בעת שהמתלוננת שכבה על גבה, הנאשם תקף אותה בכך שהצמיד את ברכו לגרונה, כשהוא אוחז סכין בידו ואף איים עליה שיהרוג אותה.

ב.         פ.א. 5059/07 תחנת ערד - איומים, עבירה לפי סעיף 192 לחוק. מכתב האישום המתוקן עולה, כי בתאריך 9.1.07 איים הנאשם על המתלוננת בכך שאמר לה: "אם לא תצאי מהבית בסוף לא יהיה טוב".

הנאשם נעצר עד תום ההליכים המשפטיים בתאריך 7.1.08.  בהסדר הטיעון סוכם, כי המאשימה תעתור להשתת עונש מאסר בפועל לתקופה של 14 חודשים והסניגור יבקש להסתפק בעונש מאסר בפועל לתקופה של 10 חודשים. כן סוכם שיוטל מאסר מותנה.

2.         ב"כ המאשימה הדגישה בטיעוניה לעונש, כי לנאשם עבר פלילי מכביד, הכולל 40 הרשעות קודמות בעבירות אלימות, רכוש וסמים שבגינן גם ריצה עונשי  מאסר בפועל. לחובתו מאסר מותנה חב הפעלה בן 6 חודשים נשוא ת.פ 3685/04 של בית משפט השלום בבאר שבע. כמו כן הרחיבה את הדיבור על חומרת העבירות  הנחשבות ל"מכת מדינה" ואת הנסיבות שבהן נעברו. לדבריה, הנאשם נהג כבריון בעת שהעיר באכזריות את המתלוננת משנתה בעודו אוחז בסכין ומאיים עליה. לכן, ביקשה לאמץ את ההסדר על הרף העליון שבו.

3.         המתלוננת התייצבה לדיון וטענה כי הנאשם הינו אב מסור האוהב את ילדיו, שהביע בפניה חרטה. המשפחה זקוקה לו,  בנו עתיד להינשא בקרוב והיא סלחה לו על מעשיו. אחיו של הנאשם הוסיף ואמר, כי הנאשם, שהינו אדם חולני, שגדל בשכונת מצוקה, סבל בילדותו ומאז הדרדר לדרך הפשע.

בטיעוניו לעונש עמד הסניגור על התיקון המהותי שבוצע בכתב האישום, וציין את החרטה שהנאשם הביע ואת הזמן השיפוטי שחסך. עוד טען, כי הנסיבות שבהן נעברו העבירות אינן מן החמורות. לדבריו, הנאשם הסתבך בעולם הפשע בשל קשיים שחווה בילדותו ולמרות שלחובתו עבר פלילי מכביד, ניכרת בשנים האחרונותהפוגה במעורבותו בפלילים. כן טען, כי המאסר המותנה נשוא ת.פ 3685/04 פקע בטרם נעברו העבירות נשוא ת.פ 1122/08. עוד הדגיש, כי המתלוננת סלחה לנאשם ומעוניינת לשקם את משפחתה. לכן ביקש להסתפק בעונש העולה בקנה אחד עם  הרף התחתון של הסדר הטיעון ולגזור על הנאשם 10 חודשי מאסר בפועל ומאסר מותנה.

לנאשם ניתנה זכות המילה האחרונה. לדבריו, הינו אדם חולה, הסובל מסכרת ולחץ דם. הוא הביע חרטה על מעשיו וביקש את רחמי בית המשפט.

תקיפת בן זוג

4.         המחוקק מצא לנכון לבטא את החומרה הטמונה  במעשי אלימות במשפחה בכך שהכפיל את העונש המירבי שבית המשפט מוסמך לגזור בגין עבירת תקיפה הנעברת כלפי בני משפחה. בתי המשפט, בהתאם למדיניות זו, שבו וקבעו כי שיקול ההרתעה הינו שיקול חשוב ומשמעותי בעבירות אלה. בעת גזירת העונש בעבירות אלימות במשפחה, לא ניתן להתעלם מהביזוי, ההשפלה והכאב הנגרמים לקורבנות.  עבירות אלה מתאפיינות בפגיעה חמורה בכבוד האדם ובית המשפט העליון עמד על כך. ראו דברי כב' המשנה לנשיא מ' אלון בע"פ 2037/92 בן דוד נ. מדינת ישראל, תקדין עליון 92(2) 2877:

"בית המשפט מצווה לשרש את התופעה של אלימות שבתוככי המשפחה, שנעשית יותר ויותר למכת מדינה, וכן מצווה הוא להגן על הצד המוכה, שלא תמיד כוחו עומד לו להגן על עצמו. הרתעה זו צריך ויינתן לה ביטוי על ידי השתת עונש מאסר משמעותי, למען ישמעו וייראו, הן מי שהורשע במעשי האלימות והן עבריינים בכוח".

5.         לא למותר לאזכר גם דברי כב' המשנה לנשיא אלון בע"פ 2157/92  פלוני נ. מדינת ישראל  פ"ד מז (1), 81, עמ' 84-85.

"חומרה יתרה נודעת בחבלה שחבל המערער במקרה דנן, משמדובר בחבלה שחבל באשת חיקו. תופעה זו של אלימות בתוך המשפחה הייתה לנגע שפשט בחברה, ויש לעקרו על ידי עונשים הולמים, למען ישמע ויראה המערער ולמען ישמעו ויראו עבריינים בכוח אחרים. בכגון דא יש להחמיר בדינו של הנאשם, הן מתוך הבעת שאט נפש והוקעת מעשיו, והן מתוך מגמה של הרתעה. אכן, תגמול כנקמה אינו מידה בין מידות הענישה; אך כאשר מדובר בענישה על מעשה פשע חמור, כגון זה שלפנינו, יש שמצוי גם מצוי בדרכי הענישה ובמטרותיה, בין היתר, שיקול התגמול בתור הבעת סלידה ושאט נפש ממעשה העבירה, אשר מעוות את דמותה התרבותית הבסיסית של חברה אנושית".

6.         כב' השופט מ' חשין קבע בבש"פ 6648/93 מדינת ישראל נ. אלמליח, תק-על 93 (4) 197 כדלקמן:

"כי יידע שיש דין ויש דיין, וכי מי שנוהג באלימות כמותו, מן הדין שיישב מאחורי סורג ובריח כדי שלא ימשיך ויסכן את זולתו. ואם כך ככלל, לא כל שכן שהקורבנות הם אשה וילדות חסרות מגן.... מכה אביו ואמו מות יומת, ומכה אשתו ובנותיו ישב במעצר ובמאסר. ויצא הקול מקצה הארץ ועד קצה, שהנוהג באלימות במשפחה ומי שמכה אנשים חסרי מגן - אחת דינו להיעצר ולהיאסר" .

עבירת האיומים

7.         לא ניתן להבטיח את כבוד האדם בכלל, וכבוד האישה בפרט, אלא אם כן יינתן ביטוי ממשי ומוחשי לשמירה עליו. אישה, המוצאת עצמה מאויימת, אינה מסוגלת לקיים מערכת יחסים נורמלית, ולא נותר לה אלא לפנות להגנת החוק.  נאשם, המאיים ותוקף את בת זוגו באמצעות סכין, חוטא חטא כפול בפגיעה בגוף ובנפש. עליו להבין, כי בית המשפט לא יעבור על מעשיו לסדר היום ולא יסתפק  בענישה מקלה, שכן אין לדעת לאן מעשים אלה עלולים להוביל.

בית המשפט העליון פסק ברע"פ 2038/04 - שמואל לם נ. מדינת ישראל, תק-על 2006 (1), 66, עמ' 70), כדלקמן:

"האיום הוא, אפוא, ביטוי שהמשפט מטיל עליו מגבלות תוך פגיעה בחופש הביטוי וזאת, כדי להגן על ערכים אחרים ובהם שלוות נפשו, בטחונו וחירות פעולתו של הפרט. האיום מסכן את חירות פעולתו של הפרט שכן, פעמים רבות, כרוך האיום גם בציפיה להתנהגות מסוימת מצד המאוים שהמאיים מבקש להשיג באמצעות השמעת האיום". אשר על כן, בית המשפט אמור לנקוט אמצעים משמעותיים על מנת להבהיר לנאשם  כי התייחסות סלחנית עלולה לגרום לתוצאות שיניעו אותו לחזור לסורו.

8.         בת.פ. (תל-אביב-יפו) 4537/05  מדינת ישראל נ. אברמישוילי גבריאל  תק-של 2006

(2), 20081, עמ' 20083 פסק בית המשפט:

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
קוד אבטחה
הקש קוד אבטחה*
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ