אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> גזר דין בתיק פ 1089/06

גזר דין בתיק פ 1089/06

תאריך פרסום : 17/12/2007 | גרסת הדפסה
פ
בית המשפט המחוזי באר-שבע
1089-06
12/07/2007
בפני השופט:
1. ב. אזולאי ס' נשיא
2. צ. צפת
3. ד"ר ד. אבניאלי


- נגד -
התובע:
מדינת ישראל
עו"ד דבורה מזור
הנתבע:
נג'אר פאדי
עו"ד צמל לאה
גזר דין

ההליך

הנאשם הורשע על פי הודאתו לאחר הסדר טיעון בכתב אישום מתוקן בעבירה של ניסיון לרצח, עבירה בניגוד לסעיף 305(1) לחוק העונשין, תשל"ז-1977 ובעבירה של קשירת קשר למסירת ידיעות לאויב העלולה לפגוע בביטחון המדינה, בניגוד לסעיף 92 בצירוף סעיף 111 לחוק הנ"ל.

כתב האישום

באישום הראשון בכתב האישום המתוקן הואשם הנאשם בכך, שבנובמבר 2005 או בסמוך לכך פנו אל הנאשם פעילי הארגון ג'יהאד אבו-חיר (להלן: "ג'יהאד") וזיאד אבו-חיה (להלן: "זיאד") וביקשו ממנו לסייע להם בהנחת מטעני חבלה על גבול ישראל-רצועת עזה תמורת תשלום כספי. הנאשם נעתר להצעתם וקשר עימם קשר להניח את מטעני החבלה כאמור. זיאד וג'יהאד הגיעו אל הנאשם עם שני רעולי פנים ועימם שני מטעני חבלה במשקל 30 ק"ג, והנאשם ושני רעולי הפנים שנשאו את מטעני החבלה יצאו לגבול ישראל-מצרים. הם הניחו את מטעני החבלה כ-100 מטרים מגבול ישראל-רצועת עזה כדי לפגוע בחיילי צה"ל, והמטענים נחשפו על ידי חיילי צה"ל. הנאשם הואשם בעבירה של ניסיון לרצח, בכך שניסה לגרום למותם של חיילי צה"ל.

באישום השני בכתב האישום הואשם הנאשם בכך שבסוף שנת 2005 או בתחילת שנת 2006 פנו זיאד וג'יהאד אל הנאשם וביקשו ממנו לערוך תצפיות על תנועות הצבא באזור הגבול. הנאשם נענה להצעתם וקשר עמם קשר לערוך תצפיות על תנועות הצבא ולמסור להם ידיעות ולשם כך הביאו זיאד וג'יהאד לנאשם משקפת כדי שיוכל לצפות על תנועת כוחות צה"ל באזור הגבול. הנאשם לא ביצע את התצפיות מאחר שלא שולם לו, והוא הואשם בקשירת קשר למסירת ידיעות לאויב העלולה לפגוע בביטחון המדינה, בכך שקשר קשר למסור ידיעות לאויב העלולות להיות לתועלתו.

הכרעת הדין

ביום 13.3.07 הורשע הנאשם על פי העובדות בכתב האישום המתוקן, כמפורט לעיל, על יסוד הודאתו. לא היה הסדר לעניין העונש.

הטיעונים לעונש

במסגרת הטיעונים לעונש טענה ב"כ המאשימה, שהנאשם ואחרים הניחו שני מטעני חבלה במשקל 30 ק"ג בגבול ישראל-מצרים כדי לפגוע בחיילים ושבנס חשפו החיילים את המטענים ונטרלו אותם ולא נגרמו אבידות בנפש. כמו כן טענה כי אין בעובדה שהנאשם ביצע את העבירה על רקע בצע כסף כדי להוות שיקול לקולא, אלא שיקול לחומרא, שכן הנאשם היה מוכן לפגוע אנושות בחיילים לאור מצב כלכלי קשה, ולא לאור רקע אידיאולוגי. ב"כ המאשימה טענה שהנאשם אף היה מוכן למסור ידיעות לאויב על תנועות כוחות הצבא והוא לא עשה כן רק מאחר שלא קיבל עבור כך תשלום, והוסיפה שמדובר בעבירות חמורות ביותר שמחייבות הרתעה ולכן ביקשה להשית עליו עונש מאסר חמור ומאסר על תנאי. כמו כן הגישה את גזר הדין בתיק פח' 1085/05 מ"י נ' לחאם סמיר, שניתן ביום 21.9.6 בבית המשפט המחוזי בבאר שבע, שם נדון הנאשם ל-20 שנות מאסר בגין שני ניסיונות רצח, אף שלא היו נפגעים בפועל ורק במקרה השני התפוצץ המטען.

ב"כ הנאשם טענה מנגד, כי הנאשם היה בן 16.5 בעת ביצוע העבירות, יליד 1987, שמדובר בעבירה ראשונה שלו ושהוא אינו זכאי ליהנות מזכויותיו של קטין מאחר שאינו תושב ישראל. כמו כן טענה, שמיום ביצוע העבירות ועד מעצרו חלפה כשנה, שבמהלכה לא ביצע עבירות נוספות, ושהנאשם לא ביצע את העבירות על רקע אידיאולוגי והעדר מניע הוא חשוב כי לא רואים המשכיות בעניינו ודי בהעמדתו לדין כדי להרתיעו. כמו כן טענה, שמעבר להנחת המטענים במרחק של 100 מטרים מגבול ישראל, לא נעשו מעשים נוספים והמטענים נחשפו על ידי החיילים בעבודתם, ביודעם שזהו המסלול הטבעי לפיגועים, ולא בנס. כמו כן טענה, כי גם כאשר מטענים מתפוצצים הם לא תמיד פוגעים בנפש, כפי שאירע בגזר הדין שהוגש על ידי ב"כ המאשימה כאמור. בנוסף טענה, כי אין ראיות לגבי מטען מיוחד ויש להניח שהמטען הוא מתוצרת בית חלשה. ב"כ הנאשם הפנתה לתיק פח' 1036/04 מ"י נ' אלכסנדר רבינוביץ, תק-מח 2005(3) 5135, שניתן בבית המשפט המחוזי בחיפה ביום 6.9.05, שם הוטלו על הנאשם 4 שנות מאסר בפועל ובבית המשפט העליון החמירו את העונש ל-5 שנים כשהנאשם הורשע בסיוע ליצור נשק, היה מחסן נשק והנאשם פעל ממניעים אידיאולוגיים. כמו כן הפנתה ב"כ הנאשם לתיק פח' 1086/05 בעניין מ"י נ' קראם ויסאם, שניתן ביום 10.1.07 בבית המשפט המחוזי בבאר שבע ופורסם באתר האינטרנט www.nevo.co.il, שם הואשם הנאשם בכך שגויס לארגון בלתי חוקי, בניסיון לרצח ובהובלת נשק לגדודי חללי אלאקצא ובירי טיל ונדון ל-7 שנות מאסר. הנאשם ביקש להוסיף שהוא מצטער על מעשיו, שהוא מפרנס 12 איש, שאין לו כסף ושהוא לא עובד, ושאלמלא נזקק לכסף לא היה הולך בדרך זו, שרצה רק לעבוד ולהתפרנס ושאין בביתו אפילו שקית קמח. בנוסף הגישה ב"כ הנאשם מספר פסקי דין של בתי דין צבאיים.

דיון

העבירות בהן הורשע הנאשם הן עבירות חמורות הפוגעות בביטחון המדינה. ניסיון לרצח וקשירת קשר למסירת ידיעות לאויב העלולה לפגוע בביטחון המדינה, הן עבירות אשר בהן ראוי ליתן משקל רב יותר לאלמנט ההרתעה מאשר ליתר שיקולי הענישה. בפח' (מחוזי-חיפה) 1076/04 מדינת ישראל נ' זאהר בן יוסף דיאב עלי (פורסם באתר האינטרנט www.nevo.co.il), נפסק:

" ידע כל מי שנוטל חלק בשרשרת המוות, לרבות מי שקושר ומנסה ליטול חלק באותה שרשרת, כי אם ייתפס, נקה לא יינקה וכי יהא צפוי לעונש חמור... מי שהפך עצמו לכלי בידי אלה המבקשים לרצוח ולפצוע בתושבי ישראל, עושה את החמור שבמעשים, ואת עונשו יש למדוד בהתאם. מלבד הצורך שהעונש ישקף את החומרה שבמעשה, על העונש לשלוח מסר מרתיע לכל מי ששוקל לשמש בעתיד ככלי ביד ארגוני המרצחים, לשם הוצאה לפועל של פעולות חבלה ורצח".

ביחס לעונש הראוי בעבירת הקשר, צריך להיות יחס הולם בין הקשר ובין חומרת העבירה שלשמה נקשר הקשר, ובנסיבות העניין יש חומרה מיוחדת בכך שהקשר נועד לפגיעה בביטחון המדינה. בנסיבות העניין אין בטענת הנאשם, בנוגע למניע הכספי בביצוע העבירות להבדיל ממניע אידיאולוגי, כנימוק להקל בעונשו. במצב בו שרויה המדינה גובר השיקול ההרתעתי מפני פגיעה בביטחון המדינה על פני שיקול זה, ובעניין פח' 1085/05 מ"י נ' לחאם סמיר הנ"ל נפסק בקשר לכך כי "מי שמוכן להרוג ישראלים, אזרחים חפים מפשע, למען בצע כסף, גם אם לא נלוות למטרה זו אידיאולוגיה פוליטית/טרוריסטית, הרי שהוא מסוכן לציבור לא פחות". כמו כן נפסק בע"פ 9205/02 באסם בן סלימאן אלחרם נ' מ"י, תק-על 2003(2) 2095, ביחס למצבו הכלכלי של המערער, כי "אין למצוא במשבר הכלכלי שפקד את המערער, כל צידוק או טעמים לקולא בביצוען של עבירות מן הסוג שביצע. עבירות אלה, יש בהן משום פגיעה מובהקת בביטחונו ובשלומו של הציבור בישראל, וזאת בימים קשים של מתיחות ביטחונית ומאבק יום יומי בגורמים עוינים הקמים עלינו". גם בגזר הדין בתיק פח' 1017/04 מ"י נ' עסקר עזמי שניתן בבית המשפט המחוזי בבאר שבע נפסק, כי יהיו מניעיו של הנאשם אשר יהיו, אין שום נימוק כלכלי היכול להצדיק מעשה נתעב כנגד בטחון מדינת ישראל.

באשר לאישום הראשון, גילוי המטענים על ידי כוחות צה"ל הוא שמנע תוצאה חמורה אפשרית של פגיעה בנפש, ובאשר לאישום השני רק אי תשלום לנאשם מנע ממנו לערוך תצפיות על תנועות הצבא ולמסור ידיעות לאויב. בפח' 1085/05 מ"י נ' לחאם סמיר הנ"ל נפסק כי "אשר לעובדה, כי אך בנס לא גרמו מעשיו של הנאשם ושותפיו לנזקים של ממש, הרי שיש לתת לה משקל קטן בלבד בין מכלול שיקולי הענישה. הענישה בעבירות של ניסיון לרצח... במאובחן מהעבירה המוגמרת של רצח, מטרתה להעביר מסר ברור כנגד הכוונה לפגוע בבני אדם, גם אם לא הייתה, בסופו של דבר, פגישה שכזו". לכן ראוי בנסיבות העניין להטיל על הנאשם עונש שירתיע אותו ואחרים מביצוע עבירות מסוג זה, ויש לדחות את טענתה של באת כוחו של הנאשם, כי די בהעמדתו לדין על מנת להרתיעו.

יחד עם זאת, יש לשקול לקולא את הודאתו של הנאשם ושיתוף הפעולה מצידו עם החוקרים, ואת העובדה שלא הואשם בעבירות נוספות נגד בטחון המדינה במהלך השנה שחלפה מאז ביצוע העבירות ועד למעצרו.

ב"כ המאשימה הגישה את גזר הדין בפח 1085/05 מ"י נ' לחאם סמיר הנ"ל, בו הצטרף הנאשם לקשר עם פעילי ארגון הפת"ח להכין מטעני חבלה על מנת לבצע באמצעותם פיגוע ולהרוג מתרחצים יהודים בחוף הים בגוש קטיף. הנאשם ואחרים נטלו שק סוכר ובו חומר נפץ שנועד להכנת חומרי חבלה והם הכינו באמצעותו מטעני חבלה, כאשר הנאשם השיג בלוני גז שנדרשו לשם כך. בכך קשר הנאשם קשר לבצע פשע והשתתף בהכנת מטעני חבלה שנועדו להמית ישראלים והשתתף בפעילות ארגון טרוריסטי ולכן הורשע בקשירת קשר לביצוע פשע ועבירות בנשק. באישום השני הודה הנאשם באותו עניין כי הטמין עם אחרים את מטעני החבלה בחוף אשלים בגוש קטיף ואחר מכן הם פוצצו את אחד המטענים, הגדול מבין השניים, כשבקרבתו עמדו שלוש נשים בכוונה להמיתן, אך לא נגרם נזק כתוצאה מהפיצוץ. הנאשם הורשע בשל כך גם בשתי עבירות של ניסיון לרצח. כבענייננו מדובר היה בנאשם צעיר יליד 1987, באותו מקרה היה הנאשם בן 18.5 בעת ביצוע העבירות, וסייע בפרנסת המשפחה, שכללה 9 אחים ואחיות, משפחה נורמטיבית שמצבה הכלכלי היה קשה ביותר. גם באותו מקרה הביע הנאשם חרטה והוא אף שמח שהמטענים לא גרמו נזק וביצע את העבירות למען בצע כסף. נוכח גילו הצעיר של הנאשם, החרטה שהביע ונסיבות חייו שפורטו בתסקיר באותו עניין, קבע בית המשפט שלא מיצה עמו את מלוא חומרת הדין וגזר עליו מאסר בפועל למשך 20 שנה.

ב"כ הנאשם הסתמכה בטיעוניה על שני פסקי דין. האחד, פח' 1036/04 מ"י נ' אלכסנדר רבינוביץ הנ"ל, בו הורשע הנאשם בסיוע לניסיון לרצח, בסיוע ליצור נשק, בקשירת קשר לביצוע פשע ובביצוע עסקה אחרת בנשק. בנסיבות אותו עניין העביר הנאשם לחברו מטענים של חומר נפץ וחברו עשה שימוש באחד המטענים ומלכד מכונית של חבר כנסת. הנאשם ידע על כך ועל כוונתו של חברו לעשות כן, ולמרבה המזל לא נגרמו פגיעות פיזיות לגופו של אדם. באותו עניין הציג תסקיר שירות המבחן תמונה חיובית של הנאשם, שרמתו האישית גבוהה והוא הביע חרטה כנה על מעשיו וביטא רצון להיעזר בגורמים טיפוליים, וקצין המבחן היה סבור שעונש מאסר לתקופה ארוכה, אם יושת על הנאשם, עלול להחמיר את מצבו הרגשי. הנאשם נדון ל-7 שנות מאסר, מתוכן 4 שנים בפועל והיתר על תנאי, בניגוד לדעת המיעוט לפיה היה דינו של הנאשם 7 שנות מאסר בפועל ועוד 3 על תנאי. עונשו הוחמר בבית המשפט העליון ל-5 שנות מאסר בפועל.

בפסק הדין השני שעליו הסתמכה ב"כ הנאשם, פח' 1086/05 מ"י נ' קראם ויסאם הנ"ל, הורשע הנאשם בניסיון לרצח, בהובלת נשק ובמתן שירות להתאחדות בלתי מותרת, בכך שבמסגרת פעילותו בארגון גדודי חללי אלאקצא הוביל באמצעות עגלה וחמור טיל שכוון ונורה לעבר שדרות בכוונה להרוג ישראלים. שיגור הטיל לא צלח והוא נפל בתוך רצועת עזה. כמו כן הוביל עם אחרים שני מטעני חבלה למקום שסברו שבו יעבור סיור של חיילי צה"ל בכוונה להמית את החיילים שיעברו במקום. התכנית לא צלחה והנאשם ואחרים פירקו את מטעני החבלה והעבירו אותם למקום מסתור. באותו מקרה נטען שמדובר במעידתו הראשונה של הנאשם, שלא יוחסה לו עבירה של חברות בארגון טרור, שמעשיו בוצעו לאור המצב הכלכלי הקשה ברצועה, והנאשם הביע חרטה על מעשיו. בית המשפט באותו עניין קבע שהקל במידת מה בעונשו של הנאשם, מאחר שחדל מפעילותו בארגון מספר שנים קודם למעצרו, בשל נסיבותיו האישיות, היותו אב לשלושה ילדים ובשל העובדה שנפצע והוא משותק חלקית, והוא דן את הנאשם ל-7 שנות מאסר בפועל ושנתיים מאסר על תנאי.

לאור האמור ולאחר ששקלנו את טענות הצדדים לחומרא ולקולא, הננו דנים את הנאשם למאסר של 15 שנים לריצוי בפועל. תחילת ריצוי המאסר מיום המעצר 18.7.06.

ניתן היום כ"ו בתמוז, תשס"ז (12 ביולי 2007)

____________________              ________________         __________________

ב. אזולאי - שופט ס. נשיא               צ. צפת - שופטת                    ד"ר ד. אבניאלי - שופטת

 

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
קוד אבטחה
הקש קוד אבטחה*
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ