אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> גזר דין בתיק פ 1091/04

גזר דין בתיק פ 1091/04

תאריך פרסום : 13/11/2007 | גרסת הדפסה
פ
בית המשפט המחוזי נצרת
1091-04
06/09/2005
בפני השופט:
האשם ח'טיב

- נגד -
התובע:
מדינת ישראל
הנתבע:
קאסם בן נור עתאמנה
גזר דין

האישומים

1.         הנאשם הורשע לאחר שמיעת ראיות בעבירות בהן הואשם על פי כתב האישום והן:

קשירת קשר לביצוע פשע, עבירה על סעיף 499 א (1) לחוק העונשין התשל"ז-1977 (להלן: "חוק העונשין"), שוד, עבירה על סעיף 402 (ב) לחוק העונשין, חבלה בכוונה מחמירה, עבירה על סעיף 144 (א) + (ב) לחוק העונשין הנ"ל, חבלה בכוונה מחמירה, עבירה על סעיף 329 (א) (1) + (2) לחוק העונשין הנ"ל, ירי באיזור מגורים (2 מקרים), עבירה על סעיף 340 (א) לחוק העונשין הנ"ל ושינוי זהות של רכב, עבירה על סעיף 413 ט לחוק העונשין הנ"ל.

2.         מעשיו של הנאשם שבגינם הורשע בעבירות הנ"ל פורטו בהרחבה בהכרעת הדין, על כן, אינני רואה צורך לחזור ולפרטם מחדש, רק אציין בקצירת האומר כי הנאשם קשר קשר עם אחר בשם מאהר סרחאן (להלן: "מאהר") כדי לבצע שוד בתחנת הדלק בכפר ריינה, לצורך כך הצטייד הנאשם באקדח ונסע יחד עם מאהר ברכב השייך למאהר, כאשר מאהר נוהג ברכב, בהגיעם לתחנת הדלק, עצר מאהר את הרכב ליד אחת ממשאבות הדלק בתחנת הדלק תוך התחזות שהוא ממתין למתדלק ומשהגיע לרכב המתדלק יוסף סמארה (להלן: "המתלונן") אשר עבד אותה עת בתחנת הדלק, יצא הנאשם מן הרכב, כיוון לעבר המתלונן את האקדח שהיה טעון ודרש ממנו כסף, המתלונן ניסה להרגיע את הנאשם אך הנאשם לא שעה לדבריו וירה בו ופגע ברגלו, משהבחין המתלונן ברצינות כוונותיו של הנאשם, הוא נכנע לדרישת הנאשם ומסר לו את הכסף שהיה ברשותו בסכום של 500 עד 900 ש"ח, לאחר שהנאשם נטל את הכסף הוא עלה לרכב שהמתין לו במקום תוך שהוא ממשיך לכוון את האקדח לעבר המתלונן, והרכב עזב את תחנת הדלק, ומשניסה רכב שהיה נהוג על ידי אזרח שנקלע למקום לדלוק אחרי רכב הנאשם, ירה הנאשם כדור נוסף לעבר אותו רכב, דבר שהביא לכך שהרכב ייעצר והנאשם המשיך עם שותפו להימלט מהמקום.

טענות הצדדים

3.         בטיעוניה לעונש עמדה ב"כ המאשימה על חומרתן המפליגה של העבירות בהן הורשע הנאשם ועל כך כי עבירות אלה פוגעות אנושות ברקמה העדינה של החברה וכי יש בעבירות אלה כדי להטיל אימה ופחד על אנשים חפים מפשע. עוד טענה ב"כ המאשימה לחומרה כי הנאשם בחר לעצמו שותף תמים, דל אישיות שניתן לנצל את קלות דעתו ובחר לבצע יחד עמו שוד אלים ומזוין באמצעות נשק חם כאשר הקורבן היה טרף קל בדמות של מתדלק בתחנת הדלק. עוד ציינה ב"כ המאשימה את פציעתו הקשה של המתלונן ואת הטראומה הקשה ממנה סובל בעקבות אותו מעשה השוד ופציעתו החמורה. 

ב"כ המאשימה ציינה את הרשעותיו הקודמות המרובות והמגוונות של הנאשם, ובין אלה עבירות של אלימות, רכוש, סמים ושבל"ר. עוד ציינה ב"כ המאשימה לחומרה את העובדה כי הנאשם ביצע את העבירות בהן הורשע כאשר תלוי ועומד נגדו מאסר מותנה של 20 חודשים בר הפעלה.

לטענתה, המדובר בנאשם רצידיביסט אשר דרך הפשע הפכה לשגרת חייו.

עוד טענה ב"כ המאשימה כי מאחר וחברתנו הפכה להיות חברה אלימה, תרומתו של בית המשפט למלחמה באלימות צריכה למצוא ביטוי בהטלת עונשים חמורים. בעניין זה הפנתה לע"פ 5753/04 מ"י נ' ירון רייכמן, (תקדין עליון 2005 (1) 1224) אשר אוזכר בע"פ 2909/04 פנחס סדון נ' מדינת ישראל (פדאור 05 (2) 380) שם הורשע המערער בעבירה של חבלה חמורה בנסיבות מחמירות והוטל עליו עונש של 9 שנות מאסר, מתוכם 7 שנות מאסר בפועל ושנתיים על תנאי ובנוסף תשלום פיצוי למתלונן בסך 20,000 ש"ח. בית המשפט העליון דחה את הערעור וקבע כי לא מצא מקום להתערב בעונש שהוטל על הנאשם.

ב"כ המאשימה עמדה ארוכות על ההבדל בין חלקו של הנאשם בפרשה לבין חלקו של שותפו מאהר וציינה כי הדבר מצא ביטויו גם בגזר דינו של השותף מאהר, עליו הושתו 34 חודשי מאסר לריצוי בפועל וכן 12 חודשי מאסר על תנאי למשך 3 שנים ותשלום פיצוי למתלונן בסך 10,000 ש"ח.

ב"כ המאשימה ביקשה לאבחן בין שני הנאשמים וטענה כי אין לנהוג גזירה שווה מהעונש שהוטל על השותף מאהר לעונש הראוי שיש להטיל על הנאשם. לטענתה זהו מקרה קלאסי לסטות מעיקרון אחידות העונשים, זאת לאור חלקו של הנאשם במעשים מושא העבירות וכן לאור כך שהנאשם בחר לנהל את משפטו כך שהוא אינו זכאי להקלה בגין הודאה, בעוד שהשותף מאהר בחר להודות ולקבל אחריות על מעשיו. בנוסף הצביעה כאמור על הרשעותיו הקודמות המרובות של הנאשם, כגורם המצדיק אבחנה בין העונשים.

4.         מנגד, טענה ב"כ הנאשם כי המדובר בנאשם צעיר, בן 32, נשוי מזה 3 שנים, אב לשני ילדים שהבת הבכורה שהינה בת שנתיים הינה ילדה חולנית שמאז שנולדה מאושפזת בבית חולים ומונשמת באופן מלאכותי בעקבות בעיה בדרכי הנשימה והריאות, ואילו בנו הצעיר נולד לפני כ- 10 חודשים בהיות הנאשם במעצר.

ב"כ הנאשם איננה חולקת על כך כי העבירות בהן הורשע הנאשם הן חמורות מאוד אך לטענתה הנאשם הבין היום והפנים את חומרתן של עבירות אלה ואת הפסול שבמעשיו דרך התנהגותו. עוד טענה כי אף שלנאשם עבר פלילי וריצה בעבר מאסרים בפועל, הוא נמצא כיום בנקודה מיוחדת בחייו בה הוא מתבונן בחייו ורואה עד כמה הוא צריך לעשות לשינוי אורחות חייו. לטענתה, הסכנה שהוא יסתבך בפלילים בעתיד שואפת לאפס.

ב"כ הנאשם אף שמסכימה כי חלקו של הנאשם במעשים נשוא כתב האישום גדול יותר מחלקו של שותפו מאהר, יחד עם זאת, טענה כי יש לשמור על פרופורציה בין העונשים ואף שעונשו של הנאשם ראוי כי יהיה חמור מעונשו של מאהר, השאלה עד כמה עונש זה צריך להיות חמור יותר.

ב"כ הנאשם טענה כי הנאשם השתתף בקורסים ובחוגים שונים בתקופת מעצרו, דבר המצביע על רצונו לשקם את חייו ולשנות מדרכו. היא אף הגישה מספר תעודות שניתנו לנאשם בקשר עם השתתפותו בקורסים ובחוגים אלה.

לסיכום, ביקשה ב"כ הנאשם להטיל על הנאשם עונש שיאזן בין נסיבותיו האישיות של הנאשם, חלקו בפרשה לבין העונש שקיבל שותפו מאהר ולהשאיר לנאשם קצה של אור בסוף המנהרה שיותיר בפניו תקווה להשתקם ולשנות את דרכו לאחר שישתחרר.

הנאשם אשר בחר להשתמש בזכות המילה האחרונה, ציין כי עונש המאסר האחרון שהוא ריצה הסתיים בשנת 2001, וכי הוא עובר טיפול גמילה משימוש בסמים במסגרת המעצר. עוד טען הנאשם כי מאז שחרורו ממאסר בשנת 2001 זהו התיק היחידי שנפתח נגדו וכי בעבר לא קיבל הזדמנות להשתקם.

דיון

5.         עבירות השוד המזוין והחבלה בכוונה מחמירה שבוצעו על ידי הנאשם על ידי שימוש בנשק חם הינן מן העבירות החמורות ביותר שבחוק העונשין ולא בכדי קבע המחוקק בצידה של כל אחת משתי עבירות אלה עונש מירבי של 20 שנות מאסר.

מעשיו של הנאשם מקבלים חומרת יתר בכך שהוא הגה ותיכנן את השוד, ולאחר שצירף אליו שותף, הוא יצא לביצוע מעשה השוד כאשר הוא למעשה הרוח החיה מאחורי מעשים אלה, לא זו אף זו, היה זה הנאשם שהצטייד באקדח, טען אותו, ומשהגיע לתחנת הדלק שלף את האקדח, איים על המתלונן ומשזה ניסה להרגיע אותו, הנאשם ירה במתלונן ופגע ברגלו וגרם לו לחבלה חמורה שתוצאותיה ילוו את המתלונן לזמן ארוך.

אין ספק כי חלקו של הנאשם בפרשה הינו גדול וחמור בהרבה מחלקו של שותפו מאהר, כאמור הנאשם היה הוגה הרעיון, המתכנן והיוזם וכן המבצע של מעשה השוד והירי במתלונן. כך שעיקרון שוויון העונשים איננו חל בעניינו של הנאשם ועונשו של הנאשם ראוי שיהיה חמור משמעותית מהעונש שהוטל על מאהר. מה עוד ולנאשם עבר פלילי מכביד ועיון בגליון הרשעותיו הקודמות של הנאשם מראה כי הנאשם נתוודע לדרך הפשע עוד בהיותו נער קטין בן 14 שנים וחצי לערך והוא התמיד בדרך זו לכל אורך שנות חייו. העונשים שהוטלו על הנאשם בעבר, לרבות עונשי מאסר לריצוי בפועל, לא הרתיעו את הנאשם מלחזור לסורו וללכת בדרך הפשע. את העבירות בהן הורשע בתיק זה ביצע הנאשם כאשר היה תלוי ועומד נגדו מאסר מותנה של 20 חודשים, דבר שמצביע על כך כי אין על הנאשם מורא הדין.

עבירות האלימות הפכו למכת מדינה בחברתנו וראוי כי בתי המשפט יתרמו את תרומתם לביעור נגע זה מהחברה על ידי הטלת עונשי מאסר לתקופות משמעותיות שירתיעו את הנאשמים וכמותם.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ